פרשת תולדות

1514
אחר שספרה לנו התורה סיפור אברהם אבינו מתחיל ספור יצחק אבינו התחתן בן ארבעים שנה עם רבקה ורבקה הייתה עקרה כעשרים שנה ויתפללו שניהם לה' יתברך וישמע ה' בקול יצחק שאינו דומה צדיק בן צדיק לצדיק בן רשע ולכך תפילתו יצחק נתקבלה יותר מרבקה ותהר רבקה בשני תאומים ויתרוצצו הבנים בקרבה שאם עוברת במקום תורה יעקב רוצה לצאת ללמוד תורה ואם עוברת במקום עבודה זרה עשו רוצה לצאת ללכת שם ותלך לישיבת שם ועבר לשאול ויאמרו אליה שהיא הרה בשני תאומים ותמיד אחד מתגבר על השני ובסוף הצעיר ינצח והגדול יהיה לו עבד ובזמן לידתם היה יצחק בן ששים שנה.
ויצא עשו הראשון ואחריו יעקב אוחז בעקבו שרוצה הוא לצאת הראשון ולהיות בכור ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם לומד תורה באוהלים וכשהגיעו לגיל 15 שנה הלך עשו להילחם עם נמרוד שהיה אויב זקנו אברהם ונמרוד יש לו חליפת אדם הראשון שעשה לו ה' יתברך כמו שספרנו בפרשת בראשית והיה לובשה כשהיה נלחם והיה תמיד מנצח את אויביו וכשבא אליו עשו להילחם עמו לבש את החליפה כרגיל אמר לו עשו מה הראיה שאתה לובש החליפה לנצח אותי? אם באמת גבור אתה ובטוח בעצמך שאתה נוצח אותי בא והילחם בלי החליפה וכשראה נמרוד שהוא ילד קטן חשב שבקלות ינצחו הסיר את החליפה להילחם עמו אבל עשו מיד לבש את החליפה ונלחם עמו והרגו וכשראו חיילי נמרוד שמפקדם מת רצו להרוג את עשו ברח עשו לבית אביו.
ובאותו יום מת אברהם ויעקב בשל תבשיל עדשים לתתו לאביו שהוא מאכל אבלים שהעדשים הם עגולים לרמז שגלגל הוא החוזר בעולם ואף אחד לא ינצל מן המיתה ויבא עשו עייף ויגע ורעב ויאמר אל יעקב תן לי לאכול מזה ויאמר יעקב לו אתן לך לאכול עד שתמכור לי את הבכורה ויסכים עשו וישבע לו ויתן לו יעקב לאכול.
ויש לשאול איך יעקב ניצל את חולשת עשו לקחת ממנו את הבכורה והלא אסור לנצל?
ידוע שכהן שהרג את הנפש אפילו בשגגה פסול לעבודת הקרבנות והבכורה בימי קדם היא במקום הכהונה ויעקב יודע שאם יאמר לעשו עזב את הבכורה בשביל שהרגת את נמרוד לא יסכים עשו ולכך הוציאה ממנו בחכמה.
אחר זה מסופר שבא רעב בארץ ישראל וילך יצחק לגרר והיה חושב גם לרדת למצרים וירא אליו ה' יתברך ויאמר לו שלא ירד למצרים שיצחק הוא עולה תמימה שנתקרב על גבי המזבח והוא קדוש ונאה ויאה לשבת בארץ הקודש ולא יכול לרדת לארץ העמים שהיא טמאה ויאמר יצחק על רבקה שהיא אחותו כמו שאמר אביו בשעתו על שרה ואבימלך אחר עסק שרה {עיין פרשת וירא} היה שוקל מעשיו וחקר לדעת אם באמת יצחק הוא בעלה או אחיה ולבסוף ידע שיצחק שקר והוא בעלה ולא אחותו ויקרא לו ויאמר לו מה עשית? שהגדת שהיא אחותך!!!
וישב יצחק בגרר ויזרע והניבה שדהו מאה שערים ונהיה לעשיר גדול וה' יתברך תמיד בעזרו ויחפור בארות ורבו עמו רועי גרר ואמרו שהבאר שלהם ויחפור באר אחרת ולא רבו עליה ויבא אליו אבימלך ויעש עמו שלום ואחר כך ישב בבאר שבע.
כשהגיע עשו לגיל ארבעים נשא שתי נשים והיו עובדות ומקטירו לעבודה זרה ומעשן הקטורת נהיה יצחק סגי נהור ויש מרבותינו אומרים שיצחק נהיה סגי נהור בשביל כשהעלה אותו אברהם אבינו על המזבח נפתח השמים והיו המלאכים רואים ובוכים ונפלו דמעותיהם על עיניו וניזוק כשזקן ויש אומרים כדי שיבא יעקב ויקח הברכות ולא ירגיש יצחק.
כשהגיע יצחק לגיל 123 קרא לעשו ויאמר לו שיצוד ויעשה לו שני מטעמים ויברך אותו קודם שימות שהאדם על הרוב יחיה כשנים שחיו אבותיו חמש שנים פחות או יותר ושרה חיה 127 ואם כן יצחק נכנס לתוך חמש שנים שחייתה אמו וישמע עשו לקול אביו ויחשוב בלבו אם מצאתי משהו לצוד טוב ואם לאו אביא מן הגזל והלך לצוד והצליח לצוד חיה אבל אביו אמר שני מטעמים שאותו יום היה ערב פסח ואחד קרבן פסח והשני קרבן חגיגה שאבותינו קיימו את כל התורה כולה אפילו עירובי תבשילים והלך עשו לצוד השני בא מלאך והתיר את הראשון וברח כדי לעכבו ויבא יעקב ויזכה בברכות וכשמצא עשו שהראשון ברח קשר את השני והלך עוד פעם לצוד וגם בפעם הזאת בא מלאך והתיר את החיה הקשורה וכן על זה הדרך כמה פעמים. ורבקה שמעה מה אמר יצחק לעשו והייתה יודעת שעשו רשע ויצחק צריך לחברך את יעקב ותקרא ליעקב ותגד לו מה אמר אביו לעשו ותצווהו להביא שני גדיי עזים ותעשה אותם מטעמים ויברך אותו במקום עשו ויאמר לה יעקב אחי איש שעיר ואנוכי איש חלק ואם ירגיש אבי יקלל ולא יברך ותאמר לו שיודעת בנבואה שהוא יקח את הברכות ולא עשו ושמע בקולי וילך יעקב ויביא שני גדיי עזים מצאן אביו ואמרו רבותינו זכרונם לברכה שלא לקח יעקב מגזל אלא שבכתובה של רבקה כתוב שיכולה לקחת כל יום שני גדיי עזים להתפרנס מהם ותבשל אותם רבקה ועורותיהם קשרה אותם בידי יעקב שיהיה בעל שער ותלביש אותו בגדי עשו שלקח מנמרוד כמו שספרנו בתחילת הפרשה שהיו איתה שעשו לא הייתה לו אמונה עם נשיו ולכך החביא אותם אצל אמו וילבש אותם יעקב ויכנס אצל אביו.
כשנכנס נכנסה עמו ריח גן עדן וישמח יצחק וישאל אותו מי אתה? ויאמר לו אנוכי. {אבל} עשו בכוריך ויאמר לו אביו איך מהרת לבא ויאמר לו יעקב ה' עזר אותי חשד יצחק שזה יעקב שעשו אין שם ה' שגור על פיו ויאמר לו גשה ואמושך אם אתה עשו או יעקב ויגש יעקב וימושהו ויאמר הקול קול יעקב והידיים ידי עשו ויברך אותו ושאלו חכמינו זכרונם לברכה למה לא עשה חקירה כיון שקולו קול יעקב והשיבו שעשו הסכים עם אביו כשיבא אליו יחקה את קול יעקב כדי שאם יבא יעקב לקחת הברכות בודאי שהוא יחקה את קול עשו ולכך הסכימו שעשו יחקה את קול יעקב וכיון שיצחק מצא את הקול קול יעקב וגם יש לו שער אם כן זה הקול שהסכימו עליו וחשב שזה עשו ויאכל יצחק את התבשילים ויברך אותו.
ויהי אך יצוא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו נכנס עם המטעמים ויאמר לאביו קום אכול מהמטעמים כדי שתברך אותי ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד שראה שמתחתיו גיהנם ויאמר לו מי אתה? ויאמר אנוכי עשו ויאמר לו מי הביא לי את המטעמים שאכלתי וטעמתי בהם כל טעם שארצה כמו המן כשראה עשו את הצלחת הכירה ויאמר לאביו שיעקב רמה אותו פעמיים באותה צלחת נתן לו נזיד עדשים ולקח ממנו את הבכורה כמו שספרנו בתחילת הפרשה ועכשיו רמה אותו ובאותה צלחת נתן לאביו ולקח את הברכות ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי ויאמר לו אביו מה אברך אותך כל הברכות נתתי לו ונתתיו לאדון עליך וכל מה שקנה עבד קנה רבו ויבכה עשו ויאמר לאביו ברך אותי ויאמר לו אביו הארץ אשר תשב בה תתן לך את טובה ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד וכאשר בני יעקב יעברו על מצוות התורה תשתחרר מעולו.
ויכעס עשו על הברכות שלקח יעקב ויאמר בלבו כשימות אביו יהרג את יעקב ורבקה ידעה בנבואה את מחשבת עשו ותאמר ליעקב הנה עשו אחיך מחכה לך להורגיך ועתה קום לך אל לבן אחי עד שינוח עשו מכעסו ותאמר ליצחק הנה בנות כנען לא מוצאות חן בעיני ולא רוצה שיעקב יתחתן עמהם ורוצה שיתחתן עם בנות לבן אחי ויקרא יצחק אל יעקב ויאמר לו לך אל לבן וקח מבנותיו אשה ויוסף ויברך אותו כשראה עשו שאביו אינו רוצה את בנות כנען לקח עוד אשה והיא מחלת בת ישמעאל אחי יצחק אביו.
ויש לשאול כמה שאלות:
א} כתיב "ויבז עשו את הבכורה" ויש לשאול מה בא הפסוק ללמדינו והלא יודעים שעשו הוא איש רשע ולא יצטער כלל על אובדן הבכורה ועבודת הקרבנות?
ב} למה עשו רצה לברך רק את עשו נכון שעשו היה צבוע ומראה את עצמו שהוא צדיק לפחות יברך יצחק את שניהם?
ג} כשראה עשו שיעקב לקח את הברכה אמר שרמה אותו שתי פעמים לקח את הבכורה וגם הברכה ויש לשאול מה הזכירו בבכורה והלא הוא עצמו לא היה רוצה אותה כמו שכתבנו?
ד} כשבקש עשו מאביו לברך אותו השיב יצחק "הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירוש סמכתיו" ויש לשאול מה אכפת לו עשו אם סמך יצחק את יעקב בדגן ותירוש?
אמרו חכמינו זכרונם לברכה שיצחק אבינו רצה שיעקב ועשו יהיו כמו יששכר וזבולון ורוצה לומר שעשו יעבד ויפרנס את יעקב ויעקב יהיה כל חייו על התורה ועל העבודה בלי דאגות פרנסה וחשב שעשו הוא צדיק ורק מחמת שאין לו זמן ללמוד בשביל שהוא עובד מתבטל מתלמודו וגם עשו היה מרוצה שיבלה בעולם הזה וינחול גם עולם הבא על ידי שיתמוך באחיו יעקב ולא רצו מן השמים לעזור לו כדי שיזכה לחיי העולם הבא כיון שלא הייתה כוונתו טובה שמה שלא למד לא מפני שאין לו זמן ללמוד ולקיים את המצוות אלא רק לבלות ולכך לא עזרו לו ולקח יעקב את הברכות בן אדם כזה נכון שיש לו שכר על שעזר את הישיבות אבל לא ינצל מהעונש על העבירות שעשה.
מעשה שקרה בימי החפץ חיים שהלך לארצות הברית לאסוף כסף להדפיס את ספרו ולהחזיק את ישיבתו בא אליו אדם עשיר שהיה מחלל שבת ונתן לו סכום כסף גדול אבל הרב חפץ חיים לא שלח ידו בכסף ובכה בכי גדול העשיר השתומם למראה עיניו ויאמר להרב אם מעט בעיניך אוסיף לך כהנה וכהנה ויאמר לו הרב לא זאת הסיבה שבכיתי אלא מפני שחשבתי שלאחר אריכות ימים ושנים אני אהיה בגן עדן והידיים היקרות שנתנו לי נדבה גדולה מרוחב לב נשרפות בגיהנם התרגש העשיר והבטיח להרב שמהיום והלאה לא יחלל עוד את השבת בשום פנים ואופן שמח הרב וצחק ולקח מידו את הנדבה וברך אותו.
עשו העידה עליו התורה שבז את הבכורה שבה תלויה עבודת הקרבנות ולכן כשראה שיעקב לקח את הברכה אמר שהפסיד עולם הזה והם הברכות וגם עולם הבא והיא הבכורה שבתחילה חשב שיוותר על הבכורה ויזכה בעולם הבא על ידי שיתמוך באחיו יעקב שכל חייו על התורה ועל העבודה והוא יבלה בעולם הזה ולכן אמר לו יצחק שבירך את יעקב בדגן ותירוש לומר לו שיעקב אינו צריך לעשו והפסיד עשו על ידי זה עולם הבא ולא צריך גם ברכה בעולם הזה כיון שאינה לצורך עולם הבא אבל כשהפציר עשו באביו רחם עליו וברכו.
ולפי זה יש לפרש מה שלא רצה יעקב בפרשת ויצא ללכת עם עשו לגור איתו שידע שכוונת עשו לקחת עמו שכר בעולם הבא בזכות שהוא שומר עליו וגר עמו אבל יעקב שלא היה מוותר כלל וכלל על התורה לא הסכים ורצה כל השכר רק לו לבד ולא לשתף עמו אחר.
ולפי זה יש ליישב מה שיש לשאול עוד שתי שאלות:
א} כתיב "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב" ויש לשאול למה ביעקב כתיב "ויאהב" בלשון עבר ואילו ברבקה כתיב "אוהבת" בלשון הווה?
ב} "כי ציד בפיו" פירשו חכמיניו זכרונם לברכה שהיה צד ומביא לאביו לאכול האם יצחק שהוא עולה תמימה אוהב את עשו בשיל שהוא מביא לו לאכול דהיינו דברים גשמיים ולא עוד והלא יצחק הוא עשיר גדול?
ולפי דברינו הכל ניחא שיצחק חשב שעשו הוא צדיק כמו שכתב רש"י שהיה צבוע ושואל אותו איך מעשרים את התבן ואת המלח? והם אינם חייבים כלל במעשר וזהו פירוש "כי ציד בפיו" שהיה מביא לו מה שצד ומראה לו שהוא עסוק ואין לו זמן ללמוד וגם היה שואל אותו על המעשר ולכן כתיב "ויאהב" בלשון עבר שאחר שהכיר אותו אחר שלקח יעקב את הברכות לא אהב אותו עוד אבל יעקב שהיה באמת צדיק גדול כתיב "אוהבת" בלשון הווה בשביל שכל רגע וכל יום אוהבת אותו אמו ולא נפסקה אהבתה אליו.
אחי היקרים!!! ידוע שבעירנו כולם עוזרים לישיבות כל אחד כפי יכולתו ובשמחה ובטוב לבב ולכן צריכים שתהיה המצוה שלימה ורוצה לומר לקיים את כל המצוות בשלימות ואז שכרינו יהיה מושלם ולא נהיה כעשו שרצה לבלות בעולם הזה ולקנות עולם הבא בכספו משל יש אנשים שמתנדבים כסף לישיבות בשביל התינוקות שילמדו תורה ויראת שמים ובזה מראה את עצמו שהוא מכבד את התורה ומחסר ממונו בשבילה אבל מאידך גיסא מדבר בבית הכנסת שהיא בית ה' יתברך ומראה בזה זלזול חס ושלום בשכינה ששורה שם נכון שלפעמים טועים ומדברים בבית הכנסת אבל כשמוכיחים אותם צריכים לתקן ולשתוק ולעסוק רק בתפילה אבל אותם בני אדם כשמוכיחים מדברים אחר כך אם לא נגיד שמתחצפים לפני מוכיחיהם וידוע שהתנהגות ה' יתברך היא מדה כנגד מדה ואם הוא יזלזל חס ושלום בכבוד ה' יתברך ששכינתו שורה בבית הכנסת ומדבר שם גם ה' יתברך ישפיל אותו ויבזה אותו וישים אותו ללעג ולקלס בר מינן ובודאי אם אותם בני אדם יודעים מזה לא מעיזים עוד כלל לדבר בבית הכנסת שיודעים שכשהם מכבדים את בית הכנסת גם ה' יתברך מרומם ומכבד אותם וכשהוא מתפלל ידע שהוא מבקש מה' יתברך ולא נותן חס ושלום וכשהוא מתפלל לה' יתברך בלב שלפם וכראוי גם ה' יתברך מאיר אליו פניו וממלא את בקשתו.

ויהי רצון שה' יתברך יתן לנו נחת רוח לעבדו בלבב שלם ויגאלינו גאולה שלימה בקרוב אמן!!!

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.