פרשת שלח לך

501

 נצטווינו שני מצוות עשה ואחת מצות לא תעשה.

מצוות עשה הן:
א} לתת לכוהן חלה מן העסה ושיער חכמים שהיא אחוז מ24 לבעל הבית ו48 לאופה.
ב} לעשות ציצית בבגדים שיש בהם ארבע כנפות
מצות לא תעשה היא:
א} לא ללכת אחר לבינו וענינו ורוצה לומר לא לפרש פירושים בתורה כמו שנראה לנו אלו כמו שפירשו לנו רבותינו ולא ללכת אחר מראה עיננו לרעה.
מסופר שבני ישראל בקשו ממשה רבינו לשלוח מרגלים לרגל את ארץ ישראל וישאל משה את ה' יתברך ויאמר לו ה' אני לא אומר לך תשלח ואם אתה רוצה לשלוח שלח.
וישלח אותם משה וירגלו את ארץ ישראל ארבעים יום וארץ ישראל שטחה 1600 ק"מ כפול 1600 ק"מ ובן אדם ממוצע יכול ללכת ביום 40 ק"מ ולפי החשבון צריכים לרגל במך 160 יום ולא 40 אבל ה' יתברך יודע עתידות ויודע שיחטאו ויגזר עליהם שישהו במדבר ארבעים שנה כנגד ארבעים יום שרגלו את הארץ לכן קיצר להם הדרך שלא ישהו הרבה במדבר.
כלב בן יפונה היה אחד מהמרגלים והיה שייך למטה יהודה וילך לחברון וישתטח על קברי האבות שלא יהיה בעצת המרגלים לרעה גם יהושע שהיה משבט אפרים לא הייתה כוונתו לרעה אבל לא הלך להשתטח על קברי האבות כיון שהיה שמו הושע ומשה התפלל עליו ושינה את שמו יהושע ורוצה לומר יה יושיעך מעצת המרגלים יהושע מתחילת הדרך אמר לשאר המרגלים שלא ידבר לשון הרע אבל כלב אמר להם שהוא ידבר עמהם לשון הרע שאם יאמר להם שידבר יפצירו בו ולכן אמר להם בתחילה שהוא עמהם.
ויקחו מפרי הארץ אשכול ענבים והיה כבד מאוד וישאו אותו שמונה אנשים ויש מרבותינו שאמרו שהיה שוקל 15600 ק"ג בקירוב והקל ביותר שוקל 9000 ק"ג והשניים שנותרו לקחו רמון ותאנה שכל אחת שוקלת 650 ק"ג בקירוב וכלב ויהושע לא רצו לקחת פרי שלא רצו לדבר לשון הרע כמו שכתבנו.
ויחזרו המרגלים למשה ולבני ישראל ויאמרו להם נכון שארץ ישראל טובה מאוד וזה פריה וכמו שפריה גדול וכבד גם אנשיה גבורים וענקים שהיינו נראים להם כנמלים וגם שמענו אותם מדברים הנה נמלים דומים לבני אדם ואם כן קשה מאוד לנצח את הענקים האלו במלחמה וגם הארץ היא אוכלת יושביה שכל מקום שהיינו הולכים ראינו אותם מתאבלים ואמרו חכמינו זכרונם לברכה שבאותו יום מת איוב שהיה חביב עליהם והתאבלו עליו כולם ארבעים יום וזה היה מאת ה' יתברך שיהיו עסוקים באבלות ולא ירדפו אחרי המרגלים.
ויתחילו בני ישראל להתרעם על משה ויאמרו לו האם הוצאתנו מארץ מצרים להיהרג על ידי האמוריים והכנעניים וכדומה וישתק אותם כלב ויאמר האם רק את הדבר הזה עשה חנו משה המרגלים שלא ידעו שכב אינו עימהם שהוא הטעה אותם כמו שכתבנו שתקו ונתנו לו לדבר שחשבו שידבר גם הוא לשון הרע אבל כלב אמר והלא משה הוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים ויוריד לנו את המן וגם יכניס אותנו לארץ ישראל וננצח אותם גם יהושע אמר להם כיון שה' יתברך הבטיח לנו שננצח בטח שננצח שה' יתברך הוא כל יכול אבל בני ישראל לא שעו לדבריהם ורצו לרגום אותם באבנים ובכו כל הלילה.
ה' יתברך כעס עליהם שאינם מאמינים בו ורצה להורגם אבל משה המתיק את הגזרה בתפילתו ונגזר עליהם שמגיל עשרים שנה ומעלה לא יכנסו לארץ ישראל וכולם ימתו במדבר חוץ מכלב ויהושע בן נון שהאמינו בו ואותה לילה הייתה ליל תשעה באב ואמר להם ה' יתברך אתם בכיתם בכייה של חינם אני אקבע לכם בכייה לדורות שבאותה לילה אחר מאות בשנים נחרב בית המקדש ראשון ושני ועד היום קרוב לאלפיים שנה לא נבנה בית המקדש ואותה לילה יום אבל זכר לחורבן.
גם המרגלים לא שפר גורלם ומתו במיתה משונה שנשתרבב לשונם עד טבורם ויצאו נמלים מלשונם ונכנסו לטבורם עד שמתו כששמעו בני ישראל את הגזרה התחרטו מאוד והחליטו לעלות לארץ ישראל ומשה עצר בידם לומר הלא ה' לא יעזור לכם ולמה תמותו במלחמה אבל הם לא שמעו בקולו ויעלו להר להילחם עם יושבי הארץ ויצאו מההר הכנעני והעמלקי וינצחו את בני ישראל וינוסו בני ישראל והאויבים רדפו אחריהם עד החורמה.
בסוף הפרשה מסופר שבני ישראל מצאו איש אחד מקושש עצים ביום השבת ויניחוהו במשמר עד שיאמר להם ה' יתברך מה דינו ויאמר ה' אל משה שדינו בסקילה ויוציאו אותו אל מחוץ למחנה ויסקלו אותו וימות.
ויש לשאול כמה שאלות:
א} כתיב "וידברה' אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען" כבר כתבנו למעלה שרש"י פירש שה' יתברך אמר למשה אני לא אומר לך לשלוח אלא אם רצונך לשלוח שלח ויש לשאול מניין לו לרש"י את זה והלא הפסוק אמר שה' יתברך אמר לו לשלוח ואם תאמר משום שתיבת "לך" מיותרת ולכן למד רש"י שלח לדעתך ולא לדעתי את זה אפשר לפרש שה' יתברך אמר למשה שלח לתועלת שלך משום שנגזר על משה שימות במדבר כמו שכתבנו בפרשה הקודמת שאלדד ומידד מתנבאים שימות משה ומכניס יהושע ואם כן כשישלח משה את המרגלים וידברו לשון הרע ויתעכבו עוד ארבעים שנה במדבר נמצא שזה לתועלת משה ולמה אם כן פירש רש"י לדעתך?
ב} למה אמר ה' למשה שישלח אחד מכל שבט ולמה לא הסתפק בשני אנשים לבד כמו שהסתפק יהושע ששלח שני מרגלים לירחו אחר מיתת משה?
ג} אחר שדברו המרגלים לשון הרע על ארץ ישראל כתיב "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה הוא" ויש לשאול שתיבת "כל" לכאורה מיותרת והיה יכול לומר "ותשא העדה"?
כתוב בנביא יהושע שאחר שבני ישראל ניצחו את יריחו החרימו את כל השלל לה' יתברך אבל עכן עבר ולקח מן החרם וכשנלחמו בני ישראל עם העי הפסידו במלחמה ומתו מהם שלושים וששה חיילים ויש מרבותינו אומרים שמת רק פינחס בן יאיר שהיה שקול כנגד ששה ושלושים רוב אנשי הסנהדרין שהיו מונים שבעים ואחד וכתוב בגמרת סנהדרין שעכן לא פעם הראשונה שלקח מן החרם אלא כבר לקח שני פעמים בימי משה ויש אומרים שלקח ארבעה פעמים ושאל בגמרא למה לא נענשו אז בני ישראל כמו שנענשו עכשיו?
והשיב שבאותו זמן לא היו נענשים בני ישראל על העבירה שעשה חבירם והביא ראיה מברייתא שאמרה כתיב "הנסתרות לה' אלוהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם" שבני ישראל קודם שעברו את הירדן היה מי שעשה עבירה בסתר נענש עליה רק הוא ואם עשה עבירה בגלוי כל ישראל היו נענשים ואחר שעברו את הירדן והיו ערבים זה לזה היו נענשים אפילו על העבירות שעשה חבירם בסתר ולכן עכן אף על פי שלקח מן החרם בימי משה מכל מקום לא היו עדיין נענשים על זה כיון שהיה בסתר אבל אחר שעברו את הירדן ועוד פעם לקח אף על פי שלקח בסתר מכל מקום נענשים כמו שכתבנו את הדברים הללו אמר רבי יהודה.
אבל לרבי חנניה הייתה דעה אחרת שקודם שעברו את הירדן לא היו נענשים כלל על עבירות שעשה אחר אף על פי שעשה בגלוי אבל אחר שעברו את הירדן היו נענשים רק על הגלוי ולא על הסתר ושאל בגמרא ולמה אם כן נענשו על עוון עכן שהיה בסתר? והשיב כיון שאשתו ובניו היו יודעים נקרא גלוי.
ולכן אמר הפסוק תיבת "כל" שאין צריך לומר לדברי רבי יהודה שייענשו כולם על העבירו בגלוי ולכן כולם נענשו ולא נכנסו לארץ ישראל אלא אפילו לדברי רבי חנניה שאין נענשים על העבירו שבגלוי אפילו הכי כולם לא נכנסו לארץ כיון שכולם בכו וכולם התרעמו על ה' יתברך.
ולפי זה אמר ה' יתברך למשה שישלח מכל שבט ושבט שיהיו כולם משותפים ולא יצטדק אחד לומר שלא השתתף בעבירה ולכן פירש רש"י "לך" אני לא אומר לך שלח אלא אם אתה רוצה לשלוח שלח שאם ה' יתברך ציווה אותו לשלוח לא היה צריך לומר לו שלח הכל שבט ושבט אלא היה מסתפק בשניים או שלושה אנשים והיה אומר להם שהם ערבים זה לזה ואם כן פירש רש"י שלא ציווה אותו לשלוח.
ואין לומר כיון שיהושע וכלב לא דברו למה נענש שבטם משום שאנשי שבטם בכו ועוד שהרוב דברו ומה שנאמר "וידבר ה' וכו',, לא נאמר כדי שישלח אלא נאמר שאם רוצה לשול שישלח שנים עשר איש כל אחד משבט.
אחי היקרים!!! אנחנו בני ישראל מאוחדים וערבים זה לזה ואם אחד יעבור עבירה כולנו נענש בגללו ובשביל זה מצות "הוכח תוכיח" כל אחד אכפת לו ממנה וכל אחד צריך להוכיח את חבירו כשעושה עבירות וחוץ ממצוה עשה שעושה אלא שגם מציל את עצמו שלא יענש בעוון חבירו כיון שמונעו ומשל למי שחופר בור בדרך שכל אנשי השכונה מיד מוכיחים אותו וסותמים אותו שלא יכשלו בו הם ואם כן צריכים להוכיח כל אחד ואחד שעושה עבירה ולא להשתמט ולומר שלא אכפת לנו ממנו משום שגם אנחנו נקבל עונש בגלל מעשיו וגם הוא לא יכול לומר למוכיחים אותו מה אכפת לכם משום שהוא מזיק אותם בגלל מעשיו.
לא יאמר האדם אם אוכיח את חברי לא ישמע אותי וגם יתלוצץ עלי אלא יתן בין עיניו אל ההפסד שיפסיד כשיענש בגלל עוון חבירו ונמצא שהוא מציל ת עצמו מהיזק ויש לו כל הזכות שיוכיח אותו למשל אם הוא מרויח מאה דינרים ומוצא את חבירו שמזיקו ומפסידו עשרה דינרים ודאי שהוא יוכיח אותו לומר לא תעשה את זה כיון שאתה מפסיד אותי והנמשל הוא שאם חבירו עושה את העבירה השופע שירד בעולם יהיה מעט ויפסיד גם הוא ולכן צריך לדבר עם חבירו כדי שיבין שמה שהוא עושה אסור שיש הרבה בני אדם שאינם מודעים כלל לעוונותיהם וחושבים שזה מותר וכשהוא מוכיח ירוויח פי שניים הכרת הטוב של חבירו שהוא לא היה יודע שזה אסור וכשמעיר לו ידע שזה אסור דבר שני שהוא לא יענש בגללו ולא עוד אלא שיש לו מצות הוכיח תוכיח.
ולכן על העובר את העבירה כשמוכיחים אותו לא יתחצף ולא יתלוצץ על המוכיח אלא יכיר לו טובה שמצילו מן החטא ועוד שהמוכיח יש לו זכות כמו שכתבנו שלא יענש גם הוא בשביל וגם הוא מצווה במצות הוכח תוכיח ועל ידי זה תרבה האהבה והאחוה בינינו.
ויהי רצון שה' יתברך יעזרנו לשמור מצוותיו ולהתרחק מהעבירות ויחיש לגאולינו במהרה אמן!!!
מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה


אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *