פרשת ראה

844

 

בפרשה נצטווינו 17 מצוות עשה ו37 מצוות לא תעשה.
מצוות עשה הן:
א} להסיר העבודה זרה והנגררים אחריה מארץ ישראל.
ב} להביא הקרבנות שנתחייבנו בהם או שנדרנו עליהם לבית המקדש בחג הראשון משלושה רגלים.
ג} להקריב קרבנות בבית המקדש.
ד} הקדשים שיש בהם מום צריכים לפדותם.
ה} צריך לשחוט הבהמה או החיה או העוף קודם אכילה.
ו} לעשות הקורבנות שבאו מחוצה לארץ.
ז} הבית דין צריך לחקור היטב את העדים.
ח} לשרוף את עיר הנדחת.
ט} לבדוק סימני העוף.
יו"ד} להפריש מעשר שני. בזמן שבית המקדש היה קיים מי שיש לו שדה צריך לפרוש ממנה תרומה ושערו חכמינו זכרונם לברכה שלב רחב יפרוש אחוז מארבעים מיבול השדה והבינוני אחד מחמישים והצר עין אחוז מששים. והנותר יסיר ממנו מעשר ללוי והנותר בשנה הראשונה והשנייה והרביעית והחמישית של השמיטה יפרוש ממנו עוד מעשר ויעלה בו לירושלים ושמה יאכל אותו.
י"א} בשנה השלישית והששית במקום להפריש מעשר שני מפרישין מעשר עני ויתן אותו לעניים.
י"ב} בשנת השמיטה והיא השנה השביעית מי שיש לו חוב ביד חבירו צריך למחול לו.
י"ג} לנגוש את הנכרי שיפרע את חוב שיש לנו בידו.
י"ד} לתת צדקה לעניים.
ט"ו} מי שקנה עבד עברי בשעת שחרורו צריך להעניק לו מצאנו ומגורנו.
ט"ז} לשמוח בחגים.
י"ז} בחג הפסח והשבועות והסוכות שנקראים שלוש רגלים צריכים לעלות לירושלים.
מצוות לא תעשה הן:
א} לא להשחית דבר קדוש ולא למחוק שם ה'.
ב} לא להקריב קרבנות חוץ לעזרה.
ג} אסור לאכול מעשר שני חוץ לירושלים אלא אם כן נפדה.
ד} לא לשתות יין של מעשר שני חוץ לירושלים אלא אם כן נפדה.
ה} לא לאכול בשמן של מעשר שני חוץ לירושלים אלא אם כן נפדה.
ו} אסור לכוהן לאכול בכור חוץ לירושלים.
ז} אסור לכוהן לאכול בשר חטאת או אשם חוץ לעזרה או קדשים קלים חוץ לירושלים.
ח} אסור לאכול מבשר העולה.
ט} אסור לאכול מבשר קדשים קודם זריקת הדם.
יו"ד} אסור לכוהנים לאכול את הבכורים חוץ לירושלים.
י"א} לא לעזוב את הלויים ולא נשמחם ולא לתת להם את מעשרותיהם.
י"ב} לא לאכול מבשר בהמה קודם שחיטה.
י"ג} לא להוסיף על מצוות התורה.
י"ד} לא לגרוע ממצוות התורה.
ט"ו} לא לשמוע בקול נביא השקר.
ט"ז} לא להפציר באחד מבני ישראל לעבוד עבודה זרה.
י"ז} לא לאהוב את מי שמפציר באחר לעבוד עבודה זרה.
י"ח} לא להסיר את השנאה על מי שמפציר לעבוד עבודה זרה.
י"ט} לא להציל ממיתה את מי שמפציר באחר לעבוד עבודה זרה.
כ'} לא ללמד זכות בבית דין למי שמפציר לעבוד עבודה זרה.
כ"א} לא לשתוק אם יש לקטרג על מי שמפציר לעבוד עבודה זרה.
כ"ב} לא לבנות עיר הנדחת.
כ"ג} לא להנות מעיר הנדחת.
כ"ד} לא לעשות חבורה ולא לשרוט את עצמינו לעבודה זרה.
כ"ה} לא לקרוח קרחה בראשינו על מת.
כ"ו} לא לאכול מפסולי מוקדשין.
כ"ז} לא לאטכול שרץ העוף.
כ"ח} לא לאכול נבילה.
כ"ט} לא לתבוע את החוב אחר השמיטה.
ל'} לא לקמץ את ידינו מעניי ישראל.
ל"א} לא למנוע את עצמינו מלהלוות לחבירנו קודם השמיטה בטענה שמא לא יחזיר לנו קודם השמיטה.
ל"ב} לא לשחרר עבד עברי בלי להעניק לו מהצאן והגורן.
ל"ג} לא לעבוד בבהמת קדשים.
ל"ד} לא לגזוז בהמת קדשים.
ל"ה} לא לאכול חמץ בערב פסח אחר חצות.
ל"ו} לא להשאיר מבשר קרבן חגיגה של פסח ליום השלישי.
ל"ז} לא לבא לבית המקדש בשלוש רגלים בידים רקות.
בתחילת הפרשה אמר לנו משה רבינו שה' יתברך מתן לנו ברכה וקללה הברכה אם נשמע סקול ה' אלוהינו והקללה אם לא נשמע בקול ה' אלוהינו ויאמר לנו כשנכנס לארץ ישראל יש שני הרים הר גרזים והר עיבל ויעלו ששה שבטים על ההר האחד והששה הנותרים על ההר השני והלויים ישארו באמצע ויפנו פניהם כנגד הר גרזים ויברכו ברוך האיש וכו' ואחר כך יפנו פניהם כנגד הר עיבל ויאמרו ארור האיש וכו'.
 
 
 
 
ויש לשאול כמה שאלות:
א} כתיב "ראה אנוכי נותן לפניכם היום וכו' אשר אנוכי מצווה אתכם היום וכו' וסרתם מן הדרך אשר אנוכי מצוה אתכם היום" ויש לשאול למה כתיב שלוש פעמים היום?
ב} כבר כתבנו שמשה ציווה שיתחילו לברך ואחר כך יקללו ויש לשאול והלא חכמינו זכרונם לברכה אמרו לעולם יפתח אדם בכי טוב ויסיים בכי טוב פירוש שהעולה לספר תורה מתחילים לקרות לו מדבר טוב ומסיימים בדבר טוב ולמה לא אמר משה שאחר הקללה יברכו עוד פעם?
ג} הברכה והקללה אומרים אותם לאחר שיכנסו לארץ ישראל דהיינו לאחר פטירת משה רבינו שמשה רבינו לא נכנס לארץ ישראל ולמה אם כן אמר להם משה "היום"?
ברם אחד שאל לרב אתם יש לכם הרבה מצוות שהעובר עליהם חייב מיתה ויש לכם ארבע מיתות בית דין ברם התנאים כדי שבן אדם יתחייב מיתה הם מסובכים ומפורטים ולפי זה נדיר לבית דין להרג את אותו עבריין ולא עוד אלא אמרו חכמינו זכרונם לברכה שבית דין ההורגת אפילו אחת לשבעים שנה נקראת קטלנית ולמה אם כן כל המיתות הללו כשקשה מאוד שיתבצעו?
השיב הרב אמשול לך משל למי שרוצה להוכיח את בנו הוא מפחידו בכמה וכמה עונשים כדי שלא יעבור אם שמע הבן מוטב ואם לא שמע מחפש האב כמה אמתלאות כדי לפוטרו מהעונש האכזר שכל העונש הוא רק כדי להפחידו ולא לבצע גם כן ה' יתברך רוצה להפחיד את בני ישראל שלא יעשו העבירות בעונשים קשים ואם בכל זאת טעו מחפש כמה אמתלאות כדי להצילם.
ולכן משה התחיל בברוך וסיים בארור כדי לפחוד ולהתרחק מהעבירות ולא כדי לקלל ממש ולכן אפילו אם סיים בארור אינה בעיה כאינו שאין כוונתו כלל לקלל וגם הוא נותן לנו עצות איך להנצל מארור שאמר בתחילה "ראה אנוכי נותן לפניכם היום" כאילו משה רבינו הוא לפנינו ואומר לנו היום איך היא הברכה ואיך היא הקללה ורוצה לומר כשאדם יטעה ויעשה איסור יחשוב בדעתו כאילו משה רבינו לפניו ואומר לו ראה מה אתה עושה!!! האם אתה יודע שעבירה זו חייב עליה קללה?! ואז ימנע מלעשות עבירה.
וכן להיפך אם הוא מתעצל מלעשות מצוה יחשוב בדעתו כאילו משה רבינו לפניו ואמר לו אם תעשה את המצוה יש לך ברכה ומי לא ישמח לעשות אז את המצוה?!.
וזה דוקא באדם שהוא יודע מה אסור ומה מותר אלא שלפעמים מתגבר עליו היצר הרע אבל אם אינו יודע מה אסור ומה מותר ותמיד טועה ועובר עבירות תקנתו היא על ידי שילמד את התורה וידע מה אסור ומה מותר.
וגם לזה רמז משה רבינו כמו שנבאר בהמשך דברינו שידוע שהאדם כמעט תמיד עסוק וטרוד לפרנסתו ואינו מוצא זמן כדי ללמוד תורה ואפילו אם הוא לומד בלילה מכל מקום אינו יכול להתרכז היטב כיון שמוחו עסוק בעבודה ואינו מרפה לחשוב עליה וגם הוא עייף והעצה והדרך הטובה היא ללמוד ביום שבת שאין טרדות פרנסה ומוחו צלול ואינו עייף וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה לא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא לעסוק בהם בתורה.
ולכן משה רבינו כתב לנו שלושה פעמים תיבת "יום" אחת לצורך השבת ושני תיבות "יום" הם "ימים" רמז לימים טובים פירוש שמשה רבינו אומר לנו אם אתם רוצים להינצל מהקללות ותבא אליכם הברכה צריכים לעשות את הדבר שצריכים לעשות אותו ביום שבת וימים טובים שהיא לימוד תורה.
אחי היקרים!!! תלמוד תורה היא מצות עשה ואינה מצות רשות אם רוצה לעשותה או לא ואינה דומה לשאר לילות של חג הסוכות חוץ מלילה ראשונה שאם אכל כזית פת חייב לאוכלה בסוכה ואם לא רוצה לאכול פת הרשות בידו אלא חייב תמיד ללמוד תורה וללמד מי שאינו יודע ללמוד.
ואמרו חכמינו זכרונם לברכה תחילת דינו של אדם לאחר אריכות ימים ושנים קבעת עתים לתורה? והטעם שמתחילים לשאול אותו על תלמוד תורה ולא על שאר דברים אחרים בשביל שאדם שלא למד תורה אינו יודע מה אסור ומה מותר ובודאי שטעה הרבה טעויות ועשה הרבה עבירות ובזה יענש בחומר הדין ולכן מתחילים לשאול אותו אם למד תורה שאם הוא באמת למד אז בודאי עשה הרבה מצוות ואפילו אם עשה עבירות מכל מקום לא עשה הרבה והמצות יותר ומוצאים לו בשמים פתח להציל אותו מעונשו של גהינם שזכות התורה מצילתו שלא לעשות עבירות וגם מצילתו מאבדון בגהינם.
ובפרט אם אותו בן אדם למד את חבירו וזכה אותו לקיים תורה ומצוות שאמרו חכמינו זכרונם לברכה כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו וכל המזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו וכל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו.
אדם שואל והלא כתיב "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" פירוש שאפילו הצדיק הכי גדול שיש מכל מקום יטעה ויעשה עבירות והלא כתבנו למעלה כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו?
אלא הכוונה אין חטא בא על ידו שיענש עליו בעולם הבא שה' יתברך מצרף אותו בעודנו בעולם הזה ומביא עליו יסורים לטהרו מעוונותיו ולאחר ימים ושנים נכנס ישר לגן עדן וזה בזכות התורה שלומד בעולם הזה שמצילה אותו מרדת שחת בגהנם.
לכן בואו אחי נקבע עתים לתורה ונקבל על עצמינו בלי נדר שלא לבטל אותו קביעות כלל ועיקר ובזה זוכים למצות תלמוד תורה וגם נדע מה אסור ומה מותר כדי לקיים את המצוות ולהתרחק מהעבירות וגם בשבתות ובחגים צריכים לתכנן ולקבוע זמן כדי ללמוד בו ולא נפספס את הזמן בטיולים רקים ואפילו אם אינו מתענג בלימוד תורה מכל מקום זה רק בתחילה אבל כשילמד שוב ושוב יטעם טען התורה האמיתי וילמד בתענוג ועל זה אמרו חכמינו זכרונם לברכה "שמתוך שלא לשמה בא לשמה" פירוש שילמד תורה אפילו אם אינה לשם שמים כיון שאחר כך ילמד לשם שמים.
ויהי רצון שה' יתברך יעזור לנו לקבוע עתים לתורה ויחיש לגאולינו במהרה בימינו אמן ואמן!!!
מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה


אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *