פרשת קרח

118

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה 

פרשת השבוע יש בה חמשה מצוות עשה וארבעה מצוות לא תעשה. מצוות עשה הם: א} לעשות משמרת בבית המקדש לכבוד ב} לפדות הבן הבכור ג} הלויים יעבדו במקדש ד} להפריש מעשר מתבואה וליתנו ללוי ה} הלוי יפריש ממה שנתנו לו ויתנו לכהן. ומצוות לא תעשה הם: א} אין להסיר המשמרת מבית המקדש ב} הלויים לא יעבדו עבודת הכהן בבית המקדש והכהן לא יעבוד עבודת הלוי ג} מי שהוא זר שאינו כהן לא יעבוד בבית המקדש ד} אין להפדות בכור בהמה טהורה אלא יתנוה לכהן.

פרשת השבוע מספרת על המחלוקת שעשאה קרח עם משה רבינו שמשה רבינו הניח אליצפן בן עוזיאל נשיא לבני לוי באה אשת קרח ואמרה לאישה קהת ילד ארבעה בנים עמרם יצהר חברון ועוזיאל, עמרם הוא הבכור בניו משה ואהרן לקחו מלכות הכהונה, ואחריו יצהר ואתה שבנו היה לך לקחת הנשיאות ולמה יתנה לבן דודו הקטן. הלך קרח ועשה מחלוקת עם משה ואסף עמו דתן ואבירם ואון פן פלת משבט ראובן ו250 איש ראשי סנהדרין משבט ראובן שהיו שכיני שבט לוי מחניהם לפני מחנה ראובן, והלבישם טלית כולה תכלת ובאו למשה ואמרו לו הטלית הזה צריכה תכלת או לא? אמר להם צריכה. אמרו לו היא כולה תכלת מה יוסיף לה אותו חוט כמו שאדם יצא מהים וכולו רטוב ובא אדם אחד ושפך עליו דלי מים מה יוסיף לו הדלי הזה? ושאלוהו עוד שמי שיש לו ספר תורה בביתו אם צריך לעשות מזוזה או לא? אמר להם צריך אמרו לו הרי המזוזה היא פרשה אחת מכל ספר תורה מה מוסיפה לו הרי יש לו ספר תורה שלם בביתו, די מדברי הבאי שלכם וישראל כולם קדושים. נכון שאתה שמעת כל עשרת הדברות מאת הקב"ה ראוי למלכות אבל אהרן שמע כמונו רק אנכי ולא יהיה למה יקח הכהונה? אז הקב"ה כעס עליהם ואמר למשה אהרג את כולם והתפלל משה להקב"ה ואמר לו האיש אחד יחטא ועל כל העדה יקצוף, ואמר משה לקרח אתה וכל עדתך תאספו מחר ותביאו מחתות ותנו בהן איש ושימו עליהם קטורת ואף אהרן יעשה ככם יביא מחתה וישים עליה קטורת ומי שהוא הקדוש יחיה ומי שאינו חפץ בו ה' ימות שנאמר והזר הקרב יומת.

ולא ניצל אף אחד מהעדה הזאת רק און בן פלת שהצילתו אשתו שאמרה לו מה איכפת לך מהם אם יקח הכהונה קרח או אהרן הכהן וכי אתה מרויח דבר מכהונה! אתה משבט ראובן אין לך שום איכפתיות בכהונה, אמר לה כבר הסכמתי עמהם שאבוא, אמרה לו אני מסתדרת, הלכה והשקתו יין ונשכר וישן ובבקר היתה סורקת שערה לפני פתח האהל, וכשבאו לקרוא לו מצאו שראשה מגולה, שבו, שאסור לאדם להסתכל בשער של אשה, שבו פעם אחרת ומצאו עדיין ראשה מגולה הלכו לעצמם, וזהו מה שאמרו חז"ל חכמת נשים בנתה ביתה וכו' יש אשה שטובעת בעלה ויש שמנצלת בעלה.

ושלח משה לדתן ולאבירם ולא רצו לבוא אמרו לו לא די לך שהוצאתנו ממצרים ארץ זבת חלב ודבש ורוצה להמיתנו במדבר רוצה לשפוט עלינו! והתפלל משה להקב"ה שחלקם בקרבן התמיד שמקריבים אותו ישראל בכל בקר יניחו על המזבח ולא ישרף. ובאו קרח ועדתו ואמר משה לישראל שהקב"ה אמר לכם שתרחיקו מקרח ודתן ואבירם וילדיהם וכל מה שרוכשים וראיה לזה שלא אמרתי שום דבר מדעתי שאם הארץ יש לה פה תפתח את פיה ואם אין לה הקב"ה בורא לה פה ותבלע כל העדה הזאת וכל מה שיש להם ומיד פתחה פיה שבראו לה הקב"ה מששת ימי בראשית ובלעה אותם הם ונשיהם ובניהם וכל מה שיש להם חוץ מבני קרח שעשו תשובה וניצולו, ויצאה אש ואכלה מאתים וחמשים איש שיש להם המחתות שהיו עם קרח ואמר הקב"ה למשה המחתות האלה נעשו הקדש וערבם במזבח.

וישראל היו מלינים על משה ואמרו לו בקטורת שעשית אותה הרגת בני ישראל, והקב"ה כעס עליהם ואמר לו שאהרג אותם ומשה רבינו אמר לאהרן מהר קח את מחתתך ולך כפר בה על ישראל, שלא המחתות הם שהורגים רק העון הוא שהורג והלך מיד שכבר התחיל הנגף. והלך אהרן מיד ועשה הקטורת ועמד בין המתים ובין החיים ולא הניח מלאך המות להוסיף להרוג, אמר לו תרחיק מעלי הקטורת שלך ותניח אותי לעשות עבודתי שצווני אותה הקב"ה, אמר לו אני שלחני משה אמר לו דברי מי שומעים דברי הקב"ה או דברי משה, אמר לו משה רבינו אינו עושה כלום רק ברשות מאת הקב"ה ואם אתה לא מאמין אותי בא נלך לאהל מועד שהם יושבים שם. וזהו למה הפסוק אמר וישב אהרן אל משה והמגפה נעצרה מה רוצה ממנו אם על המגפה כלתה אלא כדי שהמלאך המות יאמין אותו ויעמוד. ואז נפטרו 14700 איש שהיו עמהם והקב"ה אמר למשה אמור לבני ישראל שכל שבט יביא מטהו ויכתוב בה שם שבטו ואף אהרן יביא מטה ויכתוב בה שבט לוי ויניחום באהל מועד ועשו ככה. וממחרת מצאו שמטה אהרן פרח ויגמל שקדים והקב"ה אמר למשה שיניחנה באהל מועד לאות שידעו כל ישראל שהקב"ה בחר באהרן ובניו שיהיו כהנים.

כשקוראים הפרשה של השבוע נשאל לנו ב' שאלות, קרח חז"ל אמרו עליו חכם ועצום עושה מעשה של אנשים כסילים! כשמשה רבינו אמר לו מחר הביאו מחתות אתה וכל עדתך ואהרן איש מחתתו ועשו הקטרת ויודע שהקב"ה אמר והזר הקרב יומת, וראה מה קרה לנדב ואביהוא, ר"ל המיתה לפניו, ומשה רבינו נתן לו זמן כדי שישוב שאמר לו מחר עשו קטורת, שיש לו לילה גמורה שיכול לחשוב וישוב ולא שב? ועוד כשהקב"ה כעס על ישראל ורצה להרוג אותם משה רבינו אמר לו האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף, ר"ל קרח הוא שעשה העון והוא שמגיע לו העונש, ולא עשה כהרגלו שיתפלל על ישראל מה שיהיה ערך העונש, ולא רק זה אלא חפש לו מיתה משונה מאוד?

ואפשר לפרש שקרח בעיתו היתה שלא הניחו נשיא והניח אליצפן בן עוזיאל ר"ל שבתחילה לא היה חושב על הכהונה לגמרי, אבל כשרב עם משה רבינו רב אותו על הכהונה ודבר זה נכנס במוחו עד שהתחיל להאמין שהיה לו להיות כהן גדול, דבר כזה דומה לאדם שרצה לצחוק על האנשים ואמר להם בא אדם עשיר מאוד בשוק והתחיל לפזר הממון, כל האנשים רצים וכל אחד אומר לחבירו, האיש הזה כשמצא כל האנשים רצים אמר אולי זה אמת, אחרי זמן מועט מצא השכונה ריקנה הלך גם הוא לרוץ אמר מאה אחוז שיש מי שהוא מפזר הממון, גם קרח עשה ככה בתחילה חשב על הנשיאות וכשאמר למשה כל העדה קדושים ומדוע תתנשאו על קהל ה', נכנס במוחו השקר ששקר אותו אמת הוא, וכשאמר לו משה על הקטורת חשב שבאמת הכהונה אינה ראויה אלא לו, ויוכל לעשות הקטורת ולא יקרה לו כלום. וכאן משה רבינו צריך לו לעמוד בכל תוקף שאם יכנס במוח האנשים שכל האנשים שוים ומשה וקרח שוים יחרב העולם, שקרח בא לעיין בשני מצוות של הציצית והמזוזה ורצה לשנות אותם, ואם כל אדם יחשוב עצמו שהוא משה רבינו וישנה כמו שירצה אז התורה שקורים בה כשנמצא פרוד או דיבוק נוריד הספר, כל אדם ישנה כמו שירצה. ולזה משה רבינו דבר שיוציא ממנו חרבון אינו מתפלל עליו, והוסיף וחפש לו מיתה משונה כדי שידעו כל האנשים שהתורה אין בה שום שינוי ומה שכתבו משה רבינו אינו משתנה כלל.

רבותי! טעות קרח מתחדש בכל דור, כמו שראינו שאח"ך באו המינים והריפורמים אלו היותר אנשים המפורסמים ששינו התורה אפי' שרואים אותם שמפרשים מה שכתוב כפשוטו, אולם ידוע שמשה רבינו אמר לנו כללים ומי שעובר עליהם כאילו עבר על מה שכתוב בתורה. ובמדרגה פחות מזה יש אנשים שעושים דבר ואומרים מה יש בו, ואלו נחשבים שעשו בדיוק כמו קרח, ששינו פירוש התורה וחשבו שהם כמו הרבנים הגדולים שאסרו אותו דבר, רבנים שהם לפנים ממנו בכמה דורות, הרי בגמ' המורא שבא אחרי התנא אינו יכול לחלוק על התנא, כ"ש אנו שבאים אחרי כמה דורות ולא למדנו כלום, שאין יכולים לומר מה יש בה אם עשינו זאת. יודעים אנו יותר מרבנים הללו שאסרו! מעשה באשכנז היו עשירים הולכים לישיבה ובוחרים תלמיד חכם כדי שיחתנו אותו לבתם ומוציאים עליו כסף עד שיהיה לרב גדול, יש אדם עשיר מאד והוא עם הארץ הלך לרב של ישיבה גדולה רוצה לבחור תלמיד חכם טוב לבתו ויתן לו הרבה כסף ומוציא עליו כסף עד שיהיה רב גדול, אלא שיש לו תנאי שהתלמיד חכם יענה על שאלתו, הביא לו התלמיד חכם היותר הגון שיש לו, שאלו אותו ואמר לו בפרק במה מדליקין קוראים על השמנים שאין עושים בהם נרות שבת, שם קוראים ולא בחלב "נחום" מה עשה נחום שאין עושים בשמן שלו? הוא חשב שאין קונים שמן מאת נחום לנרות שבת, השיב אותו התלמיד שאין ההפסק ככה, ולא בחלב שאין מדליקין בחלב, נחום המדי אומר וכו', אמר לו העשיר אין אתה יודע התירוץ ולכן אתה מפרש פירוש אחר, והיו מביאים לו תלמיד אחרי תלמיד אלא שהתירוץ היה אותו תירוץ ולא מצא חן בעיניו, יש תלמיד שאינו יודע ללמוד הרבה אלא שהיה חכם, אמר לו אני אומר לך למה, שבפרשת בשלח הכתוב אומר ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחום, נחם קוראים אותה נחום, מחמת שנחום היה רע מעללים יותר מפרעה שפרעה הסכים לשלח אותם והוא לא הסכים, ולזה עונשים אותו ואין מדליקין בשמנו. האדם כשקורא המעשה הזה ודאי ישחק על השאלה ועל התירוץ, ויאמר כמה עם הארץ העשיר הזה. אבל אם נבוא לבדוק עצמינו נמצא שאנו עושים כמותו, הדבר שאסרו אותו חז"ל אנו אומרים מותר ואין בו כלום, ואם ישמעו אותנו החכמים אומרים כמה עמי ארצות אלו שדבר כזה אין יודעים אותו שאסור ולא יודעים טעמו. ולזה אנו צריכים לעשות כל מה שאמרו לנו חז"ל שאנו נחשבים לעמי ארצות לפניהם. יהי רצון שהקב"ה יתן לנו הטוב והשלום והבריאות וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה.



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *