פרשת קורח

14

 

נצטווינו 5 מצוות עשה ו4 מצוות לא תעשה.
מצוות עשה הן:
א} להציב שומרים בבית המקדש לכבוד.
ב} לפדות הבן הבכור.
ג} שהלויים יעבדו בבית המקדש.
ד} להפריש מעשר מן התבואה לתתו ללוי.
ה} הלוי יפריש מעשר ממה שנתנו לו ויתננו לכוהן.
מצוות לא תעשה הן:
א} לא להסיר השומרים מבית המקדש.
ב} הכוהן לא יעבוד עבודת לוי בבית המקדש גם הלוי לא יעבוד עבודת כוהן בבית המקדש.
ג} לא יעבוד זר שאינו לא לוי ולא כוהן בבית המקדש.
ד} לא לפות בכור בהמה טהורה אלא לתתה לכוהן.
מסופר שקורח חלק על משה רבינו שמשה מינה את אליצפן בן עוזיאל נשיא על הלויים ואשת קורח אמרה לבעלה קהת יש לו ארבעה בנים עמרם ויצהר חברון ועוזיאל עמרם הבכור לקחו שני בניו מלכות וכהונה ואחריו צריך שיהיה יצהר ואתה בן יצהר זכותך שתהיה נשיא ולא אליצפן בן עוזיאל שהוא הקטן שבהם וישמע אליה קורח ובאו עמו דתן ואבירם ואון בן פלת מן שבט ראובן ו250 מראשי סנהדרין משבט ראובן שהיו שכנים לשבט לוי.
הלביש אותם קורח טלית תכל וילכו למשה ויאמר לו טלית זו צריכה ציצית תכלת או לא אמר לו משה צריכה אמר לו קורח והלא כולה תכלת עוד שאל אותו מי שיש לו ספר תורה בביתו חייב במזוזה או לא אמר לו משה חייב אמר לו והלא מזוזה היא רק פרשה אחת וזה יש לו תורה שלמה כנראה שאתה מתלוצץ על בני ישראל והלא כולם קדושים וכולם שמעו בהר סיני שני הדברות הראשונות "אנוכי" "לא יהיה לך" נכון שאתה שמעת את כולם ומגיע לך להיות מלך אבל למה אהרון יהיה כוהן גדול והלא הוא שמע כמונו?!
אז כעס ה' מאוד ויאמר אל משה שרוצה להרג את כולם ויתפלל משה לה' יתברך ויאמר לו האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף?! ויאמר משה לקורח ואתה ועדתך הביאו מחר מחתות ותנו בהם אש ועשו קטורת וגם אהרון יעשה כן ומי שבחר בו ה' יתברך יחיה ואילו מי שלא בחר בו ימות דכתיב "והזר הקרב יומת" ויעשו כן וימותו חוץ מאהרון שבחר בו ה'.
אמרו חכמינו זכרונם לברכה שאון בן פלת הצילתו אשתו אמרה לו מה אכפת לך מהמחלוקת אם יהיה אהרון או קורח כוהן גדול כיון שאתה אינך משבט לוי ולא תהיה כוהן גדול אמר לה כבר הבטחתי אותם אמרה לו השאר את זה בידי מה עשתה השקתו יין עד שנשתכר ויישן ובבוקר ישבה לסרוק את שערה לפני פתח האוהל כשבאו חביריו לקרותו מצאו את אשתו מסרקת שערה חזרו לאחוריהם שאסור להסתכל בשער אשה חזרו עוד פעם מצאו אותה שעדיין מסרקת שערה עזבו אותו והלכו לדרכם זה מה שאמר החכם מכל אדם במשלי "חכמת נשים בנתה ביתה ואולת בידה תהרסנו" שיש נשים שמטעות את בעליהן והורסות אותם כמו אשת קורח ויש להיפך שמצילתם כמו אשת און.
וישלח משה לדתן ולאבירם ולא רצו לבא ויאמרו לו המעט כי העליתנו ממצרים שהיא ארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו ויחר מאוד למנשה ויאמר אל ה' יתברך שלא יקבל את חלקם שיש להם בקרבן אלא יישאר על גבי המזבח ולא ישרף ויבואו קורח ועדתו ויאמר משה אל בני ישראל אמר לכם ה' יתברך להתרחק מקורח ומעדתו וראיה שאני לא עשיתי כלום מראשי אלא הכול ציווי מאת ה' יתברך שאם ימותו אלו האנשים כדרך כל הארץ זה ראיה שה' לא שלחני וארם תפתח האדמה את פיה ותבלע אותם ראיה שה' שלחני והכול עשיתי על פי ציוויו.
הוא סיים דבריו ותפתח הארץ את פיה שנברא לה מששת ימי בראשית ותבלע את קורח וכל אשר לו נשים וטף ובהמה ורכוש חוץ מבני קורח שעשו תשובה ואש יצאה מאת ה' יתברך ותאכל את החמישים ומאתיים איש מקריבי הקטורת שהיו עם קורח כמו שספרנו למעלה ויאמר ה' אל משה שאלו המחתות נהיו הקדש ולכן הדבק אותם אל המזבח.
בני ישראל התחילו להתרעם על משה ויאמרו לו בקטורת שעשית גרמת שימותו בני ישראל ויכעס ה' יתברך ורצה להרג אותם ומשה אמר לאהרון קח את המחתה שלך וכפר בה על בני ישראל כדי שידעו בני ישראל שאין המחתות הורגות אלא העוון ומהר כפר עליהם שהתחיל הנגף.
וירץ אהרון ויעש את הקטורת ויעמוד בין החיים ובין המתים ולא הרשה למלאך המות להרג ויאמר לו המלאך המות הסר את הקטורת ותן לי לגמור עבודתי שציווה אותי ה' יתברך אמר לו אהרון אני ציווה אותי משה למנוע בעדך שלא תהרוג את בני ישראל אמר לו מלאך המוות דברי מי שומעים דברי משה או ה' יתברך אמר לו אהרון משה לא יעשה שום דבר מדעתו אלא רקמה שציווה אותו ה' יתברך ואם אינך מאמין בא נלך לאוהל מועד שעדיין משה שם וזהו מה שנאמר "וישב אהרון אל משה אל פתח אוהל מועד והמגפה נעצרה" כדי להראות למלאך המות שמשה אינו עושה שום דבר מדעתו אלא הכול מציווי ה' יתברך והראיה שעודנו שם לפני ה' באוהל מועד.
באותה מגפה מתו 14700 חוץ מקורח ודתן ואבירם ומשפחותיהם ומאתיים וחמישים איש שהיו עמהם וכדי להסיר את המחלוקת שלא תהיה ציווה ה' יתברך למשה שיביא כל שבט ושבט מקל וכל אחד יכתוב את שמו על המקל ואהרון הכוהן יביא משבט לוי ויניחו אותם באוהל מועד ויעשו כן וממחרת והנה מקל של אהרון הפריחה ויצאו ממנה שקדים ויאמר ה' תברך למשה שיניח אותה לסימן כדי שידעו בני ישראל שבחר באהרון הכוהן שיהיה לכוהן גדול ולא יערערו עוד.
ספרנו בסוף פרשה הקודמת על המחלל שבת שרגמו אותו בני ישראל ובתחילת הפרשה זו מסופר מעשה קורח והשאלה למה הסמיכה התורה סיפור חילול שבת למחלוקת קורח ובפרט שרש"י פירש הפסוק "ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת" הפסוק מספר בגנותם של ישראל שלא שמרו אלא שבת אחת והשנייה בא זה וחילל אותה אם כן סיפור חילול שבת הוא כמעט שנה לאחר שיצאו בני ישראל ממצרים ואינה סמוכה לסיפור קורח ולמה אם כן הסמיכה הפסוק?
ברם כתוב בזוהר שהמחלוקת היא נגד השלום ומי שעושה מחלוקת על השלום כאילו עשה מחלוקת נגד ה' יתברך חס ושלום שה' יתברך לא ברא את העולם אלא עד שברא השלום ומה הוא השלום שבראו ה' יתברך זו שבת.
לפי זה מיושב טוב ויפה הסמיכות ספור קורח לחילול שבת כיון ששניהם נגד השלום שמי שאינו בעל מחלוקת סימן שהוא שומר שבת טוב ויפה ומי שהוא שומר שבת סימן שאינו בעל מחלוקת וכן להיפך מי שהוא בעל מחלוקת סימן שאינו שומר שבת כהלכתה ועובר על כמה איסורים בידיעתו או בלי ידיעתו והעצה היא שלא יעשה המחלוקת ונמצא אוטוטו שומר שבת כהלכתה שמשמים עוזרים לו.
אדם שואל הלא בעירנו ברוך ה' כולם שומרים שבת ובכל זאת יש מחלוקת ברם חכמינו זכרונם לברכה אמרו אלמלא שמרו בני ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין ויש לשאול האם יש שמירת שבת כהלכתה ויש שמרת שבת שלא כהלכתה אלא שהתשובה היא שמצות שבת יש בה מצוות לא תעשה ויש בה גם מצוות עשה והם שצריך האדם לכבד את השבת בבגדים נאים ובמאכל טעים ובשתייה ערבה וכדומה וגם זה ברוך ה' יש בערינו שכולם לובשים בגדים נאים ומכבדים אותה בשתייה ובמאכלות נאים וערבים לחך ואפילו בשינה. ברם עדיין חסרה מצוה גדולה שלא כל אחד מקיים אותה והיא מצות תלמוד תורה כמו שכתוב בזוהר שיום השבת הוא יומא דנשמתין פירוש של שני נשמות כמו שהגוף צריך לאכול ולשתות כדי לחיות גם הנשמה צריכה למאכלה כדי לחיות כשיש גוף אחד צריך מאכל פי אחד וכשיש שני גופות צריך כפול מאכל פי שניים בחול נתן לנו ה' יתברך נשמה אחת בשביל שאנחנו לא יכולים ללמוד הרבה כיון שכולנו עסוקים לפרנסתינו אבל בשבת שאין עבודה ואין דאגת הפרנסה נתן לנו ה' יתברך שתי נשמות כדי ללמוד פי שניים לנשמה הראשונה ולנשמה השניה וכן מה שלא לומדים בחול צריכים ללמוד ולהשלים את זה בשבת שחובה על האדם לקבוע עתים ללמוד ביום השבת ומי שאינו לומד בשבת אינו נקרא קיים מצות שבת אבל לא כהלכתה ולפי זה יובנו היטב דברי רבותינו זכרונם לברכה.
וכן מי שאינו לומד דיני שבת עלול לטעות בכמה דינים כיון שדיני שבת ארוכים מאוד ומפורטים גם מסובכים שאפילו מי שלומד קשה לו שלא ישכח ולא יטעה בכמה דינים קל וחומר למי שאינו לומד כלל ולא יאמר האדם אני אקיים רק מה שאני יודע כיון שכלל זה אינו הולך בשמים ששגגת תלמוד עולה זדון.
אמרו חכמינו זכרונם לברכה משל לעם הארץ שאינו יודע ללמוד והיה אומר כשיגיע זמנו להיפטר מן העולם ויבא ליתן דין וחשבון על מעשיו יטען ויאמר שלא היה יודע ללמוד כשנפטר מן העולם אמרו לו בית דין של מעלה למה עשית עבירה פלונית ופלונית והתחילו למנות את העבירות כחול אשר על שפת הים אמר להם אני לא יודע ללמוד ולא ידעתי שזה אסור אמרו לו אם כן דינך לגן עדן אבל צריך להישאר לכל הפחות שעתיים בגיהנם לניקוי מהעוונות אמר להם ואם לא ירשה לי השומר לצאת לכן נתנו בידו פתק שבו כתוב שלאחר שעתיים יכול לצאת מגיהנם וילך העם הארץ ויכנס לגיהנם וישאר שם שעתיים אחר השעתיים רצה לצאת אבל השומר לא הרשה לו לצאת אמר לו יש בידי פתק מבית דין של מעלה המרשה לי לצאת מגן עדן לאחר שעתיים אמר לו אני לא יודע לקרות ומי אומר שכתוב בו כך.
ולכן צריכים ללמוד כדי שנקיים מצות שבת כהלכתה ובזה יעזרו לנו מן השמיים להסיר את המחלוקת שיש בערינו ושב יעקב ושקט ושאנן שבח ולא מחריד.

יהי רצון שה' יתברך יעזרנו ויתן בלבינו אהבת התורה והשלום ויגאלינו במהרה בקרוב אמן!!!

מאת חי כמוס מאזוז-ג'רבה



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *