פרשת קדושים

148

 

 
פרשת השבוע יש בה שלשה עשר מצוות עשה ושלושים ושבע מצוות לא תעשה. מצוות עשה הם:
א} לירא מאביו ואמו ב} בעל השדה יניח פאה ר"ל מקום בשדה ללא קצירה ג} להניח לקט ר"ל האדם כשיקצור ויפלו מידו שבולים יניחם לעניים ולא יטלם ד} בעל הכרם ישאיר עוללות שהם אשכולות קטנים שאין להם ענף דבוק בהם ואין דבוקים אחת על גב אחת ה} בעל הכרם ישאיר הפרט והם הענבים שיפלו מהאשכולות ו} לשפוט בצדק ז} להוכיח זה את זה ח} לאהוב זה את זה ט} אם יטע אשל חדש בשנה הרביעית יוליך התבואה לירושלים ויאכלנה שם כמעשר עני יו"ד} לכבד בית המקדש והר הבית שלו ובכללם הבתי כנסיות שנקראים מקדש מעט יא} כשרואים איש זקן או תלמיד חכם עומדים לפניו משיעבור ארבע אמות ממקומינו ודיין משרואים אותו. יב} לתקן המאזנים וכלי המדה שלנו יג} הבית דין ידונו בשריפה למי שצריך לו שריפה.
 
ומצוות לא תעשה הם:
א} שלא לזנות אחרי העבודה זרה ב} שלא לעבוד עבודה זרה ג} שלא לאכול מה שנותר מן הקרבן אחר שעבר זמנו ד} שבעל השדה לא יקצור הפאה ה} שבעל השדה לא ילקט הלקט ו} שבעל הכרם לא יקטוף עוללות ז} שבעל הכרם לא ילקט הפרט ח} שלא לגנוב ט} שלא יכחיש אדם חבירו שחייב עליו כסף יו"ד} שלא להשבע לשקר על הכחשת הכסף יא} שלא להשבע לשקר על שום דבר יב} שלא ירשיע חבירו יג} שלא לגזול יד} שלא יקלל טו} שלא להטעות חבירו טז} שלא לעשות עול במשפט יז} שלא לעזור הגדול על הקטון במשפט חי} שלא לומר לחבירנו דברים שהוא מתבייש מהם אפי' באמת יט} שלא לאחר ידינו מלעזור לחבירנו כ} שלא לשנוא אף אחד כא} שלא לבייש חבירנו כב} שלא לנקום כג} שלא ליטור ר"ל אם חבירנו עשה עמנו הרע שוכחים אותו כד} שלא להרביע בהמה כלאים כה} שלא לזרוע כלאים כו} שלא לאכול מעץ חדש שלשה שנים כז} שלא לאכול מהאמכל של בן סורר ומורה ר"ל שלא להרבות באכילת בשר ויין כח} שלא לנחש משל נהפך לו נעלו יאמר היום אני עושה ריבות או ידי מגרדת אותו אם הימין אני מרויח ואם השמאל אני משלם וכיוצא בהם כט} שלא לעונן. העונן הוא שני דברים יאמר יום פלוני לא טוב אני עושה בו כך וכך או החודש פלוני לא טוב אלא רק מה שאמרו עליהם חז"ל ודבר שני הוא הפיכת העיניים שכשהאנשים רואים אותו חושבים שהוא עושה פלא ל} שלא לגלח הפאות לא} שלא לגלח הזקן בתער לב} שלא לעשות כתובת קעקע לג} שלא לעשות מעשה אוב והוא עליית המתים לד} שלא לעשות מעשה ידעוני והוא עליית המתים על ידי ביצה של עוף לה} שלא לרמות במאזנים ובמדה לו} שלא לקלל האב והאם לז} שלא לעשות מעשה גויים.
 
בפרשת השבוע יש כמה שאלות: א} הפסוק אמר ואמרת אליהם קדושים תהיו לי רש"י ז"ל פירש הוי פרושים מן העריות שבכל מקום שאתה מוצא גדר מהערוה אתה מוצא קדושה. יש לשאול הפסוק אח"ך לא כתב דיני עריות אלא כתב שנירא מהורינו? ב} הפסוק סמך דין היראה מההורים לואת שבתותי תשמורו. רש"י ז"ל פירש שאפי' שאמרתי לך שתירא מההורים אם יאמרו לך תחלל השבת לא תשמע להם ואף בשאר המצוות. יש לשאול שתי שאלות א} למה היינו טועים לשמוע להם והא אף הם צריכים לירא את השם שהוא אב לכלנו? ב} רש"י אמר ואף בשאר המצוות מנין לו דילמא רק בשבת בלבד?
 
אולם ידוע מה שאמרו חז"ל שהבנים כדי שיבואו טובים או רעים תלוי בההורים אם ישמרו על טהרת המשפחה והאשה תכסה ראשה היטב ולא תגלהו מאחור ולבושה יהיה צנוע יבואו טובים. וצריכים גם כן לעסוק בחינוכם כדי לגדלם על יראת שמים ואין לומר שמי שהוא חנוכו יפה הוא מהקב"ה דבר זה חז"ל לא כתבוהו לא בגמרא ולא בשום ספר וזה אמרוהו עמי הארצות מסדורם. ולזה הפסוק אמר קדושים תהיו וכו' ואח"ך היראה מן ההורים ר"ל אם תהיו קדושים אז בניכם יהיו מכבדים אתכם ויראו מכם. על זה הפסוק סיים ואת שבתותי תשמורו ר"ל לא יאמר האדם הורי לא חנכו אותי יפה אני התנצלתי והעוון יהיה עליהם ועושה מה שאני רוצה. או יאמר הורי לא למדו אותו אני פטור מלמוד. צריך לו לאדם לירא את ה' מה שהיה חנוך ההורים. אולם האדם היה טועה לומר כבוד אב ואם הוא מצות עשה ואנו יש לנו הדין אם אדם צריך לו לקיים מצות עשה ובגללה הוא עובר על מצות לא תעשה יקיים מצות עשה ויעבור על לא תעשה {הכלל הזה יש בו הרבה דינים האדם לא יעשה שום דבר מדעתו אלא שבכל דבר שואל הרב} היינו אומרים כשהאדם יצוהו אביו כדי לעבור על מצות לא תעשה יעשה כבוד אב ואם ויעבור בא הכתוב ללמדנו לא! ואת שבתותי תשמורו. אולם עדיין יש לשאול דהא השבת היא מצות עשה ולא תעשה והדין הוא עשה לבדה אינה דוחה עשה ולא תעשה, מה בא ללמדנו הכתוב? על זה סיים רש"י ז"ל וכן לשאר מצוות ר"ל כדי שיאמר לנו כמו שהשבת אינה דוחה אותה מצות כבוד אב ואם אף שאר המצוות ככה.
 
ומכאן אנו צריכים ללמוד מוסר גדול כדי לעסוק בילדינו ונחנך אותם על יראת שמים שהפסוק קרוב לומר לנו שאם לא תחנכו ילדיכם עתידים שיהיו שלא יראו מכם ואינם מכבדים אתכם ואין אתם מלינים אלא על עצמכם. ואין אומרים איך הילדים של דורינו חצופים הרבה וקשים ואינם שומעים אלינו. אם אין מחנכים אותם כראוי ומניחים אותם לעשות מה שהם רוצים בילדותם ואנו שלמדנו אותם שהדבר העיקרי בעולם הוא הגבורה והכסף אפי' נגד מצוות התורה איך רוצים אותם שיגדלו מכובדים ויראי שמים? משל אם הילד ימצא אביו יבטל מתפלתו או יתפלל ביחיד או אינו מתפלל כלל משום שהולך לעבודתו איך רוצים שהילד יהיה מתפלל! ואם האב לא לקח סדור אפי' פעם בחייו לקרוא בו קצת פרקי תהלים משום שהולך לעבוד איך רוצים שהילד יקרא! ואם הילד כשיתחיל לעבוד אביו אינו מדבר עמו כלל אם התפלל או לא למד או לא יאמר הוא טורח בעבודתו ואז הוא זמן תוקף בחרותו איך תוכל להתלונן עליו כשהוא יצא בלילה עד שעות מאוחרות יאמר כל היום אני עובד רוצה להתענג קצת תבוא עכשיו ותעמידו על עצמו אם תוכל!
 
לפעמים אדם תאמר לו למה אינך מתפלל או אינך לומד יאמר לך נמאס לי מה ר"ל התפלה והלמוד הם שמניחים אותך נמאס לך אם אנו שמים עינינו על ילדינו בעודם קטנים ומוכיחים אותם בטעיות הקטנים אז אין יראים עליהם, שבודאי לא יגיעו לטעות טעויות גדולים ותמיד חושבים שאביהם כועס עליהם אפי' שנסתרו ממנו קצת טעיות קטנים כיון שאנו חנכנו אותו על יראת שמים יבוא יום ואף הטעויות הקטנים אין עושים אותם עוד אז הקב"ה יראה עמלנו ויעזרנו ויתן לנו הטוב והשלום והבריאות כדי שנוכל לגדל בנינו כראוי ויבוא משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה.
מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה
 

 



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *