פרשת צו

684

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה
בתחילת הפרשה רש"י ז"ל פירש על מלת צו את אהרן וכו', כל מלת צו היא לשון זרוז, ר"ל יצוה אותם יותר שלא יתעצלו במצוה הזאת הוא ולדורות, וסיים, רבי שמעון אמר צריך לו לכתוב לצוות יותר בדברים יש בהם חסרון כיס. יש לשאול כמה שאלות: למה הביא רש"י מאמר רבי שמעון, והרי מדבריו הראשונים הבננו שצו היא ר"ל לשון זרוז? ועוד מהו החסרון כיס שיש כאן, ואם מחמת שהכהנים אין לוקחים ממנה כלום שהעולה נקרבת על גבי המזבח, והרי הפסוק אומר לנו על הקטר חלבים ואימורים שיקרב אותם על גבי המזבח מכל הקרבנות?
אולם יש הרבה מינים של חסרון כיס, יש מין שאין אדם משלם מכיסו, ויש חסרון כיס של אבוד זמן, שמשלם כדי לעשות צורך, ואחרי שעשה הצורך גמר הכל, ויש חסרון כיס שאינו מקבל, ויש חסרון שמרויח יותר.
וידוע שפירשו חז"ל על הפסוק וידבר ה' אל משה לאמר, מה ר"ל לאמר, שיאמר לבני ישראל.
וכאן יש חסרון כיס של איבוד זמן, שהקרבן נקרב והעיקר של הקרבן נעשה כבר, ומה שנשאר הוא הקטרת איברים ואימורים, אפשר לו לכהן להתעצל קצת ובאים לידי פסול.
וזהו מה שאומר לנו רש"י ז"ל, שצו הוא לשון זרוז עכשיו ולדרות, אלא שרש"י ז"ל נשאלת לו שאלה, אם לשון צו היא פירושה גם לדורות מה ר"ל לאמר שהפסוק אמר צו את אהרן ואת בניו לאמר, על זה אמר שרבי שמעון אמר הפסוק יזרז יותר בדבר שיש בו חסרון כיס, ר"ל הפסוק אומר שאהרן ובניו שהם הכהנים, שידוע שהכהנים הם שמראים התורה לישראל, צוה אותם השי"ת שיזרזו עם ישראל בדברים שיש בהם חסרון כיס, כמו שהוא מצווה אותם שיזרזו עצמם בדבר שנראה להם שעשו אותו כבר, שאם קרבו השלמים או חטאת הבעלים עשו צורכם כבר, אף הם צריכים לזרז את ישראל בכל דבר, ובפרט בדבר שיש בו חסרון כיס, שאדם קרוב לעצמו בדברים שהם של חסרון כיס.
רבותי! כל האנשים אוהבים את הכסף, וכל אדם רץ להרויח יותר, וזה דבר ידוע. ומעטים האנשים שלא איכפת להם הכסף, ואלו האנשים שהם צדיקים גדולים שאיכפת להם רק עולם הבא. ויש בני אדם שהדבר העיקרי שלהם הוא הכסף, מאיזה דרך באו, אסורים מותרים, סוגר עיניו ואוכל. כאדם שקנה ק"ג תמרים, וירא אולי ימצא בו תולעים, יכבה האור ויאכל, ויאמר אני לא ראיתי התולעים. ויש מי שהוא ככה אף בכסף, סוגר עיניו ויתחיל לאכול ולא איכפת לו מנין באו. ויש הרבה עלילות, יש מי שקורא אותה חכמה, ויש שאומר לך פרנסה, ויש שאומר מה יש בו דבר זה, אבל הדבר שצריכים לדעת אותו, שהכסף אם אינם בהם בהיתר אפי' שנראים לנו מרבים יותר, אולם אם לקחו אותם בהיתר היו רבים יותר, ואם אינם רבים להבל הוא טורח, כמו שאמר הרב פלא יועץ ז"ל שהאדם תמצא אותו עוזב בתלמודו ואינו עוסק רק בעבודה, ואח"ך בא אליו הוצאות גדולות, אומר אם לא עבדתי מנין הייתי מביא כסף, אבל צריכים לדעת שאם עסק בלמודו עם העבודה לא היה צריך להוצאות הללו, שהשי"ת מוציא לו דרך כדי שלא יוציא כל ההוצאות הללו, אף כאן האדם אומר אם לא עשיתי כל זה מנין הייתי מביא הכסף של ההוצאות הללו, אבל אם נשתדל שכספינו יהיו רק בהיתר לא נצטרך לכל ההוצאות הללו.
ונביא מעשה שכתבו חיים וולדר בסדורו אנשים מספרים על עצמם חלק ג', שממנו נדע שאם האדם ילך בצדק הקב"ה אינו מחזירו ריקם. המעשה הזה סיפרה אותו אשה, שחיתה בעניות, משפחתה היו עניים מרודים, אחותיה יצאו לתרבות רעה, לא היה להם שום דבר שיעודד אותם לישב בבית, ויצאו לחוצה, אף היא היה קץ לה מאד בחיים שחיה בהם, כנסה לסמינר בית יעקב, ואז הרויחה קצת כסף, שהיתה הולכת אצל שכנותיה, שיש להם בת קטנה שהיתה מטפלת בה, ובכלל זה היתה רוחצת ומנקית אפי' שלא ביקשו ממנה. והיו נותנים לה קצת כסף, לא הרבה, אלא כשלעצמה היתה שמחה בהם בחיים שהיתה בהם. פעם אמרה לה אמה, איפה הם הטבעות שלקחת אותם מבית השכנים, היא הכחישה, אבל אמה אמרה לה תביא אותם יותר טוב ממה שיביאו המשטרה ותהיה בהלה גדולה, אבל היא חזקה בדבריה, ואמה התחילה לצעוק עליה, באה שכנתה ואמרה לה אני יצאתי חצי שעה והטבעות היו על השולחן, אמרה לה שהיא לא ראתה אותם על השולחן, הביאו משטרה, חקרו אותה ולבסוף אמרו להם אפי' אם נאמר שהיא גנבה אותם אין לי שום ראיה כדי שנאמר היא שגנבה. הדבר הזה הבהיל אותה לגמרי והניחה קרוב לא תצא עוד מן הבית. אחרי חודש אמה הביאה לה ארנק ואמרה לה ששכנתה מצאה הטבעות והביא לה ארנק מתנה. היא התחילה לצעוק, ולמה לא באה היא, התביישה! לא התביישה כשקראה לי המשטרה! ולקחה הארנק והשליכה אותו מן החלון. אחרי זמן מהמעשה הזה, יום עוברת בדרך מצאה ארנק בדרך ונראה שיש בו כסף, לקחה הארנק ומצאה בו הרבה כסף 2000 דולר ואלפים שקלים וכטיסי צ'אכים וכרטיסי אשראי שיכולה לקחת מהבנק כל מה שהיא חפצה, בתחילה חשבה לקחת אותו שבעליו נתייאש, אבל אח"ך אמרה ומצות השבת אבידה, חזרה לבתיהם וטלפינה למספר הפליפון שעל הצ'אך, ענתה אותה אשה, אמרה לה אם איבדה דבר, אמרה לה שאיבדה ארנקה והכסף שיש בו לא איכפת לה מהם, העיקר הנירות וכטיסי הצ'יקים, אמרה לה איפה גרה, ואם את רוצה לבוא לקחת אבידתך בואי, ובאה היא ובעלה במכונית יפה מאד, ומשנכנסו היו מביטים בבית ומתפלאים, שנראה עליה העונה, נתנה לה הארנק אמרה לה תחשבי כספך, אמרה לה לא צריך, אמרה לה תחשבי אותם, וכשלא רצתה, חשבה אותם לה לפניה, לא הבינה למה עשתה ככה, אז אמה ספרה המעשה של הטבעות והיו בוכים היא ואמה, ואף הם הורידו דמעות מעיניהם. הניחו לה קצת כסף והלכו, אלא שמאותו זמן לא נתרחקו ממנה, ונתעסקו בה ולמדו אותה, והיו מוציאים כסף בשבילה, קנו לה מלבושים ומאכלות, והיתה האשה יוצאת עמה כדי שתבחר מלבושים, ואף אחותיה נתעסקו בהם, לא כמותה אבל מצאו מי שיעסוק בהם ושבו ככל האנשים. וכשהגיע פרקה לחתונה דברו עם השדכנים שהיא מוכנה ללנדוניה גדולה והתחנה עם בחור ישיבה טוב מאד. והם הביאו לה בית, ועכשיו היא עובדת מנהלת חשבונות ואישה מחנך, ברוך ה' חיים בשלוה בדרך שאף בתלמידה הטובים לא היתה חושבת שמגעת לככה. ובפרט אחרי ההחשדה שחשדוה והיא מספרת המעשה הזה לבניה, ואומרת להם ראיתם איך הייתי אובדת ממני עוה"ז ועוה"ב אם לקחתי הארנק שמצאתי אותו.
רבותי! לא כל האנשים משיבים מה שמצאו מוצאים התנהגות כזאת כמו שמצאה האשה הזאת ממה שמשיבים להם שלהם, אלא צריכים לדעת שהשי"ת הוא בעל כל הממון וכל העולם, אינו עוזב אותנו, ושהוא עוסק בנו. ואפי' שלא נתן לנו כסף יתן לנו הרבה דברים אם בעוה"ז ואם בעוה"ב. ואם לא נשתדל כדי שכספנו יהיו בהיתר, אפי' שנראה לנו שהרוחנו עתה, אבל אם נדע מהו הטוב שאבדנו ממנו היינו מתחרטים הרבה, שהשי"ת יתן הטוב ללא חשבון. ואפי' שאדם מזלו אינו טוב השי"ת יתקן לו, הקצת הטוב שנותן אותו לו יתנו לו בזמנו ובמקומו, ולא יצטרך להוציא הרבה, כמו שאמרו חז"ל כשישראל עושים תשובה, אפי' שאותה שנה המטר היה בא מעט, השי"ת יוריד המטר במקום שצריך ויהיה הטוב מצוי. ולזה אנו כמו שצונו רבי שמעון שצריכים להזהר בדברים שיש בהם חסרון כיס יותר משאר הדברים, שבכסף היצר הרע יהיה קשה מאד, ותמיד נראה לנו שהצדק אתנו ושזאת שלנו כדי שיתפוס אותנו בעבירות. יהי רצון שהקב"ה יעזרנו שלא נתפוס בכסף של איסור, ויתן לנו הטוב והשלום והבריאות, וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה.



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *