פרשת צו

153

 מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה

פרשת השבוע יש בה תשע מצוות עשה ותשע מצוות לא תעשה. מצוות עשה הם: א} יטולו הכהנים האפר מעל המזבח ב} הכהנים מדליקים האש תמיד על המזבח אפי' שיש אש מן השמים ג} הכהנים הגברים יאכלו מה שנשאר מקרבן מנחה ד} הכהן גדול בכל יום מקריב עשירית האיפה סלת מחציתה בבקר ומחציתה בערב ה} להקריב קרבן חטאת ו} להקריב קרבן אשם ז} להקריב קרבן שלמים ח} שישרפו מה שנשאר מן הקרבנות והמופסלים ט} לשרוף הקדשים שנטמאו. ומצוות לא תעשה הם: א} שלא לכבות האש מעל המזבח ב} מה שנשאר מקרבן מנחה ואוכלים אותו הכהנים אין עושים אותו חמץ ג} לא לאכול מנחת כהן ד} לא לאכול מן החטאות הפנמיות והם א} פר ושעיר של יום כיפור ב} פר כהן משוח ג} פר העלם דבר של צבור ד} שעירי עבודה זרה .. ה} שלא ישאירו הכהנים מקדשים אחר זמנם ו} לא לאכול פגול. הפגול הוא שמי שעושה עבודה בזמן השחיטה או הזריקה או קבלת הדם או השאת הדם למזבח אינו חושב להקטיר למחר או שאינו אוכל מבשרו רק אחר שיעבור זמנו. והמנחות יהיו פגול כשיחשוב בזמן הקמיצה או כשיניח הקומץ בכלי שרת או בזמן השאת הקומץ למזבח להקטיר או יאכל משיירי מנחה למחר ז} שלא יאכלו הכהנים בשר קודש טמא ח} לא לאכול חלב ט} לא לאכול דם.

 
בסוף הפרשה יש כמה שאלות: הפסוק אמר ופתח אהל מועד תשבו שבעת ימים וכו' ולא תמותו כי כן צויתי ויעש אהרן ובניו וכו'. רש"י ז"ל פירש על הפסוק ולא תמותו הא אם לא תעשו כן הרי אתם חייבים מיתה. יש לשאול, מה בא ללמדנו רש"י הרי בכתוב מבואר זה? ועוד רש"י בפסוק שאחריו פירש על הפסוק ויעש אהרן ובניו להגיד שבחן שלא הטו ימין ושמאל, יש לשאול מהו השבח שלא שנו והרי הכתוב בהדיא הזהיר אותם אם לא ישמעו דבריו ימותו, וסיים שם רש"י {בחצי לבנה אע"פ שלא שמעו מפי הקב"ה רק מפי משה וכן דייק מלשון תורת כהנים ששים ושמחים לקבל מפי משה כשומעים מפי הקב"ה} שמתרץ מהו השבח שמשבח בהם רש"י, שלא שמעו מהשי"ת רק ממשה, ודייק מתורת כהנים שאמרו שמחים ששמעו ממשה כאילו שמעו מהשי"ת, יש לשאול והרי משה דבריו הם מהקב"ה מה ההבדל אם שמעו ממשה או מהקב"ה, כולם מצוות ה'?
 
כדי לתרץ שאלה זאת, נביא דברי חז"ל למה הקב"ה צוה אהרן ובניו שישבו שבעה ימים ולא יצאו מאהל מועד? ותירצו שאלו ימי אבלות של נדב ואביהוא שנפטרו ביום השמיני, שהדין הוא שישבו באבלות קודם שיפטר המת, אלא שמחמת שאף אחד אינו יודע עתו לזה עשו האבלות אחר המיתה, והקב"ה הוא שיודע הכל, צוה אותם שישבו באבלות קודם. ועוד למה הקב"ה אמר להם שישבו באבלות קודם שיפטרו נדב ואביהוא משום בשבעה ימים אלו היה משה רבינו מלמד אותם איך יקריבו הקרבנות, והוא שהיה מקרב, אבל אח"ך מקריבים אהרן ובניו, ואם ישבו באבלות אחרי שיפטרו בניו אז משה רבינו סיים ואינו מקרב עוד, מי יקרב הקרבנות, ולזה הקדים להם האבלות בזמן שהיה משה מקרב.
 
ורש"י ז"ל פירש בתחילת הפרשה על הפסוק צו את אהרן, אין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות אמר רבי שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס. אנו רואים שמשה רבינו אמר לאהרן ובניו כי כן צויתי ר"ל משה רבינו מזרז אותם שיש בה חסרון כיס, ומהו החסרון כיס שיש בה, רש"י ז"ל אמר לנו שרמוזה במלת ולא תמותו שקודם מלת כי כן צויתי, אם לא תעשו כמו שאומר לכם אות אות יש סכנה מיתה ולא תלונו עלי, וסיים ויעש אהרן ובניו, להגיד שבחן שלא הטו ימין ושמאל, שהם לא שנו ממה שאמר להם משה, וכאן פירש מלת רש"י, אפי' שלא שמעו דברים אלו רק ממשה ולא מהקב"ה שידוע שלא יוצא דבר רע מן השמים, ונוכל לומר שמשה רבינו בשר ודם ואם אמר שיש סכנה ומלת הצדיק אינה חוזרת ואפשר שתהיה בה דבר רע, סיים ואמר שמתורת כהנים נראה הדבר זה שבח שלהם, שדברי משה רבינו היה להם כדברי הקב"ה, שאפי' שהרגישו בסכנה לא התעצלו, להפך עשו כמו שצוה אותם משה מאת הקב"ה, ויאמינו שדברי משה מהקב"ה, ושמהקב"ה אינו יוצא דבר רע, ואם יש גזירה מהקב"ה היא להנאתם וצריכים לקבלה.
 
רבותי! המלה שאינו יוצא דבר רע מן השמים, אינו ר"ל שהכל יבוא לטובה, לא! יש דברים שנראים לאדם רעים והם באמת רעים, אבל הם להנאתינו, משל ידוע המעשה ששני אנשים הכינו עצמם שילכו ליריד והכינו סחורה והוליכוה לספינות גדולות כדי שיסעו בה, הניחוה בספינה גדולה, וממחרת כשהולכים לספינה לנסוע אחד מהם נפל ונשברה לו רגלו, ולא יכל לנסוע, הוליכו אותו לבית חולים ובעל הספינה מצא אותו שלא בא בזמן הוריד לו סחורתו ונסע. וחבירו נסע בספינה וחולם בריוח הגדול שמרויח אותו, ואותו שישב בבית חולים היה בוכה והיה מתולנן מה עשיתי כדי שיקרה לי כל זה, ריוח גדול כזה אבד ממני, והיה בוכה. אולם הוא אינו יודע כלום, אינו יודע שעמדה לו איזה מצוה, והספינה שהיה חושב לנסוע בה טבעה בדרך, ושהוא ניצל באותה שבירה שנשברה לו רגלו. מכאן האדם רואה שלא יצא דבר רע מן השמים שנשברה לו רגלו שהרי נצל מן המות, אלא שבכל זאת רגלו נשברה והיה מתייסר בה הרבה, זהו מה ר"ל לא יצא דבר רע מן השמים. שהאדם רואה במה שקרה לו ונראה לו שהפסיד הפסד גדול אלא שבאמת ההפסד היה מועט נגד ההפסד שהיה ראוי לו להפסיד אותו. וזהו מה שאמרו חז"ל יסורים ממרקין עוונותיו של אדם, נכון שהיסורים הם קשים ורעים מאד, אבל נגד ההפסד שהוא מפסיד אותו האדם אם מת בעוונותיו הפסד גדול מאד.
 
מכאן אנו צריכים ללמוד שאין צריכים להתלונן על מה שקרה לנו, שכל זה הוא להנאתינו, ואם היינו יודעים מה קורה לנו אם לא מקצת אותם היסורים שבאו עלינו, היינו משבחים להקב"ה הרבה מאד שהביא לנו אותם יסורים. אולם האדם אומר אלו קשים ואלו קשים, נכון ביסורים יש לו במה לבחור, אולם אינו חפץ לא בזה ולא בזה, מהו הפתרון, "את האלהים ירא ואת מצוותיו שמור" הדבר היחידי שמציל אותנו מן היסורים ומן העונש בעולם הבא, הוא התורה והמצוות, שאם האדם ישמור התורה והמצוות אינם באים עליו יסורים. האדם אומר והרי אנו רואים הרבה צדיקים יש להם יסורים! הדברים אלו יש בהם הרבה תירוצים, שאפשר שאותו צדיק יש לו איזה עבירה ונענש עליה בעולם הזה שמקומו טוב מאד וצריך לו להכנס שם נקי מאד. או יסורים של אהבה, שהם יסורין כדי שהאדם יקבל יותר שכר, שאפי' הוא בצער מקיים מצוות השי"ת, האדם לא יאמר מי הצריך אותי, הנה אחיה בנחת ואקח מקום בינוני ולא אענש בעולם הזה, צריכים לדעת האדם לפי מה שיגדל בקדושה יבקש מקום יותר טוב בעולם הבא, ואם תתן לו הבחירה הרי הוא יבחור הצער בעולם הזה נגד הריוח של העולם הבא. ואם האדם רואה שיש לו יסורים והוא בוחר ביחיי עולם הזה מחיי עוה"ב, צריכים לדעת שאותם יסורים הם של עוונות. האדם לא יאמר הנה יש לי הרבה מצוות ישלמו אותי שכר מצוה אחת בעולם הזה, שהאדם כשרואה השכר של העולם הבא יעשה בעיות, ויאמר צחקתם עלי, נתתם לי פרוטות נגד המצוה. ולזה אנו צריכים להשתדל לקיים התורה והמצוות כדי שהקב"ה יתן לנו הטוב והבריאות והשלום בעולם הזה, ויתן לנו שכר שלם בעולם הזה וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה. 


אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *