פרשת נצבים וילך

275

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה 

נצטווינו שני מצוות עשה והם המצוות האחרונות שכתבה אותם התורה:

א} בחול מועד סוכות בשנה שאחר השמיטה יתאספו כל בני ישראל בבית המקדש והמלך ישב בעזרת הנשים ומביאים לו ספר תורה ויעמוד ויבך שבעה ברכות ויקרא מתחילת ואלה הדברים עד לשמע ואחר כך והיה אם שמוע ואחר כך עשר תעשר עד סוף התוכחה ויברך בסוף.

ב} צריך כל אחד ואחד מבני ישראל שיכתוב לצורכו ספר תורה ואמרו חכמינו זכרונם לברכה שעכשיו מצוה על כל אחד ואחד לקנות ספרי פוסקים שולחן ערוך וכדומה שעיקר ציווי ה' יתברך לקנות או לכתוב ספר תורה היא כדי שידע את המצוות ועכשיו שנתמעטו הדורות ולא יכולים לפסוק הלכות מתורה אלא מהפוסקים ולכן צריכים לקנות ספרי פוסקים לדעת מהם מה אסור ומה מותר.

משה רבינו מצווה ומוכיח אותנו להיות יראי שמים שאין ה' יתברך נותן לנו את טובו אלא אם כן נעשה את המצוות ולהתרחק מן העבירות בתחילת הפרשה משה רבינו מזכיר אותנו בחג ראש השנה דכתיב "אתם נצבים היום" שהוא יום ראש השנה כמו שכתוב בזוהר כשיאמר הפסוק "היום" פירוש שזה ראש השנה כמו שכתוב באיוב "ויהי היום ויבואו וכו',, שאותו יום הוא יום ראש השנה השטן בא לקטרג על בני ישראל וה' יתברך מגודל חיבתו לבני ישראל שם את דעתו של השטן על איוב שנאמר "השמת עיניך על עבדי איוב" וכאן משה רבינו אמר לנו שאנחנו עומדים לדין וחשבון ביום ראש השנה.

ויש לשאול כמה שאלות:

א} כתיב "אתם נצבים היום כולכם וכו' ראשיכם שבטיכם וכו',, ויש לשאול כיון שאמר הפסוק "כולכם" אם כן ראשיכם שבטיכם בכלל?

ב} כתיב "טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך עד שואב מימך" ויש לשאול כיון שאמר הפסוק "מחוטב" ב"מ" משמע שחוטבי עצים הם בדרגה גבוהה ויש לשאול והלא הם כנענים שהטעו את משה ואמרו לו שבאו מארץ רחוקה ובניחם משה לשאוב מים ולחטוב עצים כמו שהעשה יהושע לגבעונים שהטעו אותו ואם כן הם פחותי דרגה ולמה אם כן אמר הפסוק "מחוטב" ב"מ"?

ג} כתיב "ראשיכם שבטיכם" בלשון רבים ואחר כך סיים בלשון יחיד "לעברך בברית" ולמה?

ד} פירש רש"י התחיל הפסוק בחשוב חשוב קודם פירוש שהתחיל הפסוק בראשים והשוטרים וכדומה שהם החשובים ואחר כך בנחותי דרגה ויש לשאול מה בא רש"י ללמדינו והלא זה מפורש בפסוק?

ה} למה כפל רש"י וכתב "בחשוב חשוב קודם" ולא אמר "חשוב" קודם?  

אמרו חכמינו זכרונם לברכה במסכת שבת מי שיש בידו יכולת להוכיח על עוון בני ביתו ואינו מוכיח יענש על אותו עוון שעושים בני ביתו וכן מי שיש בידו יכות להוכיח את בני עירו ואינו מוכיח יענש בגלל עוונותיהם וכן מי שיש בידו יכולת להוכיח את כל העולם ואינו מוכיח יענש בגלל אותו עוון ויש לשאול מה אכפת לו אותו אדם מאותם חוטאים?

ברם התשובה ברורה שהפסוק אמר "הוכיח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" והטעם אמרו חכמינו זכרונם לברכה שבני ישראל ערבים זה לזה וצריך האדם להוכיח את מי שיכול להוכיחו שלא יענש בגלל עוונותיו.

וזהו כוונת הפסוק "אתם נצבים היום כולכם" שיש לפרש בזה שני פירושים שאין האדם יכול לעמוד לפני ה' יתברך אלא אם כן הוא צדיק שיכול להנות יותר ויותר מן השכינה ויכול לעצור את הגזרות רעות ולבטלם.

וזה מקרא מפורש כשחטאו בני ישראל בעגל אמר ה' יתברך למשה "ועתה הניחה לי ואכלם" ועוד כתיב "הרף ממני ואשמידם" ואמרו חכמינו זכרונם לברכה שאילולא פסוק זה מפורש לא היינו יכולים לומר אותו שכביכול משה תופס בה' יתברך שלא יעניש את בני ישראל וה' יתברך מבקש ממנו להרפות ממנו ואמרו חכמינו זכרונם לברכה שאין ה' יתברך רוצה לכלות את עם ישראל חס ושלום אלא רמז לו שביכולתו להתפלל להצלת עם ישראל כדי שיתפלל שאמר לו "הניחה לי" ורוצה לומר שיש ביכולת משה לעכב.

עוד מסופר בגמרא שפעם רבי שמעון בר יוחאי מצא שיש חושך בעולם וראה מלאך חבלה שרוצה להשחית את כל העולם אמר לו מה אתה עושה? אמר לו המלאך אני בשליחות ה' יתברך להשחית העולם אמר לו רבי שמעון בר יוחאי אולי יש צדיקים שיגנו על העולם ואם אין צדיקים כדאי אני ובני להגן על העולם ואם אין בני הגון כדאי אני להגן על העולם ואם אתה לא רוצה ללכת אני אחרים אותך נתבהל המלאך ולא ידע מה לעשות לא רצה לחזור שפחד כיון שה' יתברך אמר לו להשחית לא רצה להשחית שפחד מרבי שמעון בר יוחאי שיחרים אותו אמר לו רבי שמעון בר יוחאי תלך לה' יתברך ותאמר לו בנך בר יוחאי מבקש ממך לבטל הגזרה ויצאה בת קול ואמרה אשריך רבי שמעון שה' יתברך גוזר ואתה מבטל.

פירוש השני משל לילד שעומד לפני אביו יודע שאביו מגין עליו ואין לו ממה לפחד וזהו כוונת הפסוק "אתם נצבים היום" לפני מי אתם עומדים "לפני ה' אלוהיכם" אבל צריך "כולכם" ורוצה לומר אימתי אף אחד אינו יכול לנצח את בני ישראל כשכולנו יכולים לעמוד לפני ה' יתברך דהיינו שאין לנו עבירות אבל מי שיש בידו עבירות אינו יכול לעמוד לפני ה'.

אדם שואל איך יכולים להיות כולנו צדיקים בלי יוצא מן בכלל?

על זה משיב הפסוק "ראשיכם שבטיכם זקניכם שוטריכם כל איש ישראל" פירוש שהכול תלוי בגדולי העם אם הם יוכיחו ויענישו את החוטאים יכולים להיות כולנו צדיקים והולך הפסוק ומבאר שגם  "זקניכם" יכולים להוכיח כיון שהעם מכבד אותם "שוטריכם" שהם המבצעים פעולות בית הדין ומענישים והכול פוחדים מהם "כל איש ישראל" פירוש שלא רק על בית דין או הזקנים מוטלת חובה זו אלא על כל אחד ואחד מישראל מוטלת עליו מצות הוכיח תוכיח וכשכל אחד מוכיח את חביריו אם חוטאים קל מאוד לתקן ולהיות כולנו צדיקים.

ברם עדיין יש לשאול מי יערוב שישמעו בקולנו כשנוכיח אתם?

על זה מסיים הפסוק "נשיכם טפיכם" פירוש שהפסוק מדבר על אותם שברשותינו ויכולים להוכיח אותם כמו שיכול האדם להוכיח את בני ביתו.

ברם יש שטועים ואומרים נוכיח אותם פעם או פעמיים ואם לא שמע לא אכפת לי ממנו?

לכן סיים הפסוק "מחוטב עציך עד שואב מימיך" פירוש אם אותו חוטא בא להשחית את הבור שאתה שותה ממנו או בא להשחית את העצים שאתה נהנה מהם בודאי שהייתה מוכיח ולא מרפה עד שהוא מפסיק להשחית כל שכן וקל וחומר בדברים של עולם הבא שהוא עושה עבירות?

וכדי שלא תטעון שהוא לא בא בגבולי שאוכיח אותו ולא אכפת לי ממנו?

מסיים הפסוק "לעברך בברית ה' אלוהיך" פירוש כשאנחנו קבלנו את התורה כולנו אמרנו "נעשה ונשמע" פה אחד וכאיש אחד ולכן צריכים להוכיח אחד לשני שכשאחד חוטא נוגע גם לשני.

וסיים הפסוק " למען הקים אותך" אם אנחנו מקיימים את זה ומוכיחים אחד לשני ונהיה כולנו צדיקים אז זוכים לדבר הגדול שנהיה נקראים עם ה' בני ה' ותהיה השגחת ה' יתברך עלינו לשמור אותנו ולהציל אותנו מכל רע.

ברם עדיין יש לשאול למה במסכת שבת התחיל באנשי ביתו ואחר כך באנשי עירו ואחר כך בעולם כולו והלא הפסוק התחיל בהיפך תחילה ראשיכם ואחר הזקנים ואחר כך השוטרים ואחר כך כל איש ישראל?

על זה השיב רש"י "החשוב חשוב קודם" פירוש בדבר החשוב התחיל הפסוק בחשובים אבל ואחר כך פירוש אחר השכר שהוא העונש אם חטא התחיל בכל איש ישראל.

צריכים ללמוד מזה שצריך כל אחד להוכיח את חבירו ולא יאמר מה אכפת לי אם אני אוכיח אותו אולי יתחצף ויתפרץ נגדי אלא יוכיחנו בנחת כיון שעל ידי זה מקיים מצות הוכיח תוכיח ולא עוד אלא שמתקן את חבירו שלא יענש בעולם הבא אם ימשיך את עוונותיו ואם חבירו יכעס או יתפרץ יאמר לו בנחת שהוא מוכיח אותו לצורכו כדי שלא יענש בעולם הבא וגם יאמר לו האם הוא רוצה להכעיס את ה' יתברך על ידי מעשיו? והאם הוא רוצה להיענש בגלל עוונותיו?

נכון לפעמים יקוץ האדם כשיוכיח את חביריו ורואה שאינם מתקנים את דרכיהם ולפעמים מתחצפים ורבים איתו אבל כשיודע שבדבר זה עושה נחת רוח לפני ה' יתברך יהיה קל ביותר להוכיח וגם יוכיח בשמחה בלי שיקוץ כלל ולא עוד אלא שרוב החוטאים אינם עושים להכעיס אלא שאינם יודעים או חוטאים לתיאבון ואינם יודעים גודל האיסור והעונש ולפי זה יהיה קל ביותר להוכיחם ולהציל אותם מלעשות עוד עבירות על ידי שיאמר להם את גודל החטא ועונשו וגם יאמר שעל ידי שימנעו מהעבירות יעשו נחת רוח לה' יתברך.

ואפילו אם חבירו לא קבל דבריו ולא עוד אלא התפרץ מכל מקום המוכיח עשה מה שמוטל עליו להוכיחו ויש לו שכר מן השמים ולפום צערא אגרא ורוצה לומר כגודל הצער כן גודל השכר וגם חבירו יבא יום ויבין מה שעשה ויחזור בתשובה ובפרט בערינו שכולם רודפי תורה ומצוות ובכמה מילים טובות בקל יחזרו בתשובה ולא יוסיפו לחטוא.

ויהי רצון שה' יתברך יתן לנו חכמה בינה ודעת ויפקח עיני שכלנו לברוח מהעבירות ולהדבק למצוות ועל ידי זה יחיש לגאולינו במהרה בימינו אמן!!!

 



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *