פרשת משפטים

765

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה

נצטווינו בפרשת 23 מצוות עשה ו30 מצוות לא תעשה.

מצוות עשה הן:

1.      לעשות דין עבד עברי.

2.      שישא את האמה העברייה הוא או בנו.

3.      לא נשאה הוא או בנו יעזור לה שיפדו אותה.

4.      שידונו בית דין בחנק אם חייב הנידון חנק.

5.      שישפטו בית דין המזיק את חבירו.

6.      שישפטו בית דין את מי שהרג בחרב או את עיר הנדחת להמיתם בחרב.

7.      שישפטו בית דין את השור שהכה או שנגח.

8.      שישפטו את מי שפתח בור או הניח מכשול בדרך וניזוק בה חבירו.

9.      שישפטו את מי שגנב.

10.  שישפטו את הבהמה שהזיקה ברגלה או בשינה.

11.  לשפוט את מי שהבעיר האש והזיקה.

12.  שישפטו את דין מי שהחביא אצל חבירו בחינם והושחתה או אבדה.

13.  שישפטו את מי שנתן משהו לחבירו והכחיש חבירו.

14.  שישפטו בית דין את השומר שכר שהפקידו אצלו וניזוק הפקדון וכדומה.

15.  שישפטו בית דין את השואל והוזקה השאלה וכדומה.

16.  שישפטו דין המפותה.

17.  להלוות לעניו כשהוא צריך.

18.  שישפטו בית דין לפי הרוב.

19.  לעזור לבהמת חבירו שהיא רבוצה מחמת המטען.

20.  להפקיר את השדה בשנה השביעית שהיא שנת השמיטה.

21.  לנוח בשבת.

22.  לחוג את חג הפסח והשבועות והסוכות.

23.  להביא את הבכורים.

מצוות לא תעשה הן:

1.      שלא למכור אמה עברייה.

2.      שלא למנוע מהאשה שאר כסות ועונה.

3.      שלא להכות אב או אם.

4.      שלא לאכול ולא להנות מהשור שנגזר עליו מיתה.

5.      שהבדין יהרגו את המכשף והמכשפה.

6.      שלא להונות גר בדברים.

7.      שלא להונות גר בממונו.

8.      שלא לענות יתום ואלמנה.

9.      שלא נבקש את חובינו ואנחנו יודעים שהלווה אין לו ממה לשלם.

10.  שלא לעזור למי כשמלוה אצל חבירו ברבית.

11.  לא לקלל בדיין.

12.  לא לקלל ה' יתברך.

13.  לא לקלל נשיא או מלך.

14.  שלא להקדים מתנות אלא הכול בסדר תחילה תרומה ואחר כך מעשר וכו'.

15.  שלא לאכול טרפה.

16.  שלא ישמע הדיין את בעל דין קודם בא בעל דינו.

17.  שלא לקבל עד בעל עבירות.

18.  שלא נלך אחר הרוב בדין מיתה אלא אם כן הרוב יתר שניים.

19.  מי שלמד זכות בדיני נפשות לא ילמד חובה.

20.  שלא יזכו עני אם הוא חייב.

21.  שלא להרשיע רשע אם הוא זכאי.

22.  שלא שישפטו בית דין על ידי אומדנא אלא צריך ראיות.

23.  שלא יקח הדיין שוחד.

24.  שלא לישבע בשם עבודה זרה.

25.  שלא להפציר בעיר מערי ישראל כדי לעבוד עבודה זרה.

26.  שלא לשחוט קרבן פסח ועדיין החמץ ברשותינו.

27.  שלא להשאיר אימורי פסח עד הבוקר.

28.  שלא לבשל בשר בחלב.

29.  שלא לעשות שלום עם עובדי עבודה זרה.

30.  שלא לתת לעובדי עבודה זרה לשבת בארץ ישראל.

ויש לשאול כמה שאלות:

א} הפסוק קרא לחג הפסח חג המצות בשביל מצות מצה שיש בו וגם ציוונו לעשותו באביב ואם ימצאו הדיינים שחודש ניסן בא קודם האביב יעברו את השנה אבל חג השבועות קרא אותו חג הקציר וסוכה חג האסיף ויש לשאול למה לא קרא ותם על מצוותיהם כמו חג הפסח? ואם כדי לרמז לנו שיהיו בקציר ובאסיף לזה אין צריך שכיון שפסח בא באביב אם כן שבועות וסוכה באים כל אחד בזמן הראוי לו?

ב} אחר זה כתיב "הנה אנוכי שלוח מלאך לפניך" פירש רש"י כאן רמז להם ה' יתברך שעתידים לעשות עוונות ויש לשאול למה רמז דוקא כאן אחר החגים?

ברם ידוע שבשעת שמחה קל מאוד לאדם שיחטא וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה טוב ללכת לבית האבל בר מינן מללכת לבית השמחות והטעם שבבית האבל ישמע דברי מוסר ויזכור את יום המיתה וישבר לבו ויחזור בתשובה אבל בשמחות ישכח ויעשה עבירות ולכן אמרו חכמינו "לבית האבל" ולא הסתפקו לומר לשמע דרשה משום שאפילו בבית השמחות צריך לזכור את יום המיתה.

ולכן קרא הפסוק את חג השבועות חג הקציר שאז האדם רואה שהשדה הניבה לו מאוד ושמח ובפרט חג האסיף שכבר נתייבשה התבואה ומכניסה לביתו ויש ששוחטים על זה כבש לצורך השמחה וראיתי אותם בעיני ולכן אחר זה רמז הכתוב שעתידים לעשות עוונות משום שבשעת החגים והשמחה קל מאוד לחטוא וסיים הפסוק "כי לא ישא לפשעכם" ורוצה לומר שבאותו זמן העונש יותר קשה כמו שכתוב בתוכה "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוהיך בשמחה" ופירשו חכמינו זכרונם לברכה בשעת השמחה ולכן מזהירנו הכתוב שבשעת שמחה שלא לשכוח את עצמינו ונזהר משנה זהירות.

אחי היקרים!!! התקופה שעברה הייתה קשה במיוחד שמתו ארבעה מבני הקהלה בתוך עשרה ימים ואם נתבונן בינינו ובין עצמנו מה העוון שעשינו נזכר דברי חכמינו הנזכרים שטוב ללכת לבית האבל ונשאל את עצמינו האם בגלל שלא תקנו את עצמנו בשמחות בא ה' יתברך להזכירנו על ידי האבל?! ואין זה אומר שהנפטרים מתו בעוונות שלהם חס ושלום אלא שישראל ערבים זה לזה ואם עשו עוונות ויש חרון אף צדיקים כמו אלו מכפרים במיתתם על עוון אותו הדור וכדי לדעת ולזכור שאין עוד צדיקים שיגנו עלינו ונחזור בתשובה.

צריכים להתבונן בשמחות האם הם מסודרים לפי הדין או לא? האם הנשים לבושות בלבוש צנוע כראוי? האם לא שוכחים לפעמים ולא מברכים על המאכלים? האם נוטלים את הידיים וכראוי? האם יודעים על איזה דברים נוטלים ועל איזה לא?

משל הביז'ה צריכה נטילת ידיים והרבה טועים ואינם נוטלים את ידיהם וכן כל דבר שטיבולו במשקה ויש בו טופח על מנת להטפיח צריך נטילת ידיים יש כמה אנשים אומרים ששמו סוכר בביז'ה ועל ידי נפטרה מנטילת ידיים אבל אותם בני אדם האם יודעים כמה שיעור סוכר צריכים לתת כדי לפוטרה מנטילת ידיים ובפרט שאלו הדברים קשים עד שאמרו חכמינו זכרונם לברכה כל המזלזל בנטילת ידיים בא לידי עניות ונעקר מן העולם בר מינן ולהיפך כתוב בגמרא שרב חסדא אמר נטלתי את ידי בשופע ונתנו לי מן בשמים רק הטוב ובשופע ואין סבה מספקת למה אין נוטלים את הדיים אם מפני השחתת המים אין זה נכון שאותו בן אדם אם גופו נטנף מיד רץ לאמבטיה שמימיה מספיקים לו ליטול ידיו חודשיים תמימים ואם בגלל העצלות אם היה יודע שאם הוא קם ירויח כסף בטח שהוא קם ורץ כל שכן כשה' יתברך יברך אותו שאין קץ לברכתו שצריך לקום וליטול ידיו ודיני נטילת ידיים מסועפים איך נוטל ובאיזה כלי נוטל וכמה שיעור המים ועל איז מאכלים נוטלים וכדומה ולכן צריך האדם לדעת את דיניהם אם על ידי שילמד בשולחן ערוך או ישאל מי שהוא בקי בדינים או רב העיר.

ובמקום לחשוב על אלו הדברים מוצאים את בעל הבית חושב האם המאכל הוא טוב כראוי? האם המשקה יש בשופע? האם הזמר מעולה? וכדומה נכון שצריך לחשוב על זה אבל יש דברים חשובים יותר כמו שכתבנו.

ויהי רצון שנתעורר ולתקן את זה ובזכרות זה ה' יחיש לגאולינו במהרה בימינו אמן ואמן!!!



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *