פרשת מצורע

430

 

 
פרשת השבוע יש בה אחד עשרה מצוות עשה
א} לטהר המצורע כשיתרפא
ב} המצורע ביום השביעי אחר שיתרפא יגלח כל שערו
ג} המצורע ביום השמיני אחר שיתרפא יקריב קרבן
ד} המצורע יטביל במקוה
ה} לראות נגעי הבית
ו} הזב טמא ומטמא
ז} הזב בעל שלש ראיות יביא קרבן
ח} שכבת זרע טמאה ומטמאת
ט} הנדה טמאה ומטמאת
יו"ד} הזבה טמאה ומטמאת
י"א} הזבה תביא קרבן.
 
עכשיו נבאר איך נגעי הבית אדם שיראה כנגע בכתל של ביתו ירוק או אדום ילך לכהן ויאמר לו כנגע נראה לי בבית והכהן יבוא ויראה ויסגור שבעת ימים וביום השביעי יראה אם כהה או כלה המקום טהור ואם מצאו כמו שהיה יסגור שבעת ימים אחרים וביום השלשה עשר יבוא לראות אם כלה המקום או כהה טהור ואם מצאו כמו שהיה ישבור המקום ההוא והאבנים והעפר ישליכו אותם מחוץ לעיר ובונים אותו וטוחים כל הבית ומטהרים אותו ויביא קרבן צפרים ויסגרו שבעת ימים אחרים וביום התשעה עשר יראו אותו אם לא שב הנגע מטהרים אותו בצפרים ואם שב יפלו כל הבית וישליכו האבנים והעפר מחוץ לעיר גם אם משבוע הראשון מצא המקום גדל ישבר המקום ההוא ובונהו וייטח כל הבית ובכל זמן שלא הקריב הצפרים ושב המקום יפלו כל הבית ואם אחר שהקריב הצפרים שב המקום חושבים לו מחדש כפעם הראשונה שבא הנגע.
 
בתחילת הפרשה יש לשאול הפסוק אומר זאת תהיה תורת המצורע לכאו' מלת תורת יתירה? ואין לתרץ כמו שאמר רבי יצחק במסכת מנחות למה הפסוק אמר זאת תורת החטאת זאת תורת האשם ללמדנו שמי שקורא בפרשת חטאת כאילו הקריב קרבן חטאת ומי שקורא בפרשת אשם כאילו הקריב אשם ואף כאן רוצה ללמדנו הפסוק שמי שקורא בפרשת המצורע כאילו קיים כל מצוות המצורע. שיש לשאול בדבריו שתי שאלות: א} הא כבר למדנו זה מזאת תורת החטאת ומזאת תורת האשם שמי שקורא דבר בתורה כאלו עשהו ולמה חוזר אותה כאן? ב} היה לו לאומרה משהתחיל לומר לנו הדינים של המצורע בפרשת תזריע למה אמרה רק כאן? אולם הפסוק כאן רוצה ללמדנו דבר חדש כמו שאמר הנביא כי לא חפץ ה' במות המת כי אם בשובו מדרכו הרעה וחיה ר"ל שהקב"ה אינו חפץ להרוג הרשע בעוונותיו רק רוצה אותו שיחזור בתשובה ויחיה בעולם הזה ובעולם הבא ר"ל הקב"ה כשמביא יסורין על האדם לא משום שרוצה לצערו או רוצה להנקם ממנו ח"ו אלא רק כדי להעירו וישוב בתשובה או באותם היסורים נמחלים לו עוונותם ונחיה בעולם הזה ובעולם הבא,
 
כמו שידוע המעשה ברב שהיה דורש ומתאר להם גהינם ועונשה, אחד מן התלמידים שלו כששמע זה מרוב הפחד נחלה חולה גדול ולא נתרפא רק לאחר עמל וטורח וכשספרו לרבו אמר להם כל מה שאמרתי לכם כולו אמת אבל אם הוא סיים ושמע כל הדרוש וכמה היסורין מצילין מהעונש לא יקרה לו כלום. וזהו בדיוק מה שרצה לרמוז לנו הפסוק זאת תהיה תורת המצורע ר"ל מעשה של המצורע והתורה שכתבנו אותו כולו זאת תהיה משום שהדבר שאני אומר לכם עכשיו והוא ביום טהרתו שיבוא יום ויטהר מעוונו אם בתשובה או ביסורין והובא אל הכהן אז יכולים להביא לפני הקב"ה שהקב"ה הוא כהן ר"ל אנו צריכים ללמוד מכאן דבר חשוב כשאדם יבואו עליו יסורין לא יחשוב שזה במקרה או אם עשיתי כך הייתי נצול לא! היסורין שבאו עליו בכוונה מאת הקב"ה ולזה צריך להתעורר ויראה מהו העוון שיש לו כדי לשוב בתשובה כמו שאמרו חז"ל שכל החולים בידי שמים חוץ מצנים ופחים ר"ל חוץ מהאויר והחמימות. ולמה רק אלו? משום שלא יבוא אדם בטבת ומטר נתך ארצה וישב תחתיה ויאמר אם גזור עלי שלא החלה לא החלה, או בתמוז יבוא בצהרים וישב תחת השמש ויאמר החולה הוא גזירה מהקב"ה. אבל אם אדם יזהר על עצמו וימצא עצמו שחלה זה אחד משני צדדים אם יש לו עוון והוא מקבל העונש כדי שיתנקה או יש לו עוון ולא שב עליו בתשובה והקב"ה זוכר אותו עכשיו כדי לשוב בתשובה. וכמו שאנו רואים האדם לפעמים עושה טעויות ואפי' ילד קטן אינו טועה בהם, כשיתעורר יאמר כמה אני חמור ואיך אעשה טעות כזה כל זה למה וכי משום שהוא טפש טפשנות גדולה כזה ומוחו אינו עובד עוד! כל זה מהקב"ה, והקב"ה מעיר אותנו לשוב בתשובה או שימחלו לנו עוונותינו.
 
אנו מאמינים בהשגחת הקב"ה ומאמינים שאין לנו שום יכולת לפני הקב"ה וכלנו רכוש הקב"ה והוא שנוהג אותנו כמו שרוצה. וההפסדים שיבואו לנו הוא שרוצה להעירנו והריוח שמרויחים הוא שנותן לנו העצות כדי להרויח ולזה צריכים לשמוע לדבריו כדי שתמיד יתן לנו העצות הטובות. וצריכים להתנהג ביחד בהתנהגות טובה שידוע מה שאמרו חז"ל הקב"ה כופה האדם מדה כנגד מדה אם אנו עושים גמילות חסדים זה עם זה וסולחים זה עם זה אף הקב"ה עושה עמנו גמילות חסדים וסולח לנו שאנו חיים רק בחסד שעושה עמנו הקב"ה והוא מחכה לנו וסולח לנו עוונותינו. וגמילות חסדים חז"ל שבחו בה הרבה ובמסכת סוכה אמרו חז"ל גמילות חסדים גדולה מצדקה בשלשה דברים
א} הצדקה אינה עושים אותה רק בכסף או בדבר השוה כסף מאכל או מלבוש וכו' וגמילות חסדים יכולים לעשות בכסף ובלא כסף משל עצה או ישא עמו משאו וכו' ב} צדקה רק לעניים וגמילות חסדים אף לעשירים
ג} צדקה רק לחיים וגמילות חסדים אף למתים. משל אדם שהולך במטתו של מת או קורא פרקי תהלים למנוחת הנפטרים.
 
אנו בעירנו ברוך ה' אף אחד אינו מאחר בנתינת צדקה להפך כלנו שמחים כשהקב"ה מביא לנו עניים כדי שנתן להם. האדם יאמר כמה עוד עניים בעיר! ואף גמילות חסדים בעירנו ברוך ה' עוזרים זה לזה ועושים גמילות חסדים זה עם זה אבל אנו רואים שלפעמים האדם אינו מתעורר במצוה שבאה לידו מרוב קלותה משל אדם שהולך לשוק עולה עמו אדם אחר מה יש בה אין בה כלום, ולפעמים האדם עושה אותה כדי שאף הוא פעם אחרת משיבה לו או חבירו עשה לו משהו מקודם ורוצה עכשיו להשיבה לו. כאן אנו רואים הכוח של היצר הרע שהאדם עושה מצוה ובמחשבתו אחד מהמחשבות הללו יקל לו בה הרבה ותהיה המצוה קלה מאד והוא בין כך ובין כך עושה אותה. כשעושים מצות גמילות חסדים שעוזרים חבירנו בכל דבר אם קל או חמור צריכים לחשוב רק כדי לקיים מצות גמילות חסדים ולא משום כדי שחבירנו ישיב אותה לנו או אנו רוצים להשיב לו הגמילות חסדים שעשה לנו קודם. צריכים לעשותה רק לשם שמים משום שהקב"ה צוונו לעשות גמילות חסדים. והאדם צריך להזהר כשחבירו מבקש ממנו טובה אז הוא חושב שעושה אותה לו כדי לקיים המצוות של הקב"ה כדי לעשות הטוב ביחד ואז תהיה המצוה לשם שמים והקב"ה אף הוא עושה עמו הטוב ויתן לנו הטוב והשלום והבריאות ויבוא משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה.
מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה

 



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *