פרשת כי תצא

867

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה 

פרשת השבוע יש בה שבעה ועשרים מצוות עשה וארבעים ושמונה מצוות לא תעשה.

מצוות עשה הם:  א} לעשות ענין יפת תואר ב} לתלות מי שברך ה' או מי שעבד עבודה זרה אחרי שנהרוג אותו ג} לקבור הרוגי בית דין ביום שנפטרו ד} להשיב אבדת ישראל ה} לעזור ישראל בהשאת המשה על הבמה ו} כי יקרא קן צפור בדרך והאם רובצת על האפרוחים נשלח האם ונקח הבנים ז} לעשות מעקה ח} לקחת אשה בקידושין ט} מי שהוציא שם רע על אשתו צריך לו לחיות עמה כל ימיו יו"ד} לסקול למי שנתחייב סקילה יא} שהמאנס יקח אנוסתו יב} כשנצא למלחמה עושים בית הכסא חוץ למחנה יג} בבית הכסא עושים דבר שמכסה הרעי יד} לקחת רבית מן העכו"ם טו} מי שנשבע או נדר יקיים דבריו טז} מי שיש לו עבד שעובד בחקלאותיו יניחהו לאכול מדברים שעובד בהם יז} מי שרוצה לגרש את אשתו יביא לה גט חי} החתן ישמח את אשתו שנה תמימה יט} להשיב הערבון לבעליו כשהוא צריך לו כ} לתת לעבד שכרו ביומו כא} מי ששכח והניח גדיש בשעת האסיף יניחהו לעניים כב} מי שנתחייב מלקות לוקים אותו כג} מי שנפטר ולא הניח בנים אחיו יקח אשתו כד} אם אחיו לא רצה לקחתה תעשה לו חליצה כה} מי שרואה אדם שרוצה להרוג חבירו צריך להצילו כו} לזכור מה שעשה לנו עמלק כז} להרוג זרע עמלק.

ומצוות לא תעשה הם:

א} אין למכור אשת יפת תואר ב} אינו מניחה שפחה ג} כשיהיה לאיש משפט מות והומת אין מלינין נבלתו על העץ ד} מי שמצא אבידה לא ישאירה שם וילך אלא יקחה ויכריז עליה ה} לא נשאיר בהמה של ישראל רובצת תחת משאה ו} לא ילבש כלי גבר על אשה ז} לא ילבש כלי אשה על גבר ח} אם מצאנו קן צפור לא נקח האם ט} לא נשים מכשול בביתנו יו"ד} לא נטע דגן בכרם יא} אין אוכלים ואין נהנין מדגן שנזרע בכרם יב} אין מעבידים בהמה טהורה וטמאה יחדו יג} אין לובשים שעטנז צמר ופשתים יחדו יד} מי שהוציא שם רע על אשתו אינו יכול לשלחה טו} אין עונשים מי שעשה עבירה באונס טז} המאנס אינו מגרש אנוסתו יז} פצוע דכה וכרות שפכה לא יקח בת ישראל חי} הממזר לא יקח בת ישראל יט} גר עמוני ומואבי לא יקח בת ישראל כ} כשנלחם עם עמון ומואב לא פותחים עמם בשלום כא} אין להרחיק זרע אדום אלא דור שלישי אחרי הגיור יוכל ליקח בת ישראל כב} אין לשנוא מצרי אלא דור שלישי אחרי הגיור יוכל לקחת בת ישראל כג} הטמה אינו נכנס למחנה לוייה כד} אין להשיב עבד עברי שברח מחוצה לארץ לארץ ישראל כה} אין מגיירים אותו בדברים כו} אין לוקחים אשה ללא קידושין כז} אין להקריב להקב"ה קרבן אתנן זונה או מחיר כלב כח} אין ללוות ברבית לישראל כט} אין מאחרים בתשלום נדרינו ל} העבד שיש לו זכות לאכול ממה שעובד בו לא יאכל בתוך עבודתו אלא אחרי שיסיים עבודתו לא} העבד הזה לא יתן המאכל לאנשים אחרים ולא יניח בשקו לב} מי שגרש את אשתו ולקחה איש אחר לא יוכל לשוב לקחתה אחרי שגירשה בעלה השני לג} החתן לא יצא למלחמה שנה שלמה לד} אין לוקחים ערבון שעושים בו אוכל נפש לה} אין לקצוץ סימני צרעת לו} אין לוקחים ערבון בכח לז} אין למנוע הערבון מבעליו כשהוא צריך לו לח} הבית דין לא יקבלו עדות קרוב לט} הדין לא יטה משפט גר או יתום מ} אין לוקחים ערבון מאלמנה מא} מי ששכח גדיש בשדה לא ישוב לקחתו מב} מי שנתחייב מלקות אין מכין אותו יותר מ39 מכה מג} אין סותמים פי הבהמה כשעובדת כדי שלא תאכל מד} האשה שמת בעלה ואין לה בנים לא תקח איש זר רק אחר החליצה מה} אין לחמול על מי שרודף אחר חבירו כדי שיהרגהו ואם יש לו אפשרות שיהרגהו יהרגהו קודם שיהרוג חבירו מו} אין להשאיר אצלינו מאזנים או איפה והין שאינם צדוקים מז} אין לשכוח מה שעשה לנו עמלק.

בפרשת השבוע יש כמה שאלות : א} רש"י ז"ל כתב על הפסוק כי תצא למלחמה במלחמת הרשות הכתוב מדבר שבמלחמת ארץ ישראל אין לומר ושבית שביו שהרי כבר נאמר בשבעה אומות לא תחיה כל נשמה, יש לשאול למה רש"י האריך היה לו לומר רק שמלחמת ארץ ישראל וכו'? ב} בפרשה שאחריה הפסוק אמר אם איש יש לו שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה והבכור הוא בן השנואה לא יתן הבכורה לבן האהובה, יש לשאול למה משאיר אצלו השנואה יגרש אותה כמו שאמר הפסוק אח"ך כי יקח וכו' אם לא תמצא חן בעיניו וכו' וכתב לה וכו' חז"ל אמרו שהאיש יוכל לגרש אימתי שירצה ואין לומר שאין לו כדי שיתן לה כתובה שכאן מדברים בירושה והבנים לוקחים כתובת אמם ואח"ך יחלקו הירושה ועוד למה האיש רוצה לקחת זכות בנו אם לא אוהב אמו מה השייכות שיש לו הבן? אולם בקשר שקשר לנו הפסוק האשה ובנה רוצה לומר לנו שהאשה הזאת שנואה מחמת בנה שבנה לא טוב ולזה רוצה לקחת לו הבכורה ובשבילו נעשתה אמו שנואה שהאיש הניח האחריות של חנוכו על אמו ואמר לה את לא חנכת בנך יפה שהרי בן השניה מחונך יפה. 

המלחמות של ישראל יש בהם שלשה מינים מלחמת חובה היא המלחמה כדי לקחת ארץ ישראל ומלחמת עמלק, מלחמת מצוה היא שאויבינו מפריעים לנו ויצאנו להם למלחמה, ומלחמת הרשות היא להגדיל ארץ ישראל או לקחת מאתם המס. מלחמות אלו יש בהם מחלוקת בין רבי יהודה ורבנן על מה שאמר הפסוק מי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה או בנה בית חדש או נטע כרם ולא חללו ישוב לביתו ולא יצא למלחמה רבנן סברי לא ילחם רק במלחמת חובה שאז הוא עושה מצוה והעוסק במצוה פטור ממצוה וסברי שמלחמת מצוה נחשבת למלחמת רשות, ורבי יהודה סבר ילחם אף מלחמת מצוה שנקראת מצוה והעוסק במצוה פטור ממצוה אבל כאן כל האנשים אינם יוצאים רק למלחמת חובה כמו שפירש הטעם רש"י ז"ל. ואף בחתונה יש שלשה מינים חובה מצוה רשות, חובה הוא עדיין לא התחתן ועדיין לא הביא בנים, מצוה שנפטרה לו אשתו לא אליכם ויש לו בנים, רשות אשתו חיה ויש לו בנים אבל רצה לקחת אשה אחרת. רש"י כאן רוצה לרמוז לנו דבר אחר במלחמת הרשות הכתוב מדבר ר"ל החתונה הזאת שמדברים עליה רשות אלא שהאדם רוצה ללכת אחרי תאוות העולם הזה ואז עסוק באשה חדשה ולא עסוק בחנוך ילדיו ואשתו הביא לה אשה אחרת בביתו ודעתה תהיה אינה מיושבת עליה ואינה יכולה לחנך בניה יפה ולזה הבן יהיה חנוכו רע והאשה שנעשית שנואה מחמת בנה האיש הרי הוא טועה כשמניח כל האחריות עליה כמו שאמר הפסוק בפרשה שאחריה כי יהיה לאיש בן סורר ומורה ר"ל הסבה של הילד שחנוכו אינו יפה הפסוק הניחו באיש כי יהיה לאיש האשה מסכינה שאין כל האחריות עליה אבל אין לומר שהאשה נצולה מכל האחריות הפסוק סיים איננו שומע בקול אביו ובקול אמו ר"ל האחריות משותפת ושניהם האיש והאשה צריכים לחנך בניהם והאחריות על שניהם.

רבותי ! חנוך ילדינו הוא הדבר הראשון שצריך לשים אותו לפנינו שהם העתיד שלנו. כל אחד אפי' שהוא משתדל כדי שבניו יהיו יראי שמים צריך להשתדל יותר ויותר. וכל אחד צריך לחשוב לא כשהבן אכל המאכל היותר טוב ולבש המלבוש היותר טוב וכל דבר שרוצה אותו מביאים אותו לו ר"ל חנכנו אותו יפה, ולא כשהבן יצא לעבודה ומרויח כסף ר"ל חנכנו אותו יפה, צריכים לדעת שהיסוד שלנו ושל ביננו היא התורה ויראת שמים. נכון ברוך ה' שאנו רואים שהדעות נתחלפו וכל האנשים רוצים ילדיהם יראי שמים וכל האנשים מקווים שבניהם יהיו רבנים אבל התורה אינה ירושה כשאר הירושות שהאדם יכול לקחתה בשניה, התורה ירושה מיוחדת במינה אם האדם אינו לומד לגמרי ילמוד ויחזור וילמוד לא יורשנה. ודבר שני למה רואים כשהילדים יוצאים מבית ספר משתנים אין אומרים שהלמוד בבית ספר אינו יפה, כולנו יודעים שהלמוד בבית ספר התקדם הרבה ויכול האדם לצאת משם פוסק. וצריך לו לאדם לחשוב בינו לבין עצמו למה הילד נשתנה? יש שני טעמים לדבר אם משום שרואה הוריו שהתורה ויראת שמים אצלם אינם הם הדבר העיקרי שצריך להתעסק בו בכל יום ויום לפעמים מתפלל ולפעמים לא, נטילת ידים לפעמים, ברכה לפעמים, או דברים אחרים של יראת שמים שאינו נותן להם ערך ואינם חושבים רק בתענוגי עולם הזה והילד הולך אחריו, או אנו לא ידענו לחנך, ולזה צריכים להזהר בשני דברים הללו שיראת שמים שלנו לפני ילדינו צריכה להיות כראוי ומראים להם שיראת שמים הוא הדבר העיקרי וקודם לכל דבר, ודבר שני צריכים לעצות עם מי שגדול ממנו כדי לחנך בנינו חנוך על בוריו ולא נתבייש, שדבר זה יש לו איכפתיות בעתידינו וצריכים תמיד לחשוב איך לחנך ילדינו על התורה ויראת שמים. יהי רצון שהקב"ה יתן לנו הטוב והשלום והבריאות ויבוא משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה.

 


תגיות

אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.