פרשת כי תבוא

182

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה

בפרשת השבוע הכתוב צוונו על הביכורים שצריך להביאם כשנכנס לארץ ישראל לבית המקדש, חז"ל אמרו הפועלים שעובדים בשכיר יום אפי' שבברכת המזון שהיא מצוה מן התורה אינם מברכים את כולה כדי שלא יתבטלו מעבודתם ונחשבים לוקחים גזל של אדונם, כשרואים האנשים שמביאים הביכורים צריכים להפסיק מעבודתם ונותנים להם שלום ואומרים להם ברוכים הבאים, וכשהיו מגיעים לירושלים יוצאים להם לויים וכהנים ושומחים בהם ועושים להם פיוטים ואומרים להם ברוכים הבאים. יש לשאול למה עושים כל זה למביאים הביכורים? ועוד למה מצות הבכורים הכתוב כתבה בפרשת התוכחה?

אולם ידוע שקין הרג את הבל, למה? כשהקריבו קרבן להשי"ת הבל הביא מבכורות צאנו וקין הביא ממה שבא לידו מתבואת הארץ, שקין והבל חלקו ביניהם העולם, קין לקח הארץ והבל לקח החיות, וקרבן הבל שעה אליו הקב"ה וקרבן קין לא שעה, ומאז התקנא קין מהבל ובא והרגו, ולזה היה נראה לנו שהמצוה הזאת שלא הביא קין הבכורים הטובים מתבואת הארץ, החריבה העולם וזה ההריגה הראשונה בעולם. האדם אומר המצוה הזאת אפשר בגללה יבוא מכשול אחר, והכתוב אמר ולפני עור לא תתן מכשול, ולזה אם אדם לא קיים אותה אין בעיה, ולהפך יותר טוב לאדם להחסיר לפי מה שהפשר, ולזה חז"ל אמרו לנו לא, צריכים לעשותה בשמחה גדולה, וכל האנשים הרואים אותם צריכים לשמוח בהם שידעו שזה הביא הביכורים ויוצאים לקראתו הכהנים ולויים ועושים פרסום. ומנים למדו את זה חז"ל? שהכתוב כתב פרשת הביכורים ואחריה התוכחה ר"ל אפי' שבגללה קרה מעשה רע צריכים לעשותה בשמחה גדולה כמו שרואים בתוכחה כתוב תחת אשר עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב, ולמה לא נעבוד אנו את ה' בשמחה כשרואים פרשת הביכורים בתחילת הפרשה נבין שהיינו אומרים על הביכורים וכיוצא בהם שהביא חורבן בעולם, על זה מתכוין הכתוב לעבוד השי"ת בשמחה.

רבותי! הדבר הזה מצוי הרבה האדם מתחיל למצוא תחבולה ולומר המצוה הזאת לא צריך לעשות אותה מחמת זה וזה, וכמה פעמים האדם אומר בזיון אם נעשה ככה שנגרום חלול זה וכיוצא בזה, כל אלו עלילות של יצר הרע כדי שלא יניחנו לעשות מצוות. נכון גזרות חז"ל נאמר במקום חולה לא גזרו, ולפעמים התירו לנו חז"ל בהם, ואף דברים אלו אין לנו זכות לעשות אותם מדעתינו רק צריך לשאול לרב והוא יודע אימתי רשאים לבטל הגזרה ואימתי אין רשאים, אולם מצוות התורה אין שום עלילה מה שאמר לנו השי"ת צריך לעשות, ועלילות יצר הרע צריכים לשים אותם לאחור ולא נחשוב בהם כלל,ולהפך כשעושים דבר של מצוה לצורך האנשים צריכים לעשותה ולא נאמר מי משים עינו עליה או מי שומע מה אומרים, משני סבות, אפשר שיש בני אדם שנהנים ממנו ועושים אותה מצוה ואנו אין יודעים וזכות גדול לנו שגרמנו לאדם שעשה מצוה שכתוב בזוהר הקדוש אם נדע מהי הנחת רוח שעושים אותו להשי"ת כשנשיב אחד מבני ישראל בתשובה הנה נבטל מכל עסקינו מאכל ושתייה ועבודה ולא נעסוק רק בהחזרת הבני אדם בתשובה, ועוד כשאנו לבנו שלם וחושבים להגרים האנשים לעשות מצוות הקב"ה חושב לנו כמחשבתינו התקיימה וכבר עשו המצוות אותם האנשים כמו שאמרו חז"ל מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, ולזה צריכים לעשות ללא שום חשבון, ואם יש מי שחזר הנה מה טוב ואם דבורינו לא עשה שום תועלת אנו עשינו מה שצריך לנו לעשות והקב"ה יודע לבנו, ולזה צריך על כל אחד ממנו כשרואה חבירו טועה יודיעו, וישראל קדושים ושמחים כשיוכיחו אותם, אולם צריך להוכיח בנימוס ויבין אותו בדרך שלא יכעוס בה כדי שיקבל דבריו, וצריך להראות אליו שהוא רוצה רק טובתו כדי שישמע אליו.

ונביא מעשה לדעת מי שחושב לעשות דבר טוב אינו חוזר ריקם וודאי שמועלת לאיזה אדם ואפשר יותר מאדם אחד ללא שידע הוא. המעשה הזה כתבו חיים וולדר בסדורו שימו לב אל הנשמה, במוצאי יום כיפור תושבי השכונה שהיה גר בהם רבי שמואל התרגלו לראות רבי שמואל הוא ובניו מוציאים הלוחות העבים מהחדר לעשות סוכה לפני הבית הכנסת, השכונה הזאת ידועה תשעים אחוז מתושביה אין עושים מצוות, בתחילה האנשים אמרו לו מי הוא הנכנס לסוכתך, ארבעה האנשים הדתיים כמותך עושים סוכה בביתם, אולם רבי שמואל לא השיבם והיה מסמר בלוחות ובניו עוזרים לו, והאנשים היו מרחמים על בניו שעודם קטנים ועוזרים לאביהם בעבודה כזאת, ואחרי שסיים המסמרות הלך לבית אדם אחד ששמו כומינסט שהיו לו עצות של כומינסט ובקש ממנו מהחלון של ביתו רוצה לקצוץ הזראדים שהיה לו עץ לפני חלון ביתו, בתחילה היה צוחק עליו ואומר לו עדין יש לך דעות הישנים די לך משטויות, ולבסוף אמר לו בין כך ובין כך אני שוכר אדם להחסיר ממנה שמחזקת הרוח, קצוץ אתה ממנה אולי יותר טוב, וקצץ הזראדים וקנה לה מינים של קשוטים ונעשית לסוכה נאה, וכשגמר אמר לבניו אין לכם מה לעשות כל אחד מכם ילך ויעשה איזה צורך ובניו היו צוחקים והולכים שמחים מלפניו, ובכל שנה אותו מעשה רבי שמואל עושה סוכה והולך לכומינסת לבקש ממנו לקצוץ הזראדים ואומר לו אותם דברים, ולא יגמרו ימי סוכה אלא עד שהנוי יתקע או יגנב, הדבר הזה נעשה דבר רגיל לאנשי השכונה של רבי שמואל. שלושים שנה והמעשה הזה חוזר ולפי מה שיאמרו לו לעשות דלת לסוכה שאינו נהנה ממנה אף אחד לא רצה. אולם לפעמים בליל סוכה השכונה הזאת ידעה במכוניות של משטרה שעצרו לפני הסוכה, אחד מהשכנים אמר אני חזרקי הגנב שבכל פעם כל הקישוטים שמביא אותם רבי שמואל בזעת אפיו. וכשהגיע רבי שמואל מצא המשטרה הוציאה הכומיניסת מהסוכה, אז רבי שמואל אמר להם לא תעשו לו כלום, אמרו לו זה גנב, אמר להם אספר לכם מעשה אביו היה רבה של רוסיה והיה חולה, ובכל מוצאי כפור היה בא שלמה זלמן הוא ובניו ועושים לו הסוכה, הוא התחבר עם בן שלמה והיה שומע ששלמה אחרי שיגמור הסוכה היה אומר לבנו אינך עושה כלום תלך ותשוב הביתה יותר טוב, הוא אמר לבן שלמה רואה בך שכל העבודה עליך ואיני יודע למה אביך אומר לך ככה, אמר לו אני איני בא לכאן רק כדי לשמוע הליצנות של אבי, ובפרט המלה האחרונה הזאת. והשנה שאחריה שלמה דבר עם אביו באוזנו, ואז אביו קרא אליו ואמר לו לא תדבר עוד עם בן שלמה, ומאז לא התחבר אליו עוד. אחרי שנים שמע שבן שלמה נכנס עם הכומינסט שרוצים שאף אחד לא יקיים הדין וכל האנשים שוים, אביו נפטר והוא אחרי טורח גדול בא לישראל, השנה הראשונה שעשה הסוכה חשב שהרבה אנשים באים לסוכתו, אולם לא בא אף אחד, הוא חשב שאין על מה לעשות סוכה השנה הבאה, אלא שהוא עובר בדרך לילה קודם הושענה רבה שומע קול בסוכה, הביט מהנקב ומצא בן רבי שלמה יושב בסוכה ומדבר בנמיכות, מאותו זמן חשבתי שבכל שנה עושה הסוכה בכל אופן שיהיה, מיד נשמע קול צעקה מפי הכומינסט ונפל לנשק ברבי שמואל, וממה שהיה הכומינסט מתבייש ממנו נתגלה וחזר לעשות אותו ללא שום בושה לפני כל האנשים. ושב לבוראו, שהיה מתבייש לבטל ממחשבותיו הכומינסט שהתחרט מהם, רבי שמואל חשב שאין על מה לעשות סוכה השנה הבאה שאותו שהיה בא אליה חזר לעשות אותה בגלוי, אולם הכומינסט אמר לו אל תבטל צריך לך לדעת שלא אני היחידי שהייתי בא לסוכה הזאת. ועעתה רבי שמואל והכומינסט נפטרו. אולם בכל מוצאי יום כיפור רואים בני רבי שמואל שיש בהם אפי' רבנים גדולים באים ביחד ועושים הסוכה באותו מקום. הנה כמה ממצוות עשה קיימו ועדין מקיימים והכל ממנו. יהי רצון שהקב"ה יתן לנו הטוב והשלום והבריאות וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה.

 



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *