פרשת יתרו

760

 

נצטווינו 3 מצוות עשה ו14 מצוות לא תעשה.
מצוות עשה ה:
1.      להאמין שה' יתברך ברא את כל העולם והוא שולט בה.
2.      לעשות קידוש בליל שבת בכניסתו ולעשות הבדלה ביציאתו.
3.      לכבד את האב והאם.
 
מצוות לא תעשה הן:
1.      שלא לחשוב שיש אלוה חוץ מה' יתברך.
2.      שלא לעשות עבודה זרה.
3.      שלא להשתחוות לעבודה זרה.
4.      שלא נעבוד עבודה זרה בעבודה הצריכה לה כגון לעבוד מרקוליס על ידי שזורקים עליו אבן.
5.      שלא לישבע לשוא. ויש בזה ארבעה אופנים א} לבטל שבועה. ב} להשבע על דבר שלא יכולים לקיימו. ג} להשבע לשקר. ד} להשבע על דבר שאינו צריך שבועה.
6.      שלא לעשות מלאכה בשבת ומספרם שלושים ותשעה שקראום במשכן מלאכה ואמרו אתם חכמינו זכרונם לברכה במסכת שבת וכן המלאכות ששייכות לאלו המלאכות ונקראות תולדות.
7.      שלא להרג בני אדם.
8.      אבור לנאוף.
9.      אסור לגנב בני אדם.
10. שלא להעיד עדות שקר.
11. שלא לחמוד מה שהו שלא שייך לנו ונפציר בחבירנו עד שימכור אותו.
12. אסור לעשות תמונה בולטת בצורת אדם אפילו שלא לעובדה.
13. אסור לבנות מזבח שעבר עליו גרזן.
14. שלא לעלות במעלות למזבח אלא על ידי כבש משופע.
 
כבר ספרנו בפרשת שמות שמשה כשירד למצרים הביא עמו את אשתו ואת בניו ובעצת אהרון החזיר אותם למצרים וישמע יתרו את כל הקורות לבני ישראל וידע שמשה אינו יכול ללכת למדין להביא את משפחתו כיון שהוא מלך ישראל ואינו יכול לעזב את העם הלך אליו והוליך עמו את בתו ושני בניה וישלח אליו מי שהוא להגיד לו שהוא בא ויצא אליו משה וגם אהרון אחריו והזקנים אחריהם ומי רואה גדולי ישראל ואינו יוצא?! ולכך יצאו אחריהם כל ישראל ונעשה כבוד גדול ליתרו ויספר משה לו את כל הנסים שקרו להם.
 
וממחרת ישב משה לשפוט את העם וירא יתרו שמשה מבוקר עד ערב והוא שופט את העם אמר למשה שאין זה הדרך הנכונה כדי לשפוט כיון שהוא והעם יתעייפו שניהם ולכן יעץ לו ללמד תלמידים כדי שיעזרו את הדבר הקש יביאון אל משה והקל ישפטו הם.
 
כשהגיעו בני ישראל למדבר סיני אמר ה' אל משה שהוא נותן תורה לבני ישראל ועליהם להכין את עצמם ליום השלישי ובששה בסיון בבקר היו בני ישראל ישנים וה' יתברך הביא קולו וברקים כדי לעוררם וכדי לתקן זה החט תיקנו חכמינו זכרונם לברכה להשאר ערים כל הלילה בליל חג השבועות וללמוד תורה וישכון ה' על הר סיני וידבר עם משה וכל בני ישראל שומעים ויאמר ה' אל משה רד העד בעם שלא יתקרבו אל הר סיני ויכינו את מחשבותיהם כדי לקבל את התורה אבל משה רצה למהר נתינת התורה שהיא יקרה לו ויאמר אל ה' ין צריך להזהירם שכבר הזהרתם וה' יתברך רצה שמשה ירד שלא יאמרו שמשה הוא אמר עשרת הדברות ולא ה' ולכך אמר לו רד ועלית אתה ואהרון עמך וכשירד משה מיד התחיל ה' יתברך להגיד עשרת הדברות ואמר "אנוכי ה' אלוהיך" "לא יהיה לך אלוהים אחרים" אבל בני ישראל לא יכלו לשמע את קול ה' מפחדם ממנו ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמע ואל ידבר עמנו אלוהים פן נמות וה' יתברך שמח מאוד בתשובתם כיון שעל ידי זה תהיה יראתו על פניהם לבלתי יחטאו ויעל משה אל ההר וימסור לו ה' יתברך מה לדבר והוא היה מדבר והאלוהים יעננו בקול.
ויש לשאול:
 
כשספר משה את הנסים שקראו לעם ישראל אל יתרו "כתיב עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלוהים" ויש לשאול והלא יתרו מלפני הרבה זמן חזר בתשובה {עיין פרשת שמות}? ותירץ רש"י שעכשיו ידעו יותר ויותר. אבל עדיין יש לשאול ממה שסיים הפסוק "כי בדבר אשר זדו עליהם" פירש רש"י בדבר אשר בקשו המצריים לעשות לישראל שבקשו להשליך את בניהם לים בה נענשו שמתו וטבעו בים סוף ויש לשאול מה החידוש יש בזה יותר מקריעת ים סוף ומלחמת עמלק עד שאמר יתרו שבזה ידע יותר את גבורת ה' יתברך?
 
ונקדים עוד שאלה כתיב "וישמע יתרו כהן מדין את אשר עשה ה' למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים" ואמרו חכמינו זכרונם לברכה מה שמועה שמע ובא והלא כל העולם שמע? ותירץ רש"י קריעת ים סוף ומלחמת עמלק ולכן בא להתגייר ויש לשאול למה לא תירץ רש"י ששמע שה' יתברך נתן התורה לבני ישראל שכל העולם שמע את עשרת הדברות ואפילו הדגים שבים וכמו שדרשו חכמינו זכרונם לברכה הפסוק "ראש דברך אמת" האם ראשית דברי ה' יתברך אמת והשאר חס ושלום שקר?! ותירצו שאומות העולם כששמעו הדברות הראשונות והם "אנוכי" "לא יהיה" "לא תשא" "זכור את יום השבת" אמרו לכבוד עצמו הוא דורש אבל כששמעו "כבד את אביך" וכו' שאינו לכבוד עצמו הודו על הראשונים שחכמינו זכרונם לברכה אמרו שיתרו בא אחרי מתן תורה ואפילו אחרי עשיית המשכן ולמה אם כן לא פירש רש"י ששמע מתן תורה?
 
ברם את זה יש ליישב שכיון שקודם זה מסופר קריעת ים סוף ומלחמת עמלק כך כתב רש"י ששמע את שניים אלו. איברא עדיין קשה מה שפירש רש"י הפסוק "ויחד יתרו על כל הטובה" שהיא טובת המן והבאר והתורה. ויש לשאול היה לו להתחיל בתורה תחילה שהיא יסוד קיום עם ישראל והיא העיקר שבסבתה יצאו ממצרים?
ברם רש"י רצה להשיב על שאלתינו הראשונה והיא מה החידוש "כי בדבר אשר זדו עליהם" שיתרו לא התפלא כלל על שקבלו את התורה משום דכתיב כשחנו ישראל במדבר סיני "ויחן שם ישראל נגד ההר" ולא כתב "ויחנו" ופירש רש"י שכל חניותיהם הקודמות היו במחלוקת אבל חנייה זו בלי מחלוקת כאיש אחד ובלב אחד אבל יתרו היה מתפלא על שאר הנסים שבקריעת ים סוף כתיב "המבלי אין קברים במצרים" ובמלחמת עמלק רבו עם משה על המים וכן במן רבו ואפילו הכי קרו להם נסים ויכול האדם לומר שה' יתברך היה סולח להם אבל אם נתבונן נראה שאחר מתן תורה היו נענשים על כל טעות ועוון שהיו עושים ולכן יתרו מתפלא למה לא נענשו בקריעת ים סוף ומלחמת עמלק והמן והבאר שהיו במחלוקת אבל משה פירש לו כי יש דבר והיא אשר זדו המצריים שהם שחנכום על דרך הנפסדת הזאת ונקראים תינוק שנשבה ואינם נענשים אבל "עליהם" אבל אחר מתן תורה שהם יודעים מה אסור ומה מותר ואינם קרויים עוד תינוק שנשבה עליהם להזהר ולא לעשות מחלוקת ועל זה נענשים.
 
ומכאן מוסר גדול כשנהיה באחדות אז מידת הדין אינה יכולה לנו וכשמדת הדין אינה נטפלת לנו זוכים לכל טוב מאת ה' יתברך. ברוך ה' בעירנו יש לנו חלק נכבד באחדות שכל בני בעיר עוזרים איש לרעהו בכללות אבל צריכים לשאול את עצמנו שבפרטות האם יש לנו האחדות? אולי אבל לפעמים. שהרבה פעמים שומעים שיש שני בני אדם רבים ושונאים אחד את השני ואינם יודעים מה מעוללים לעצמם בפרטות ולכל הקהל בכללות בשמים מפני השנאת חינם שהכול יודעים שבגלל עוון שנאת חינם חרב בית המקדש ואמרו חכמינו ששנאת חינם היא אפילו אם חבירו עשה לו רעה והוא שונאו נקראת שנאת חינם ויש לשאול מה החינם שיש בזה והלא חבירו כבר עשה לו רעה? והתשובה כיון שהוא שונא אותו בלבו ואין לו תועלת במה ששונא אותו ולכך נקראת חינם ואם יחזיר לחבירו את הרעה נמצא עובר על לא תקום ולא תטור אף על פי שזה קשה מאוד לסבול ולשתוק מכל מקום אם נחשוב שמי שהוא בא ונותן לנו כסף כדי שנשתוק האם היינו שותקים?! בטח ששותקים גם ה' יתברך שרואה אותנו שותקים נותן לנו שכרינו שדרשו חכמינו זכרונם לברכה הפסוק "תולה ארץ על בלימה" פירוש שהעולם תלוי בזכות הבולם פיו בשעת מריבה ראו אם כן מה גדול השכר! והצעה ועצה טובה היא לדון את חבירנו לכף זכות ולומר שלא התכוון לרעה או ללכת אליו או לשוח אליו שליחים לשאול אותו למה עשה את כל הרעה הזאת? אולי הוא צודק ואנחנו טועים ואם ימצא את עצמו וטועה יבקש סליחה ועל ידי זה יומעט מאוד הריב והמחלוקת ויגן על עצמו בלי מחלוקת ושנאה אלא בדרכי שלום ואם לא יאבה אפשר ללכת לרב העיר או לאנשים נשואי פנים שמתבייש בהם לשפוט ביניהם ולפי זה נרוויח שלא נפסיד על ידי השנאה בשמים ולהיפך יש לנו שכר כמו שכתבנו.

ויהי רצון שה' יתברך יעזרנו על דרכי השלום וישלח לנו גואל במהרה בקרוב אמן!!!

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *