פרשת חיי שרה

1217

 

מסופר שמתה שרה אמנו וכבר כתבנו את זה בפרשה הקודמת עיין שם ויבא אברהם מהר המוריה לספד ולבכות עליה ואמרו חכמינו למה כתיב "ולבכתה" כ"ף צעירה והשיבו ששרה ילדה עם יצחק בת ומתה איתה וכאילו כתיב ולבתה ורצה לקבור את שרה במערת המכפלה והטעם כשאברהם רצה לשחוט את השור לכבוד המלאכים שבאו אצלו ברח לו שור ורץ אחריו אברהם ונכנס למערת המכפלה וראה ששם קבורים אדם וחוה ולכן רצה לקבור את שרה שם וידבר אל בני חת ויאמר להם שרוצה לקנות חלקת אדמה לקבור שם את שרה ויאמרו לו קבור במקום שאתה רוצה ויאמר להם דברו עם עפרון החתי וימכור לי את שדה הכפלה אשר לו ועפרון היה שם ובתחילה אמר לו שיתננה לו במתנה ולא הסכים אברהם ורק לשלם עליה כסף בקש ממנו עפרון סכום גדול מאוד ושלם לו אברהם ויקבור את שרה במערת המכפלה.
אחר זה מסופר שאברהם רצה להשיא את יצחק ולא רצה להשיא לו מבנות הכנעני שקלל אותם נוח אלא רצה לחתן אותו עם משפחתו ויקרא לאליעזר וישביע אותו שלא יקח אשה ליצחק מבנות הכנעני כי אם ממשפחתו ויאמר לו אליעזר אולי לא תאבה האשה ללכת עמו ויאמר לו לא ויקח העבש עשרה גמלים מגמלי אברהם מלאים כל טוב וילך וה' יתברך קצר לו הדרך ובאותו יום הגיע לארם נהריים וילך עד עין המים ויאמר בלבו הנה עכשיו יוצאות בנות העיר לשאוב מים והאשה שיאמר לה שתשקהו ומסכימה וגם את הגמלים משקה ידע שאשה זאת היא מיועדת ליצחק.
הוא עדיין חושב ותצא רבקה בת בתואל קרוב אברהם לשאוב מים ויאמר לה השקיני מים ותשקהו הוא וגם הגמלים אחר שסיימה ההשקאה נתן לה אליעזר נזם זהב ושני צמידים ויאמר לה בת מי את? והאם אתם מסכימים לארח אותי ואת אנשי? ותאמר לו בת בתואל וברוך הבא בצל קורתינו ותרץ ותגד לאמה וישמח מאוד אליעזר שהיא קרובת אברהם כשראה לבן אחיה מה ספרה אחותו וראה את הזהב שעל ידיה וירץ ויביא את אליעזר לבית ויתן לפניו לאכול אבל אליעזר אמר שלא אוכל אלא עד אספר את דברי ויאמרו לו ספר ויספר אליעזר את הקורות אותו ואיך שלחו אברהם לכאן ובתואל לא היה מרוצה שיצחק יקח את רבקה וגם לבן רצה להמית את אליעזר לקחת את כל כספו וזהבו ונתן סם המות בצלחת ובינתיים כשהיה אליעזר מספר לבית לבן את כל הקורות אותו בא מלאך והחליף צלחת אליעזר בצלחת בתואל ואכל בתואל סם המות ומת ולבן ואמה הסכימו שיצחק יקח את רבקה.
בבקר אמר להם אליעזר שרוצה ללכת לארצו וגם רבקה הולכת עמו אמרו לו תשב איתנו רבקה שנה ואחר כך תלך אמר להם שיצחק הוא בן ארבעים שנה וצריך להתחתן ויאמרו לו נקרא לנערה ונשאלה את פיה ויקראו לרבקה ויאמרו לה התלכי עם האיש הזה ותאמר כן ויחזור העבד ואנשיו ועמו רבקה אל ארץ ישראל ששם גר אברהם וגם בדרך חזרה נתקצרה להם הדרך וביום שהלכו הגיעו.
ויצחק הלך להביא את קטורה שהיא הגר לאביו אברהם שישא אותה לאשה ויעמוד בשדה להתפלל ותרא אותו רבקה ותאמר לאליעזר מי האיש הזה ויאמר לה זה יצחק ותפול מעל הגמל ותתעטף ויקח אותה יצחק ויביאה האהלה שרה אמו וינחם יצחק אחרי אמו. כשהייתה שרה בחיים היה הנר דולק מיום ששי עד יום ששי והייתה הברכה שורה בעיסה והיה הענן על האוהל וכשמתה נפסק הכול וכשבאה רבקה חזר הכול ואברהם הוליד מהגר עוד ששה בנים ויתן והם מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי וכשהגיע אברהם לגיל 175 נפטר ויקברו אותו יצחק וישמעאל.
ויש לשאול כמה שאלות:
א} כתיב "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים" שאל רש"י למה כל פעם אמר שנה ? והשיב להגיד בת עשרים כבת שבע ליופי בת מאב כתב עשרים שאין לה עוונות ויש לשאול בשלמא בת מאה כבת עשרים שאין לה עוונות ללמדינו מוסר שנלך בדרכיה ולהיות צדיקים אבל בת עשרים כבת שבע ליופי מה אכפת לנו אם שרה הייתה יפה כל כך או לא?                                             
ב} כתיב "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל" ויש לשאול והלא כבר יודעים כשנולד יצחק אברהם בן מאה שנה היה ויצחק התחתן בגיל ארבעים ואם כן אברהם בן מאה וארבעים ולמה איצטריך הפסוק ללמדינו שהוא זקן?
ג} פירש רש"י "בכל" גמטריא בן ורוצה לומר שיש לו בן ורוצה לחתן אותו ויש לשאול למה איצטריך הפסוק לרמז לנו שיש לו בן והלא כבר יודעים שיש לו יצחק ואחר כך ספר הפסוק שרוצה לחתן אותו?
אמר רבי שמעון בן מנסיה בפרקי אבות היופי והגבורה והכבוד והחכמה והזקנה והשיבה והעשרות יפים לצדיקים ולעולם ונתקיימו ברבי ובבניו. וגם באברהם אבינו נתקיימו שהיה גבור שעשה מלחמה עם ארבעה מלכים ונצחם וגם היה עשיר דכתיב "ואברהם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב" היה חכם שהכיר את בוראו והוא רק בגיל שלש שנים שפירשו חכמינו זכרונם לברכה הפסוק "עקב אשר שמע אברהם בקולי" עקב גמטריא 172 פירוש שאברהם שמע בקול ה' יתברך 172 והוא חי 175 אם כן כבר בגיל שלש שנים הכיר את בוראו וזה חכמה גדולה. היה מכובד שבני חת אמרו לו כשבקש לקבור את שרה "נשיא אלוקים אתה בתוכנו" ולכן הפסוק מסיים את שבחי אברהם ואמר שהיה "זקן" והיא הזקנה "בא בימים" שיבה "בכל" פירש רש"י גמטריא בן ורוצה לומר שיש לו רק בן אחד וכבר כתיב "כי ביצחק יקרא לך זרע" ולכן סיים רש"י שרצה לחתן אותו שיזכה לבנים שרבי שמעון אמר "בנים" והיופי כבר נרמז בתחילת הפרשה בת עשרים כבת שבע ליופי.
ומה שנתקיים היופי בשרה ללמדינו שכל אלו הטובות שגומל ה' יתברך צריך לנצל אותם לעבודת ה' יתברך כמו היופי של שרה אמנו שהייתה יפה עד מאוד שאפילו שהייתה בת תשעים שנה רצו אבימלך ופרעה לקחת אותה וגם כשבאו המלאכים לבשר לאברהם שהוא יולד בן "ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באוהל" פירוש ששרה הייתה צנועה באוהל אפילו שהייתה יפה ולא אמרה איך היופי הזה טמון באוהל.
מכאן לומדים מוסר גדול שמי שזכה לחכמה צריך לנצל אותה לחדש חידושים אמיתיים בתורה ולעסוק בה ולא לרמות את בני האדם והכבוד והזקנה והשיבה כדי להוכיח את בני האדם ולא להתגדל בהם והיופי של הנשים להראות אותו רק לבעליהם ולא לצאת ולהסתובב ממקום למקום להראותו לאחרים ואם כך יעשה האדם אשריו ואשרי חלקו וה' יתברך יוסיף לו כהנה וכהנה מלא חופניים נחת רוח וישלח משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן!!!
מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה

 



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.