פרשת וישלח

34

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה
פרשת השבוע מספרת כששב יעקב אבינו מאצל לבן ונכנס לארץ ישראל שלח מלאכים לעשו אחיו לעשות עמו השלום, ויאמר לו עם לבן גרתי. וחז"ל אמרו עם לבן גרתי ותרי"ג {613} מצוות שמרתי. חז"ל הקשו מה איכפת לו עשו אם יעקב שמר המצוות או לא? ותירצו שיש מחלוקת בין שני חכמים איכא מאן דאמר אם אדם שמר כל המצוות והניח מצוה אחת ולא קיימה נקרא רשע, ואיכא מאן דאמר דאם קיים אפי' מצוה אחת אינו נקרא רשע. ויעקב אבינו לקח שתי אחיות שיש לנו הדין דאסור לקחת שתי אחיות, ועשו קיים מצות כבוד אב ואם. ושרו של עשו בשמים היה אומר שעשו ויעקב שוים, אם שניהם נקראים אינם רשעים או שניהם נקראים רשעים, על זה יעקב ענהו שהוא קיים כל המצוות ומה שלקח שתי אחיות אינם נחשבים שתי אחיות שיש לנו הדין מי שנתגייר נקרא עבד חדש ואפי' אחיו אינם נקראים אחיו, ואפי' שרחל ולאה היו יראי ה' מקטנם נקראים גרים כשהתחנו ביעקב. ובזה אינם נחשבים אחיות. ואף עשו לא קיים מצות כבוד אב ואם כולה שאף אחד אינו יכול לקיימה כולה והוא היה עושה כמה עבירות שאביו לא היה רוצה אותם, ולפני אביו היה צבוע שהיה שואלו היאך מעשרין את המלח ואת התבן. ובזה אמר לו יעקב שאני ואתה לא שוים יעקב צדיק ועשו רשע. וחזרו המלאכים ואמרו לו שעשו אינו רוצה רק להרע לך והביא עמו ארבע מאות איש כדי להלחם עמך ויהרוג אותך. וירא יעקב מאד אם עשו יהרגהו או הוא יהרוג עשו שאמו אמרה לו שהוא ואחיו מתים ביום אחד. חז"ל אמרו שיעקב היה ירא מאד אם יהרוג עשו משום שעתידים לצאת ממנו הרבה גרים כמו רבי מאיר בעל נס וכיוצא בו. ויחץ את העם אשר אתו לשני מחנות ורחוקים זה מזה כדי מהלך יום אחד ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו אינו יכול להגיע למחנה השני אלא אם כן כבר הוא מת שהוא ואחיו מתים ביום אחד והתפלל לה' להצילו. וישלח מנחה לעשו וילן בלילה ההוא לפני נהר יבק. ובתוך הלילה קם משנתו ויקח את אשתו ואת ילדיו ויעברם את מעבר יבק ואח"ך עבר את כל רכושו ואח"ך חזר להעביר כלי חרס קטנים שנשארו שמה. ובלילה אדם שנשאר יחידי יהיה בסכנה ובא לו שרו של עשו והתחיל לריב עמו. וכשמצא עצמו שאינו יכול לנצחו נגע בכף ירך יעקב ונעשה חגר. ובעלות השחר אמר לו שלחני כי הגיע הזמן לעשות שירה להקב"ה ויאמר לו לא אשלחך כי אם שתסכים לי שהברכות שברכני אבי הם שייכים לי. ויסכם לו. ויאמר לו לא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל ר"ל נצחת המלאך. ויש להקשות כאן דהא יעקב לא נצח המלאך וביותר שאיך יעקב יוכל לגעת במלאך והוא אש. אולם הריב שלהם הוא הויכוח שכתבנו למעלה שיעקב קיים כל המצוות ועשו לא קיים אפי' מצוה אחת ובשביל זה אנו לא אוכלים את גיד הנשה. חז"ל הקשו והא אנו אסור לנו לאכול כל הגידים ותירצו שגיד הנשה אסור לנו להנות ממנו. אבל יש לשאול למה אסור בהנאה וכי משום שיעקב נעשה חגר אין נהנים מגיד הנשה? אולם כאן הכתוב רוצה לזכרנו שאין להכניס עצמנו בסכנות בשביל הכסף שהרי יעקב אבינו אכניס עצמו בסכנה והסתכל ברגלו. וזהו שאמר הכתוב ויגע בכף ירכו ר"ל שהמלאך לא יכל לנצח יעקב אלא בדבר הזה שאכניס עצמו בסכנה ונזקו ממנה בניו שהם נקראים הירך של האדם.
וישא יעקב את עיניו וירא והנה עשו בא בפתע פתאום וישם ה' בלב עשו רחמנות על יעקב ונעשה אוהבו וירץ לקראתו ויחבקהו. ותקרבנה השפחות בלהה וזלפה המה וילדיהן ותשתחוינה. ואח"ך נגשה לאה וילדיה הבנים וישתחוו. ודינה אחבא אותה יעקב כדי שלא יראה אותה עשו ויקח אותה לו לאשה. ואח"ך נגשו רחל ויוסף וישתחוו. ועשו הודה לו על המנחה ששלחה לו ואמר לו יש לי רב אבל יעקב אמר לו קח אותה אם נא מצאתי חן בעיניך. ויאמר לו עשו נסעה ונלכה לשעירה ואציגה נא עמך מן העם אשר אתי ללוותך. ויאמר לו יעקב יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה ולרגל הילדים. וילך עשו לשעיר ויעקב הלך לשכם וקנה משם חלקת שדה.
ושכם בן חמור היה נשיא שכם. וירא דינה ויאהב אותה ויקח אתה. ואח"ך הלך לארסה מאת אביה ואחיותיה. ורמו אותו אחיותיה ואמרו לו אין יכולים לתת את אחתינו לאיש אשר לו ערלה אך נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר. וכולם נמולו ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שמעון ולוי איש חרבו ויהרגו כל זכר ובהם גם שכם וחמור. ואותו יום הגיעו לגיל שלשה עשרה שנה ויחר ליעקב מאד. חז"ל אמרו שאח"ך חזרו ובנאוה וחזרו יעקב ובניו לדור בחלקת השדה שלהם שקנו אותה. ונלחמו עמהם שכם ושכיניו והקב"ה עזרם ונצחו אותם. ואח"ך הקב"ה אמר ליעקב לך להר המוריה ושלם נדריך ועשה שם מזבח ויברכו ויקרא אותו ישראל במקום יעקב. ועשה יעקב כמו שאמר לו הקב"ה, ונפטרה שם דבורה מינקת רבקה. וממחרת שמע שנפטרה רבקה אמו. ואח"ך נסע ללכת אצל אביו, ובדרך אפרת רחל ילדה בנימין ונפטרה בדרך ויקברה שם. והלך אצל יצחק אביו ויצחק חי מאה ושמונים שנה.

בפרשת השבוע יש לשאול: א} חז"ל אמרו יעקב נענש ששכם לקח דינה משום שהוא החביאה מפני עשו, שאם היא לקחה עשו היתה חוזרת אותו בתשובה והא אמרו חז"ל שישתדל אדם לקחת בת תלמיד חכם, שאם הוא יסע תוכל האם לגדל אותם על יראת שמים. וישתדל לתת בתו לתלמיד חכם. ויעקב אבינו רצה ליתן אותה לתלמיד חכם ולמה נענש? ב} אם לא רצה לתת אתה לעשו משום שהוא רשע למה רצה בשכם שהוא רשע יותר מעשו וחרה על שמעון ולוי? אולם ידוע כשהגמרא אומר בו ביום ר"ל אותו היום שהסירו רבן גמליאל מן הנשיאות שבייש רבי יהושע והניחו רבי אלעזר בן עזריה. שרבן גמליאל לא היה מניח שום אדם להכנס לבית המדרש ללמוד אלא אם הוא ירא שמים בתכלית. ואותו יום פתחו דלתי בית המדרש ואמרו מי שרוצה לאכנס ללמוד יכנס. ובאו הרבה אנשים לשאול בדין. ויעקב אבינו בתחילה היה לו הדין כמו רבן גמליאל שלא יתן את בתו אלא למי שהוא ירא שמים בתכלית וכשראה עצמו שהוא נענש ידע שהוא טעה ובתו יכולה לחזור אישה בתשובה ולזה כעס על בניו. והם ענו ששכם היה חייב מיתה שהוא מבני נח, ובני נח מי שעשה עבירה חייב מיתה. ואנשי העיר שלא הוכיחו אותו גם הם חייבים מיתה. ואינו ענין במחלוקת רבן גמליאל וחכמים.

חז"ל אמרו למה ישתדל האדם לקחת בת תלמיד חכם אבל לא אמרו למה האדם יתן בתו לתלמיד חכם. וכי עם הארץ ישאר בלא אשה ועוד שאנו ערבים זה בזה נתנו בנות תלמידי חכמים לעמי הארץ לשוב אותם בתשובה יותר טוב? אולם החכמים כשאמרו האדם ישתדל לתת בתו לתלמיד חכם עזרו הרבה לעם הארץ כשרואה הבנות הטובות כולם לוקחים אותם התלמידי חכמים ישתדל ללמוד ליציל עצמו ויציל כל העיר בגללו. דידוע כשהאדם עושה מצוה הוא מוריד שפע לכל העיר בגללו. ומי שעושה עבירה הוא מזיק כל העיר בגללו. ואם אדם אינו לומד תמיד הוא מטעה אף אם הוא לא רוצה לעשות עבירות. משל יש אנשים שטועים בבית הכנסת אם יש להם איזה צורך, או עובר להם זמן שמע, או בתפילה האחרונה, או אם הוא עומד בתפילה בזמירות או בשמע ושומע קדיש או קדושה, אם האדם אינו לומד הדינים שלהם יטעה כמה טעיות ויענה בזמן שאסור לו לענות. דבר מצוי תמיד, כמה דינים משובכים או דיני ברכות כמה ספיקות יש בהם. האדם אפי' שהוא למד יקרהו לו כמה מספיקות וביותר מי שלא למד כלום. דיני שבת שהם יש בהם הרבה דינים ויש בהם כמה מיני צדדים. ואם אדם לא לומד איך יעשה ולא יאמר די מה שאני יודע שבפרקי אבות כתוב שגגת תלמוד עולה זדון ר"ל מי שטועה מטעם שהוא לא למד נקרא כאילו עשה במזיד משום שאומרים לו למוד! רבותי! צריכים אנו ללמוד וללמוד התורה ואולי לא נטעו! ותלמוד תורה כנגד כולם. צריך לאדם שיקבע לו זמן בכל יום ללמוד בו. יהי רצון שהקב"ה יעזרנו ללמוד התורה ולא נטעו ויביא לנו משיח צדקנו במהרה בימינו אמן סלה.



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *