פרשת וירא

272

 

מסופר שביום השלישי למילתו של אברהם אבינו שאז פצע המילה קשה וכואב מאוד היה אברהם עומד על פתח האוהל לחפש אורחים שה' יתברך חס על אברהם אבינו שפצעו אותו יום כואב מאוד והוציא חמה מנרתיקה שלא להטריח את אברהם אבינו במצות הכנסת אורחים אבל אברהם נצטער מאוד שלא יוכל לקיים את המצוה שהיה נוהג בה יום יום ולכן יצא לפתח אהלה בחום היום לראות איזה עובר או שב לקיים בו מצות הכנסת אורחים שלח לו ה' יתברך שלושה מלאכים בדמות ערבים ושמח אברהם שמחה גדולה שיקיים בהם מצות הכנסת אורחים ושלושה המלאכים תפקידם אחד לבשר את שרה ששנה הבאה יולדת בן והשני תפקידו להפוך את סדום והשלישי לרפאות את אברהם ולהציל את לוט שלא היה לו זכות להינצל וניצל בזכות אברהם ולכך לא בא אליו מלאך מיוחד להצילו והצילו המלאך שהלך לרפא את אברהם ומה שלא שלח ה' יתברך מלאך אחד לעשות את כל התפקידים משום שאין מלאך עושה שתי שליחויות.
כשראה אותם אברהם שמח שמחה גדולה וירץ לקראתם ויביאם אל ביתו ויאמר לשרה לאפות להם וילך אל עדרו וישחט שלושה שוורים להאכיל את אורחיו את לשונותיהם בחרדל שהוא טעים מאוד. ואחר שסיימו אכילתם אמרו לאברהם ששרה יולדת בן ושרה שמעה ותשחק ותאמר בלבה איך היא יולדת ואברהם בן מאה אבל ה' יתברך כשדבר עם אברהם אמר לו למה שחקה שרה ותאמר בלבה איך היא יולדת והיא זקנה מכאן למדים מוסר שמפני דרכי שלום מותר לשקר אבל צריך להתבונן מה נקרא דרכי שלום ולא סתם לשקר ואומרים שזה נחשב דרכי שלום.
אחר שהלכו המלאכים הלך עמהם אברהם ללוותם הראשון שבשר את שרה גמר את תפקידו ועלה לשמים והשנים הלכו לסדום אחד להפוך את סדום והשני להציל את לוט כמו שכתבנו ויאמר ה' אל אברהם שנתמלאה סאת סדום ורוצה להפוך את העיר אבל אברהם לא טמן ידו בצלחת ויאמר לה' אולי יש 50 צדיקים בתוך העיר האם אינם יכולים להגן על כל הערים? ויאמר אליו ה' אם יש בה חמשים צדיקים לא אהפוך ויאמר אליו עוד אברהם אולי יש בארבעה ערים 40 צדיקים האם לא ינצלו בזכותם? ויאמר אליו ה' אם יש ארבעים לא אהפוך ויוסף עוד לדבר אליו עד שהגיע לעשרה צדיקים שבזכותם תינצל עיר אחד וגם לזה הסכים ה' יתברך וידע אברהם שאין לאנשי סדום זכות להצילם.
ויבואו המלאכים לסדום בערב וירא אותם לוט ויביאם אל ביתו והחוק היה בסדום לבל יכניסו אורחים וכשראו אנשי סדום שלוט הכניס את האורחים לביתו נאספו כל אנשי סדום סביב ביתו ויצא אליהם לוט לנהל איתם משא ומתן אבל אנשי סדום הייתה כוונתם רק להרע והמלאכים הכניסו את לוט הביתה ויסגרו את הדלת ויכו את הנאספים בסנוורים ולא מצאו את הפתח.
ויאמרו המלאכים אל לוט מי יש לך פה הוצא מן המקום הזה כי משחיתים אנחנו את העיר וילך לוט אל חתניו ויאמר אליהם קומו צאו מן המקום הזה כי משחית ה' את העיר אבל הם לא האמינו לו ויחזור אל ביתו והתחיל מאסף את ממונו אבל המלאכים האיצו בו מיד לצאת ויחזיקו בו הוא ואשתו ושתי בנותיו הנותרות ויוציאו אותו מחוץ לעיר ויאמרו לו לך להר ויאמר אליהם לא אוכל ללכת אל ההר הלא יש עיר קרובה ושמה צוער ועוונותיה מועטים אלך אליה ויסכימו עמו המלאכים ויאמרו להם שאין להם הזכות לפנות אחריהם לראות בחורבן הערים אבל אשת לוט לא יכלה לשלוט בעצמה ותבט לאחוריה ותהי נציב מלח ולוט נמלט לצוער ובנותיו ילדו מאביהם שני בנים אחד שיצאה ממנו אומת מואב ויצאה ממנו רות שיצא ממנה דוד המלך והשני יצאה ממנו אומת עמון ויצאה ממנו נעמה אשת שלמה המלך אם רחבעם שיצא ממנו מלך המשיח.
אחר זה הלך אברהם אל גרר ויאמר ששרה היא אחותו ויקח אותה אבימלך מלך פלשתים וה' העניש אותו שאף אחד לא יכול עוד ללכת לנקביו ואף אשה לא ילדה אף התרנגולת לא הטילה בצה וגם אמר לו בחלום הלילה אם לא יחזיר את שרה ימות ויפחד אבימלך ויקרא לאברהם ויחזיר לו את שרה וגם נתן לו הרבה מתנות ויאמר לו בטוב בעיניך שב.
אחר שעברה שנה מבשורת המלאכים לאברהם נולד בנו יצחק וימל אותו אברהם בן שמונה ימים וביום הגמל יצחק ויעש אברהם משתה גדול ותרא שרה שישמעאל מלמד את יצחק דברים רעים ותאמר לאברהם גרש את האמה ואת בנה וירע הדבר בעיני אברהם אבל ה' יתברך עודדו ויאמר לו שמע בקול שרה ויגרש אברהם את הגר ותלך במדבר היא ובנה וכמעט מתו בצמא אבל ה' רחם עליהם ושלח להם מלאך והראה להם עין מים וישתו ויגורו במדבר פארן.
וכשהגיע יצחק לגיל 37 שנים אמר ה' אל אברהם שיקריב את יצחק קרבן על המזבח ויאמר אברהם לשרה שהולך עם יצחק ללמדו תורה וילכו שניהם אבל השטן לא רצה שאברהם יקיים מצות ה' יתברך וילך אל אברהם ויאמר לו זקן כמותך שיש לו רק בן יחיד הולך עכשיו לשוחטו ולא שמע אליו אברהם וילך אל יצחק ויאמר לו בחור כמותך הולך לישחט ויאמר לו יצחק שהוא הולך בשמחה להתקרב על מזבח ה' וילך לשרה ויספר וה שאברהם הולך לשחוט את יצחק ולהקריבו קרבן למזבח וייצר לה מאוד אבל קבלה את גזרת ה' ותאמר לעוג שהיה ארוך מאוד לראות מה עושה אברהם ויגיד לה בינתיים אברהם עקד את יצחק על המזבח ויקח את המאכלת לשוחטו אבל ה' רצה רק לנסותו מיד שלח אליו מלאך ויאמר לו שלא ישחוט אותו ויקרב במקומו כבש שהיה מוכן לכך מששת ימי המעשה וכששמעה שרה שיצחק לא מת שמחה מאוד ומגודל שמחתה פרחה נשמתה ומתה ובאותו פרק נולדה רבקה לבתואל קרובו של אברהם.
ויש לשאול כמה שאלות:
א} פירש רש"י שמלאך אינו עושה שתי שליחויות ולכן שלח ה' יתברך שלושה מלאכים אבל לא נשלח מלאך מיוחד להציל את לוט אלא המלאך שריפא את אברהם הוא שהציל את לוט ויש לשאול מניין לו לרש"י את זה שלא בא מלאך רביעי להציל את לוט?
ב} אחר שסיים ה' יתברך מלדבר עם אברהם על עניין הפיכת סדום כתיב "ואברהם שב למקומו" ויש לשאול מה בא ללמדינו שאברהם שב למקומו?
ג} כתיב "ויהי בשחת אלוקים את ערי הככר ויזכור אלוקים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפיכה" פירש רש"י שה' יתברך זכר את הטובה שעשה לוט כשאברהם ירד למצרים ויאמר על שרה שהיא אחותו ולא אמר למצרים שהוא משקר? ויש לשאול מה הצריך את רש"י לפרש כן ולא פירש כפשוטו שבזכות אברהם קרובו ניצל לוט?
מסופר בגמרא שהייתה מגפה בעיר שהיה גר בה רב אבל בשכונת רב מאום לא קרה ואף אחד לא מת ויחשבו האנשים שבזכות רב ניצלו וכמעשה הזה קרה גם בימי רב הונא והגידו מן השמים שזכות רב ורב הונא יותר גדול אבל ניצלו בזכות צדיק אחר שהיה גר באותה שכונה ובזכותו ניצלו אנשי אותה שכונה ואמרו חכמינו זכרונם לברכה שאילו רב או רב הונא היו ניצולים לבד בשביל שזכותם גדול ויכול המשחית להיכנס לאותה שכונה בלי שיזיק אבל כשיש גם אותו צדיק שלא היה גדול כמותם אם יכנס לאותה שכונה יוזק גם הוא שכיון שניתנה רשות למחבל לחבל אינו מבחין בין טוב לרע ולכך חס ה' יתברך על אותה שכונה בגללו.
ולכן בא הכתוב לומר "ואברהם שב למקומו" בשביל שיש לשאול למה לא הלך אברהם לסדום ובזה ינצלו אנשי סדום בגללו כמו מעשה של אותו צדיק ולכן הדגיש הפסוק שאברהם שב למקומו שאף על פי שהולך לשם לא היה עושה כלום כיון שהוא אדם גדול ויכול המחבל להיכנס לעיר ולהפוך אותה בלי שיזיק לאברהם. אבל לוט אם היה לו זכות להינצל בזכותו למה אם כן כתיב "ויזכור אלוקים את אברהם וישלח את לוט" והלא ניצל בזכותו ואם ניצל בזכות אברהם למה אם כן אברהם לא הציל רק את לוט ולא הציל עמו את אנשי סדום ולפיכך פירש רש"י שלוט ניצל בשביל שעשה טובה לאברהם כמו שכתבנו למעלה ולכן פירש רש"י שהמלאך שהציל את אברהם הוא שהציל את לוט שאם יש מלאך אחר אם כן למה המלאך לא בא רק ביום השלישי ולא ביום הראשון אלא על כורחך שאותו מלאך שריפא את אברהם הציל את לוט ובא רק ביום השלישי שהוא יום הפיכת סדום שאם בא ביום הראשון והציל גם את לוט ביום הראשון יאמר לוט המלאך שקר עלי שאמר שהוא הופך את סדום והנה עכשיו אינה הפוכה ולפיכך המתין המלאך עד היום האחרון.
ויש לשאול למה באמת לא הועילה זכות אברהם להציל את לוט? ויש להשיב כתיב "למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה',, הרי שזכות אבות אינה מועלת אלא אם כן בני ישראל בדרך כלל שומרים תורה ומצוות ורק אם טעו אז זכות אבותם עומדת להם שאם הם תמיד טועים במהרה כלה זכות אבות וכמו שפירשו חכמינו זכרונם לברכה הפסוק "ושמר ה' אלוקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך" שיש גבול לברית וזכות אבות לכמה עבירות מצלת וזה דומה למי שיש לו ממון אבל אינו יושב ובטל אלא עובד ומחייתו ושומר הממון לשעת הצורך אותו בן אדם לא יצטרך לאף אחד כיון שהוא עובד ואפילו אם יצטרך פעם יש לו כבר ממון השמור לעת הצורך אבל מי שיושב ובטל ובוטח על אותו ממון עוברת תקופה וכלה הממון ולכך ה' לא הציל את לוט בזכות אברהם בשביל שלוט אינו צדיק ואם מציל אותו בזכות אברהם במהרה כלה אותו זכות.
אחי היקרים!!! יש בידינו זכות אבות בואו שלא נאבד אותו ונשמר עליו מכל משמר ונסמך על המצוות שנעשה כולנו ראינו כיצד אנשי ערינו לא מרוצים מעזיבת מורינו רבי משה כלפון הכהן כדי שזכותו תגן עלינו שאם רוצים שזכותו וזכות הרבנים תגן עלינו בואו נשמר על מצוותינו ואז מצוותינו ומצוות אותם רבנים יגינו עלינו כמו שכתבנו שאין זכות הצדיקים מגינה אלא אם כן לא נשב בחיבוק ידיים ונקיים התורה והמצוות.
ויהי רצון שנשתדל לשמור את מצוות ה' יתברך ובזכות זה ובזכות הרבנים יחיש לגאולינו במהרה בימינו אמן!!!
מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה

 



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *