פרשת ויקרא

167

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה

פרשת השבוע יש בה אחד עשרה מצוות עשה וחמשה מצוות לא תעשה. מצוות עשה הם: א} להקריב קרבן עולה שמביאים אותו כשטועים ולא נעשה מצות עשה ב}להקריב קרבן מנחה ג} כשנקריב הקרבן נשים מלח ד} אם בית דין טעו בדין ואמרו על האסור מותר בדבר שחייבים עליו במזיד כרת ובשגגה חטאת קבוע ועשו אותו רוב ישראל או הכל אותו איסור אם טעות בעון עבודה זרה יביאו שנים עשר פרים ושנים עשר שעירים קרבן ואם בדבר אחר יביאו רק שנים עשר פרים, וצריך שטעו בית דין הגדול של אחד ושבעים דיין והגדול של בית דין עמהם ורוב ישראל או כולם עשו וחשבו שבית דין הורו דין אמת. ולא בכל המצוה טעו אלא סניפים טעו בהם וסניפים עשו אותם כהלכתן, ואם אין תנאים אלו כל אחד שעשה יביא קרבן חטאת לבדו כאילו טעו יחידים ה} מי שטעה ועשה עון משל חתיכת בשר חשב שהיא שומן והיא חלב או חשב שזה מותר או חשב שאינו חייב רק מלקות יביא קרבן חטאת ו} מי שיודע עדות במשפט של דיני ממונות ובקשו ממנו הבית דין או בעל המשפט צריך לבוא להעיד אלא אם כן הוא חכם גדול והבית דין פחותים ממנו בחכמת התורה אבל דיני נפשות או להציל מהאיסור צריך לו לבוא להעיד אפי' שהוא חכם גדול ואפי' לא בקש ממנו אף אחד להעיד ז} להקריב קרבן עולה ויורד וששה אנשים שמביאים קרבן זה א} עד שנשבע בשקר בשגגה או במזיד ב} שבועה בשקר בשגגה ג} טמא שאכל מן הקודש בשגגה ד}טמא שנכנס לבית המקדש ה} האשה שתלד ו}המצורע ח} מי שנהנה מן הקודש ישלם מה שנהנה ט} להביא קרבן אשם תלוי למי שיש לו ספק אם עשה עבירה או לאיו"ד} מי שגזל משהו חוזר אותו יא} להקריב קרבן אשם ודאי, וחמשה אנשים מביאים אותו: א} מי שגזל דבר וכפר בבית דין ב} מי שנהנה מן ההקדש ג} אשם שפחה חרופה ד} אשם נזיר ה} אשם מצורע. ומצוות לא תעשה הם: א} אסור לערב עם הקטורת שאור או דבש ב} אסור להקריב קרבן בלא מלח ג} אין להפשיט ראש העוף כשעושים לו מליקה ד} אסור להניח זית במנחת חוטא ה} אסור להניח הלבונה במנחת חוטא.

בפרשת השבוע נתחיל במלת ויקרא האלף זעירא, חז"ל פירשו למה האלף זעירא? משום כשמשה רבינו העמיד המשכן כסה ענן המשכן ולא יכל משה להכנס למשכן והקב"ה קרא לו כאדם שחבירו בחוץ ולא נכנס לבית קורא לו ואומר לו למה תעמוד בחוץ, ומשה רבינו מרוב הענוה שלו רצה לכתוב אותה ויקר כבמקרה, אבל הקב"ה מרוב אהבתו למשה רבינו אמר לו כתוב ויקרא, ומשה רבינו התבייש, אהבה כזאת מהקב"ה התבייש ונראה לו כאילו אינו מגיע לו, ולזה כתב אותה זעירא, זה פירוש פשטי שפירשו חז"ל, ויש הרבה פירושים אם ע"ד הפשט אם ע"ד הסוד.

רש"י ז"ל פירש על הפסוק ונרצה לו, על מה הוא מרצה אם תאמר על כריתות ומיתות בית דין או מיתה בידי שמים הרי ענשן אמור הא אינו מרצה אלא על עשה ועל לאו שנתק לעשה, יש לשאול הקרבן הזה בא למחול העבירות, אם כתוב עונשו או לא מה משנה? ולא אמר רש"י והרי יש להם קרבן חטאת, אלא והרי כתוב עונשם, למה לא יביא קרבן עולה שימחל לו העבירות שעשה אותם של כרת או שאר עונשים, אם יביא קרבן עולה נמחלים לו.

אולם ידוע מה שאמרו חז"ל אם רש"י ז"ל כתב הקושיה בהדיא ר"ל יש לו קושיה נעלמת, ונשתדל כאן לכתוב קושית רש"י הנעלמת, האדם רואה שאח"ך בפרשה הפסוק אומר אם נשיא או כהן או בית דין טעה או אדם טעה ועברו על מצות לא תעשה יביא קרבן חטאת, הפסוק בכל אחד מהם אמר ונסלח לו, אבל כאן שנה ואמר ונרצה לו וכפר עליו, למה כאן שנה הפסוק?

אולם בקרבנות של חטאת, אם אדם טעה בדבר שנענש עליו הפסוק אמר אם טעה ורוצה שימחלו לו עוונותיו ולא יענש יביא קרבן חטאת, אבל מצוות עשה לא כתוב בהם עונש, משל אם אדם טעה והניח חמץ בפסח חייב כרת, הנה כתובה, ואם לא הניח המצה שהיא מצות עשה לא כתוב בפרשה העונש, ר"ל האדם אינו נענש בעולם הזה. וידוע שערך מצות עשה יותר ממצות לא תעשה, שמצות עשה יהיה חסר אבל אם עבר על מצות לא תעשה יתלכלך וכשיענש יהיה נקי, ר"ל האדם אם טעה במצות עשה ורצה לשוב בתשובה לא מחמת יראה אינו נענש בעולם הזה, אלא רוצה לשוב מחמת שהקב"ה צוה אותו והוא טעה ולא עשה אותה מצוה הרגיש בטעותו, ורצה שהקב"ה יהיה מרוצה עליו, ולזה רש"י ז"ל אמר מהו הדבר שהקב"ה אמר אהיה מרוצה עליו, אם על העבירות שעונשם כתוב בלתי אפשרי שהקב"ה יהיה מרוצה עליו שהאדם כשרואה העונש ישוב לאחור ולא יעשה, ואם עשה מחמת היראה ישתדל לכסות טעותו בקרבן מהיראה, אבל אם טעה במצות עשה ורצה להביא קרבן כדי שימחלו לו עוונותיו אפי' שלא מצאנו העונש כתוב ורוצה שימחלו לו ר"ל חפץ שהקב"ה יהיה מרוצה עליו, ולזה הפסוק אמר ונרצה לו לכפר עליו, שהקב"ה עושה לו שני דברים שיתרצה עליו וימחל לו אותו טעות.

רבותי! האדם יחשוב בינו לבין עצמו, אומר למה אנו מקבלים שכר כשנעשה מצוות השי"ת, אם מחמת שאנו מקיימים המצוות, והרי אם לא נקיים המצוות העולם חוזר לתוהו ובואו, כמו שאמרו חז"ל שאם ישראל לא קבלו התורה העולם היה חוזר לתוהו ובוהו, ר"ל אנו מקיימים המצוות כדי שנוכל לחיות, וא"כ למה מקבלים שכר בעולם הבא? אולם הקב"ה מראה לנו אהבתו אלינו, שאפי' אין לנו זכות לקבל שכר בעולם הבא שלא עשינו שום דבר, הקב"ה נותן לנו שכר, ולא שכר רגיל, אלא עד שאמרו חז"ל שיפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא יותר מכל חיי עולם הזה, ר"ל הקב"ה מרוב אהבתו אותנו נתן לנו שכר גדול ללא שום סיבה, אלא מחמת שנעשה דבר שצריכים לעשותם כדי שנוכל לחיות בעולם הזה. אולם האדם יחשוב להפך, ולמה אנו חיים בעולם הזה לגמרי, כדי שנקיים מצוות, ר"ל שאנו בנו לכאן כדי שנקיים מצוות, האדם חושב בינו לבין עצמו ואומר כשאנו באנו לכאן לקיים המצוות ואנו מקיימים אותנו א"כ מזכותינו שנקבל שכר, אולם כשהאדם בודק בכל מה שבראו הקב"ה חוץ מבני אדם, ימצא כולם עושה מה שואמר להם הקב"ה ובכל זאת אינם מקבלים שכר, א"כ מהו הדבר שנוסף בנו!מכאן האדם יתעורר באהבת הקב"ה, שהוא אוהב אותנו הרבה מאד, וכמו שנאמר רבי חנניה בן עקשיה רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.

כאן אנו צריכים לחשוב היטב, כשאדם באה לידו עבירה או יבוא לבטל מצוה, אם הקב"ה אוהב אותנו כל אהבה הזאת איך נוכל שלא נקיים דבריו, הנה משה רבינו כשראה אהבה שאוהב אותו הקב"ה התבייש, וכ"ש וק"ו אנו, נכון האדם לפעמים טועה, אבל כשידע בטעותו צריך לו לתקן, ועתה אין קרבנות, אלא שחז"ל אמרו לנו שערי תשובה לא ננעלו, ומה שיהיה ערך העון שעשה אותו ומה שיהיה הזמן הקב"ה מקבל לנו תשובתינו וימחול לנו עוונינו, אין יותר מאהבה זאת. ולזה אנו צריכים להתעורר, ובפרט בחודש הזה חודש ניסן שנזכור בו מה עשה עמנו הקב"ה וכמה נסים ונפלאות הקב"ה עשה עמנו שהוצאנו ממצרים, ולא רק הבסיסה (בערבית) ושאר המנהגים בלבד, או המאכל, ונאמר אנו עשינו מה שעלינו, לא! הקב"ה כשנתן לנו המועדים אמר לנו יש בהם זכר ליציאת מצרים, ר"ל שנזכור כמה הקב"ה אוהב אותנו וכמה נסים עשה לנו הקב"ה כדי שנדע אהבת הקב"ה ונשוב אפי' קצת, שמה שאנו אוהבים הקב"ה לא נגיע חלק מהמליאר מאהבת הקב"ה שאוהב אותנו. ולזה צריכים לשוב בתשובה אפי' קצת כמו שאמר הרמב"ם ז"ל הקטנים בתחילה נאמר להם על העונשים שהקב"ה עונש אותנו אם לא נקיים המצוות, והשכר שנותן לנו אם נקיים המצוות, וזה רק התחלה, אבל אח"ך נבין להם אהבת הקב"ה לנו ואנו צריכים לקיים המצוות משום שאנו אוהבים אותו ולא מחמת יראתנו או מחמת השכר שנותן אותו לנו. וזו היא עיקר עבודת השי"ת ונקיים מצוותיו מאהבתינו אליו, והדרך הזאת תניח אותנו לשמוע דבריו יותר ממה שאפשר, ונתפלל להקב"ה שיתן לנו הבריאות והטוב והשלום כדי שנוכל לעבוד אותו בשלוה ונוכל לקיים מצוותיו, ונאמר דברים אלו מלבינו ולא מפינו, ואנו כולנו אוהבים הטוב כדי שנתענג ונבקש מהקב"ה שיביא לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה. לאוקומי שכינתה מעפרא. לא מחמת שנתענג אנו, ואז נראה המשיח וכל הטוביות. יהי רצון שכן יהיה אמן סלה.



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *