פרשת ויצא

2326
כבר ספרנו בפרשה הקודמת שיצחק שלח את יעקב לחרן אצל לבן לקחת מבנותיו אשה ויעקב שמע בקול אביו והלך לחרן ובדרך נתעכב בישיבת שם ועבר 14 שנה ללמוד תורה ובדרך עבר על הר המוריה ואחר כך חשב ואמר המקום שהתפללו בו אבותי ונתקרב בו אבי על גבי המזבח אעבור עליו ולא התפלל וחשב לחזור ולהתפלל שם מנחה אבל ה' יתברך אמר צדיק כזה בא לבית מלוני ולא אארח אותו? מיד ויבא השמש קודם זמנה וכשהגיע יעקב להר המוריה מצא השמש שוקעת ועוד לא התפלל מנחה ולכן תיקן תפילת ערבית והתפלל שתי עמידות הראשונה ערבית והשנייה מנחה.
ורצה לישון ויקח אבן להניחה תחת ראשו אבל האבנים רבו ביניהם כל אחת אומרת עלי יניח צדיק ראשו מה עשה ה' יתברך חברם יחד והיו לאבן אחת והניח עליה יעקב את ראשו ויישן ויחלום שסולם מצב ארצה וראשו מגיע השמים והמלאכים שליוו אותו כשהיה בארץ ישראל עולים אל הסולם וחוזרים לשמים ויורדים מלאכים אחרים ללוותו בדרכו לחוצה לארץ וראה המלאכים הממונים על אומצות העולם עולים יורדים רמז שהמלכויות מתחלפות וידע שהגלויות שגולים בהם בני ישראל אינם ארוכים אבל כשעלה שרו של עשו ראה אותו עולה ומוסיף ועולה פחד וידע שהגלות של עשו ארוכה מאוד אז נראה אליו ה' יתברך ויאמר לו אל תירא גם עשו יגיע זמנו ויסתיים הגלות ויברך אותו ויאמר לו שישמור אותו ויחזיר אותו לארץ ישראל שלם ויעור יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה וירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער השמים וידור נדר ויאמר אם יחזור לעיר מולדתו בריא ושלם ישלם מעשר מכל אשר לו ויקריב קרבן לה' יתברך על האבן שישן עליה.
וקפצה לו הדרך והגיע לחרן באותו יום כמו שקרה לאליעזר {עיין פרשת חיי שרה} אלא שאליעזר נשאה אותו הארץ אבל יעקב חרן באה אליו וכשנכנס לחרן חזרה למקומה וימצא באר ועליו אבן גדולה ושלושה רועים עם עדריהם ממתינים ויאמר להם מאין אתם ויאמרו לו מחרן ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו והנה רחל בתו באה עם הצאן שגם היא רועה ויאמר להם מה אתם ממתינים לכו רעו את הצאן ויאמרו לו שהאבן גדולה ולא יכולים להשקות עד שיבואו שאר הרועים ויגללו את האן מעל פי הבאר והשקינו את הצאן הם עודם מדברים והנה הגיע רחל וכשראה רחל גלגל את האבן הגדולה בכוחות עצמו ידרוש בשלום רחל ובשלום אביה ומשפחתה ויאמר לו שהוא קרוב משפחתה ובן דודה וישמע לבן ויחשוב ומה אליעזר עבד אברהם הביא עמו עשרה גמלים נכד אברהם כל שכן וקל וחומר שיביא עמו כמה וכמה נכסים וירץ לקראתו אבל מצאו לבד חשב אולי יש לו בכיסו חבק אותו וימשש אותו ולא מצא חשב אולי יש לו אבנים טובות ומרגליות והם בפיו נשק אותו ולא מצא כלום ובאמת יצא יעקב בנכסים מרובים אבל עשו אמר לאליפז בנו שירדוף אחריו ויהרוג אותו ואליפז לא רצה להרג את דודו ואידך גיסא אביו ציווהו להורגו ויעץ לו יעקב ויאמר לו עני חשוב כמת ונתן לו את כל כספו וזהבו וכל מה שהביא ועל ידי זה נמצא קיים את מצות אביו ולא הרג את דודו.
וישב יעקב עם לבן והיה רועה צאנו חודש ימים אמר לו לבן עכשיו אתה עובד חינם ואחר כך דורש שכר גבוה ולכן בא נסכים עשיו מה שכרך ויאמר לו יעקב יעבד שבע שנים ובשכר זה יתחתן עם רחל בתו ויסכים לבן ואחר שגמרו שבע שנים אמר יעקב ללבן שרוצה את רחל ויאמר לו לבן טוב ויאסוף את כל אנשי המקום ויאמר להם כבר ראיתם שבזכות יעקב שרתה הברכה בזה המקום ואם אחר שיתחתן עם רחל יעזב את המקום תיפסק הברכה ולכן הלילה יכבו את האורות ויאמרו ליעקב שמנהג המקום לעשות חתונה בחושך ולבן יחתן אותו עם לאה במקום רחל ויסכימו עמו ויאמר להם לבן שיתנו את גלימתם משכון שלא יגידו ליעקב את הדבר הזה ויתנו לו ויקח לבן את הגלימות וימכור אותם ויקנה בשכרם מה שצריך לסעודה וכשיצאו מן החתונה לא מצאו את גלימותיהם ויאמר להם לבן שבשכרם אכלתם את הסעודה.
בבקר מצא יעקב והנה עמו לאה ולא רחל ויאמר ללבן למה רימה אותו והלא הסכימו עם רחל ויאמר לו לבן שבמקומם מחתנים הגדולה ואחר כך הקטנה ולכן אחר שבוע יתחתן עם רחל ויעבד עמו אחר כך עוד שבע שנים אחרות.
ויעבד יעקב עוד שבע שנים אחרות ותלד לו לאה ראבן שמעון לוי ויהודה וכשראתה רחל שאחותה ילדה כבר ארבעה והיא עדיין לא ילדה נתנה ליעקב את שפחתה בלהה להיבנות ממנה ותלד בלהה דן ונפתלי גם לאה נתנה את שפחתה זלפה ליעקב ותלד לו גד ואשר וגם לאה ילדה עוד יששכר וזבולון ותהר עוד ותאמר אם זה בן אם כן כבר נולדו אחד עשר שבטים והשפחות ילדו כבר כל אחת שני שבטים ורחל אינה יולדת אלא שבט אחד ולפיכך התפללה לה' ונהפך לבת וקראה שמה דינה ורחל יולדה בן ותקרא את שמו יוסף.
כשנולד יוסף גמרו כבר שבע שנים שעבד יעקב בשביל רחל ויאמר אל לבן שרוצה להלוך לעירו ויאמר לו לבן אל נא תעזב אותנו שבגללך באה ברכה למקום הזה תוסיף לעבוד ואשלם לך שכרך ויאמר לו יעקב אעבור בכל צאנך ואסיר משם כל שה בקוד וטלוא וכל חום בכשבים וארעה את השאר והנולדים אם הם נקודים או טלואים או חום זהו שכרי ויסכים לבן ויעשו כן ויפרידו את הכבשים חלק לקח לבן והיו רועים אותם בניו מהלך שלושה ימים מיעקב והשאר רועה אותם יעקב והנולדים נולדו טלואים נקודים וחום ולקח אותם יעקב וכשראה לבן שאינו מרויח החליף את ההסכמה מאה פעמים.
ויעקב קרא לרחל וללאה לשדה ויאמר להם שרוצה לחזור לעירו ויעודדו אותו ויאמרו לו שהם עמו וימתין יעקב עד שהלך לבן לגזז את צאנו הרחוקים מהלך שלושה ימים ויברח הוא וכל אשר לו ורוחל לקחה את התרפים אשר לאביה כדי שלא יעבוד עוד עבודה זרה וישמע לבן שיעקב ברחל וידלוק אחריו ובלילה נראה אליו ה' יתברך בחלום ויאמר אליו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע.
בבקר אמר לבן אל יעקב נגיד שברחת בשביל שהתגעגעת לבית אביך אבל למה לא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשירים ובתוף וכנור ולמה גנבת את הפסילים ויאמר לו יעקב לא הגדתי לך שחשבתי שאתה גוזל את כל מה שיש לי ובאשר לפסילים מי שלקח אותם לא יחיה ולא ידע יעקב שרחל גנבתם וימשש לבן את כל אשר ליעקב ולא מצא
ויעשו שניהם ברית וישבעו איש לרעהו שלא יעבר איש את הגל הזה להרע לחבירו ויחזור לבן למקומו ויעקב הלך לדרכו ויחזרו מלאכי החוצה לארץ ויעלו לשמים וירדו מלאכי ארץ ישראל ללוותו ויאמר כאשר ראה מחנה אלוהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחניים.
ויש לשאול כמה שאלות:
א} למה יעקב איצטריך לנדור "אם יהיה אלוהים עמדי….. וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך" והלא כבר הבטיח לו ה' יתברך "ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך"?
ב} יעקב התפלל "והיה ה' לי לאלוהים" והלא הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים ולמה אם כן התפלל שיהיה עובד רק ה' יתברך?
ג} האם יעקב אבינו בחיר האבות אינו בטוח בעצמו שיעבוד רק את ה' יתברך ופוחד שמא יעבד עבודה זרה חלילה?
יעקב אבינו עברו עליו שלושה צרות או מאורעות קשים מאוד:
1. מה שישב אצל לבן עשרים שנה שלבן רמה אותו הרבה מאוד פעמים עד שלבסוף רצה להרג אותו לולא הזהירו ה' יתברך.
2. מאורע עשו שרצה להורגו בחזרה לארץ ישראל כמו שנספר בפרשה הבאר.
3. מאורע יוסף הצדיק שמכרו אותו אחיו ונעדר מבית אביו עשרים ושניים שנה.
ואמרו חכמינו זכרונם לברכה מה שקרה זה ליעקב בשביל שה' יתברך מדקדק עם חסידיו כחוט השערה שיהיו נקיים מכל אבק עוון ודקדק עם יעקב
1. בטל תורה כמעט עשרים שנה כשהיה בבית לבן אף על פי שלפי הדין הוא פטור משום שהיה עובד לפרנסתו ואם אין קמח אין תורה אפילו הכי צדיק כמו יעקב נחשב לו זה לעוון.
2. שהתחתן עם רחל ולאה שהם שני אחיות וגם בלהה וזלפה גם הם בנות לבן ואף על פי שגיירם יעקב אבינו והגר אין לו יחוסים שיכול להתחתן אפילו עם אחותו מכל מקום דקדק ה' עם יעקב ונענש שרצה עשו להורגו.
3. שנעדר מבית אביו עשרים ושניים שנים שלא קיים מצות כיבוד אב ואם למרות שלא הלך לבלות אלא הלך לפרנסת עצמו ולהתחתן דקדק ה' עמו {אף על פי שנעדר עוד ארבעה עשרה שנים שהיה לומד בישיבת שם ועבר מכל מקום תלמוד תורה עדיף ואין זה נחשב לעוון} ונענש עשרים ושניים שנים שנעדר יוסף מעליו.
ידוע שתיבת "אלוהים" היא מדת הדין וכאן יעקב רמז על אלו שלושה דברים "אם יהיה אלוהים עמדי" פירוש תהיה מדת הדין ועל כל טעות יענש לאלתר ולא ישמר העונש לעולם הבא ואפילו שהובטח מאת ה' יתברך שישמור אותו לא רוצה שהעונש ישמר לעולם הבא אלא רוצה להיענש לאלתר כדי שיכנס לעולם הבא נקי מעוון "ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבש" פירוש אפילו שהולך לעבוד ואין זה נחשב לביטול תורה רוצה ליענש עליה בעולם הזה "ושבתי בשלום אל בית אבי" שעכשיו מתרחק הוא מבית אביו "והיה ה' לי לאלוהים" אפילו הכי רוצה שה' שהוא מידת הרחמים יתהפך למידת הדין וזה יקבל עליו בשמחה ש"והיה" לשון שמחה שכתוב במסכת ברכות שיסורים של אהבה שמקבל אותם בשמחה מקבל עליהם שכר ואלו נקראים יסורים של אהבה כיון שאין זה נחשב לעוון.
"והאבן הזאת וכו' וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך פירוש שהאבן תהיה לבית המקדש ונותנים ללויים המעשר ונחשב כאילו נתנו לה' יתברך דכתיב "בזאת בחנוני אם תביאו את המעשר בית ה',, ומי שנראה עליו שם ה' סימן שזרעו כשר ומכאן ראיה שבני יעקב כשרים הם ואם כן לא עשה יעקב עוון כשנשא רחל ולאה כמו שכתבנו שגיורות הן וגם על זה רצה יעקב שיתנהג איתו ה' יתברך במידת הדין שיהיה נקי עוד יותר.
כעין זה כתוב במסכת ברכות מי שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יבדוק בביטול תורה בדק ולא מצא הרי אלו יסורים של אהבה ויש לשאול מי שהוא לא עשה עוונות ותמיד עוסק בתלמוד תורה ובאים עליו יסורים שאמרנו שאלו יסורי אהבה והלא מפריעים לו בתלמוד תורה? ולפי מה שכתבנו הכל בסדר שהגמרא עוסקת באנשים צדיקים גדולים כמו יעקב שיש להם עוונות שלגבי אחרים לא נחשב לעוון אבל ה' יתברך מדקדק עם חסידיו כחוט השערה ובאים עליו יסורי אהבה לנקות אותו עוד יותר יותר מעוון. ומסיים שם בגמרא שאין נקראים יסורי אהבה אלא אותם שאין מפריעים לו בתלמוד תורה אבל אותם שמפריעים לו אינם נקראים יסורי אהבה.
ועדיין יש לשאול:
א} שבגמרא כתוב תחילה יפשפש במעשיו ואם לא מצא יתלה בביטול תורה והלא ביטול תורה גם הוא נקרא עוון?
ב} מדברי הגמרא נראה שביטול תורה יותר קל משאר עוונות ממה שאמרוהו בסוף והלא אמרו חכמינו זכרונם לברכה ותלמוד תורה כנגד כולם פירוש ששכר ועונש תלמוד תורה כנגד כל המצוות וגם יעקב אבינו התחיל בתלמוד תורה כמו שכתבנו?
ברם יעקב אבינו הוא צדיק גדול ויודע ערך תלמוד תורה ולכך התחיל בו אבל הגמרא שמדברת על סתם בני אדם שאינם יודעים ערך תלמוד תורה וחושבים שאינם עושים ביטול תורה בשביל שעובדים לפרנסתם וכדומה ואם נגמר היום ולא למדו לא אכפת להם ואם כן כשבאים אליהם עוונות אינם מכירים שזה מעוונותיהם כיון שאינם לומדים כלל ואינם יודעים מה אסור ומה מותר ומתלוננים על ה' יתברך חס ושלום למה הביא עליהם אותם צרות ולכך כתבה הגמרא פשפש ולא מצא יראה הביטול תורה וכשילמד יכיר את עוונותיו ויסיר כל תלונותיו שעל ה' יתברך חס ושלום.
וביטול תורה אינו רק שאינו לומד אלא אפילו אם מבטל אחרים נחשב לו לביטול תורה ועוון זה הרבה נכשלים בו יום יום והוא בחינוך הבנים שצריך הבן לדעת שערך התורה יותר גדול משאר הדברים משל שצריך האב להתעניין בלימוד בנו בתלמוד תורה יותר מלימודי חול שאם לא כן יראה הבן שלימוד חול יותר יקר לאביו מלימוד תורה וילמד ממנו וגם צריך לדקדק בלימוד תורה כמו לימודי חול ולא יאמר שבתלמוד תורה באיזה שעה שילך הבן יכול ללמוד או יאמר שהמלמדים באים מאוחר ולא נורא אם כן אם בנו בא מאוחר אפילו אם נגיד שדבריו אמת ונכון מכל מקום הפסד גדול יצא לו מזה כשבנו רואה שאביו שומר על זמן לימודי חול ואינו שומר על זמן תלמוד תורה ובפרט כשהבן עצמו אינו מרוויח מלימודי חול אלאקצת שפה אחרת ובזה תתבזהכ חס ושלום התורה וחושב שאינה שוה אפילו קצת שפה ולכן צריך כל אדם לשמור על זמן הלימוד ואסור להעסיק את בנו בזמן תלמוד תורה.
ומעשה שקרא בעירנו שאיש אחד שלח את בנו לחנות מכולת לקנות מאכל לבני ביתו בזמן תלמוד תורה פגע בו רב העיר ואמר לו מה אתה מסתובב בחוצות קריה בזמן תלמוד תורה? אמר לו הבן שאביו שלחו אמר לו הרב שהוא ילך ויקנה במקומו והלך הרב וקנה והוליך את זה לביתו של האיש כשהגיע האיש לביתו התרעמה עליו אשתו ואמרה לו למה שלחת את רב העיר השתומם האיש ואמר שהוא לא שלח אותו אלא שלח את הבן והלך לרב העיר להגיד לו את פשר הדבר ויאמר לו הרב שלא ישלח פעם אחרת את בנו בזמן למוד תורה ואם יש לו איזה עסק בזמן לימוד תורה מוכן הרב לעשות אותו במקום הבן.
אחי היקרים!!! חנוך לנער על פי דרכו אם אנחנו מחנכים את בנינו על לימוד תורה וקיום המצוות תתחבב עליהם התורה ויקיימוה וישמרו על כבודה וגם יחנכו את בניהם אחריהם ובזה זוכים לזרע כשר וצדיק עד ביאת הגואל במהרה בימינו.
ויהי רצון שבזכות זה ה' יתברך ירחם על עמו ישראל ויגאלינו במהרה אמן!!!.
מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה


אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


2תגובות ב “פרשת ויצא

  1. יוסי פרי Post author

    ידידי חי היקר
    תודה על הפרגון הכל נעשה לשם שמים למען שימור המורשת המפוארת שלנו.
    בברכה
    יוסי פרי
    בשם הנהלת האתר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.