פרשת ואתחנן

487

 

נצטווינו בפרשה שמונה מצוות עשה וארבעה מצוות לא תעשה.
מצוות עשה הן:
א} ליחד שם ה' יתברך בלי שותף דהיינו שרק הוא ברא את העולם לבדו בלי שום שותף.
ב} לאהוב את ה' יתברך בכל לבבינו ובכל נפשינו ובכל ממוננו.
ג} לאהוב וללמד את אחרים תורה.
ד} לקרא קריאת שמע בלילה וביום.
ה} להניח את התפילין על ידינו.
ו} להניח תפילין בראש.
ז} להניח מזוזה על דלת ביתנו.
ח} להחרים את כל שבעה אומות שהיו גרים בארץ ישראל. עכשיו הם כבר כלו.
מצוות לא תעשה הן:
א} שלא נתאוה משהו שלא שייך לנו. יש חילוק בין מצוה זו למצות לא תחמוד שמצות לא תחמוד היא שנתאוה ונעשה מאמץ כדי לקנות אותו דבר אבל מצוה זו אפילו בתאוה לבד אסור.
ב} אסור לנסות את ה' יתברך אלא במצות מעשר.
ג} אסור לרחם על הגויים שגרים בארץ ישראל. עכשיו כבר כלו.
ד} אסור להתחתן על הגויים.
בפרשה ספר משה שהוא התפלל לה' יתברך 515 תפילות כמנין ואתחנן כדי שיזכה להיכנס לארץ ישראל אבל ה' יתברך לא הסכים ויאמר לו אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה וכדי שלא להחזירו ריקם הרשה לו לעלות אל ראש הפסגה ולראות משם את ארץ ישראל. עוד ציווהו ה' יתברך לצוות את יהושע ולחזקו ולאמצו בשביל שהוא יכניס את בני ישראל אל הארץ.
עוד נספר נשה שהתורה כתובה על שני לוחות אבנים וגם הזהיר את בני ישראל שעוד ימים באים והם מזניחים חס ושלום את ה' יתברך והולכים לעבוד עבודה זרה וה' יתברך יענישם אבל הבטיח להם כשיחזרו בתשובה יסלח להם ה' יתברך ויחזרם כבתחילה בביאת הגואל במהרה. עוד ספר משה שהדור הקודם שמע בשעת נתינת התורה שני הדברות הראשונות ויאמרו למשה שידבר הוא אל ה' יתברך ואחר כך ידבר עמם בשביל שפחדו לשמוע מפי ה' יתברך ישר. ציוונו משה לשמוע תמיד בקול ה' יתברך שאז יטב לנו ויאהב אותנו ה' יתברך ויהיה תמיד בעזרנו שכל העולם לא נברא אלא בשביל ישראל ובני ישראל לא נבראו אלא לעשות רצון ה' יתברך.
ויש לשאול כמה שאלות:
א} כתיב "ויתעבר ה' בי למענכם" פירוש הפסוק שמשה אמר לבני ישראל שה' יתברך כעס עליו בגללם וגזר עליו שלא להיכנס לארץ ישראל. והכוונה פשוטה כדי שנבין ונלמד משהו ויש לשאול מה רצה ללמדינו כשהוא אינו נכנס לארץ ישראל?
ב} למה כתיב "ויתעהר" ולא כתיב "ויתאנף" או "ויכעס" וכדומה?
ג} כתיב "רב לך אל תוסף וכו',, שאלו חכמינו זכרונם לברכה מה פירוש "רב לך" והשיבו שעיקר כוונת משה רבינו להיכנס לארץ ישראל לא בשביל לאכול מפריה ולשבוע מטובה אלא כדי לקיים המצוות התלויות בארץ ולכן אמר לו ה' יתברך רב לך שכר בעולם הבא ויש לשאול והלא אמרו חכמינו זכרונם לברכה בפרקי אבות אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקיים פרס אלא היו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקיים פרס ואם כן מה תשובת ה' יתברך?
נקדים עוד שאלה אמרו חכמינו זכרונם לברכה במדרש כשהגיעה שעתו של משה להיפרד מון העולם בא אליו מלאך המות ליטול נשמתו אבל משה העיפו מפניו חזר מלאך המות אל ה' יתברך וקבל בפניו על משה אמר ה' אל משה הגיעה שעתך אמר לו משה אל יגע בי מלאך המות הסכים ה' יתברך אבל הנשמה לא הסכימה ואמרה להב' יתברך שאינה רוצה להיפרד מהגוף הקדוש נשקו ה' יתברך ונדבקה הנשמה בשכינה ונפטר משה. ויש לשאול מה חשבה הנשמה בתחילה הלא סוף כל אדם למות ואפילו אותם שעלו לשמים חיים {עיין פרשת ויגש ששרח בת אשר עלתה לשמים והיא חיה} מכל מקום הגוף נשאר במקום קרוב בשמים ורק הנשמה עלתה? ועוד למה נדבקה אחר כך הנשמה בשכינה ויצאה מן הגוף?
ברם כתב הרמב"ם שעיקר השכר בעולם הבא הוא להנות מזיו השכינה שזה תענוג גדול ואי אפשר לתארה במלים וכל כמה שעושה האדם מצוות כך מתקרב יותר ויותר לשכינה ולכן נשמת משה רבינו לא רצתה בתחילה לצאת מהגוף כדי שמשה יעשה עוד מצוות ותתקרב יותר ויותר אל השכינה אבל כשה' יתברך נשקה ונתחברה בשכינה הסכימה לצאת.
ולכן משה רבינו שרצה להידבק כמה שיותר בשכינה רצה ליכנס לארץ ישראל כדי לקיים גם המצוות התלויות בארץ אבל כשה' יתברך אמר לו "רב לך" אף על פי שזה נגד רצונו בטך רצונו מפני רצון ה' יתברך אבל חשב למה ה' יתברך לא נתן לו להיכנס כדי לעשות המצוות התלויות בארץ ולכן אמר לבני ישראל "ויתעבר בי ה' למענכם" ויתעבר מלשון עבירה שנענש בשביל שלא קדש שם ה' במריבת מי מריבה {עיין פרשת……} וסיים הפסוק "ויקדש בם" פירוש שה' יתברך חשב לו עבירה שאינה נחשבת לעבירה כדי שילמדו ממנו בני ישראל ומה ילמדו ממנו על זה סיים הפסוק "עלה ראש הפסגה" פירוש כל אדם שנתן לו ה' יתברך עלייה וגדולה בין בביתו בין בעירו בין בכל העולם כמו שכתוב במסכת שבת צריך להיזהר "ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה" פירוש צריך שיתן שעתו על האנשים אשר ברשותו "ראה בעיניך" פירוש שצריך להתבונן היטב למה אמר ה' יתברך למשה "לא תעבור את הירדן הזה" אם על מי מריבה הלא כתיב "ויקדש בם" אלא בודאי בגלל עוונות בני ישראל בשביל שמשה הוא גדול הדור אף על פי שמשה היה מוכיח אותם ואם כן לו היה לו להיענש עליהם מכל מקום צדיק כמשה נחשב לו לעוון שהקדוש ברוך מדקדק עם חסידיו כחוט השערה ונענש ולא נכנס לארץ ישראל.
אחי היקרים!!! מצות הוכיח תוכיח חובה היא על כל אחד ואחד ואינה רשות ואם יראה האדם חבירו חוטא ולא מוכיח אותו נענש גם הוא ולכן צריך כל אדם להוכיח את חבירו ולא ישתמט ויאמר מה אכפת לי שהפסוק אמר "לא תגורו מפני איש".
ברם יש לשאול שכתוב בגמרא כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע? אלא שספרו חכמינו זכרונם לברכה שבזמן חורבן בית ראשון נגזר רק על הרשעים למות ולא על הצדיקים באה מידת הדין לקטרג ואמרה מה נשתנו אלו מאלו השיב אותה ה' יתברך משום שאלו צדיקים ואלו רשעים חזרה וטענה מידת הדין והלא הצדיקים לא הוכיחו אותם השיב אותה ה' יתברך שגלוי וידוע לפני שאף על פי שמוכיחים אותם לא היו חוזרים בתשובה חזרה וטענה מידת הדין זה גלוי לפניך אבל לצדיקים לא היה גלוי ולא הוכיחו נגזר עליהם שימותו הם תחילה. וחכמינו זכרונם לברכה בארו שהדבר שאין מוכיחים אותו דוקא שהדבר הוא מדרבנן והחוטאים לא יודעים את האיסור ואם מוכיחים אותם ברור שלא ישמעו ואמרינן מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים אל אם ם יודעים האיסור ומזידים ואינם יכולים להתגבר על היצר הרע ולפרוש צריך להוכיחם בנחת ובמתינות עד שישמעו.
ובערינו ברוך ה' הכול יודעים את חומר האיסור ואם כן אין להשתמט ולומר שאין להוכיח ובפרט שאנשי ערינו ידועים ביראת שמים ואם כן תיכף כשיוכיח אותו יבין ויתעורר ויפסיק את האיסור ולכן עלינו להוכיח את חבירנו וגם חבירינו צריך לקבל את התוכחת בשמחה שהפרישוהו מן האיסור שלא יענש בעולם הבא וגם יכיר את טובת המוכיח שמאהבתו מוכיחו שלא יענש בעולם הבא.
ויהי רצון שה' יתברך יעזרנו לעשות את מצוותיו בלב שלם ויתן לנו את הבריאות והטוב ויגאלינו במהרה אמן!!!   
מאת חי כמוס מאזוז-ג'רבה


אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *