פרשת וארא

465

 

כבר ספרנו בפרשה הקודמת שפרעה לא הסכים לשחרר את ישראל ולהיפך הגביר את השעבוד ויצו ה' יתברך את משה ואהרון ללכת לבני ישראל ולבשר להם שה' יתברך שלחו להוציאם ממצרים אבל בני ישראל לא שמעו אליו מקוצר רוח ומעבודה קשה ויצו אותם ה' יתברך ללכת אל פרעה וילכו אליו וימסור ה' יתברך בידם סימן וישלך אהרון את מטהו ויהי לנחש גם מכשפי מצרים השליכו את מטיהם ויהיו לנחש אבל אחר שחזרו כל הנחשים למקלות בלע מקל אהרון את מקלות המכשפים וה' יתברך חיזק את לב פרעה והתחיל ה' להביא עליו עשר מכות.
 
מכה א': דם. ה' יתברך אמר למשה שפרעה עושה את עצמו אלוה ואומר שאינו נזקק לנקביו ולכן לך אליו בבקר כשהולך לנקביו ותזהירו מפני מכת הדם שכל המים אשר במצרים יהפך לדם אם לא ישלח את בני ישראל ומה שהזהירו ה' יתברך משום שאין עונשים אלא אם כן מזהירין אבל פרעה לא שמע בקולם ויך אהרון את היאור במטהו ויהיה לדם גם כל מימי מצרים נהיו לדם וימותו כל הדגים אשר ביאור ויבאש היאור אבל בני ישראל כשהיו שותים ממנו היה חוזר למים ולמצרים היה דם והיו שותים מצרי וישראלי מקערה אחת ביחד הישראלי היה שותה מים והמצרי היה שותה דם עד שהיו המצרים משלמים כסף לבני ישראל ואז היה הדם חוזר למים וממנו היו שותים המצרים ומזה נתעשרו בני ישראל הרבה גם החרטומים אחר שקנו את המים מאת בני ישראל החזירו אותו עוד פעם לדם בכוח הכישוף ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מכת הדם נמשכה לשבוע וכן כל מכה ומכה ההזהרה נמשכת שלושה שבועות והמכה שבוע בסך הכול חודש ומה שלא הכה משה את היאור אלא אהרון בשביל שהיאור לא הטביע את משה בתוכו כשהשליכתו אמו {עיין פרשת שמות} ולכן משה לא גמל לו רעה תחת טובה.
 
מכה ב': הצפרדעים ה' יתברך אמר למשה שיאמר לאהרון שיטה ידו על היאורים ועל הנהרות ועל האגמים ויעש כן אהרון ותעל צפרדע אחת גדולה והיו המצרים מכים אותה והייתה מתזת נחלים נחלים צפרדעים ויכסו את ארץ מצרים ויכנסו לבתי המצריים והיו יושבים במיטותיהם ובמאכליהם ובתנוריהם והיו נשרפים ומתפוצצים ובאים אחרים והיו נכנסים בלחם גם החרטומים הוציאו את הצפרדעים בלהטיהם ויקרא פרעה למשה ולאהרון ויאמר אליהם הסירו את הצפרדעים ואשלח אתכם ויאמר לו משה אימתי אעתיר לך ופרעה חשב שמא משה אין לו כח בתפילה אלא יודע שיגמרו היום ויעשה עצמו כאילו מתפלל ולכן אמר לו שרוצה שיסורו מחר ויעש כן משה ויתפלל לה' יתברך וממחרת מתו אותם ויצברו אותם חומרים חומרים ותבאש הארץ ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל. כבר כתבנו הטעם שמשה לא יכול לגמול ליאור רעה על שהצילו ולכן אהרון הוא שנטה את ידו והוציא את הצפרדע.
 
מכה ג': כנים. אמר ה' אל משה שיאמר אל אהרון שיכה את עפר הארץ והיה לכנים אבל החרטומים לא יכלו להוציא את הכנים ויאמרו אל פרעה אצבע אלוהים היא והטעם אמרו חכמינו זכרונם לברכה:
1. שאין השד יכול לשוט על דבר פחות מכשעורה ולכן החרטומים אינם יכולים לבקש ממנו להוציאם.
2. שאין המכשף יכול לכשף אלא אם כן הוא עומד על גבי קרקע אבל כל זמן שאינו עומד על גבי קרקע אינו יכול לכשף וכיון שעפר הארץ היה לכינים אם כן החרטומים עומדים על גבי כנים ולא על העפר.
ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר ה'.
 
מכה ד': ערוב. ה' יתברך שלח רכל מיני חיות שיש בעולם להשחית את מצרים ואפילו הצפרדעים והכינים באו עוד פעם ויש מין חיה שדומה לאדם והיא אוכלת בני אדם וקשורה בטבורה לארץ ואם חותכים טבורה מהארץ מיד מתה מה עשה ה' יתברך? הביאה עם אדמתה למצרים והיו החיות הורגות וטורפות את המצריים אמר פרעה למשה ולאהרון זבחו לאלוהיכם בארץ אמר לו משה והלא המצריים עובדים לבהמות והם יראו אותנו שאנחנו זובחים את העבודה זרה שלהם האם לא יסקלונו??!! אמר להם פרעה טוב בסדר הסירו את הערוב ואני אשלח אתכם ויתפלל משה לה' יתברך ויחזרו החיות למקומותיהם ולא מתו בארץ מצרים שלא יהנו המצרים בעורותיהם.
ואפילו הכי לא עמד פרעה בהבטחתו ולא שלח את העם.
 
מכה ה': דבר. מתו כל מקנה מצרים אבל ממקנה בני ישראל לא מת אחד וישלח פרעה ויגידו לו שלא מת ממקנה בני ישראל אחד.
למרות כל זה לא שמע בקול ה' יתברך ולא שלח את בני ישראל.
 
.מכה ו': שחין. כל גוף המצריים נתכסה בשחין ואין צריך לומר שאפילו הכי לא שלח פרעה את העם.
 
מכה ז': ברד. הוריד ה' יתברך ברד מעורב שלג ואש שבדרך הטבע האש והמים אינם יכולים להתערב אבל בשביל לעשות כבוד ה' יתברך עשו שלום ביניהם ויחד השחיתו את הזרעים שזרעו המצרים ויקרא פרעה למשה ולאהרון ויאמר להם הסירו מעלי את הקולות הרעמים ומראה הברד ואשלח אתכם ויתפלל משה אל ה' ויעצר הברד ויש אבני ברד שירדו מן השמים ולא הגיעו לארץ ונשארו תלויים בין שמים לארץ ויורידם ה' יתברך במלחמת גוג ומגוג על האויבים כשראה פרעה שהייתה הרווחה ונגמר הסיוט לא רצה לשלח את העם.
 
עדיין לא נכמרו כל המכות שבאו על המצרים ונמשיך לספר בפרשה הבאה בעזרת ה' יתברך.
פירש רש"י וארא. אל האבות: ידועה השאלה מה בא רש"י ללמדינו והלא כתוב בפרשה "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב" והם האבות ויפרשו על זה הרבה מרבותינו הרבה פירושים. ואנחנו נפרש לפי דרכינו.
כתיב "פוקד אבות על בנים" שאלו רבותינו זכרונם לברכה והלא כתיב "לא יומתו אבות על בנים ובנים על אבותם איש בחטאו יומתו" והשיבו אם הבנים הם צדיקים אז לא יומתו אבות על בנים ואם הם רשעים ומחזיקים בעוונות אבותיהם אז פוקד אבות על בנים אבל עדיין אין זה מיושב למה יענשו הבנים על עוון אבותיהם שלא עשאוהו והלא יענשו רק על עוונותיהם?
 
ברם ידוע שה' יתברך מתנהג במידה כנגד מידה משל אם חשב האדם מחשבות רעים יענש בראשו אם עשה עבירה בידו יענש בידו אם דבר דברים בטלים יענש בפיו וכדומה. עוד ידוע שהבנים מושפעים מאוד מההורים ובפרט כשהם קטנים ואינם מרגישים כלל בטעות וכ/שגדלים כבר התרגלו בזה וקשה לעזוב את אותה דרך ולכן כשרוצה ה' יתברך להזכירם לחזור בתשובה מביא להם עונש כפול כפליים עונשם ועונש אבותם כדי שלא יאמרו שאין זה אסור כיון שכך עושים ההורים שמן השמים מורים להם ראו נענשתם גם בעוון ההורים ועל ידי זה יתעוררו ויחזרו בתשובה. ולכן צריכים ההורים והמורים להזהר מאוד במעשיהם כיון שטעותם נמשכת לבנים ולתלמידים.
 
ולכן נתקשה לרש"י מה אמר ה' יתברך למשה וארא אל אברהם וכו' והלא יכול למשה להצטדק בפשיטות שהוא איננו צדיק כמו האבות ואינו יכול להגיע למדרגתם ולכן פירש רש"י וארא אל האבות וכוונתו על כל האבות והרבנים ובכללם משה שגם הם נקראים אבות כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה מי שמלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו ולכן פירש רש"י בפרשה הקודמת את הפסוק "עתה תראה את אשר אעשה לפרעה" פירוש שתזכה לראות מה שיקרה לפרעה אבל לא תזכה לראות מה שיקרה לשלושים ואחד מלכים ומה שנענש משה שלא לראות מה שיקרה לשלושים ואחד מלכים הוא בגלל מי מריבה שאמר לבני ישראל כשבקשו מים שמעו נא המורים המן הסלע הזה נוציא לכם מים והכה את הסלע אבל ה' אמר לו ודברתם אל הסלע {עיין פרשת……} ויש לשאול מה יותר קשה דברים בוטים שדבר אל ה' יתברך או שינוי בשליחות ה' בטח דברים בוטים יותר קשה ואם כן למה לא נענש על שינוי בשליחות שלא זכה ליכנס לארץ ישראל ואילו כשדבר דברים בוטים לא נענש כן? והטעם משום כשדבר אל ה' עדיין לא נהיה למנהיג ישראל ואין לו השפעה אבל כששינה בשליחות שיש לו השפעה על ישראל על זה נענש בחומרה ולכן פירש רש"י אל האבות ורוצה לו שלא רק לאברהם ויצחק ויעקב אלא לכל האבות והרבנים "שמי ה' לא נודעתי להם" פירוש שאיני הולך עמם במידת הרחמים אלא במידת הדין שיש להם השפעה על הסביבה.
 
כמו שראינו שאברהם אמר אל ה' יתברך שהבטיחו על ארץ ישראל במה אדע כי אירשנה ונענש על זה שיצאו בני ישראל לגלות ונשתעבדו 400 שנה {עיין פרשת לך לך} עשו לקח נשים עובדי עבודה זרה נענש אביו יצחק "ותכהן עיניו מראות" {עיין פרשת תולדות} יעקב נעדר מבית אביו 22 שנים ויש לו סבה טובה ואפילו הכי נענש ונעדר יוסף ממנו 22 שנים {עיין פרשת ויצא ופרשת ויגש} הרי לך הוכחה שמי שיש להם השפעה על אחרים נענשים בחומרה יתרה ולכן אמר הפסוק בפרשה הקודמת "עתה תראה" פירוש שעתה לא תיענש כיון שאין לך השפעה עדיין ולא נתמנית כבר להיות מנהיג על ישראל אבל במי מריבה שכבר אתה מנהיג ישראל ויש לך השפעה תענש בחומר הדין.
 
ולכן צריך כל אדם להיזהר משנה זהירות שלא לטעות כלל ואפילו אם מרגיש שיצרו מתגבר עליו לא יעשה עבירות לפני המושפעים ממנו שאז עוונו גדול מנשוא ויענש מנה אחת אפיים ולהיפך צריך להראות לפני תלמידיו או ילדיו שהוא מכבד תורה ולומדיה ורודף אחר המצוות ואז יושפעו ממנו בניו ותלמידיו לטובה ואשריו ואשרי חלקו וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שיש הרבה מדרגות בחילול ה' בין אדם לחבירו ויש חכם מחכמי הגמרא שאמר כגון אני אם אקנה בשר בהקפה אעשה חילול ה' שאז ילמדו ממנו אנשי העיר ויחשבו שהוא אינו משלם ההקפות ולכן כל אדם שיש לו השפעה על אחרים צריך להיזהר משנה זהירות.
ויהי רצון שיפקח ה' יתברך את עיננו להפריד בין הטוב והרע ויחיש לגאולינו בקרוב!!!
מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה


אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *