פרשת במדבר

225

 

ה' ציווה את משה רבינו למנות את בני ישראל על ידי שכל אחד יתן מחצית השקל שאסור למנותם בנפשות שיש בזה חשש עין הרע.
חשבון כל השבטים שוה חוץ משבט לוי חשבון השבטים רק לאנשים גיל עשרים שנה ומעלה והנשיאים עזרו למשה בזה והחשבון עלה:
שבט ראובן 46500.
שבט שמעון 59300.
שבט גד 46050.
שבט יהודה 74600.
שבט יששכר 54400.
שבט זבולון 57400.
שבט אפרים 40500.
שבט מנשה 32200.
שבט בנימין 35400.
שבט דן 62700.
שבט אשר 41500.
שבט נפתלי 53400.
בסך הכול: 603550.
אחר זה ציווה ה' יתברך את משה לצוות לשבטים שבשעת הנסיעה צריך דגל לכל שבט ויסעו מסודרים סביב המשכן.
הראשון שבט יהודה ועמו שבט יששכר וזבולון. והם ילכו הראשונים אחר שיעלה הענן מעל המשכן והם יהיו במזרח ומניין אלו השבטים 186400.
בדרום הולך השני שבט ראובן ועמו שבט שמעון וגד ומניינם 151450.
במערב שבט אפרים ומנשה ובנימין ומניינם 108100.
בצפון שבט דן ואשר ונפתלי ומניינם 157600.
עוד ציווה ה' יתברך למשה שהלויים יעבדו בבית המקדש עם אהרון הכוהן ועבודתם היא שמירה ושירה ומשא המשכן בעת הנסיעות.
אחר זה ציווה ה' יתברך למנות הלויים מבן חודש ומעלה ונמצא מניינם 22000. גם ציווהו ה' יתברך למנות הבכורים מבני ישראל ונמצא מניינם 22370.
קודם שעשו בני ישראל את העגל רצה ה' יתברך שהבכורים הם שישרתו בבית המקדש כיון שהציל אותם במכת בכורות שהרג בכורי מצרים והציל בכורי ישראל אבל כשעשו בני ישראל את העגל ועימהם הבכורות ורק הלויים לא עשו עימהם החליט ה' יתברך שהלויים ישרתו במקום הבכורות ולכן אמר למשה שהלויים יהיו במקום הבכורות וכיון שהבכורות יתרים 370 איש לכן צריכים היתרים לשלם פדיון חמשה שקלים וכדי שלא ישתמטו מלשלם שכל אחד אומר שלוי במקומו לכן עשה להם משה גורל שלקח 22000 פתק וכתב עליהם לוי ו370 פתקים כתב עליהם 5 שקלים וכל אחד ואחד מהבכורות הוציא פתק מי שנמצא כתוב על פתקו לוי נפדה על ידי לוי ואינו צריך לשלם ומי שנמצא כתוב על פתקו חמישה שקלים לא נפדה על ידי לוי וצריך לשלם פדיון. אחר זה נצטווה משה רבינו למנות את הלויים מבן שלושים שנה כדי שישרתו בבית המקדש. 
בתחילת הפרשה פירש רש"י הפסוק "וידבר וכו' במדבר סיני באחד לחודש" מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה כשיצאו ממצרים מנאן וכשנפלו בעגל מנה לידע הנותרים וכשבא להשרות שכינתו עליהם מנאן באחד בניסן הוקם המשכן ובאחד באייר מנאן ויש לשאול למה רש"י בפרשת פינחס כשמשה ואלעזר הכוהן מנו את בני ישראל לא פירש כן רש"י אלא פירש זה דומה לרועה שבאו זאבים על עדרו וטרפו ממנו וכשהלכו מנה את הנותרים ואם תאמר שסמך רש"י שהקורא ילמד מה כתב כאן ויבין אם כן למה אמר שבאחד בניסן הוקם המשכן ובאחד באייר מנה את בני ישראל והלא זה מפורש בפרשה שבאחד בניסן הקים משה את המשכן ובפרשתינו כתיב "באחד לחודש השני בשנה השנית" ולמה אם כן כתבם רש"י ועוד למה כתב את זה כשמנה כמה מתו בזמן העגל ועוד מניין לו לרש"י שמתוך חיבתן מנאם שמא יש לו טעם אחר?
ברם רש"י נשאלת לו שאלה למה באר הפסוק שאמר ה' יתברך למנות את בני ישראל באחד באייר ואילו בשאר המנאות לא כתב התאריךוכאן תלה רש"י שבאחד בניסן הקימו את המשכן ואחר זה מתו נדב ואביהוא ורוצה לומר שנסלח להם עוון העגל במיתת שני בני אהרון שהיו צדיקים ובפרט שמאותו זמן היו מקריבים קרבן תמיד לכפר על עוונותיהם שהתמיד של בוקר מכפר על עוון הלילה שלפניו ותמיד של ערב מכפר על עוון היום שלפניו וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה לא נחרבה בית המקדש אלא על ידי שבטלו התמיד. ידוע המעשה שבזמן בית שני היו בני ישראל מורידים מהחומה קופה מלאה זהב לאויב ובתמורה נותן להם כבש והיו מקריבים אותו לקרבן תמיד וכך היו עושים פעמיים בכל יום אחד לתמיד של בוקר והשני לתמיד של ערב היה שם זקן אחד אמר לאויב אם אתם נותנים להם את הכבשים להקריב הקרבן אי אפשר לכם לנצח שהקרבן מכפר על עוונותיהם מה עשה האויב כשהורידו לו את הקופה כנהוג לקח את הזהב ובתמורה העלה להבם חזיר וכשנעץ החזיר צפורניו בחומה נזדעזעה ירושלים ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה וכשבוטל התמיד ניצח האוב וחרב בית המקדש.
וממה שכתב הפסוק התאריך משמע שמנה אותם בשביל היותם צדיקים ורק מאהבת ה' יתברך מנה אותם שאין כאן סבה אחרת כמו מעשה העגל וזמרי בן סלוא שמתו מהם ולמה אם כן מנאם כאן אלא כדי ללמדינו שמאהבת ה' יתברך מנאם ומכאן למדים שבכל פעם שמנה ה' יתברך את בני ישראל אפילו בזמן העגל וזמרי בן סלוא שמתו מהם מכל מקום זה נובע מאהבת ה' יתברך ולכן כתבה כאן רש"י משום שרש"י למדה מפרשתינו ממה שציווה ה' יתברך למנותם באייר בלי סבה ולכן כתב רש"י באחד בניסן הוקם המשכן ובאחד באייר מנאם ללמדינו שמכאן למד את זה.
אחי היקרים!!! עכשו יותר מחודש שנפטרו שני צדיקים שהייתה זכותם מגינה עלינו ידוע שמיתת הצדיק מכפרת על עוון הדור בימי קדם כשהיה בית המקדש קיים היו הקורבנות מכפרים על העוון ועכשיו שנחרבה בית המקדש אין אנחנו יכולים להביא קרבנות לכפר עלינו וגם מיתת הצדיקים אינה בידינו כדי לכפר עלינו ואמרו חכמינו זכרונם לברכה שבזמן הזה התפילה היא במקום הקרבנות והיא מכפרת ואין אף אחד בערינו שאינו מקווה שה' יתברך ישגיח עלינו ויעזור לנו כמו שהיה עוזר בימי קדם לאבותינו כשהיו במדבר ועכשיו יש הזדמנות לפנינו שנפטרו שני צדיקים שכולם יודעים את גודל צדקתם אבל עדיין חסר קרבן התמיד שיש לנו תמורתו שהיא התפילה. לכן עלינו להזהר בתפילה כדי שה' יתברך ישגיח עלינו כמו שהשגיח על אבותינו כשהיו במדבר והזהירות בתפילה היא כשהולכים לבית הכנסת הולכים להתפלל ולהודות לה' יתברך מה שנתן לנו ולבקש ממנו שיתן לנו עוד ועוד ולא ללכת כדי רק לקרא מה כתוב בסידור ולחשוב על העסקים שיש לנו צריכים לדעת כשאנחנו בתפילה השכינה והמלאכים חונים שם להקשיב לתפילתנו וצריך אם כן להתפלל כראוי כמו שהזמר בשעת ההופעה מתרכז כדי שהזמר והשיר שמוציא מפיו יהיה יפה ובפרט אם להופעה הולכים אנשים חשובים וכל שכן וקל וחומר בשעת התפילה שיש המלאכים מקשבים ולא עוד אלא שגם השכינה מקשבת ואם כן צריכים להתרכז עוד ועוד להתפלל יפה יותר ולא לדבר.
אחי היקרים!!! צריכים לדעת התפילה איננה משחק והתפילה היא משהו חשוב ואמרו חכמינו זכרונם לברכה שהאמאות היו בתחילה עקרות ששרה לא ילדה את יצחק אלא בגיל תשעים ורבקה הייתה עקרה עשרים שנה עד שהתפלל יצחק לה' יתברך גם לאה הייתה עקרה דכתיב "וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה" פירוש שבתחילה הייתה לאה עקרה וגם רחל כמו שכתוב בפסוק ולמה עשאם ה' יתברך בתחילה עקרות משום שה' יתברך מתאוה לתפילתם של צדיקים ראו אם כן מה גדול ערך התורה.
ברוך ה' בעירנו כולנו חכמים כולנו צדיקים וה' יתברך מתאוה לתפילתינו ולמה אם כן לא נעשה לו נחת רוח על ידי תפילתנו שכל אחד שהולך לבית הכנסת ובמקום התפילה מפטפט במקום התענוג והנחת רוח שעושה לה' יתברך להיפך הוא מכעיס אותו.
ה' יתברך שהוא מאוד אוהב אותנו ונותן לנו יום יום מה שחסרים ומספק את צורכינו מגיע לו בודאי לפחות שעה של תפילה כראוי ועכשיו הוא מזכיר אותנו על ידי פטירת אותם צדיקים שהיינו נהנים בזכותם ולכן עלינו להתפלל כראוי כדי לזכות עוד בשופע אף על פי שיש בינינו עוד כמה וכמה צדיקים מכל מקום נחסרו לנו הצדיקים ולא קל שיהיו לנו עוד צדיקים כמותם והדרך היחידה היא להרים את עיננו לאבינו שבשמים ולהתפלל לפניו ובזכות התפילה יוריד לנו ה' יתברך את השופע.
ויהי רצון שיתן בלבינו ה' יתברך לעובדו בלבב שלם ובזכות זה יחיש לגאולינו גאולה שלמה בקרוב אמן ואמן!!!

מאת חי כמוס מאזוז מג'רבה



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *