פרשת בלק

1207

 כשהגיעו בני ישראל לגבול מואב ולא נלחמו איתם ולא עשו להם בני ישראל כלום אבל מואב רצה להורגם ולא זכר את החסד שעשה אברהם אבינו שהציל את לוט סבם כשהפך ה' יתברך את עיר סדום וסביבותיה {עיין פרשת לך לך} והתחילו לתכנן איך להרוג את בני ישראל ויאמרו שבני ישראל עיקר גבורתם היא בפיהם שבכל פעם שצריכים משהו מתפללים לה' יתברך אז נזכרו בבלעם שסיחון מלך חשבון בתחילה נלחם עמהם ולא יכול לנצחם ויביא את בלעם שהיה קוסם והיה יכול לכווין את הרגע שה' יתברך כועס בו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה שבכל יום ויום ה' יתברך כועס רגע ובאותו רגע שה' יתברך כעוס כל קלל שיקלל האדם מתקיימת לכן שלח סיחון לבלעם ויקלל את מואב וינצח אותו ולכם חשבו בני מואב לשלוח לבלעם לקלל את בני ישראל וכיון שידעו שבלק הוא חבר בלעם לכן שמו את בלק למלך עליהם כדי שבלעם ישמע לקולו ובלעם יושב במדין ומואב ומדין תמיד היו נלחמים זה עם זה ומשנאתם לבני ישראל עשו שלום ביניהם וישלח בלק להביא משם את בלעם.

ויבואו השליחים אל בלעם ויאמר אליהם בלעם לינו פה הלילה ואראה אולי ירשה לי ה' יתברך ללכת אתכם וילינו אצלו שרי מואב אבל שרי מדין לא רצו ללון שאמרו להם החרטומים אם יאמר לכם שתלונו סימן שאינו הולך עמכם בלילה נראה אליו ה' יתברך ויאמר לו מי האנשים האלה עמך ויאמר לו בלעם בלק שלח אלי כדי שאקלל את העם שיצא ממצרים בכוונה אמר כן בלעם ולא אמר בני ישראל שחשב חס ושלום להטעות את ה' יתברך שכוונתו רק לקלל את הערב רב ולא את בני ישראל אבל ה' יתברך אמר לו לא תלך עמהם.
בבקר קם בלעם ויאמר אל שרי מואב חזרו לבלק כיון שה' יתברך לא רוצה שאלך אתכם ובכוונה אמר "אתכם" כדי שיחשבו שהם אינם לפי כבודו לכן שלח אליו בלק עוד שרים רבים ונכבדים מאלה וגם להם אמר שילונו אצלו הלילה אבל הפעם אמר לו ה' יתברך קום לך איתם ואך את הדבר אשר אומר אליך אותו תדבר אף על פי שבשמים אינם עוזרים לרשע לחטוא אבל כשרואים שהוא אינו מרפה ורוצה לחטוא עוזרים לו לחטוא כדי שייענש כראוי לו.
ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את חמורו בעצמו שהיה שמח מאוד לקלל את בני ישראל בדרך פגע בו מלאך ה' יתברך שריחם עליו שהוא מאבד בזה את חלקו לעולם הבא והאתון ראתה אותו אבל בלעם לא ראה אותו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך אותה בלעם להחזירה לדרכה וימשיך ללכת ויגש למקום שיש בו גדר מזה וגדר מזה וגם לשם נזדמן המלאך ותלחץ האתון אל הגדר ותלחץ את רגל בלעם ותחתוך אותה ויוסף להכותה שאותו גדר הוא הגל שעשו לבן סבו של בלעם ויעקב סבם של בני ישראל לברית שלא יעבור אף אחד מהם את הגל הזה לרעה וישבעו שניהם על זה וימשיך בלעם ללכת ויגיע למקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל גם המלאך נזדמן לשם ותרבץ האתון תחת בלעם ויוסף להכותה.
ויפתח ה' את פי האתון ותאמר לו למה הכיתני זה שלוש פעמים ויאמר לה בלעם אם היה חרב בידי כבר הרגתיך בזה ביזה עצמו בלעם שהולך להילחם עם אומה שלימה רק בפיו ואילו לאתון צריך חרב ותאמר לו האתון הלא אנוכי אתונך מעודך עד היום הזה האם עשיתי לך משהו לא טוב עד אז ויאמר לה בלעם לא אמרה לו אם כן צריך שתבין שיש טעם למה עשיתי ככה באותו רגע פקח ה' יתברך את עיני בלעם וירא את מלאך ה' יתברך ניצב בדרך וחרבו שלופה בידו ויאמר לו המלאך שהאתון שלוש פעמים הצילה אותך מידי ממות כיון שמעשיך לא מצאו חן בעיני ואילו אתה הכיתה אותה שלושה פעמים ויאמר אליו בלעם אם רע בעיניך אשוב למקומי את זה אמר בלעם בהתמרמרות כאילו אמר לו למה חזרת מדבריך הראשונים שבתחילה הרשית לי ללכת ועכשיו התחרטת ויאמר לו המלאך לך עם שרי מואב ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה.
וילך בלעם אל בלק ויצא בלק לקראתו ויאמר לו למה בקשת שרים נכבדים האם לא אוכל כבדך כאן ויוליך אותו למקום שממנו רואים את מחנה ישראל ויאמר לו בלעם עשה שבעה מזבחות והקרב עליהם שבעה קרבנות לה' יתברך וילך בלעם והיה ממתין לרגע שבו יכעס ה' יתברך אבל ה' יתברך באותו יום לא כעס כלל ולמרות שה' יתברך אינו מתגלה על נביאי אומות העולם אלא בלילה בחלום אבל באותו יום לכבוד בני ישראל נגלה אליו ביום ויבא בלעם אל בלק והתחיל לברך את בני ישראל ודבר זה נשנה ארבעה פעמים עד שרצה בלעם להכניס בהם עין הרע וגם לזה לא הרשה לו ה' יתברך.
ויכעס בלק על בלעם ויאמר לו חזור לארצך אבל בלעם קודם שחזר לעירו אמר לבלק איעצך עצה שה' יתברך אינו אוהב רק את הצנועים ושונא את הפרוצים וישמע אליו בלק וישלח את בנות מואב למחנה בני ישראל ויכשילו אותם בעברה וגם עבדו את בעל פעור וה' יתברך כעס על בני ישראל וישלח בם מגפה.
גם צור גדול מלכי מדין שלח את בתו צור להכשיל את משה רבינו בדרך מצאה את זמרי בן סלוא ותאמר לו שאביה שלחה למשה ויאמר לה שגם הוא גדול שבט שמעון וגדול לא פחות ממשה ותשמע אליו ויוליך אותה עמו אל משה ויאמר למשה אשה זו אסורה או מותרת אם תאמר שהיא אסורה למה אם כן לקחת את ציפורה בת יתרו שהוא מדיני ומשה ואהרון וזקני ישראל שכחו את הדין כדי שיבא פינחס ויטול שכרו והיו כולם בוכים ויאמר פינחס אל משה הלא למדתנו רבינו שבן אדם כזה חייב מיתה ויאמר לו משה כיון שאתה נזכרת בה קיים אותה וילך פינחס ויהרוג את פינחס את זמרי ואת צור וקרו לו עשרה נסים ויעצור את המגפה ויהיו המתים במגפה 24000.
 בפרשת השבוע יש לשאול למה מעשה בלק ובלעם התורה עשתה לו פרשה מיוחדת מה התוספת שיש בו על שאר המלחמות כמו של סיחון ועוג ואפי' של עמלק לא עשתה לו פרשה מיוחדת ודבר אחר שצונו הקב"ה שתמיד זוכרים אותו שאנו מצווים על עשרה דברים לזכור אותם ובכל יום שזוכרים ואומרים אותם על כל אחת ואחת עשינו מצות עשה כל אחת בטעמה ואלו נקראים עשר זכירות והם: א} יציאת מצרים לזכור נסים ונפלאות שעשאם לנו הקב"ה שתמיד הולכים אחר המצוות ב} השבת, לעשות השבת כהלכתה ג} המן, לדעת שהפרנסה שלנו היא ביד הקב"ה ויש לו הרבה דרכים להביא לנו הפרנסה כדי להרחיק מהגזל והגנבה וקובעים זמן לתורה ד} מעשה עמלק, כדי להורגם ה} מעמד הר סיני, לזכור התורה וקוראים בה ונקיים מצוותיה ו} מה שהקציפו אבותינו להקב"ה במדבר ובפרט בעגל שלא לעשות כמותם ונשוב בתשובה ז} מה שיעצו בלק ובלעם לעשות לאבותינו ח} מעשה מרים הנביאה, שלא לדבר לשון הרע ט} מצות וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל, לירא את ה' יו"ד} זכירת ירושלים תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן, לשוב בתשובה ולהתפלל להקב"ה שיביא לנו המשיח ר"ל כלנו צריכים לזכור אותם לתקן עצמינו באותה מצוה. אבל כדי לזכור מעשה בלק ובלעם מה התועלת שיש בה ומה לומדים ממנה? ועוד למען דעת צדקות ה' במה יתיר דבר זה שלומדים ממנו צדקות ה' יותר מנסים ונפלאות שלמדם לנו הקב"ה?
אולם ידוע מה שפירשו חז"ל על וירא בלק מה ראה? ראה שמלכות בית דוד יוצאת ממנו שרות היא מזרע בלק ולא רצה שבתו תתחתן ביהודי וכדי להלחם עמם "ויגר" ירא אבל "ויקץ" קץ לו מאד ולזה שלח לבלעם אבל בסוף רואים ששלחו בנותיהם לישראל ר"ל הדבר שלא אוהבו בהיתר עשה אותו באיסור ומה שהיה קץ ממנו בהיתר עשהו בידו באיסור. וכאן האדם רואה איך בלק הפוך במחשבותיו אם אתה לא חפץ שבנותיך יתחתנו ביהודים למה שלחת אותם ואם אתה רוצה שיתחתנו למה שכרת בלעם והיית קץ מהם ולזה הקב"ה אמר לנו לזכור מה שעשו בלק ובלעם לא מה שעשו שרצו לקלל אותנו. אולם העצה של בנות מואב למען דעת צדקות ה' שהקב"ה יודע שמואב ועמון אינם ראוים שיתערבו עמנו ולזה צונו לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' אבל האדם שואל למה מה עשו? ולזה הפסוק אמר שלא נתנו לכם המאכל והמים ואם תאמר וכי אנו חסרים אמר לנו ראה עד היכן הגיעה מחשבתם, לא שכחו או אין להם, אלא רק מחשבתם באיסור אנשים אינם נקיים ולזה התורה עשתה לה פרשה שלימה לדעת שהקב"ה לא הרשיע אותם והם לא מגיע להם שיתערבו עמנו מחמת מעשיהם שמחשבתם רק לרעה.
ואנו כדי להזהר בדברים האלה שיכולים לעשות בהיתר בקלות ולפעמים תמצא שעושים אותם באיסור משל המאכל האדם קודם שיאכל צריך שיברך אז הוא אוכל בהיתר אין דבר יותר קל מזה ארבעה מלים ברכה ויהיה מותר אבל לפעמים תמצא אדם שיאמר לך שכחתי או אינו חושש, כאן האדם מרגיש שנהיה כבלק מה יש אם ברך מה הפסד! כל מאכל שאוכל היה בהיתר ונעשה באיסור הפסוק אמר לנו שמי שאוכל בלא ברכה גוזל אביו ואמו ואמרו חבר הוא לאיש משחית אביו הוא הקב"ה שלא שלמו אמו היא כנסת ישראל שהחסיר ברכה מהעולם חבר הוא לאיש משחית נחשב חבר לירבעם בן נבט אבד עצמו ואבד כל ישראל בגללו.
וזהו מה ר"ל מה שאמר הפסוק על מעשה בלעם ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה מה ר"ל מה התוספת והחסרון שיש בברכה של אדם רשע כבלעם אבל הפסוק כוונתו שאם אתה רוצה שתהפך הקללה ותצול ממנה צריך לך לברך ואם תאמר מה השייכות שיש בה בבלעם כמו שכתבנו לעיל שמי שאינו מברך דומה למעשה שעשאוהו בלק ובלעם וביותר שצריכים להזהר כשאוכלים בחתונות שבעל החתונה שמח בנו ושלם ממון רב לשמוח בנו והביא לנו מיני מאכלות ומשקאות לא נותנים עליו מאות עבירות. ואפי' שיאמר איני יודע מי אינו מברך צריך לו להזהר בדברים שצריכים נטילת ידים וברכת המוציא וברכת המזון אם יטול להם ידיהם ויאמר לו שברכתו המוציא, או לא יעשה דברים כאלו כלל, ודבר שאינו יודע אותו ישאל לרב. ויש הרבה אנשים שאינם יודעים ולכן בעל החתונה צריך לו להזהר. והחתן בליל חתונתו נמחלים לו כל עוונותיו למה יתחיל מאותה לילה ליתן עליו כמה עבירות ואנו המאכל שלפנינו צריכים לברך עליו ודבר שיש לנו בו ספק נשאל עליו או לא נאכל אותו וכשאנו מברכים אף הקב"ה מברך אותנו ויתן לנו הטוב והשלום והבריאות ויבוא משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה.
 
מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה

 



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *