פרשת בחקתי

62

 מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה

פרשת השבוע יש בה 7 מצוות עשה ו5 מצוות לא תעשה. מצוות עשה הם: א}‏ לערוך האדם שאמר ערכי עלי או ערך פלוני עלי ב} האדם שיש לו קרבן ואמר קדושת בהמה זו תתחלף בבהמה אחרת הקרבן והבהמה השניה יהיו קדושים ג} לערוך הבהמות שאם אדם קדש בהמה שנקרבה ונהיה בה מום או הקדישה לבדק הבית או קדש בהמה שהיא לא נקרבה ד} מי שקדש בית או דברים אחרים צריך להעריכם ה} אם אדם קדש שדה צריך להעריכה בכמה נמכרת עד ליובל ו} לשפוט משפטי החרמים למי שהחרים דבר מרכושו סתם חרם לכהנים ואינו שב ביובל רק אם אמר לבדק הבית ז} להפריש מעשר בהמה בכל שנה. ומצוות לא תעשה הם: א} שאין להחליף בהמה שקדשה לקרבן בבהמה אחרת ב} שאין להחליף הקדשים מקדושה לקדושה אחרת ג} שאין למכור החרמים רק אחר שיקחם הכהן ד} הבעלים אינם יכולים לפדות החרמים רק אחר שיקחם הכהן ה} שאין למכור ואין לפדות מעשר בהמה.

בתחילת הפרשה הכתוב אומר אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם, פירוש הפסוק על דרך הפשט שאם נלך בחוקי השי"ת ר"ל המצוות שאין בהם טעם לפי דעתינו הקצרה ונשמור מצוות לא תעשה ונקיים מצוות עשה אז יתן לנו כל הטוב. יש לשאול שתי שאלות: א} מה ר"ל בחקתי תלכו היה לו לומר תשמרו או תעשו? ב} החוקים הללו עשה או לא תעשה, אם הם עשה שייכים לועשיתם אותם, ואם לא תעשה שייכים למצותי תשמרו ואין לומר שהכתוב מצווה אותנו יותר על המצוות שאין יודעים הטעם שלהם שאנו מצווים שאף המצוות שלפי דעתינו יש בהם טעם, לא הוא הטעם העיקרי שלהם, ואנו מצווים שנקיים אותם שהשי"ת צוונו עליהם ולא מחמת שדעתינו אומר לנו לקיים אותם, ולזה השאלה היא מה ר"ל בחקתי תלכו?

כדי להבין הדבר הזה נתחיל  להקדים מה שנאמר בפרקי אבות אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס וכו', יש לשאול למה התנא ביקש ממנו ככה, והרי אם אדם יחשוב על השכר יתגבר יותר ביראת ה', אולם נבאר דברי התנא כאדם שעובד במפעל אם יחשוב על המשכורת ויראה המפעל כמה מביא כסף מעולם אינה מספקת לו המשכורת ואינו יכול לעבוד היטב, יאמר אנו נעבוד ובעל המפעל יקח את כל הכסף! אבל הוא אינו יודע ההוצאות שמוציא בעל המפעל, משכורת הפועלים, התקנת תכשירי המפעל, מס הכנסה, ושאר ההוצאות, ובלילה אין אפשר לו לישון יחשוב איך יעבוד כדי למכור הסחורה וכדי לשלם פועליו שהוא אחד מהם, ואם כל פועל יחשוב ככה העבודה במפעל אינה מתקיימת, ולא יכינו מה שצריך להם שעובדים בלא נחת רוח, ויבוא יום ויסגור המפעל, וישב הוא בטל, אבל אם הוא לא יחשוב כמה המפעל מכניס כסף ויחשוב רק על עבודתו כדי שיצליח המפעל כדי שימצא הוא עבודתו, וכל אחד יחשוב ככה אז המפעל יצלח והוא תמיד יעבוד שם. גם כאן ככה אם אדם יחשוב על שכר המצות ולפעמים האדם בעולם מזלו אינו טוב ושכר המצוות בעוה"ב ולא בעוה"ז יתחיל לקוץ ולא יקיים המצוות היטב, והניסיון הראשון יפול בו, ולזה התנא אמר לנו אם רוצים לקיים המצוות ולא יוכל היצה"ר להתגבר עלינו לא נחשוב על השכר.

וזהו מה שאומר לנו הכתוב, אם בחקתי תלכו ר"ל אם תקיימו המצוות לפי היסוד שהם חוקות ואין בהם שום טעם רק מחמת שהשי"ת צוונו אז אפשר לשמור המצוות, וזהו מה ר"ל תלכו, תלכו בדרך הזאת של החוקות ולא תחשבו על שום דבר לא שכר ולא טעם.

רבותי! צריכים לשים לפנינו שאנו לפני השי"ת ונקיים התורה והמצוות מחמת שהשי"ת צוונו וצריכים אנו לשמוע בקולו, לא מחמת שהשי"ת הבטיח לנו השכר או מחמת שיראים מהעונש, כשאדם מתחיל בראשו הרעיון הזה אפשר לו להתרחק בדין, אם ימצא רשעים חיים באושר או נמצא שהעולם אינו הולך אתנו טוב נתחיל לחשוב איפה השכר והעונש, ונחשוב במחשבות זרות, שהשכר של התורה והמצוות בעוה"ב, ורק יש העדפה של המצוות שנוסיף עליהם ונקבל מהם בעוה"ז, והעונש של הרשעים צריך להתחיל לקבל ממנו בעולם הזה  כמו שאומר התנא בפרקי אבות ואל תתיאש מן הפורענות, ולזה המלה שאמרה לנו התנא אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל שכר, המחשבה הזאת אינה משארת אותנו לעשות רכוז ביראת ה' בכל אופן.

ונביא מעשה שכתוב בסדור שאל אביך ויגדך להבין איך צריכים להתנהג כשיתגבר עלינו היצה"ר ורוצה להרחיקנו מיראת ה'. אדם מספר כשהיה בלונדרה הוא וחביריו פעם בליל ראשון הלכו לבית של אשה יראת שמים ונותנת הרבה צדקות, ישבו בביתה ובכלל שיחתם ספר הוא מעשה, שיש אדם עשיר וירא שמים מגרמניה שפעם חשב לחשוב אף בעוה"ב שלו, והחליט שיהיה עובד רק חצי יום וחצי יום השני יעסוק בגמילות חסדים ותלמוד תורה, אלא חוץ ממה שאינו עובד בחצי היום השני אפי' בחצי יום הראשון העבודה לא היתה טובה בכלל, המשפחה שלו התחילה להתלונן עליו ואמרה לו שצריך לו לחזור לעבוד כמו שהיה מקודם והתחילו לחשוב שמוחו התחיל להתבלבל, אולם אשתו היתה צדקת לא אמרה לו כלום, וכשנתגבר אליו הלחץ ממשפחתו ומצא עצמו שצריך לעשות החלטה, שמע שהרב חפץ חיים בא לוינה באסיפה גדולה, הלך ונסע לו, אולם מצא מאות עומדים ומחכים להפגש אותו לנשק לו ידו ולקבל ממנו ברכה. הוא עמד אחריהם וחכה עד שהגיע אליו נכנס לפניו, וכשנכנס מצא אותו נאל ידיו לאכול והתחיל לומר מזמור לדוד שקודם ברכת המוציא, וכשהגיע אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי שאל מה אומר כאן דוד המלך והשיב שיהודי חושב ללכת במעשים טובים וחסד ימצא המשפחה שלו הולכת אחריו כדי שיבטל והוא אומר מי הצריך אותי לעשות חזר אחזור כמו שהייתי יותר טוב, אולם הוא לא ידע שמן השמים גזרו עליו שיקוצו אותו, וכאן דוד המלך אומר לנו אך טוב וחסד חשבתי לעשות הטוב אולם ירדפוני עם כל זה כל ימי חיי אפי' שרדפו אחרי כל ימי חיי אינו מבטל, ושבתי בבית ד' לאורך ימים עד שאשוב לה' אינו מבטל בגמילות חסדים. האיש הזה כששמע הפירוש הזה הלך וחזר אמר קבלתי התשובה. כאן בפתע פתאום אם האשה פתחה הדלת שהיתה צנועה ואינה יושבת לפני האנשים וידועה צדקת ואוספת כסף לעניים, ודמעות יורדים מעיניה ואמרה להם שהאיש הזה הוא אישה, זה אחת מדרכי היצה"ר, והאדם אם לא יחשוב שהמצוות לצורך השי"ת ולא כדי לקבל שכר אפשר לו שיקל בעבודת ה', ובפרט צריכים לחשוב הרבה בחנוך ילדינו על התורה והמצוות שהם העתיד שלנו ושהתורה תמיד תהיה למעלה.

ונביא מעשה אחר שכתוב בספר שאל אביך ויגדך שרבי אלחנן וורסמן הי"ד שהוא נולד בעיר גרמניה המעשה הזה קרה קודם בקצת ממלחמת העולם השנייה, כשהלך לארצות הברית לקאסוף כסף לישיבתו והיה ידוע מאד שהוא מקובל והיו באים אליו לקבל ברכות ולעצות אתו, בא אליו אדם שאף הוא נולד בגרמניה וגר בארצות הברית כאילו בא לרב כדי שיסכים לו ולא לקבל ממנו עצה, אמר לו שבנו בגיל חמש עשרה שנה ורוצה להוציאו לעבודה יפה תורה עם דרך ארץ, אמר לו רבי אלחנן נכון שכל תורה שאין עמה דרך ארץ סופה בטלה אולם ידוע ערך מצות המילה שאמרו חז"ל שהיא שקולה נגד כל המצוות שבתורה, אבל אם אדם נפטרו לו שני אחיו מחמת התורה השלישי לא יעשה לו מילה מחמת סכנת נפשות, ועתה הנך יודע שיציאת בנך מהישיבה סכנת נפשות, שהדין הולך וחסר מאד ואפשר ללמוד מהם, ולזה מחמת סכנת נפשות נבטל דברי חכמים יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, כמו שמבטלים המילה מחמת סכנת נפשות, ונקיים מלת מתו אחיו מחמת מלאכה כמתו אחיו מחמת מילה, האיש הזה לא שמע לדברי הרב והוציא בנו לעבודה, אולם אחרי שנה נפטר, כל זה מחמת שיצאה מלה מהרב מתו אחיו אפי' שכוונתו לא היתה לקלל אותו. אנו אין יכולים לקיים הדבר הזה ואין באפשרותינו להשאיר בנינו על התורה עד שיגדלו ואין לנו רק איזה תלמידים שהנשמה שלהם קדושה ושהוריהם הסכימו להשאירם ללמוד עד שיגדלו אבל אנו אין יכולים דבר הזה ומוציאים בנינו לעבודה כשנקראים בעודם קטנים. מה צריך לנו לעשות? צריכים לשים עינינו עליהם היטב שמקודם לא היתה אפשרות כדי להוציא לתרבות רעה כזמן הזה, ולזה צריכים לשים עינינו בכל האפשריות, שהילד כשימצא אצלו קצת כסף וימצא שאין משימים עיניהם עליו והוא דעתו עדין אינה מיושבת עליו ויראה תענוגי עוה"ז אפשר שיצא לתרבות רעה עם חבירים רעים, אבל כשנשים עינינו עליהם משעודם קטנים עד שיגדלו ויהיו בר דעת אין להראות עליהם עוד ונהיה בטוחים עליהם בעוה"ז ובעוה"ב, ונהיה אנו בשלוה בעוה"ז ובעוה"ב. יהי רצון שהשי"ת יעזרנו שנשמור על עצמינו ועל בנינו ויתן לנו הטוב והשלום והבריאות וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה.



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *