פרשת בחקותי

359

 

 
פרשת השבוע יש בה 7 מצוות עשה ו5 מצוות לא תעשה.
מצוות עשה הם:
א}‏ לערוך האדם שאמר ערכי עלי או ערך פלוני עלי ב} האדם שיש לו קרבן ואמר קדושת בהמה זו תתחלף בבהמה אחרת הקרבן והבהמה השניה יהיו קדושים ג} לערוך הבהמות שאם אדם קדש בהמה שנקרבה ונהיה בה מום או הקדישה לבדק הבית או קדש בהמה שהיא לא נקרבה ד} מי שקדש בית או דברים אחרים צריך להעריכם ה} אם אדם קדש שדה צריך להעריכה בכמה נמכרת עד ליובל ו} לשפוט משפטי החרמים למי שהחרים דבר מרכושו סתם חרם לכהנים ואינו שב ביובל רק אם אמר לבדק הבית ז} להפריש מעשר בהמה בכל שנה. ו
מצוות לא תעשה הם:
א} שאין להחליף בהמה שקדשה לקרבן בבהמה אחרת ב} שאין להחליף הקדשים מקדושה לקדושה אחרת ג} שאין למכור החרמים רק אחר שיקחם הכהן ד} הבעלים אינם יכולים לפדות החרמים רק אחר שיקחם הכהן ה} שאין למכור ואין לפדות מעשר בהמה.
 
בפרשת השבוע יש כמה שאלות: א} למה התוכחה של השבוע הזה מדברת בלשון רבים והתוכחה שבפרשת כי תבוא מדברת בלשון יחיד? ב} למה אחר התוכחה הפסוק אומר ואף גם זאת וכו' לא מאסתים ולא געלתים לכלותם וכו' ובפרשת כי תבוא אמר רק אלה דברי הברית וכו'? ג} הפסוק אחרי התוכחה אמר אלה החקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל וכו' היה לו לאומרה בסוף סדר במדבר או לכל הפחות בסוף הפרשה אם כוונתו על כל התורה?
 
אולם ידוע כשהקב"ה מעניש אותנו לפעמים העונש יבוא על כלל ישראל ולפעמים ישא צדיק שהוא כנגד הרבה אנשים כמו שמצינו ביהושע אחרי שבני ישראל נלחמו עם יריחו ויהושע עשה חרם על כל שללה ויש מי שלקח מהחרם ואח"ך הלכו להלחם עם העי ומתו בני ישראל 36 איש חז"ל אמרו שלא נפטר רק אחד והוא יאיר בן מנשה שנחשב כ36 איש מן הסנהדרין וכמעשה של רבי משה לוי ז"ל וזיע"א {בעל מנוחת אהבה וברכת ה'} שנפטר בן 39 שנה ובשעת הלויתו היו דורשים עליו ועמד רב מקובל לדרוש ואמר להם אני מגלה לכם סוד גדול שנגזרה גזרה משמים כדי שיפטרו 12000 איש מישראל, והקב"ה החליפה באדם שערכו כ12000 שהוא הרב הזה. ועכשיו אני רואה בעיני כמה מלאכי השרת באים להקבילו בשמחה רבה ואנו שהפסדנו הפסד גדול.
 
והצדיק לפעמים נענש על דבר אחר אם לא מוכיח כל האנשים כמו שכתוב במסכת שבת שהאדם שיכול להוכיח על אנשי ביתו ואינו מוכיח נתפס בעוונם ומי שיכול להוכיח לאנשי עירו ואינו מוכיח נתפס על העוון של כל אנשי עירו ומי שיכול להוכיח על כל העולם ואינו מוכיח נתפס על העוון של כל העולם אפי' שהוא לא עשה עון כלל. כמו שקרה בזמן חרבן בית ראשון שהקב"ה אמר למלאך גבריאל לך וכתוב אות תא"ו בדיו במצחם של צדיקים ותא"ו במצחם של רשעים בדם כדי שהמשחית יבחין בין צדיקים לרשעים. ותא"ו ר"ל תחיה והאחרת ר"ל תמית. באה מדת הדין לפי הקב"ה ואמרה לו מה נשתנו אלו מאלו? אמר לה אלו צדיקים גמורים ואלו רשעים גמורים אמרה לו היה להם להוכיח אותם ולא הוכיחו. אמר לה אני יודע שלא שומעים להם אמרה לו לפניך גלוי וידוע אבל לפניהם לא. מיד הקב"ה נתן לו רשות להרוג אף הצדיקים ולא זה בלבד אלא אמר לו שיתחיל להרוג אותם הראשונים. וידועה השאילה וכי הקב"ה אינו יודע דברים אלו? אולם חז"ל תירצו כדי שאנו נתעורר ונוכיח זה את זה. וידוע שמזמן ירבעם בן נבט עד שבא סנחריב והגלה עשרת השבטים היו עובדים עבודה זרה והקב"ה לא הגלה אותם רק בזמן יהושע בן אלה שאמר להם שמי שרוצה ללכת לבית המקדש ילך, שמתחלה היו נענשים רק המלכים שלא היו מניחים אותם ללכת. וישראל היו אומרים שאנו אוהבים רק הקב"ה ויראים להרוג אותנו אבל כשיהושע בן אלה הרשה להם שהציל עצמו מעוונם והם נענשו.
 
וזהו מה שרוצה לרמוז לנו הפסוק לפעמים נענשים רבים ר"ל כל האנשים ולפעמים יחיד שהוא הצדיק. ולזה התוכחה נשתנית מלשון רבים ללשון יחיד שלא יאמר האדם הרי אני עושה עבירות וברוך ה', יש צדיק מסכין שלא עשה כלום קבל עוונך ועוון האחרים אולי תתעורר ותשוב בתשובה. ובסוף התוכחה שבלשון רבים סיים הפסוק ואף גם זאת וכו' לא מאסתים ולא געלתים לכלותם כשהאדם יראה שהרבה אנשים נפטרים יראה אולי כלים ח"ו כמו שקרה בזמן הגרמנים ימח שמם מי היה חושב שישארו מן היהודים שאטלר ימח שמו היה גבור מאוד וכל המדינות לא חשבו כלל להציל היהודים, ולהפך מצינו הרבה שלא רצו לקבל אותו והניחו אותנו שנפול בידם. אבל הקב"ה אמר לנו לא מאסתים ולא געלתים לכלותם והצילנו.
 
כשיפטר צדיק אין אנו מרגישים שהיתה באה כליה בישראל ח"ו, נפטר אדם אחד והוא ערכו בכמה אלפים. ולזה הפסוק אמר רק אלה דברי הברית שהקב"ה כרת עמנו שלא נכלה ח"ו. ולזה הפסוק בסוף התוכחה אמר אלה דברי החקים שאם אתה רוצה אותם חק שאינך יודע הטעם כמו שאנו רואים שכמה אנשים מלינים על מעשה הגרמנים הקב"ה איפה היה ח"ו או על צדיק שיפטר בגיל 39 שנה, והמשפטים ותוכל לראותם משפטים שטעמם שכיח והקב"ה יודע מה לעשות. ואיך אתה יודע? והתורות שפירש רש"י הם תורה שבכתב ותורה שבעל פה תלמד התורה ותמצא שהקב"ה הוכיח אותנו ולמד במסכת שבת ותדע למה נפטרים הצדיקים. וזה למה כאן אמר בינו ובין בני ישראל שהעונשים ישר לבני ישראל ובכי תבוא אמר את בני ישראל על ידי אדם אחר שהוא הצדיק. וזהו למה בפרשת כי תבוא הפסוק אמר מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב ר"ל לא תאמר שוים כל אחד ומינו.
 
רבותי! לפני עשרים שנה אף אחד לא היה עולה בתוכחה ביום השבת בספר תורה וקרוב מאד היו מעבירים אותה שחושבים שהתוכחה היא קללות אבל האנשים התעוררו וידעו שהתוכחה היא התוכחת שמוכיח אותנו הקב"ה לשוב בתשובה אבל אנו קוראים אותה כמצליף ואין אנו יודעים מה יש בה שהקב"ה אומר לנו הטוב שאנו מקבלים אם עושים המצוות והעונש שאנו מקבלים אם עושים עבירות. אבל האדם יאמר הריני ברוך ה', זהו למה חזר ושנאה בפרשת כי תבוא לומר לנו שלפעמים העונש שמעניש אותנו בו הקב"ה הוא פטירת צדיק אבל פטירת הצדיק אינה מועלת תמיד כמו שראינו בזמן החרבן שנפטרו צדיקים עם הרשעים וגם בזמן הגרמנים משני סיבות א} כשהקב"ה יתן רשות למשחית אינו ניצל רק מי שיש לו זכות גדולה ב} שלא הוכחנו זה את זה שאנו ישראל ערבים זה בזה וכאלו אדם אחד.
 
ולזה צריכים כשהאדם מוכיח אותנו אין רבים עמו ואין עונים אותו תירוצים של שטות ומקבלים התוכחות בסבר פנים יפות ואומרים לו טעינו יצר הרע נתגבר עלינו אולי ימצא עצה מחבירו איך ישתלט על היצר הרע, וכשהוא מקבל התוכחות חבירו תמיד מוכיח אותו כשימצא אותו טועה, והוא שהרויח. שאנו עם ישראל לפי מה שאנו עושים עבירות תמיד יש לנו ניצוצי קדושה בתוכינו ואין אנו יודעים אימתי יתגבר הנצוץ הזה. ואם לא שמענו דבריו היום יבוא יום ומקבלים דבריו ונשוב בתשובה. משל כשתמצא חברה אוכלים גרעינים בליל השבת קודם הקדוש תאמר לו אסור יאמר לך התנהגתי ככה והמנהג קודם הדין. וכשהאדם ישמע התירוץ הזה יאמר זה מתלוצץ עלי ואיני מוכיח אותו עוד פעם, ושניהם הפסדו. או יאמר לו מה יש בו המעשה הזה שעשיתי אותו או יאמר לו העולם נשתכלל עתה זמן האנטרנית, חללית, ותאמר לי דבר זה אין עושים אותו!
 
נכון שהעולם נשתכלל אולם ההשתכללות בכלל לא היתה נגד הדין יכולים לעשות הפלפון ותכתוב על המחשב ותעבוד באנטרנית ותשמור דינך ולא ר"ל מחמת האנטרנית צריכים לחלל השבת או אוכלים הטריף או אין מתפללים, מה הקשר שיש זה בזה! יש גוי שהיה מספר עמי אמר לי למה עדיין אתם מאוחרים אתם שומרים השבת העולם נשתכלל אמרתי לו אני עדיין עומד בשבת ובוא נלך לשוק ביחד אתה בשטריך ואני בלא שום דבר ונראה מי עושה צרכיו יותר מזה. מעולם ההשתכללות לא היה הוא היסוד. נכון שההשתכללות עוזר לאדם שיקל לו בעבודתו ועושה צרכיו מיד אבל היסוד הוא כשהאדם עומד בדינו שהמצאת השפע וחסירתו הוא ביד הקב"ה. והקב"ה אמר לנו בפרשת השבוע אם אתם שומעים דברי אני נותן לכם הטוב ואנו כולנו יודעים שהדבר שרוצה הקב"ה לעשותו אינו יכול להעמידו אף אחד לא אנטרנית לא מטוס לא טיל ולא חללית והקב"ה עושה מה שהוא רוצה. ונתן לנו כל זה רק להקל לנו העולם כדי ללמוד התורה ונקיים המצוות בשלוה אז כל ההשתכללות יהיה לטובתינו והקב"ה ישלח לנו הטוב והשלום והבריאות ויבוא משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה. 
מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה


אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *