פרשת אמור

680

 

 
נצטווינו בפרשה עשרים וארבעה מצוות עשה ושלושים ותשעה מצוות לא תעשה.
מצוות עשה הן:
א} שכוהן הדיוט ורוצה לומר אינו כהן גדול מטמא לשבעה קרובים והם אביו ואמו בנו ובתו אחיו ואחותו ואשתו.
ב} לכבד הכוהן שכל דבר של מצוה מתחילין בו כגון לעלות לספר תורה הראשון וכדומה וגם חלקו יהיה ראשון.
ג} שכהן גדול מתחתן עם אשה שלא התחתנה כבר וגילה יהיה פחות משתים עשרה שנה.
ד} להקריב קרבן רק מבהמות שאין בהם מום.
ה} להביא קרבן רק מבן שמונה ימים ומעלה.
ו} לקדש שם שמים.
ז} לשבות בחג הפסח.
ח} להקריב קרבן מוסף בשבעת ימי הפסח.
ט} לשבות ביום השביעי של פסח.
יו"ד} להקריב העומר.
י"א} לספור ימי העומר.
י"ב} להביא שתי הלחם בחג השבועות.
י"ג} לשבות בחג שבועות.
י"ד} לשבות בחג ראש השנה.
ט"ו} להקריב קרבן מוסף ביום ראש השנה.
ט"ז} לצום ביום הכפורים.
י"ז} לשבות ביום הכפורים.
י"ח} להקריב קרבן מוסף ביום הכפורים.
י"ט} לשבות בחג הסוכות.
כ'} להקריב קרבן מוסף בשבעת ימי הסוכה.
כ"א} לשבות בשמיני חג עצרת.
כ"ב} להקריב קרבן מוסף בשמיני חג עצרת.
כ"ג} לקיים מצות לולב בשבעת ימי הסוכה.
כ"ד} לשבת בסוכה בשעת ימי הסוכה.
מצוות לא תעשה הן:
א} אסור לכוהן להיטמאות למתים חוץ משבעה הקרובים שנזכרו לעיל.
ב} כהן שטבל ועדיין לא העריבה שמשו אסור לו לעבוד בבית המקדש.
ג} אסור לכהן להתחתן עם זונה.
ד} כוהן שעבר והתחתן עם אשה האסורה לו וילדה לו בת אסור לכהן אחר להתחתן עם אותה בת ואותה בת נקראת חללה.
ה} אסור לכוהן להתחתן עם גרושה.
ו} אסור לכוהן גדול להיכנס במקום שיש שם מת.
ז} אסור לכוהן גדול לגעת במת אפילו הוא אביו ואמו.
ח} אסור לכוהן גדול להתחתן עם אלמנה גרושה חללה וזונה.
ט} אסור לכוהן גדול להתקרב לאלמנה אפילו לא יקחנה.
יו"ד} אסור לכוהן בעל מום לעבוד בבית המקדש.
י"א} אפילו במום עובר אסור לו לעבוד אלא אחר שיתרפא.
י"ב} אסור לכוהן בעל מום ליכנס לבית המקדש.
י"ג} אסור לכוהן טמא לעבוד בבית המקדש.
י"ד} אסור לכהן טמא לאכול תרומה.
ט"ו} אסור למי שאינו כהן לאכול התרומה.
ט"ז} אפילו תושב ורוצה לומר שהוא מושכר לכל ימי חייו וכן שכיר שהוא מושכר לכמה שנים אסורים לאכול תרומה.
י"ז} כוהן ערל אסור לו לאכול תרומה.
י"ח} אסור לחללה לאכול חזה ושוק של הקרבנות.
י"ט} אסור לאכול תבואה שעדיין לא הופרשה ממנה תרומות ומעשרות.
כ'} אסור לומר על בהמה בעלת מום שהיא לקרבן.
כ"א} בהמות של הקרבנות אסור לעשותם בעלי מומים.
כ"ב} אסור לשחוט בעלי מומים לקרבן.
כ"ג} אסור להקריב אימורי בעל מום על המזבח.
כ"ד} אסור להזות דם בעל מום על המזבח.
כ"ה} אסור לעקר זכר אפילו זכר בהמות.
כ"ו} אסור להקריב בהמת עכו"ם והיא בעלת מום.
כ"ז} אסור לשחוט בהמה טהורה היא ואמה ביום אחד.
כ"ח} אסור לעשות דבר שנגרם ממנו חילול ה'.
כ"ט} אסור לעשות מלאכה ביום ראשון של פסח.
ל'} אסור לעשות מלאכה ביום שביעי של פסח.
ל"א} לפני הקרבת העומר אסור לאכול תבואה חדשה.
ל"ב} לפני הקרבת העומר אסור לאכול קלי חדש.
ל"ג} לפני הקרבת העומר אסור לאכול כרמל חדש.
ל"ד} אסור לעשות מלאכה בחג השבועות.
ל"ה} אסור לעשות מלאכה בראש השנה.
ל"ו} אסור לאכול ולשתות ביום הכפורים.
ל"ז} אסור לעשות מלאכה ביום הכפורים.
ל"ח} אסור לעשות מלאכה ביום ראשון של סוכה.
ט"ל} אסור לעשות מלאכה בשמיני חג עצרת.
 
ויש לשאול כמה שאלות:
א} כתיב "ויאמר ה' וכו' אמור אל הכוהנים וכו' ואמרת אליהם וכו',, למה אמר הפסוק שלושה פעמים לשון אמירה?
ב} למה כתיב בלשון אמירה שהיא לשון רכה ולא כתיב כרגיל וידבר?
ג} למה הכוהנים אינם מטמאים למתים אם תאמר בשביל שהם עובדים בבית המקדש היה לו לפסוק לאסור רק על העובדים שלא היו כולם עובדים בבית המקדש אלא היו מחולקים לעשרים וארבעה משמרות וכל משמרה עובדת שבוע ואף על פי שבאותו זמן היו רק אהרון ובניו והיו עובדים כל השנה מכל מקום התורה ניתנה לדורות ולא רק לאהרון ואם הפסוק אוסר רק על העובדים היינו מבינים שאהרון ובניו אסורים כיון שהם עובדים ולדורות אסור רק העובדים והשאר מותרים?
 
נקדים עוד שאלה למה ציווה ה' יתברך להתאבל על מות אחד משבעה קרובים והתשובה כדי להזכיר את האדם שסוף אדם למות ולא יטעה וילך אחר מחשבות לבו ויעשה עבירות ולכן כשמת לו מת חייב להתאבל ולהרגיש שסוף אדם למות ויתעורר לבו ויחזור בתשובה.
 
כתוב במסכת הברכות מי שיצרו מתגבר עליו ילמד תורה נצחו מוטב ואם לא נצחו יקרא קריאת שמע נצחו מוטב ואם לא נצחו יזכור לו יום המיתה. ויש לשאול למה לא אמרו רבותינו זכרונם לברכה שיזכור בתחילה יום מיתה וחסל?!
 
ברם מי שלומד התורה יראה ויבין את גבורת ה' יתברך והאדם להבל דמה ועל ידי זה ימנע מעשיית העבירות ואם למד האדם התורה ולא הבין יקרא קריאת שמע שיש בה קיצור התורה ויראה שם את גודל גבורת ה' יתברך ואם עדיין לא הבין יזכור את יום המיתה ולפני מי אנחנו עתידים ליתן דין וחשבון ודבר זה הכול מבינים אותו.
 
וכיון שיש בני אדם שרדפו אחרי תאוות לבם ואחרי יצר הרע ועכשיו רוצים לתקן והדבר קשה להם לכן לא אמרו רבותינו זכרונם לברכה לזכור בתחילה יום המיתה שאז האדם מתגבר על היצר הרע רק מפאת הפחד ונמצא עובד את ה' יתברך מיראה ולא מאהבה ולכן התחילו בלימוד תורה שהיצר הרע יחשוב אם אפציר בו לעשות עבירה ילך וילמד תורה ועושה מצוות ומה הועלתי רציתי להחטיאו ונמצא זוכה ויתרחק ממנו ואם בכל זה האדם לא הבין גדולת ה' יתברך ולא התגבר על יצרו יקרא קריאת שמע שבה ימצא שצריך לעבוד את ה' יתברך מאהבה ואם בכל זה לא הבין עדיף שיזכור יום המיתה ויעבוד את ה' יתברך מיראה ממה שלא יעבוד כלל ומתוך שלא לשמה בא לשמה.
 
ולכן ציוה ה' יתברך לכוהנים שלא להיטמאות לשאר המתים חוץ משבעה קרובים כיון שבלאו הכי הם בית המקדש ורואים את נפלאות ה' יתברך ועל ידי זה חוזרים בתשובה ומקיימים מצוות ומתרחקים מן העבירות ואינם צריכים לזכור את יום המיתה ואם תשאל למה אם כן מטמאים לקרובים התשובה היא שאחר חרבן בית המקדש יזכרו את יום המיתה על ידי אותם קרובים אבל כוהן גדול אסור לו להיטמאות אפילו לאחד משבעה קרובים כיון שאין כוהן גדול אחר החורבן.
לכן אמר הפסוק "אמור אל הכוהנים ואמרת אליהם" כשיתגבר היצר הרע אינם צריכים אלא לשני דברים שהם "אמור ואמרת" ורוצה לומר שילמדו התורה וקריאת שמע אבל לשלישית אינם צריכים ולכן אמר בלשון אמירה שהיא קלה כדי שיקיימו ויעבדו את ה' יתברך מאהבה ולא מיראה.
 
אחי היקרים!!! בשבוע שעבר מתחילים בפרקי אבות עקביא בן מהללאל אומר שהרצה להתרחק מהעבירות יזכור שלושה דברים:
א} מאין בא מטפה סרוחה.
ב} ולאן הולך למקום עפר רמה ותולעה.
ג} ולפני מי עתיד ליתן דין וחשבון לפני ה' יתברך. שה' יתברך גדולתו וגבורתו לאין שיעור.
ויש לשאול למה אלו השלושה מצילים אותנו מהעבירות? והתשובה היא שכמעט כל העבירות באים על ידי מדת הגאוה וכשהאדם יתרחק ממידת הגאוה על ידי זה יתרחק גם משאר העבירות כשהאדם ישים את ה' יתברך תמיד לנגד עיניו ידע שהאדם להבל דמה ועל ידי זה יתרחק מהעבירות.
בערינו ברוך ה' כולם יודעים ומכירים ת ה' יתברך ועל ידי זה קל מאוד להתגבר על היצר הרע ולהתרחק מהעבירות כשהיצר הרע מפציר באדם לעשות עבירה יזכור את גדולת ה' יתברך ובטח שעל ידי זה לא יתן לו לבו לחטוא אלא להיפך יהיה רץ על המצוות לעשות רצון אביו שבשמים.
ענין הגאוה האריכו בו הרבה רבותינו ואין לנו מקום להאריך בו ולכן מי שמרגיש את עצמו שיש בו מידת הגאוה וגם מרגיש שהיצר הרע רוצה להתגבר עליו ילמד בספרי מוסר על ענין הגאוה וכשמסיר הגאוה ממילא אינו עושה העבירות ויחזור בתשובה שלמה.
ויהי רצון שה' יתברך יעזרנו על דבר כבוד שמו לעשות את כל מצוותיו באהבה ובזכות זה נזכה בחיי ביני ומזוני ויגאלינו גאולה שלמה בקרוב אמן!!!
מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה

 



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *