פרשת אחרי מות

1024

 

 
פרשת השבוע יש בה שתי מצוות עשה וששה ועשרים מצוות לא תעשה. מצוות עשה הם: א} הכהן גדול עושה עבודה של יום כיפור ב} כששוחטים חיה או עוף מכסים דמם. ומצוות לא תעשה א} הכהנים אינם נכנסים לבית המקדש רק לצורך עבודת המקדש ב} אין שוחטין קדשים חוץ מן העזרה ג} אין לשחק ושלא לנגוע בנשים. ומארבע לששה ועשרים דינים של עריות והנשים שאסור להתחתן מהם.
 
בפרשת השבוע יש לשאול הקב"ה אמר למשה רבינו שיאמר לנו שלא לעשות כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען רק את משפטי תעשו וכו' למה אמר רק כנען ומצרים וכי שאר אומות העולם חסידים גדולים שיכולים לעשות כמותם? בשלמא כנען יש לומר כדי שיסיים לומר לנו שארץ ישראל קדושה ואינה מקבלת טומאה ושלא תגרש אותנו כמו שגרשה הכנענים אבל ארץ מצרים למה ואפי' שמצרים היתה טמאה יותר מכולם היה לו לומר כמעשה הגויים ואז אני יודע שכ"ש מצרים לא אבל ככה יכולים לומר שרק מצרים שהיא טמאה הרבה אבל שאר העמים שפחות ממנה בטומאה יכולים לעשות כמותם?
 
אולם כדי לתרץ נתחיל לתרץ שאילה אחרת בכמה פעמים הפסוק אומר שאנו עבדים להקב"ה שהוא הוצאנו מעבדות מצרים ויש לשאול א} וכי הקב"ה הוצאנו מעבדות כדי שיתן אותנו בעבדות אחרת? ב} וכי אם הקב"ה לא הוצאנו ממצרים אין אנו עבדים להקב"ה אנו וכל העולם כולנו תמיד עבדים של הקב"ה ויש לשאול עוד בתפלה אנו אומרים את חג המצות הזה זמן חרותינו איפה החרות הזה הרי אנו עבדים? אולם ידוע מה שפירשו חז"ל על הפסוק כתוב על הלוחות אל תקרא חרות אלא חירות ואין מי שנקרא בחירות רק מי שקורא בתורה ומקיים המצוות. ולמה נקרא בחרות והרי הוא קשור במצוות? אולם חז"ל אמרו שהאדם בטבעו רוצה לשמוע דברי הקב"ה ויקיים המצות אבל יצר הרע הוא שאינו מניחו לעשותם בתחילה יבוא לו בקלות כמו האורח ואח"ך יהיה הוא האדון והאדם הוא העבד שלו. וכשהאדם לא יעשה רק הדבר שרוצה אותו הקב"ה נקרא נשתחרר מהעבדות של היצר הרע ונקרא בחרות. ובזה יתיישבו כל השאלות הקב"ה אמר לנו שאנו נעשינו עבדים שלו ונקראו בני חורין משום שהוציאנו ממצרים ששם היינו עבדים של היצר הרע בעזרת המצריים ולזה חג המצות קוראים לו זמן חרותינו שנשתחררנו מהיצר הרע והולכים לקבל התורה. ולזה הפסוק אמר כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו ולא אמר כמעשה אנשי מצרים ר"ל הדבריים שהייתם עושים אותם במצרים כשהיצר הרע היה שולט בכם רק את משפטי תעשו שעכשיו נשתחררתם ממנו ויכולים לעשות מצוות הקב"ה.
 
ובדרים אלו יתיישבו כמה שאלות בהגדה שקוראים אותה בליל פסח, ידועים השאלות ששאלות חז"ל על דברי המגיד שאמר אלו לא הוציאנו ה' אלוהינו משם עדיין אנחנו ובנינו ובני בנינו משועבדים לפרעה במצרים א} והא הקב"ה אמר לאברהם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה ב} למה אמר משועבדים ולא עבדים? ויש לשאול עוד המגיד אמר אפילו כולנו חכמים וכו' מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים מה בא ללמדנו המגיד וכי יש מצוה שהחכמים פטורים ממנה וכי שמענו פעם שהחכם פטור מתפילין או מסוכה או ממצוה אחרת? ועוד שמביא ראיה ממעשה ברבי אליעזר וכו' שהחכמים אלו היו מספרים ביציאת מצרים אולי במקרה אם מספרים מה הראיה שיש? ועוד שאח"ך המגיד התחיל מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו מה ענין הספור הזה בספור יציאת מצרים מה איכפת לנו בהם עובדים מה שרוצים?
 
אולם בדברים שכתבנו לעיל יתיישבו כל השאלות נכון שאנו היינו יוצאים אחר ארבע מאות שנה אולם היינו משפיעים במעשים של פרעה וחביריו וממדותיהם ולזה המגיד אמר משועבדים לא עבדים אולם המחשבה שלנו משועבדת להם ונעשה כמותם ואדם היה טועה ויאמר סיפור יציאת מצרים למה כדי שהאדם יזכור שאנו יצאנו מתחת שעבוד מצרים והיצר הרע של מצרים ונהיה יראי שמים ובני חורין ולזה החכמים שהם יראי שמים אינם להם שום סיבה כדי לספר ביציאת מצרים ולזה המגיד אמר לנו אפי' שאנו חכמים צריכים לספר בספור יציאת מצרים תדע שרבותינו שאנו חיים מהם עד עכשיו ושאין עושים לעולם דבר ללא שום סיבה וכי אין להם מה לעשות שישבו לספר ביציאת מצרים לא חמש דקות ולא רבע שעה אלא עד הבקר אלא משום שאף כל האנשים צריכים לספר בספור יציאת מצרים.
וזהו מה שסיים המגיד כנגד ארבעה בנים דברה תורה לכל האנשים ולזה אח"ך התחיל מבתחילה וכו' לזכרנו שאבותינו היו עובדי עבודה זרה ואם אין עושים דברים
 
שמרחיקים אותנו מהעוון אפשר שטובעים כאבותינו ולזה תמיד צריכים לזכור יציאת מצרים ובה נהיינו לבני חורין ואין נקראים בני חורין אלא אותם שמתגברים על יצר הרע וכאן אנו צריכים ללמוד מוסר גדול שבחג וביותר החג הזה שבו נהיינו לבני חורין אין עוברים זמנו בתוהו ובוהו לובשים מלבוש יפה ויוצאים ונפגשים עם האנשים ואין חושבים רק על תענוגי הגוף צריכים לשים לפנינו מה ר"ל זמן חירותינו בפירושו האמתי שצריכים להתגבר על יצר הרע ולומדים בו וזהו למה קראוהו חג המצות ולא חג הכבשים או חג היין שאנו אוכלים הבשר והיין עם המצות.
 
ובזוהר הקדוש קרא ליצר הטוב מצה ר"ל החג של היצר הטוב שבחג הזה זוכרים שצריכים להיות בני חורין וזהו מה שרוצה יצר הטוב. וזהו למה קרא הפסוק חג שבועות כדי לזכור בחג המצות שאנו יצאנו ממצרים כדי לספור שבעה שבועות ומקבלים התורה ולזה בכל החגים וביותר בחג הזה צריכים לעשות תוכנית כדי להעביר רוב הזמן בלמוד התורה. וידוע מה שאמרו חז"ל למה הקב"ה אמר לנו בחג שננוח ואין עובדים ואין עושים שום דבר כדי למצוא זמן כדי ללמוד התורה שהאדם בחול עסוק בעבודתו ובצרכיו ובשבת יאמר לך רוצה לנוח אבל החג ארוך יותר מדי ויוכל לנוח יום ואח"ך ישב וילמוד.
 
רבותי! צריכים לנצל ההזדמנות של החג הזה להעביר הזמן בלמוד וביותר שרואים שהאדם יאמר לך נמאס לי ולא מצאתי מה לעשות. מי שיש לו דבר חשוב כתורה שהכל בה מרפואה לפילוסופיה יאמר לך לא מצאתי מה לעשות! חז"ל אמרו האדם שלא מצא זמן ללמוד בחול ולומד בחג הקב"ה חושב לו כאלו כל חייו הוא לומד. ולזה הזדמנות כזה אין צריכים לאבדה שהקב"ה יאהבנו וישלח לנו הטוב והשלום והבריאות ויבוא משיח צדקנו במהרה בימינו אמן סלה
 
מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה


אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.