פרשת אחרי מות-קדושים

21

 

נצטווינו 15 מצוות עשה ו64 מצוות לא תעשה.
מצוות עשה הן:
א} שכוהן גדול עושה עבודת יום הכפורים.
ב} אחר שחיטת חיה או עוף מכסים את דמו.
ג} לירא את האב והאם.
ד} להשאיר פאה לעניים.
ה} להשאיר לקט לעניים.
ו} להשאיר עוללות לעניים.
ז} להשאיר פרט לעניים.
ח} לשפוט בצדק.
ט} להוכיח את חברינו אם עושים עבירות.
יו"ד} לאהוב כל אחד ואחד מבני ישראל.
י"א} להביא פירות נטע רביעי לירושלים ולאכול אותם שם כמו מעשר שני.
י"ב} לירא מבית המקדש ומבתי כנסיות.
י"ג} לקום מלפני זקן בן שבעים שנה ויותר או אפילו צעיר אם הוא תלמיד חכם.
י"ד} לתקן מידות המשקל והלח.
ט"ו} שבית דין ישפטו החייב מיתה על ידי שריפה.
מצוות לא תעשה הן:
א} שהכוהן אינו נכנס לקודש אלא אם כן הוא בשעת העבודה.
ב} שלא לשחוט הקדשים חוץ מעזרת בית המקדש.
ג} שלא להתקרב לעריות.
ד} שלא להתקרב לאב.
ה} שלא להתחתן עם האם.
ו} שלא להתחתן עם אשת אביו.
ז} שלא להתחתן עם אחותו.
ח} שלא להתחתן עם בת בנו.
ט} שלא להתחתן עם בת בתו.
יו"ד} שלא להתחתן עם בתו.
י"א} שא להתחתן עם אחותו מאביו.
י"ב} שלא להתחתן עם אחות אב.
י"ג} שלא להתחתן עם אחות אם.
י"ד} שלא להתקרב לדודו.
ט"ו} שלא להתחתן עם אשת דודו.
ט"ז} שלא להתחתן עם אשת הבן.
י"ז} שלא להתחתן עם אשת אח אלא אם כן בשעת יבום.
י"ח} שלא להתחתן עם אשה ובתה.
י"ט} שלא להתחתן עם אשה ובת בנה.
כ} שלא להתחתן עם אשה ובת בתה.
כ"א} שלא להתחתן עם שתי אחיות בחייהן.
כ"ב} שלא להתקרב אל הנדה.
כ"ג} שלא להקריב בניו לעבודה זרה הנקראת מולך.
כ"ד} שלא להתקרב לזכר.
כ"ה} שלא להתחתן עם בהמה.
כ"ו} האשה לא תתחתן עם בהמה.
כ"ז} שלא לפנות לעבודה זרה משל כדי לדעת איך עובדים אותה.
כ"ח} שלא לעשות עבודה זרה אפילו לגוי.
כ"ט} מה שנשאר מהקרבנות אחר זמנו אסור לכוהנים לאוכלו.
ל} שלא להסיר הפאה מן השדה.
ל"א} שלא ללקט הלקט משדינו.
ל"ב} שלא להסיר העוללות מהכרם שלנו.
ל"ג} שלא ללקט הפרט מכרמינו.
ל"ד} שלא לגנוב.
ל"ה} שלא לכחש במי שחייבים לו כסף.
ל"ו} שלא לישבע לשקר למי שחייבים לו כסף.
ל"ז} שלא לישבע לשקר.
ל"ח} אם יש בידינו פקדון אסור לנו להשהותו אצלינו ולצער את חברינו אפילו אם נחזיר אותו אחר כך וכדומה.
ל"ט} שלא לגזול.
מ} שלא להשהות שכר פועל אלא כל יום נתן לו שכרו של אותו יום.
מ"א} שלא לקלל.
מ"ב} שלא להטעות אף אחד שבא להתייעץ עמנו בין בגשמיות ובין ברוחניות ואפילו גוי.
מ"ג} שלא להטות משפט.
מ"ד} שלא להעדיף במשפט אחד על השני.
מ"ה} שלא לדבר לשון הרע על חבירנו אפילו אם זה אמת.
מ"ו} אסור לעמוד על דם רענו וצריך להצילו אם יכולים בין אם הוא בסכנת נפשות או הפסד ממון.
מ"ז} אסור לשנא אף אחד מישראל אלא בעל עבירות.
מ"ח} אסור לבייש את חבירנו.
מ"ט} לא לנקום.
נ} לא לשמור את הרעה בלבנו שעשו לנו חבירנו.
נ"א} לא לחתן מין בהמה חיה ועוף עם מין אחר אלא כל אחד ואחד עם מינו.
נ"ב} לא לערבב שני מיני זרעים ביחד.
נ"ג} אסור לאכול נטע שנה ראשונה ושנייה ושלישית.
נ"ד} שלא לאכול מאכל כמו בן סורר ומורה והיא הרבה בשר ויין.
נ"ה} לא לנחש ורוצה לומר אם פגע בו צבי אומר שהיום יבא לו יום טוב וכדומה אלא מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה.
נ"ו} שלא לומר יום פלוני טוב ויום פלוני רע וכדומה אלא הימים שאמרו עליהם חכמינו זכרונם לברכה.
נ"ז} שלא לספר הפאה.
נ"ח} שלא לספר הזקן בתער.
נ"ט} שלא לעשות כתיבת קעקע.
ס} שלא לעשות אוב ורוצה לומר לדבר עם המתים.
ס"א} שלא לעשות ידעוני גם זה דבור עם המתים.
ס"ב} שלא לעשות משקל יתיר וחסר לקנות ביתיר ולמכור בחסר.
ס"ג} שלא לקלל אב או אם.
ס"ד} שלא ללכת אחרי הגויים.
ויש לשאול כמה שאלות:
א} כתיב "וידבר ה' וכו' אחרי מות שני בני אהרון" למה איצטריך הפסוק ללמדינו שדבר איתו אחרי שמתו בני אהרון בשלמא לחכם שפירש {עיין פרשת שמיני} שמתו בשביל שנכנסו למקדש בלי רשות ניחא שבא ה' יתברך לצוות את משה שיזהיר את אהרון שלא יכנס בלי רשות למקדש אבל לשאר החכמים שנתנו טעמים אחרים קשה למה איצטריך הפסוק לבאר שדבר איתו אחרי שמתו בני אהרון?
ב} כתיב "וידבר ה' וכו' ויאמר ה' וכו',, אמרו חכמינו זכרונם לברכה שדבור הוא לשון קשה ואמירה בלשון רכה ויש לשאול למה שינה הכתוב שהתחיל בלשון קשה וסיים בלשון רכה?
ג} חכמינו זכרונם לברכה רצו שפרשת שמיני תהיה אחרי פסח ונשא אחרי שבועות וכיון שיש שנים שאינם מעוברות ולא מספיקים לקוראה אחרי פסח בדיוק לכן חיברו פרשיות ויש לשאול למה חיברו אחרי מות וקדושים ולא חיברו קדושים ואמור בשלמא פרשת תזריע ומצורע כיון שים ענין אחד חיברו אותם וכן בהר ובחוקותי מטות ומסעי כיון שהם בסוף הפרשה אבל אחרי מות למה?!
ברם אמרו חכמינו זכרונם לברכה שיש שני סיבות שבגללם נפטר הצדיק:
א} כשיש עוון בעיר ורוצה ה' יתברך לכפר על עוון הדור מסלק את הצדיק ומיתתו מכפרת על בני העיר ויש לו בזה נחת רוח כיון שכשיראו בני העיר שמת הצדיק יחזרו בתשובה בזכותו.
ב} כשה' יתברך רוצה להביא פורענות ואינו רוצה שהצדיק יצטער בגלל הפורענות ממתין ה' יתברך עד שיגיע זמן פטירת הצדיק ואחר כך מביא הפורענות כמו שכתבנו לעיל {עיין פרשת נוח} כשה' יתברך הביא המבול המתין עד שמתו מתושלח ולמך ואחר כך הביא את המבול.
עם כל זה ה' יתברך מעורר את בניו שיחזרו בתשובה כמו שכתבנו לעיל שנח שהה בבניית התיבה מאה ועשרים שנה עד שהגיעו ימי למך ומתושלח כדי שיראו בני האדם ויחזרו בתשובה ולא יביא עליהם המבול.
ידוע עוד שה' יתברך שונא חוסר הצניעות כמו שנכתוב לקמן {עיין פרשת בלק} שבלעם יעץ לבלק להחטיא את בני ישראל עם בנות מואב ועשה כן והצליח ונפלו מבני ישראל עשרים וארבעה אלף ולא עצרה המגפה אלא עד שבא פינחס וכפר עליהם על ידי שהרג את זמרי החוטא מכל זה לומדים מגודל אהבת ה' יתברך בנו אינו מביא המבול אלא עד שירמוז לנו כמו שראינו שנפטרו שני צדיקים בפעם אחת כמו למך ומתושלח ועל ידי נחזור בתשובה ויסלק מעלינו הפורענות וירחם עלינו.
וזהו כוונת הפסוק "וידבר" לשון קשה כמו שכתבנו "אחרי מות שני בני אהרון" שאז מידת הדין מקטרגת אחר זה כתב "ויאמר" בלשון רכה ורוצה לומר ה' יתברך מדבר עם הצדיק "דבר אל אהרון אחיך ואל יבא בכל עת אל הקודש מבית לפרוכת" רוצה לומר לא תמיד מת לצדיק ועולה לקודש שהוא השמים "אל פני הכפורת אשר על הארון" כפורת מלשון כפרה ורוצה לומר לא תמיד הולך הצדיק כפרה על עוון הדור בשביל שלא קיימו את התורה שהיא נתונה בארון "ולא ימות כי בענן אראה על הכפורת" רוצה לומר שהצדיק אינו מת קודם זמנו כשהענן שהוא רמז להסתרת פנים ולפורענות בא על הכפורת פירוש מעל לכפרה דהיינו שמידת הדין קשה מאוד אז מות הצדיק אפילו שהוא תמיד הולך כפרה לפעמים אינו מכפר ברם "בזאת יבא אהרון אל הקודש" פירוש אימתי מת הצדיק והולך כפרה כש"בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה" פירוש כשישראל מרגישים ומתעוררים מטעותם ומעברותיהם ומביאים קורבנות לכפר עליהם ואינו מועיל שמביאים קרבן סתם וחושבים שה' יתברך מוחל להם אלא צריך לומר וידוי ויתחרטו על עוונותיהם אז כשיעשו בני ישראל תשובה נהיה הצדיק כפרה על עוונותיהם.
יש אומרים אנחנו לא עושים עבירות ולהיפך אנחנו שומרי שבת ואוכלים רק הכשר וגם מתפללים מה העבירה שעשינו שבשביל זה יכעס ה' יתברך עלינו חכמינו זכרונם לברכה חיברו פרשיות "אחרי מות וקדושים" ללמדינו אם נפטרו שני צדיקים בפעם אחת כמו שקרה לנו אז קדושים תהיו וכמו שכתב רש"י איפה שתמצא קדושה היא כדי לתקן עצמינו בצניעות.
אחי היקרים!!! כלנו יודעים ורואים שצניעות ערינו חסרה אם על ידי שהמלבוש שלובשות הנשים אינו לפי הדין ואם על ידי שאינם מכסות את כל שער ראשם ועוד הרבה דברים שעדיין לא שמענו והאשה הראשונה שחתכה קצת משער ראשה ולא מכסה את כל השאר וחברותיה למדו ממנה נענשת על עוונותיה ועל עוונות חברותיה ולכן כדי לכפר על עוונותיה צריכה לעשות תשובת המשקל דהיינו שתאמר לחברותיה שלמדו ממנה שאין זה נכון ותחזיר אותן בתשובה ואז יסלח לה ה' יתברך.
הרבה נשים אומרות ותמהות מה יש בזה?! והתשובה פשוטה אם כל הרבנים ממשה ועד ימינו אומרים שזה אסור האם הנשים יותר חכמות מהן כדי להתיר?!
אמרו חכמינו זכרונם לברכה האשה שאינה נוהגת בצניעות זרעה אינו גדל על דרך התורה והמצוות ולפי זה אמרו חכמינו זכרונם לברכה על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתם על שאינם זהירות:
א} בנדה. הטעם כמו שכתבנו שבניה לא יהיו צדיקים וטוב לה להסתלק.
ב} בחלה. הטעם שבניה יאכלו מאותו פת שיש בו איסור ויטמטם לבם וידרדרו ולא יהיו צדיקים.
ג} בהדלקת הנר. שכיון שאינה דולקת הנר והחדר חשוך באים לידי ריב ומחלוקת וכשיראו הבנים שיש ריב על ידי זה ילמדו לריב ולא יהיו צדיקים.
וכיון שהעיסות שלשות הנשים בערינו אינם חייבות בחלה כמעט כיון שהן קטנות וגם מקפידות מאוד בהדלקת הנרות אם כן לא נשאר אלא להקפיד על הצניעות ועל כל איש ואיש להוכיח בדרך רכה לאשתו שתתנהג בצניעות.
ויהי רצון שה' יתברך יעזרנו לקיים מצוותיו ועל ידי זה ה' יתברך ירחם עלינו ויגאלינו גאולה שלמה בקרוב במהרה אמן ואמן!!!

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *