סוסא-sousse

407

 

העיר סוסא שוכנת על חוף הים כ – 150 ק"מ דרומית לעיר הבירה תוניס, במרכז ה"סאחל" – שפלת החוף רחבת הידיים של תוניסיה, המשתרעת מתוניס בצפון עד לספקס בדרום. יש בה נמל פעיל ותוסס, תעשיית בדים ומוצרי שמן זית שיצא להם מוניטין בכל תוניסיה. סוסא העתיקה נוסדה בתקופת הפניקים תחת השם "חדרומטום" בשנת 800 בערך לפני הספירה והיא בנויה בחצי גורן על גבעה המשקיפה לים.       
בתקופת ממלכת קרטגו, עלתה חשיבותה שנבעה מעצם היותה בסיס צבאי-ימי של חניבעל. עם כיבושה של העיר הפכו אותה הרומאים למרכז מסחרי משגשג. בשנת 534 נכבשה העיר על ידי הביזנטיים ובשנת 750 נכבשה על ידי הערבים אשר שינו את שמה לסוס או סוסא. קשה לקבוע בוודאות מתי הגיעו יהודים לסוסא, אך ממצאים ארכיאולוגים מגלים שבלוחות מן המאה ה- 3 ששימשו לפולחן כשפים בתקופה הרומית מופיעים שמותיהם של האבות ושל אלוקי ישראל, לפי זה אפשר אולי להניח כי בתקופת ממלכת קרטגו בחדרומטום הקדומה היה במקום ישוב יהודי.                                                                   
מהגניזה הקהירית  עולה כי במאות ה-10 וה-11 חיה בסוסא קהילה יהודית מבוססת. באותה העת בקהילה חיה ופעלה משפחת סוחרים יהודים אמידה, משפחת אבן-אוקל, שעסקה במסחר ותיווכה בעסקאות בין הקהילות במגרב לבין עיראק וארץ ישראל.                                                                           
על הקהילה היהודית בסוסא עברו כמו על שאר קהילות תוניסיה פוגרומים שונים על ידי שליטי "המֻוַחִדוּן" אשר העמידו בפני היהודים ברירה – להתאסלם או למות. חלק מהיהודים העדיפו למות מות קדושים, חלקם התאסלמו למראית עין וחלק קטן הצליח לעזוב את העיר.                                            
התחדשות הקהילה היהודית בסוסא החלה בסוף המאה ה-7 וראשית המאה ה-8 עם התבססות השלטון המרכזי באזור בידי השושלת החוסיינית. במאה ה-17 הגרו לעיר סוסא סוחרים יהודים מאיטליה המכונים ליבורנזים שהיו צאצאי מגורשי ספרד, שאחרי גירושם מספרד מצאו מקלט בעיר ליבורנו שבאיטליה. עם המשפחות שהגיעו מליבורנו לסוסא נמנות המשפחות בוקארה, מדינה, לואיזדה, אררה, סיירה, פריאנטי, קוסטה, מורנו ולומברוזו.
עדות ראשונה על קיום קהילה יהודית בסוסא מופיעה ביומנו של החיד"א שכותב כי ביקר בעיר סוסא בשנת 1783 וניפגש עם רב הקהילה רבי שלמה אוזן וכן פגש את רבי יהודה פרנקו מתוניס. ביומנו מציין החיד"א מורת רוח מראש הקהילה בתוניס רבי יהושע(ישועה) כהן טונג'י על היחס המזלזל שהפגין כלפי רב הקהילה רבי שלמה אוזן, שבהנחייתו נאסר רבי שלמה אוזן בשל כישלונה של אישתו בעוון חילול שבת שלא במתכוון. בשנת 1853 מדווח בנימין השני שבסוסא חיות כ – 400 משפחות יהודיות.  בסוסא, שלא כמו בתוניס, לא הייתה הפרדה מוחלטת בין היהודים התוניסאים לבין היהודים הגורנים (הליבורנזים) וזאת אנו למדים ממסמכים מהשנים 1848-1860 החתומים על ידי הרבנים נתן בורג'ל, חי אוזן, מסעוד בונאן ומשה מונטילו, אשר שמשו כדיינים ומלמדים הן בקהילה התוניסאית והן בקהילה הליבורנזית. בתי הכנסת של הקהילות היו משותפים, אולם בראש כל קהילה עמד נשיא קהילה ניפרד. ראש ועד הקהילה הליבורנזית היה בדרך כלל איש הקשר בין הקהילה לבין השלטונות וזאת בזכות שליטתו הטובה בשפות אירופיות. במסמכי כי"ח מהשנים 1883-1890 מתייחסים לראש הקהילה הליבורנזית כראש הקהילה היהודית כולה. אררה ופריאנטי שהיו מהקהילה הליבורנזית מוזכרים כראשי הקהילה.      
אררה מוזכר כנציג הקהילה בזמן הכיבוש הצרפתי, ופריאנטי מוזכר כמי שעמד בראש הקהילה בסוף שנות התשעים של המאה ה-19. בראש וועד הקהילה בין השנים 1931-1932 עמד חיים שלי ולצידו פעלו עוד שישה חברים שמילאו תפקידים שונים, שני סגנים ז'יל תאמם ויוסף חביבי, הגזברים יוסף חורי וליאון גבאי, וכמזכירים מאריוס גבאי וארנסט אוזן.            
בראשית המאה ה-20 מקים הרב יוסף גז רבה הראשי של העיר סוסא את חברת "לחם שבת" שתפקידה היה לחלק בכל יום שישי סיוע כספי לעניי העיר שרובם היו בני עדת התואנסה.      
סוסא הייתה מרכז תורני כבר במאה ה-18 בזמן כהונתו של  הרב שלמה אוזן. רבנים נוספים שכיהנו במאה ה-19 היו רבי שלמה בן שמואל שמאמה, מחברו של הספר "בגדי משי", רבי חיים לומברוזו, רבי נסים טוביאנה, רבי נתן בורג'ל, רבי משה מונטילו, ורבי יוסף מועטי מחברו של הספר "שם יוסף".    
משנת 1906 ועד לשנת 1928 משמש רבי יוסף גז כרבה הראשי של סוסא, לאחר מכן מתמנה רבי יוסף גז לרבה הראשי של תוניס ומשנת 1928 מכהן רבי שלום פלאח כרבה של העיר סוסא. הרב שלום פלאח שלימד עברית ולימודי קודש היה ידוע כמורה מעולה וכפדגוג מלידה, במשך עשר שנים פרסם מאמרים בעיתונות העברית בעיתונים " המגיד" וה"צפירה".
רבי שלום פלאח הוציא בתוניס, תחת שם בדוי, ספר בשם "צדק שלום"  בשנת 1897 ובו שופך הרב שלום פלאח אור חדש על הוויכוחים הממושכים שהיו בין הקהילות הליבורנזית לתואנסיה. אחרי מותו בשנת 1936 התמנה רבי דוד בוכובזה לרבה הראשי של סוסא, רבי דוד בוכובזה היה תלמידם של הרבנים חי כרייף, נסים טוביאנה, משה שמלה ויוסף גז. הרב בוכובזה היה מורה לעברית בבית ספר כי"ח וכן היה נוטריון ושוחט ובזכות בקיאותו בתלמוד היה חבר בגוף רבני צפון אפריקה ופלשתינה.
 בסוסא היו שישה בתי כנסת, בית הכנסת הגדול שהיה ברובע העתיק של העיר,   "צלאת אל חוברה,"  "צלאת באב-בחאר," "צלאת רבי אהרון" וכן "צלאת אל-סוסיאת" ו"צלאת כתר תורה", בין שתי מלחמות העולם הוקם בית כנסת נוסף בעיר האירופית ושמו "צלאת ביב".            
                                                                                                                                                    

 

ss2

 

לבוש מסורתי של בנות סוסא


תגיות

אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


תגובה אחת ב “סוסא-sousse

  1. אייל

    ב"ה

    יוסי שלום,
    מחפש שורשים של משפחת חייט וכן לדעת האם יש שם משפחה קודם לחייט.
    סבי שלום שרל חייט (מקצוע אינסטלטור) עלה מהעיר תוניס (גר לפני בעיר סוסה) יחד עם רעיתו פורטונה חייט לבית לוי.
    שם אמו של סבי לאלא ושם בעלה חיים ויקטור.

    בברכה
    אייל חייט

    לסבי היה אח בשם יוסף, אחות בשם סלמה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *