מנהג תוניסאי עתיק יומין-"קימאן הספרים"

2697

 

 

צופים יקרים שלום וברכה.

היום אני רוצה לספר לכם על מנהג  יהודי תוניסיה עתיק יומין שרק מעטים  יודעים עליו. שנקרא "קימאן הספרים" ובתרגום חופשי החזרת ספרי התורה להיכל.

בתוניסיה  כמו בכל  מקום שבו חיו יהודים היו מוצאים ספרי תורה בחג שמחת תורה להקפות  יש מקומות שהמתפללים היו קונים את הזכות לרקוד אם ספרי התורה תוך כדי שהקהל שר ורוקד.  בתום ההקפות היו מניחים את ספרי התורה על התיבה. הפייטנים היו עולים לתיבה והיו אומרים את הפסוקים  האחרונים והם : מי הוא זה. ה' מלך ה' מלך. וימלוך. הפייטן היה אומר את הפסוק והקהל חוזר אחריו. כל פסוק נאמר פעמים.  בתום אמירת הפסוקים תוך כדי אמירת מזמור לדוד נהגו לא להחזיר את ספרי התורה להיכל  כי אם להניחם על ספסלים או שולחנו שהונחו מבעוד מועד סמוך להיכל. היו מכסים את ספרי התורה במטפחות  משי ובצעיפים צבעונים. לאחר הטכס הזה היו מתחילים להתפלל תפילת מוסף.

ספרי התורה היו נשארים כך עד לאחר שבת מברכין שבו הוכרז  חודש מרחשון.  כל קהילה קבע לה יום שבו מחזרים את ספרי התורה להיכלות וליום הזה קראו "קימאן ספרים" הרמת הספרים והכנסתם להיכל. באותו יום לקראת ערב היו מתאספים כל הקהל ועושים שמחה גדולה אף גדולה יותר משמחת תורה רוקדים אם ספרי התורה בשירה וזימרה פיוטים  בתופים ובמחולות ובדברי מתיקה. בתום השמחה היו עולים הפייטנים והיו חוזרים על הריטואל של מי הוא זה .ה' מלך ה' מלך. וימלוך ולאחר מיכן תוך כדי אמירת מזמור לדוד  היו מלווים את ספרי התורה אל ההיכל.

מנהג זה היה קיים בעיר הבירה תוניס ובערים הצפוניות יותר והם נאבל סוסא בנזרת וכ"ו. בקהילות הדרומיות המנהג היה פחות ידוע ומעיד על רבי מצליח מאזוז זצ"ל בספרו "איש מצליח"  ושם הוא כותב  שאת המנהג הזה הוא לא מכיר מג'רבה בכלל כי לא כך נהגו. וממשיך וכותב "ואמרים שמנהג זה ישן נושן מימות גאוני עולם "כידוע היו לפנים בתוניס רבינו חננאל רבינו חושיאל רבי נסים גאון זצ"ל ועוד. ואין בודקים מן המזבח ולמעלה

אך מה ענין החזרת ספרי תורה להיכל לחודש מרחשון?

ובכן שמו של החודש הוא חשון אך הוסיפו לא המילה "מר" ועל מה ולמה?

ראשית המילה "מר, לקוחה מספר ישעיהו ושם כתוב "הן גוים כמר מדלי"  המילה "מר" פרושה טיפת מים שכידוע חודש חשון הוא חודש מאוד גשום.

הסבר נוסף  שחודש חשון הוא ללא חגים ולכן הוסיפו לא את המילה "מר" .

ולכן אנחנו חוגגים את "קימאן הספרים "בחודש חשון כדי להוסיף חג  ושמחה כדי שלא יהיה מר.

ליקט וערך יוסי פרי

 

הגדיל לעשות דר' ויקטור חיון והכין לנו טבלה  עם כל התוספות המיוחדים התוניסאים

 .

חודש בלוח העברי

החג או החגיגה

מיוחד לתוניסאים

תשרי

ראש השנה, כיפור, סוכות ושמחת תורה

 

מרחשוון

"קאימן אל-ספרים"

*

כסלו

חנוכה

 

טבת

"ראש חודש אל-בנאת" (ראש חודש טבת) או "חג הבנות"

*

שבט

"סעודת יתרו" או "חג הבנים"

*

אדר

פורים

 

ניסן

ה-"בשישה" ומיד אחר כך פסח – ניסן הוא כבר חודש האביב.

*

כך כותב  רבי דוד סטבון בספרו "עלי הדס"

 

 

 



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.