מנהגי אבלות לחודש אב

נוהגים מנהגי אבלות מי"ז בתמוז עד אחרי ט' באב (ראה בהרחבה בחודש תמוז).
"משנכנס אב ממעטין בשמחה" לא מסתפרים ולא מכבסים,  השוחטים מטמינים  את סכיני  השחיטה ,לא אוכלים בשר ולא שותים יין. חוץ משבת קודש.

נוהגים לא ללכת לים בתשעת הימים כי הם ימי פורענות והים מועד לפורענויות, וכן לא ללבוש בגד חדש בתשעת הימים אך ביום ט' באב אחר הצהרים נוהגים ללבוש בגד חדש,כי הוא יום לידתו של משיח .בתקופת בין המצרים בכלל ובתשעת הימים בפרט נוהגים לא לבצע עסקאות ולא מנהלים מסע ומתן בענייני קניה ומכירה.

ביום ט'  בחודש אב, הוא תענית ציבור על חורבן בית המקדש (ראשון ושני) ונקרא הצום החמישי(זכריה ח' י"ט). אסור באכילה ושתייה, בסיכה ורחיצה, בנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה. ט' באב אינו חל בימי בד"ו אלא בימי אגה"ז כמו יום א של פסח.

בט' באב נגזר על האבות שלא יכנסו לארץ, חרב בית המקדש הראשון והשני, נלכדה ביתר ונחרשה העיר (תענית פ"ד א'). רמז על חורבן בית ראשון ובית שני הוא חודש "אב" ר"ת א'ודם ב'בל, בחורבן הראשון עלה אריה מסבכו (נבוכדנצר מלך בבל) ובחורבן השני עלה הנשר (רומי), בגזרת המן דרשו חז"ל בקום עלינו אדם ולא מלך, מלכות יוון הרשעה הוא שור, שאמרו "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק בישראל" הן ארבע מלכויות הרמוזים במעשה מרכבה בארבעה ראשים, אדם שור נשר אריה (תענית ר"ז ע"ב).

ואע"פ דכתיב בחורבן הראשון "ובחודש החמישי בעשור לחודש" (ירמיהו נ"ב) נחשבה השרפה בתשיעי, כי הגוים הציתו בו את האור בתשיעי סמוך לחשכה והיה דולק כל היום כלו. חורבן שני מינין לנו שהיה בתשעה באב? "דהניא מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חוב" (תענית כ"ט) והייתה מסורת בידם כי נפל החורבן השני באותו יום.
יש הנוהגים בתשעת הימים לאכול מרגז וקדיד.

יום ט' באב נקרא בערבית "גאין" או "גיאן" מהמילה "גיניאה"-עוני דלות בערבית.(המילה לקוחה מהשפה הספרדית).עלי הדס מתרגם את המלה "גיאן" ל"חזין" שפירושו אבל

אנו נוהגים לאכול בסעודה מפסקת קוסקוס עם מרק ירקות וביצים.(הביצים כמנהג האבלים ). ביום ט' באב מנהגנו לא לעשות כל מלאכה כדברי רבי עקיבא האומר "כל העושה מלאכה בט' באב אינו רואה ברכה לעולם" .

מנהגנו בליל ט' באב למרוח שום על מפתן הדלת ועל כפות הידיים והרגלים כדי להרחיק את העקרבים אשר עפ"י האמונה בליל זה יוצאים מחוריהם.

לאחר הסעודה הולכים לבית הכנסת יושבים על הרצפה  מתפללים תפילת ערבית ולאחר מכן קוראים את מגילת איכה ואומרים קינות.לאחר הקינות אומרים "ואתה  קדוש……"לאחר מכן הש"צ אומר קדיש , ולאחר הקדיש מכבים את כל האורות ומשאירים נר אחד ליד הש"צ ואז הש"צ אומר "אחינו בית ישראל שמעו היום אלף ושמנה מאות …שנחרב בית מקדשינו(מונה את השנים לחורבן בית המקדש).

ביום ט' באב מתפללים שחרית ללא טלית ותפילין. מוצאין ספר תורה וקורין "כי תוליד בנים"(פרשת ואתחנן) ושלישי מפטיר  "אסף אסיפם"(ירמיהו ח')

יש שנהגו לקרוא את ההפטרה פסוק בעברית ותרגומו בערבית. נהגו לקרוא קינות בערבית כגון "קסת חנה וסבעא אולאדהא" "קינת רבי ישמעאל כהן גדול" ועוד קינות שונות, כל עיר וקהילה כמנהגה. וכן נוהגים לקרוא את ספר "איוב".  ביום ט' באב מנהגנו לפקוד את יקירינו שהלכו לבית  עולמם.

אחרי מחצית היום (חולאן הסכינה) עקרות הבית התחילו בעבודת הבית השוטפות והשוחטים שלפו את סכיני השחיטה ממקום מסתורם.

בתפילת מנחה מתעטפים בטלית ומניחים תפילין בברכה,  מוצאין ספר תורה וקורין "ויחל משה…" ושלישי מפטיר "שובה ישראל……". בסוף תפילת מנחה חולצים את התפילין והטלית. בהגיע זמן מתפללים ערבית ומסיימים  ב"שיר המעלות בשוב ……"

לאחר תפילת ערבית  וברכת הלבנה שבים הביתה ופותחים את הצום בצלחת חללם המסורתית .

דברים אלה נכתבו לעילוי נשמת אימי מורתי מרת רחל חיה בת פורטוני לבית פריאנטי שהלכה לעולמה ביום כ"ב תמוז תשע"א תנצב"ה

ליקט וערך יוסי פרי