מדנין-MEDENINE

148

עיירה קטנה בדרומה של תוניסיה עיירה שהתפתחה כאחת מערי הלווין של האי ג'רבה. כ20 ק"מ צפונית מזרחית לעיירה מדנין נתגלו חורבותיה של עיר קדומה בשם GIGHTIS  זאת עדות שבנקודה זו הוקמה  על ידי הפניקים עיר בגבול המדבר שהייתה תחנת מסחר חשובה בדרך השיירות לאפריקה, עיירה זאת המשיכה לצמוח גם בתקופה הרומית וגם בתקופה הביזנטית. עם כיבושה של העיר במאה ה7 על ידי הכובש הערבי נהרסה העיר כללי.

תחילתה של העיירה מדנין היה בתקופה העות'מאנית  המאוחרת כאשר שמשה כמרכז מסחרי קטן לברברים בני השבט האורגאמה אשר ניהלו בה נקודת מסחר ומקום לרכישת מוצרי צריכה שונים.צמיחתה של העיר מדנין למרכז עירוני החל בראשית הכיבוש הצרפתי בשנת 1881  כאשר הוקמה המפקדה המקומית של הממשל הצרפתי במקום.
מדנין שמשה כמרכז מנהלי ומסחרי לתושבי הכפרים זרזיס, בן גארדאן וטאטואן.
העיירה מדנין התאפיינה בסגנון הבניה הייחודי המכונה סגנון "גרפה" GHRFA בתים הבנויים מחימר וקש הנראים כמו מחילות. (ראה תמונה) אשר נבנו אחד על גבי השני עד לגובה של כ7 קומות, מבנים אלו שמשו בעיקר כמחסנים לאחסון חיטה שעורה תמרים יין ועוד, יחודו של מבנה זה היה מעצם עמידתו בתנאי מזג האוויר המדברי במקום, אשר שמר באופן קבוע על קרירותו של המבנה.
ראשיתה של הקהילה היהודית במקום היה באמצע המאה ה19. ראשוני היהודים היו רוכלים נודדים מהאי ג'רבה אשר הלכו אחרי הפרנסה וקבעו את מקום מושבם בעיירה מדנין. רק לקראת סוף המאה ה19 עם תחילת הפרוטקטורט הצרפתית החלה הגירה יהודית גדולה מהאי ג'רבה ומימנה התפתחו גם הכפרים סביב זרזיס בן גארדאן וטאטואן.
העיר מדנין הייתה מחולקת לשלושה רבעים ברורים. הרובע היהודי "החארה" שהייתה  נפרדת משאר הרבעים.הרובע האירופאי שבו גרו אנשי הממשל הצרפתי. ובאזור השוק היה הרובע הערבי שכונה "הגרף".
בחלוף הזמן עברו מספר משפחות יהודיות להתגורר בשכונת הגרף הערבית ליד השוק והיו גם יהודים שרכשו מספר גרפה לצורכי אחסון סחורות שבהם סחרו, כמו כן היו גם מספר משפחות יהודיות בעלות אזרחות צרפתית מהגרים מאלג'יר אשר התגוררו בשכונה האירופאית.
היהודים בעיר עסקו במסחר ובמלאכות ייחודיות שבהם עסקו יהודים חייטות סנדלרות צורפות ועוד.
את עיקר פרנסתם מצאו בקרב אנשי הצבא אשר חנו במקום באופן קבוע ולהם מכרו את מרכולתם.
למרות שהעיר מדנין שמשה כמרכז מנהלי ומסחרי לתושבי הכפרים סביב, את כוחה הרבני קבלה מהאי ג'רבה ואת כוחה המסחרי -עסקי מהעיר גאבס. שאלות בענייני הלכה הופנו לג'רבה וכל מה שקשור במנהל ומסחר פנו לעיר גאבס.
הקהילה היהודית בעיר נוהלה על יד ועד מקומי שמנה בן שלושה לארבעה חברים בעלי תפקידים שונים אשר נהלו את חיי הקהילה, בראשו עמד מרדכי חדאד. בשנת 1922 מתמנה ועד חדש בפיקוחו של השלטון הצרפתי ובראשו עוד בן למשפחת חדאד והוא יוסף חדאד שהיה ממשפחה עשירה בעיר, והוא ניהל את הועד כ27 שנה עד לפטירתו. יחד איתו היו חברים נוספים גוסא פרץ משה פרץ ואליהו בוכריס  גם הם מבני המשפחות העשירות בעיר. רבה של הקהילה היה רבי כמוס חדאד זצ"ל מחבר הספרים "חכם לב" ו"אורח חיים" שמוצאו מהאי ג'רבה והוא שירת בקודש משנת 1908 ועד לפטירתו בשנת 1926. לאחר פטירתו מתמנה רבי חומאני עלוש זצ"ל מחבר הספר "אני חומה" שמוצאו מהעיר גאבס ומשרת בקודש עד עלייתו לארץ ישראל בשנת 1950.
רבי חומאני עלוש זצ"ל החל את דרכו בעיר כמלמד תינוקות בתלמוד תורה, ולאחר מכן הוסמך לדיינות, ועם פטירתו של רבי כמוס חדאד זצ"ל מונה לרבה של העיר מדנין.
אורח חייהם של היהודים בעיר היה מסורתי וחסר השפעה תרבותית אירופאית, היהודים המשיכו את מסורת אבותיהם אשר הביאו איתם  מג'רבה ומגאבס במנהגים במסורת ואף בלבוש.
בית הכנסת הגדול בעיר שימש כמרכז קהילתי לכל דבר ועניין, שם התפללו ושם למדו בתלמוד תורה ושם קיימו את השמחות ואת הדיונים השונים הקשורים בחיי הקהילה. בתלמוד תורה שמשו המלמדים ר' מרדכי חניה,ר' כמוס חורי, ר' נסים נעים ור' ורגאני עמרוסי אשר חולל מהפכה בדרך הלימוד ובשיטת הלימוד בעיר.
עד לתחילת שנות החמישים התקיימו בעיר פעולות של תנועות הנוער השונות, חלקם באופן גלוי וחלקם באופן חסוי על ידי פעילים מבני המקום ופעילים שהגיעו מהאי ג'רבה.
בשנות החמישים עזבו היהודים את העיר מדנין רובם עלו לארץ ישראל  ואחרים עברו לעיר תוניס או לאי ג'רבה.
ליקט וערך יוסי פרי

הגרפה


תגיות

אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


10תגובות ב “מדנין-MEDENINE

  1. יצחק גבריאל מימראן

    רבי כמוס חדאד חיבר גם את הספר "דבק טוב" שו"ת.
    ורבי חומאני עלוש חיבר גם את הספר "שבתי וקומי".
    כרבני העיר מדנין, כיהנו ג"כ הרבנים רבי מרדכי סגרון מח"ס מאמר מרדכי ב"ח שו"ת וישב מרדכי ס' זעקת מרדכי וגדולת מרדכי, ובארץ כיהן כרב מושב זמרת. ורבי רפאל כדיר צבאן רבה הראשי של נתיבות מח"ס זרע יעקב ב"ח נפש חיה ב"ח ויגידו למרדכי.

  2. מאיר

    בס"ד
    ליצחק גבריאל
    לא ידוע לי כי לספר נפש חיה יש שני חלקים נפרדים. אולי כוונתך לספר 'שיירי הנפש' שיצא סמוך לפטירת הרב צבאן והוא שריים מ'נפש חיה'. הרב צבאן זצ"ל היה אחראי גם על הוצאת הירחון 'הירח' שיצא במשך שלוש שנים [תש"ח – תש"י]. לא ידוע לי ספר של הרב צבאן בשם 'ויגידו למרדכי' ואולי הוא ורב סג,רון זצ"ל.

  3. נחמה ממו

    שלום
    ברצוני לדעת מתי עזבו הגרמנים במחלמת העולם השניה את העיר מדנין
    בתודה
    נחמה

  4. יוסי פרי Post author

    נחמה ערב טוב וברוכה הבאה לאתר "תוניסיה מורשת"
    לשאלתך:מדנין שוחררה ב19.2.43 ע"י חייליו של מונטגומרי מן הארמיה השמינית שבאה מכיוון לוב.

    (מתוך פנקס הקהילות לוב תוניסיה)

    בברכה
    יוסי פרי
    בשם הנהלת האתר

  5. יצחק גבריאל מימראן

    באשר לספר "נפש חיה" כוונתי לספר השלם בהוצאה החדשה ע"י "מכון הרב מצליח" בבני ברק, ומכון "נטע שעשועים" בנתיבות אשר יצא לאור בשני כרכים בשנת תשס"ז. ספר "ויגידו למרדכי" הוא פירוש על הגדה של פסח, אשר יצא לאור בג'רבא בספר כולל "מגיד דבריו ליעקב", ולאחרונה יצא לאור מחדש ע"י "הועד למען הרב" במושב ברכיה.

  6. חןרי רפי

    שלום לכולם
    הייתי רוצה לבדוק אם יש למישהו מידע על משפחת טרבלסי כמיסה ויהודה במדנין . שנת פטירה לא ידועה בסביבות שנות הארבעים
    תודה

  7. צחית כהן

    שלום  
    אימי  אסתר עשוש  כיום  בעבר  בוכריס  הייתה  גרה  בכפר  מדנין  
    הייתי  שמחה  לדעת  פרטים  נוספים  על  משפחת בוכריס  ממדנין  לאבא שלה  קראו  ללו  ולאימה מסעודה(אישתו  השניה)
    בברכה צחית כהן

  8. צחית כהן

    שלום  
    אימי  אסתר עשוש  כיום  בעבר  בוכריס  הייתה  גרה  בכפר  מדנין  
    הייתי  שמחה  לדעת  פרטים  נוספים  על  משפחת בוכריס  ממדנין  לאבא שלה  קראו  ללו  ולאימה מסעודה(אישתו  השניה)
    בברכה צחית כהן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *