לה כף-LE -KAF

583

 

לה כף עיר קטנה באזור הררי הגבוה ביותר בצפון תוניסיה וגובלת באלג'יר, שמה של העיר ניתן לה על שם מקומה הטופוגרפי "לה כף" שפירושו "הצוק" התלול שגובהו נע בין 700 ל850 מ'.
העיר לה כף נבנתה בתקופה הרומית והייתה לעיר משגשגת ואף בתקופה הביזנטית המשיכה לשגשג.
במאה ה7 נהרס העיר על יד הכובשים המוסלמים ונבנתה מחדש כעיר מבצר על ידי הטורקים במאה ה16 כדי לעצור מתקפות של שלטי אלג'יר.
אין ידיעות ברורות לגבי קיומה של קהילה יהודית בלה כף, אך ישנם סברות מסברות שונות לגבי קיומה של קהילה יהודית במקום.
בתחילת המאה ה20 מבקר החוקר המפורסם נחום סלושץ בעיר לה כף וסבר שהעיר לה כף  שימשה במשך דורות, כמרכז התכנסות של היהודים "הבחוצים" (ראה המאמר על הבחוצים) שהיו נפוצים אז באזור.
שנים ארוכות נהגו הבחוצים להשתמש בעיר לה כף כמקום למכירת תוצרתם החקלאית ,ולקנית מוצרי צריכה ומלאכה שונים.
בהדרגה שינו  חלק מהבחוצים את אורח חייהם, מנוודים לתושבי קבע ובחרו להשתקע גם בעיר לה כף, אשר גרו בה יהודים שמוצאם בעיקר מהעיר הבירה תוניס ומהעיר בנזרט.
בשנת 1906 בעת ביקורו של החוקר נחום סלושץ, עמד בראש הקהילה איש ממשפחת ברדוגה הירושלמית, אשר אבי המשפחה שימש כשד"ר והגיעה לעיר לה כף במאה ה19, ושם קבע את מושבו.
יהודי לה כף יתפרנסו מהמלאכות הידועות והם סנדלרות, נפחות, רצענות, חייטות וכ"ו. מיעוטם עסקו במקצועות חופשים כגון מורים עורכי דין וכ"ו.
החשיפה לתרבות האירופאית במאה ה,19 השפיע גם על היהודים העשירים בלה כף, והם אט אט שינו את אורח חייהם בהתנהגות בלבוש בשפה וכ"ו, ואף עברו להתגורר ברובע האירופאי, שמחוץ לחומת העיר העתיקה. שאר היהודים המשיכו, להתגורר "בחארת אל יהוד" בעיר העתיקה, וכמעת ולא שינו את אורח חייהם.
חארת אל יהוד נבנתה סביב בית הכנסת המפורסם "אל גריבה"(הבודדה) כמו באי ג'רבה.
האגדה מספרת שבית הכנסת "אל גריבה" בעיר לה כף ניבנה על קיברה של אישה צדקת שהייתה מופת בשמירת המצוות ובמידות טובות.
בית הכנסת נבנה לא רחוק מבית הקברות בסמוך לחומה שבו נהגו הבחוצים לקבור את מתיהם.
אין אנו יודעים את זמן הקמתו של בית הכנסת "אל גריבה" בלה כף, אך בשנת 1906 עת ביקורו של נחום סלושץ בעיר בית הכנסת היה קיים. עם השנים שופץ בית הכנסת והורחב ונחשב לבעל סגולות מיוחדות בעיני היהודים והמוסלמים כאחד.העלייה לרגל לבית הכנסת "אל גריבה" בעיר נקבע בחול המועד סוכות, ואליו נהרו יהודים ומוסלמים כאחד. העלייה לרגל הכניסה כסף רב לקופת הקהילה, בנוסף למס שהיה על מכירת הבשר הכשר, ובכסף זה תוחזק בית הכנסת ובית העלמין ותלמוד התורה ובהחזקת ענייה הקהילה.
ועד הקהילה אשר מונה על ידי הביי בשנת 1905, נבחר בדרך כלל מקרב עשירה הקהילה, שהיו מקורבים יותר לשלטונות.תפקידם היה לטפל בכל צורכי הקהילה.
מבין המשפחות העשירות בעיר לה כף היו משפחת צרפתי, בלעיש, דאנה, בראמי, ביג'אוי, חיון וסמדג'ה אשר מוצאם של כולם היו מתוניס ובנזרט ולא מהבחוצים.
בשנות העשרים של המאה הקודמת, שימש כנשיא הקהילה משה בלעיש, ובשנות השלושים פראג'י ביג'אוי, ובשנות הארבעים שימש שארל חיון כנשיא הקהילה.
משרתי הקודש היו בדרך כלל בני העיר תוניס או ג'רבה. בתחילת המאה העשרים אנו פוגשים את רבי חי כושכאש זצ"ל כרבה של העיר לה כף. ובהמשך שימש רבי אליהו כהן זצ"ל כרבה של העיר, רבנים נוספים שהיו בעיר ושמשו כשוחטים, מוהלים, חזנים ומלמדי תינוקות היו רבי דוד סבח (כנראה מאלג'יר) ורבי פרג'ון זצ"ל מג'רבה.
ילדי הקהילה למדו בבית הספר הממלכתי צרפתי בשעות הבקר, ובשעות אחר הצהרים למדו בכותאב שהיה בבית הכנסת "אלגריבה", המלמד היה רבי דוד סבח זצ"ל שהיה בעל קול ערב ושימש גם כחזן.
לאחר מלחמת העולם השנייה יהודים רבים עזבו את לה כף והלכו לחפש את מזלם בעיר הבירה תוניס. לאחר הכרזת העצמאות של תוניסיה בשנת 1956 עזבו כל יהודי לה כף את עיר הולדתם ועברו מי לצרפת ומי עלה לארץ ישראל 
 

 

מודעה על הזיארה בבית הכנסת " גריבת" אלכאף

 

לבוש מסורתי של בנות לה כף


תגיות

אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


9תגובות ב “לה כף-LE -KAF

  1. ניקול אליאס-מימוני

    לחברים היקרים,

    תודה רבה על שמירת הגחלת ומורשת יהדות תוניסיה.
    כל פעם להתפעל מחדש מאופי האתר המיוחד.
    מירי אלקלעי ויוסי פרי- עושים עבודת קודש וכן לשאר
    חברי ההנהלה ולכל יוצאי תוניסיה המגיבים ומוסיפים זכרונות ותמונות.
    קיבלתי הסבר סביר על "הבחוצים" או כפי ששמעתי מפיסהתי ואימי ז"ל "בחוסים".
    אגב אבי ליליס(יוסף) מימוני הוא מבני משפחת מימוני.
    שהגיעה ללה-כף בעקבות אחד הבנים שהגיע למצוות וגרו
    בשכנות למשפחת ביז'אוי(משפחת אימי מרסל).
    אחד הזכרונות מילדות ששמעתי מסבתי, שסבי פרג'י ביזאוי, סרב לבקשת ידה, מפחד ומחוסר היכרות משפחת מימוני. ורצה הגורל אחרת, התחתנועלו לישראל בשנת 1956 לחבל לכיש.

    תודה ופורים שמח.
    ניקול אליאס-מימוני

  2. אלי אללי

    כתבה מאוד מעניינת על העירה להכייף. כנכדו הגאה של רבי דוד סבח (לאחר דעלה לארץ שובש שם המשפחה לשבח) חשוב לי ששם המשפחה יתוקן ויכתב כראוי כסבח ולא "צבאח". לגבי מקור המשפחה מהסיפורים של סבא אני זוכר שמקור משפחת סבח הינו ממרוקו. והשם דוד סבח עבר במשך כשבע דורות . אשמח לקבל פרטים נוספים אודות המשפחה.

    1. ניקול אליאס/מימוני-מימון

      אלי אללי שלום וברכה.
      מעניין מאוד שמשפחת סבתי מצד אמי (אבא שלה סבח והיה לה אח בשם חיים מאותו אבא ואמא רחל סבח לבית הללי) ידוע לי שסבתא רבא שלי רחל היא אשתו השניה של משה סבח סבא רבא שלי מצד הסבתא סיורה-שרה ביג'אווי לבית סבח) בעלה פרג'י פרונסואה ביג'אווי. זכרונם לברכה.
      אם אינני טועה יש גם קרובי משפחה במושב שחר בחבל לכיש דרום ממשפחת אללי(הללי).
      שווה בדיקה.
      בהצלחה.

      נ.ב. נולדו וחיו בלה כייף עד לעלייתם ארצה.

    2. מאיר חדאד

      בס"ד. אם המקור הוא מרוקו הרי ששם המשפחה הוא 'צבאח' ולא 'סבח' [כשם משפחת הרב 'שושנים לדוד' לרבי דוד צבאח מרבאט, הודפס בדאר לבידה [קזבלנקה], וכן 'משכיל לדוד', לרבי דוד צבאח הרב של מראכש, הודפס בתוניס. וכן רבי יצחק צבאח שגורש ממרוקו ועבר למצרים ועוד רבים ואכמ"ל.

  3. יוסי פרי Post author

    אלי ערב טוב וברוך הבא לאתר תוניסיה מורשת.
    התיקון בוצע לבקשתך.
    בברכה
    יוסי פרי

  4. ליליאן דמרי

    קראתי את המאמרים על ערים טונסיה .כאילו שאני נימצאת בתוך הזמן הזה במקומות האלה. מתי יהיה אפשר לנסוע לביקור שורשים מקום מקום ובכל פינה שבערים המוכרים מקום מגורינו מקום ביקורינו בלא חמה לבקר את הבית הכנסת של רבי חותי דמרי שהוא הדוד של בעלי ולבקר את אל שייד אל מערבי עלהיהם השלום וזכרונם לברכה. את עיר גבס את האי זרבה ולבית הכנסת אל הגריבה עלהם השלום ואת עיר הבירה כמובן. ובכלל. אני אשמח לקבל תשובות מכם ץ תודה לכםץ בברכה ליליאן .

  5. נעמי

    סבא שלי פרזי וברטה מימוני סבתי לבית פיטוסי ויש להם קשר למשפחת מהללי(לא יודעת איך) מה מקור למשפחה זו אגב? מזה מימוני?? תודה

  6. נעמי

    סבא שלי פרזי וברטה מימוני סבתי לבית פיטוסי ויש להם קשר למשפחת מהללי(לא יודעת איך) מה מקור למשפחה זו אגב? מזה מימוני?? תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *