חודש תמוז

209

בס"ד

החודש הרביעי למנין החודשים מניסן והעשירי למנין השנה. תמוז לעולם חסר כ"ט יום ולעולם ב' ימים ראש חודש. א' תמוז הוא יום ב' בראש חודש, הוקבע בימי אגה"ו ולא בימי בד"ז. מזלו של חודש תמוז הוא סרטן, על שם מערכת הכוכבים דמוי סרטן המופיעה בשמים בחודש זה.שמו של החודש קרוי  על שם האל הבבלי הקדום "דו מוזו" שמותו מסמל את הכמישה בטבע בחודש זה, הנבאי יחזקאל מגנה את פולחנו. "והנה שם הנשים יושבות ומבכות את התמוז: ויאמר אלי עוד תשוב תראה תועבות גדולות מאלה" (יחזקאל ה' י"ד ט"ו)
בלוח החקלאי מחפירות גזר נקרא החודש "ירח זמור"
 
 
"בין המצרים"
 
הימים משבעה עשר בתמוז ועד לתשע באב נקראים "שלושת השבועות" וגם "בין המצרים". "רודפיה השיגוה בין המצרים" (איכה א' ג') מיום י"ז תמוז שהובקעה העיר ועד ט' באב שנחרב הבית הם ימים שישראל נתונים "במצר" "מן המצר קראתי יה".
רבי אליעזר דורש על הפסוק "וינאץ השקד" (קהלת י"ב ה' ) "מקל שקד אני רואה" (ירמיהו א') השקד משעה שהוא מציץ (פורח) ועד גמר פירותיו חולפים כ"א ימים, כך גם מיום י"ז תמוז ועד ל ט' באב חולפים עשרים ואחד יום.
טעם נוסף למילה "מצר" (גבול) לפי שקוראין בהם את הפרשיות "מטות" "מסעי" שמבואר בהם חלוקת הארץ, אז "בין המצרים" "בין מצר" (גבול) בין עבר הירדן ובין ארץ ישראל (בני יששכר) זה רמז לנחמת ציון וירושלים  שנזכה לחלק הארץ מן "המצר"
כידוע שאנו מצווים מן התורה על צום אחד והוא צום יום הכיפורים. אך הנביאים קבעו עוד ארבע תעניות לציבור ע"י מאורעות הזמנים בזמנם. הנביא הבטיח לישראל כי צום הרביעי (י"ז תמוז) והצום החמישי (ט' באב) והצום השביעי (צום גדליה) והצום העשירי (י' טבת) יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים (צפניה ה')
 

מנהגי אבלות

 מפני שבימים האלה בוטל התמיד וניסוך המים לכן נוהגין בו מקצת דיני אבלות.

יש הנוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין, לא לאכול פרי חדש ולא ללבוש בגד חדש כדי שלא יצטרך לברך "שהחינו"(נגד ומצווה ס"ד ע"ב) ונראה שמתחילה נהגו כן הנשים ואמרו בירושלמי (פסחים פ"ד א') "הני נשי דידן דלא שתו חמרא מ י"ז תמוז ועד ט' באב מנהנא הוא". רש"י כותב שהגאונים חלקו על כך ומנהגם בדיני אבלות הוא מראש חודש אב, אך יש הנוהגים מ י"ז תמוז ואין למחות בידם כי אין לפרוץ גדרן של ראשונים.וכן אין נישאין "בין המצרים" כלל. בתקופת בין המצרים לא ילך יחיד מארבע שעות ועד תשע שעות ( משעה 10 בבקר ועד השעה 15 בצהרים שבהם שולט "קטב מררי" ולא יכו את התלמידים בימים ההם (במדבר רבה פי"ב ג' ) ונראה כי הטעם הוא כי הימים ההם בשעות האלה השמש בוערת בחומה הרב ובפרט בארצות החמות, וצריך האדם לשמור נפשו בבריאות יתרה. 

ליקט וערך יוסי פרי

 


תגיות

אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *