חג שבועות

850

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה 

חג שבועות נקרא אם כל החגים. למה? שכל החגים אם לולי שבועות לא היו חגים לגמרי, שכל החגים תלויים במתן תורה, שיציאת מצרים אם לא מחמת לקבל התורה אין אנו יוצאים ממצרים, כמו שאמר השי"ת למשה רבינו אחרי שנצא ממצרים נעבוד את ה' על אותו ההר שהוא הר סיני. ר"ל שפסח וסוכה שעושים אותם מחמת שהשי"ת סבב עלינו ענני הכבוד כשיצאנו ממצרים, אם לולי התורה לא היה לא פסח ולא סוכה. ואף חנוכה ופורים, אם לולי התורה לא היו באים, שחנוכה היונים מטרתם היתה שלא נעשה מצוות התורה, ופורים, המן אמר לאחשורוש שעם הזה דתיהם שונות, שלא היו מוציא חן בעיניו דתינו שהם מצוות התורה, שאפי' שהוא כעס על מרדכי שלא היה משתחוה לו, ואף שמרדכי לא השתחוה לו מחמת שהיה עליו הע"ז, ר"ל משום מצוות התורה, ולא נצלנו ממנו רק אחרי שחזרנו בתשובה וקיימנו מצוות התורה, ר"ל שחגינו כולם מחג הזה שהוא שבועות.

חג שבועות, יש בו הרבה שמות, חג הקציר, עצרת, חג מתן תורה, חג שבועות, יש לשאול למה כל השמות הללו? חז"ל נתנו טעמים על כל שם ושם, חג שבועות, השבועה שנשבענו כדי לקיים התורה והשבועה ששבע השי"ת שלא ישנה אותנו באומה אחרת. חג מתן תורה, שקבלנו בו התורה. עצרת, ר"ל תעצור כאן, ואין לנו רשות לעשות כמו שאנו רוצים מהיום הזה, שהתורה יש בה 613 מצוה שצריכים ללכת בהם. חג הקציר, חוץ ממה שיבוא בימי הקציר, משום שאותו יום קצרנו שכרינו על מה שקיימו שבע מצוות בני נח, כדי שנקח התורה, ר"ל קצרנו הזרע ששתלנו אותו, וקבלנו התורה אנו ולא אומות העולם.

עתה נבאר מה ר"ל חג הקציר, חז"ל במסכת שבועות אמרו, כשיבוא המשיח אומות העולם באים בטענה, למה השי"ת יתן שכר לישראל והם לא, אומר להם שהם קיימו התורה, אומרים לו אם עשית לנו כמותם הנה קבלנו אותה, שהקב"ה קודם שיתן לנו התורה, הלך לאומות העולם, וכל אחד אמר אינני יכול לקיימה, ולבסוף הביאה לנו, והניח עלינו הר, ואמר לנו אם תקבלו התורה מוטב ואם לאו יהרוג אותנו תחתיו, שכל העולם לא נברא אלא מחמת שנקיים התורה, ואם אין מי שיקיים התורה העולם צריך שיחרב, וקבלנו אותה. ולזה אומרים לו אומות העולם ואם שמת עלינו הר על ראשנו הנה קבלנו אותה, והגמ' שאל שם, באמת למה לא עשה להם השי"ת כמו שעשה לנו כדי שיקבלו התורה? ותירץ שהם לא היו מקיימים שבעה מצוות בני נח, יוסיף להם התורה שיש בה 613 מצוה! אבל אנו שהיינו מקיימים שבעה מצוות בני נח ויכלנו אותנו, הוסיף לנו מצוות אחרים, והם סר להם מצוותיהם, שאפי' שיעשו אותם אינם מקבלים עליהם שכר כאותם המצווים עליהם, שהמצווה ועושה שכרו יותר ממי שאינו מצווה ועושה, שהיצר הרע אומר לו לא תעשה אותה.

וסיים הגמ' שם, שהקב"ה אומר להם מוטב, הנה אתן לכם מצוה קלה אראה אותכם אם תעשו אותה או לאו, ויתן להם מצות סוכה, וילכו לעשות סוכה, ואותו יום הקב"ה יוצא חמה גדולה מאד שאין האדם יכול לסבול, וכל אחד מהם ידחוף הסוכה ויצא, ואין להם עוד מה לדבר. ובגמ' שם שאל והרי יש לנו הדין שהמצטער פטור מן הסוכה, ואלו שבא להם יום חם מאד שאפשר שתהרגם בכוח החמה, יהיו פטורים? ותירץ שאנו ישראל כשבא אלינו דבר שאינו מניחנו לשבת בסוכה, לא נדחוף הסוכה, אלא נצא בכבוד וזועפים, שהשי"ת אינו שמח במצותינו, אבל הם כל אחד ידחוף הסוכה ויאמר מי הצריך אותי.

יש לשאול, למה השי"ת לא בחר להם רק הסוכה, ולא מצוה אחרת? אבל כשנבוא לעיין, נמצא שהתורה צותה אותנו על שלשה רגלים, שהם פסח שבועות וסוכה, שראש השנה וכפור הם יום דין ויום סליחה, פסח אינם יכולים לעשותו מחמת שהם לא יצאו ממצרים, שבועות שהם עדין לא קבלו התורה, אבל הסוכה אפשר להם לעשותה,  אפי' שהיא קשורה ביציאת מצרים, אולם הקב"ה צוה אותנו לעשותה ששה חודשים אחרי יציאת מצרים, והיא בתשרי, שהוא נקרא ראש השנה למלכי אומות העולם, כשנכתוב שטר אם נכתוב בו שנה פלונית למלכות אחד ממלכי ישראל, קודם ניסן נחשב שנה הקודמת, וכשנכנס ניסן נחשב שנה חדשה, וכשנכתוב למלכי אומות העולם קודם תשרי נחשב שנה הקודמת, ואחרי תשרי נחשב שנה חדשה, ר"ל המצוה הראשונה שבאה לפניהם בשנה החדשה. ועוד שהשי"ת יודע שהם דוחפים אותה, והדבר שנראית הדחיפה שלה היטב היא הסוכה, קולה נשמע מרחוק, כדי שיראה ההבדל בינינו לביניהם, שהם מבזים המצוות, ואנו אפי' שאין באפשרותינו לעשות אותם מצוות אין מבזים אותם, ושנעשה גדרים, ואפי' גדרים קלים ונקיים אותם, ולא טובעים בעבירות, כמו שאמר שלמה המלך בשיר השירים סוגה בשושנים, וחז"ל פירשו אותה אפי' גדר של שושנים, שכל אדם אפשר לו לעבור אותו, אנו ישראל מרוב אהבתנו בשי"ת ובמצוותיו אין עוברים אותו, ואפשר לנו באותו גדר שלא נכנס בעבירות של תורה.

רבותי! נביא מעשה שקרה בזמן שהגרמנים היו הורגים אותנו, להראות כמה אנו תלויים בשי"ת, שאפי' שלפעמים נטעה ונעשה עבירות, אלא שקשורים בהשי"ת הרבה, שאחד מן המחניות שהיו מניחים בהם היהודים שמוליכים אותם לעבודה, עד שיהיו אינם יכולים לעבוד ואינם ראויים יהרגו אותם. אדם דתי שלא רצה לאכול המאכל האסור, ולא היה אוכל רק לחם, וכשידעו בו, אמר לגדול שלהם, והוא אמר להם תכינו לי מחר בשר חזיר ונראה אותו יאכל או לא, וממחרת באו ועמם הגדול שלהם כדי שיאכלו אותו החזיר, אולם טעו במקום שיתפיסו אותו דתי, חזקו אדם אחר חלוני, שהוא היה אוכל החזיר ואינו חושש, ואמרו לו תאכל או נכה אותך במטה, היהודים שהיו לפניו חשבו שהוא יאכל ואף הדתי יצול, אלא להפתעתם אמר להם אינני אוכל, והכו אותו במטה ולא רצה לאכול, אמר לחביריו אינני חפץ שיתעוללו על דיננו, שיאמרו שהיהודים בשני מכות יעזבו בדינם, ושדינם אין לו שום ערך לפניהם, צריכים שידעו שאנו לא נעזוב בדין שלנו בכל אופן שיהיה, אף שנגיע למיתה. וכן היה נפטר באותה מטה, אלא שהנה סימן גדול בלב חביריו שבסוף ניצלו, ואמרו ראינו אהבת יהודי לבוראו. ודברים הללו כשיצאו חזקו אותם יותר בדינם ואהבתם להשי"ת. ואנו צריכים ללמוד מוסר, ונראה לנפשינו ערך השי"ת אצלינו, ובפרט בלילה הגדול הזה ליל חג שבועות, שרוב הקהל יהיו בבית הכנסת קוראים התיקון שתיקן הרב האר"י זיע"א וז"ל, שנעסוק בלמוד, ונזהר מדברים בטלים וליצנות בבית הכנסת, ושינה בבית הכנסת, אלא צריכים לפתוח עינינו וללמוד לתקן העון שעשו אבותינו, שיום מתן תורה קמו מאוחר משנתם, עד שעשה להם השי"ת קול גדול שהתעוררו. אנו לא נישן כלל, אבל לא נשב לדבר ונתלוצץ בבית הכנסת, שאז תהיה עבירה, צריכים ללמוד למודינו בכל הנחת רוח, ונראה לשי"ת שאנו אוהבים אותו ומכבדים אותו, ולילה כזאת זו עת רצון גדול, והשי"ת יראה אותנו עסוקים בתורתו שהיא קיום העולם, יתן לנו הטוב והשלום והבריאות, כדי שנוכל להמשיך בלמוד התורה, וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה.



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *