וזאת הברכה

1246

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה

בפרשת השבוע יש כמה שאלות, אחרי שהכתוב אמר וזאת הברכה, לא כתב הברכות מיד, היה לו לכתוב וזאת הברכה קודם יחי ראובן? ועוד משה רבינו כל שבט בירך אותו יותר מברכה אחת, היה לו לכתוב לומר וזאת הברכות?
אולם ידוע שדוד המלך בא מרות המואביה, וגם היתה בעיה אחרת שאביו לא היה אוהבו, ושם אותו לרעות בצאן, חז"ל שאלו למה לא בא מבת ישראל מיוחסת ולמה קרה לו כל זה? ותירצו השטן יודע שדוד המלך מוציא המשיח והיה עושה כל ההשתדלות כדי שלא יבוא לעולם, דידוע שאחרי ביאת המשיח נבנה בית המקדש, ואח"ך תחיית המתים, והשטן אין לו עוד מה לעשות והקב"ה מאבדו שלא ראוי עוד לעולם, והוא השר של עשו שהשי"ת לוחמו הוא בעצמו במלחמת גוג ומגוו, ולזה השי"ת הוציאו ממקום שהשטן אינו חושב שיוציא ממנו ולא ידע בו רק רואהו לפניו, כאדם שיש לו יהלום וירא מהלסטים, ישים אותו המכתב נורמאלי או מלוכלך כדי שאף אחד לא יסתפק שהוא שם, שאם ישים אותו במקום מהודר ידעו בו ויגנבו אותו לו, ואפי' שהשי"ת אפשר לו להורידו לעולם ולא איכפת לו מהשטן לגמרי אלא שהקב"ה עשה טבע בעולם ואינו חפץ לשנותו, ואינו עושה הנסים ונפלאות אלא בזמן הראוי, ולא רק דוד המלך בא בדרך זאת אלא אפי' הרבה רבנים גדולים שהעמידו התורה ועד עכשיו אנו נהנים מהם, שמעיה ואבטליון הרבנים של הלל ושמאי, רבי מאיר בעל הנס, רבי עקיבא, וכאלו רבות, כל אלו באו ממשפחת גרים, ואנטונינוס שהיה שר ירושלים בזמן רבינו הקדוש, פעם אמר לרבינו הקדוש כשהקב"ה נתן לנו התורה ראשית כל הוליכה לאומות העולם ולא רצו לקבלה ואנו קבלנו אותה, אמר אנטונינוס לרבינו הקדוש ודאי שהיו אחדים מאומות העולם שהיו חפצים לקבלה אלא שהרוב לא חפצים, אלו הם הגרים שנתגיירו אח"ך, והמומרים אלו היהודים שלא רצו לקבלה אלא מחמת שרוב ישראל קבלו אותה הצטריכו אף הם לקבלה, ורבינו הקדוש הסכים לדבריו. ולמה הקב"ה לא לקח אותם הגויים והכניסם מיד עם כללות ישראל, כדי שיביא אח"ך בתוכם נשמה קדושה ולא ידע בה השטן וילמדו אותנו התורה.
וזאת הברכה שברך אותה משה רבינו, ד' מסיני בא, התורה נתנה לנו השי"ת בסיני, אולם וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן שזרח אף משעיר שהוא עשו, ומהר פארן משאר אומות התורה שנזרחה מהם התורה, ואתא מרבבות קדש בא בתורה מרבבות של אומות העולם, קדש נשמות קדושות, מימינו אש דת למו דאיכא השטן שיושב מימיננו ורוצה לאבדנו, ולזה הקב"ה עשה הדבר הזה, שאף חבב עמים אלו אנשים שבעמים שרצו לקבל התורה, כל קדושיו בידיך שם בהם נשמות קדושות עד מאד, והם תכו לרגליך שנראים כנדרסים תחת הרגלים ולא ידע בהם אף אחד, ישא מדברותיך הם שמרמים ומגביהם הדברים שנצרכים להים, ומה הם הדברים הללו, תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב שאם שמלמדים אותנו התורה אח"ך, סיים, ויהי בישרון מלך ומחמת שמלכינו הוא דוד המלך, ועוד בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל כשהקב"ה חוזר ומקבץ אותנו בזמן המשיח. משה רבינו בירך אותנו כדי שהקב"ה יעשה לנו הפתרון הזה ויבואו מאומות העולם כרבנים שאמרנו אותו או דוד המלך שבא מרות המואביה כדי שלא ידע בו השטן.
ועוד יש לפרש מה ר"ל ד' מסיני בא וזרח משעיר למו וכו', שידוע האדם שחי במקומות שיש בהם חוסר הדין קשה שיהיה ירא שמים כמו שאמר רבי יוסי בן קסמא לאותו אדם אם תתן לי כל הטוביות שבעולם איני דר אלא במקום תורה, זהו מה שאנו חושבים האדם שגר באירופה קשה שיהיה שומר שבת כשרואה הכסף, שהריוח של השבת גדול יותר מכל השבוע, זה מה שאנו חושבים.
רבותי! משה רבינו אמר לנו "לא" ד' מסיני בא, נכון מי שיושב במקום של תורה תהיה לו הרבה אפשריות כדי שיהיה ירא שמים אבל יש גם וזרח משעיר למו שאפשר ממקומות של טומאה כשעיר אפשר שיזרח ויהיה ירא שמים ומאיר על כל העולם, נכון שלא קל, אבל אם לא היה באפשרותו הקב"ה לא היה משים אותו בנסיון כזה, שכל אדם יש לו מדרגה עד היכן אפשר לו להתגבר על היצה"ר מה שהיה המקום ומה שהיה הזמן, נכון שיש אנשים שדלים ואינם יכולים להתגבר, אלו השי"ת אינו מניחם שיגיעו לנסיון זה, שמהשמים אין מגיעים האדם למקום שאין באפשרותו להעמיד עצמו כדי שיעשה עבירה.
ונביא מעשה שנדע שאפשר שיהיה אדם במקום שאין באפשרותו להתנצל מהעבירה אבל הוא בהתאמצותו ובאהבתו להשי"ת אפשר לו ליצול, המעשה הזה סיפר אותו לי אבאתו חטאת הי"ו שספרו אותו לו אנשים של אנשי קודם, המעשה הזה קרה בתוניס שפעם נפטר משורר בחתונה והיה משורר אף בחתונות של ערבים, ואז הותניס היתה כולה רבנים, ומשורר ודאי נחשב כרשע גדול, אבל כשקוברים אותו עברו במטתו ארבעה אנשים לפני הישיבה של רב העיר, פתאום הרב קם ואמר להם בואו נעשה כבוד לצדיק הזה שנפטר, ויצאו הוא ותלמידיו בהלוייתו, ואנשי העיר כשראו רב העיר הולך בהלויתו כולם הלכו אחריו, אחרי שסיימו ההלויה שאלו אנשי העיר מה הטוב שעשה המשורר הזה? אמר להם המשורר הזה בכל לילה אחרי שיסיים עבודתו נכנס לחדרו וסוגר על עצמו ואומר להקב"ה יודע אני בעצמי שעושה איסור אבל זאת פרנסתי ולא מצאתי ממה להתפרנס, אבל אני אוהב אותך הרבה, והנה לך, הרי אנו יושבים לבד ואני משורר רק לך, ולוקח הכלי זמר וקורא התהלים בכלי זמר עד הבוקר, ומחמת שהיה צודק בדבריו היו מתאספים המלאכים ושומעים התהלים שלו, והיה עושה נחת רוח גדולה להשי"ת, ועתה כשנפטר באו עשרות אלפים של מלאכים ובידם אותו סידור התלים ומשירים לו, כולם נבהלו! אמר להם הרב זה לא נחשב כלום לפני מה שראה הוא אצל רבו, אמר להם מכירים אתם בפלוני שהיה סגינהור והיה משים על פניו משקפיים של לוח, הזקנים ודאי זוכרים אותו, ידוע שהיה מנגן בכלי זמר שקורים בערבית דרבוכה בלילה בבתי מלונות, כשנפטר רבו בא ואמר להם עמדו, שהיום נפטר צדיק גדול בעיר, ואחרי זמן אמר להם שבו שכבר סיימו קבורתו, שאלו מי הוא שנפטר היום, אמרו להם פלוני, כולם נתפלאו, "פלוני"! שאלו אם יש אדם אחר שנפטר באותו יום, אמר להם לא, רק הוא. שאלו מתי הוציאוהו ואימתי קברו אותו מצאו אותו זמן בדיוק, לא יכלו לחכות, הלכו ושאלו רבם, אמר להם וכי אתם חושבים שאותו אדם סגינהור! א"כ למה עושה משקפי לוח כדי שיכסו לו עיניו, אותו אדם צדיק גדול שלא מצא ממה להתפרנס רק בבית מלונות, וכדי שלא יראה שום דבר לא טוב עשה מקפים לוח כדי שיסגרו לו עיניו ונתרצה שיחיה כל חייו כסגניהור, וכשנפטר יצאו לקראתו מלאכי השרת בחבוק, אלו איזה אנשים ואפשר כל האנשים. יהי רצון שהקב"ה יתן לנו הכח להתגבר על היצה"ר ויתן לנו הטוב והשלום והבריאות וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה.



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.