"גריבת אריאנה"

169

ידידי הגולשים השלום והברכה .

בתי כנסת תמיד ליוו את היהודים בנדודיהם במשך אלפי שנים ככל הנראה מאז  חורבן בית המקדש הראשון ויש הטוענים אף לפני כן.
להלן מאמרים על בתי כנסת מיוחדים בתוניסיה שבחלקם הגדול אף נעלמו מזיכרונם הקולקטיבי והאישי של היהודים יוצאי תוניסיה. בתי כנסת אלה מאופיינים על ידי השם שלהם המבדיל אותם מהאחרים: גריבה. בתי כנסת אלה מתאפיינים גם בעליות לרגל אליהם בתאריכים קבועים של אלפי מאמינים לזיארה מסורתית.

במאמרים אלה אני מתבסס בין היתר, על ספרה של ד"ר חנה כהן פרז " אלגריבה בנתיבי הקדושה", שחקרה את הנושא במשך למעלה מעשרים שנה.

 המעוניינים לרכוש נא  להתקשר לטלפון: 0528386613 

 

 

"גריבת אריאנה"

אריאנה היא עיירה השוכנת כ4 ק"מ מעיר הבירה תוניס. בלב מישור הגובל בגבעות ממערב, בלגונת מלח בצפון, ובמפרץ תוניס בדרום .
על ראשיתה של העיירה אריאנה חלוקים הדעות. מן הממצאים הארכאולוגים עולה שהעיירה נוסדה בתקופה הרומית, בתקופה זו שימשה אריאנה פרבר נופש של הבירה קרטגו.
לעומת זאת לדעתו של ליאון אפריקנוס הנוסע בן המאה ה16 הוקמה אריאנה על ידי שבטי ונדלים שפלשו לצפון אפריקה כמאה שנה לאחר נפילת רומי.

אגדות רבות נקשרו לשמה של העיירה אריאנה. המפורסמת שבהם מספרת על אליסה נסיכת קרטגו שהתאבדה בגלל אהבה נכזבת, ליד גופתה הערומה הותירה צוואה שבה בקשה להיקבר במקום שבו נמצאה, ומאז נקראת העיירה "אל-עוריאנה" שפרושו "הערומה"

ראשוני היהודים הגיעו לאריאנה במאה ה17 יחד אם המגורשים האנדלוסים, ישנן סברות שעל פיהן יהודים אלה אף התבוללו באוכלוסייה הערבית המקומית. ראשוני היהודים ששמותיהם ידועים לנו היו בני משפחת ז'רנו שהגיעו מאלג'יר במאה ה18 ועסקו בעיקר ברוכלות וסנדלרות, אחריהם הגיעו מאלג'יר משפחות סיטבון, ביסמוט, ביז'ווי וקוסקס.
על פי המסורת המקומית בית הכנסת "צלאת אלגריבה" נבנה בתקופה זו. הוא הוקם בחלק הצפון מערבי של העיירה ומסביבו החלה להתגבש הקהילה היהודית שמנתה כ100 איש. בשנת 1912 החלה לרדת קרנו של בית הכנסת צלאת לגריבה ובמקביל החל לעלות קרנו של בית הכנסת החדש שנבנה ברובע החדש אשר נקרא על שם רבי אברהם סוריה.
(פנקס הקהילות לוב תוניסיה עירית אברמסקי-בליי)

המסורת מוסיפה ומספרת שיהודי אלג'יר היגיעו לרואד שלחוף הים התיכון בקרבת תוניס כדי לאסוף מלח, בזמן שהותם בחוף השומם הם הבחינו בספר תורה, אספו אותו בחדר של בנין ישן, מאז הפך החדר ל צלאת גריבה ספר תורה זה נמצא כאשר הוא בתוך תיבתו במהלך השנים ניזוקה התיבה קשות אך הקלף עצמו נותר שלם.
קיימת גרסה נוספת שגורסת שה גריבה הוקמה במקום שבו נעלמה בדרך מסתורית נערה שעמדה להינשא, כאשר בדרכה לטבול במי הים בהתאם למסורת , נפערה האדמה לרגליה והיא נבלעה בתוכה.

דר' חנה כהן פרז מספרת לנו בספרה "אלגריבה בנתיבי הקדושה" על ביקורה במקום: "בביקורנו האחרון בעיירה הציורית שבתיה צימודי הקרקע טובלים בירוק, הצלחנו לאתר את גריבת לאריאנה החדשה. המדריך שלנו עצר בכיכר מרוצפת גדולה, מוקפת בחנויות. נציגי השלטונות חיכו לנו במקום, ובראשם האחראי על אזור לאריאנה. זה האחרון הוביל את הקבוצה בסבך סמטאות מפותלות. לפתע נתקלנו בשלט בצבה כחול עז ועליו כתובת בזו הלשון: "סמטה ללא מוצא אלגריבה" . כתובת זו בערבית ובצרפתית הינה עדות אילמת לזמנים שחלפו ואינם עוד. ריצוף הרחוב נראה כעתיק, הקירות סביב צבועים בסיד בוהק נעים לעין. בהגיענו לקצה הסמטה נתקלנו בשתי דלתות, האחת בפתחה של הכניסה מטופחת כשאל פתח הבית מובילות מספר מדרגות חיצוניות. משני הצדדים עומדים עציצים גדולים.
המדריך הוביל אותנו דווקא אל הדלת השנייה, הצדדית. כדי להיכנס נאלצנו להתכופף ולרדת שלוש מדרגות לתוך חצר לא מקורה שעץ גדול נטוע במרכזה ועלוותו סוככת ומסתירה את השמים. בבית מתגוררת משפחה מוסלמית פשוטה ובראשה האב שאיבד את מאור עיניו. האוויר מחניק: הן בשל ריחות הבישולים העומדים באוויר והן בשל הלחץ של קבוצת המבקרים גדולה במקום קטן. אכזבה ציפתה לנו כשנכנסנו לאחד החדרים שנטען שהיה בית כנסת: החדר קטן ביותר ללא חלונות ללא כל סממן יהודי, אדריכלי או אחר, היכול להעיד על עברו. מארחינו מצבעים על הרצפה שנותרה מרוצפת באריחי קרמיקה צבעונית, כאומרים הנה לכם שריד מהתקופה האחרת. מספר דלתות מעץ מעוטר שנצבע בכחול מסתירות גומחות קטנות בתוך הקירות. המשכנו להתקדם עד לסוף החדר. תרים אחרי סימנים נוספים. הארונות אומנם הזכירו לנו את ארונות ספרי הקודש של גריבת טמזרת. ברם, האם הם הכילו בתוכם אי פעם ספרי תורה ? ניסיונותינו לדלות כל בדל אינפורמציה ממארחינו הסתיימו בלא כלום. עזבנו את המקום בתחושה של החמצה." ("אלגריבה בנתיבי הקדושה " דר' חנה כהן פרז ע"מ 138)

יעקב פינקרפלד מזכיר בספרו "בתי הכנסת באפריקה הצפונית" ירושלים תשל"ד וכך הוא כותב "בפרבר אריאנה יש בית כנסת המכונה "הגריבה" וסבר לנו כי פרושו של השם הוא "הבודדת" או  "הנודדת" .ונקבע לזכרה של נערה יהודית (פרטים נוספים על אותה נערה לא ידעו למסור לנו) מסתבר שפוקדים את המקום עולי רגל רבים, בבית הכנסת שלושה ארונות קודש". ("בתי כנסת באפריקה הצפונית" יעקב פינקרפלד ירושלים תשל"ד עמ' 3 )

 

ליקט וערך יוסי פרי



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.