גפצה-gafsa

332

 

גפצה היא נווה מדבר שמקומו במפגש בן שני אזורים גיאוגרפים שונים בדרום תוניסיה, אחד אזור הערבה ההררית והשני מדבר סהרה, רחוקה מספקס כ250 ק"מ, וכ 160 ק"מ מגאבס.
גפצה מפורסמת בעיקר בגלל המעיינות החמים וחורשות הדקלים שבה. גפצה הוקמה בתקופת הרומאים כעיר מבצר בגבול מדבר סהרה ושמשה צומת דרכים לסחורות מן הסהרה ואל הסהרה.
גפצה עברה תהפוכות רבות ושונות מאז יוסדה על ידי הרומאים, היו בה מרידות ופלישות של הבדווים מהמדבר ומהערבה, נהרסה בידי שושלת המוחידון במאה 12 ונבנתה מחדש על ידי השושלת החפצית במאה ה13-14 וגם החומה והמבצר שופץ וחוזק באותה תקופה.כך יכלה לעמוד מול התקפות ופלישות של הבדווים תושבי המדבר והערבה.
בקינה המפורסמת של רבי אברהם אבן עזרא אשר מקונן על יהודי תוניס ולוב בתקופת המוחידון צורף ספח נוסף ובו קינה על שאר ערי תוניסיה על ידי אלמונים אשר מוסיפים ערים נוספות "למה רבי אברהם קצת מקומות שכחת, העיר להאמא וגם קפצא וגריבה לא זכרת". אנו מדברים על המאה ה12. מכאן אנו יודעים כי כבר במאה ה12 חיו בגפצה יהודים אשר סבלו סבל רב כמו בשאר ערי תוניסיה מרדיפות המוחידון שהיו בעיקר על רקע דתי, יהודים רבים הוכרחו להמיר את דתם ולהצטרף לדת האיסלם, אך בסתר המשיכו היהודים לקיים אורח חיים יהודים.
במאה ה15 אנו נתקלים בשו"ת מרבה של גפצה אל רבה של אלג'יר וזה מעיד על אורח חיים יהודי בעיר. היהודים גרו בשכונה נפרדת מהמוסלמים וזה עזר להם  לשמור על אורח חיים יהודי.
מאז המאה ה19 עמד קאיד אשר מונה על ידי הביי והיה ממונה על יהודי החבל שנקרא חבל "הג'ריד" וכלל בתוכו את העיר גפצה ואת תוזר ונפטה.כמו כן רב ראשי אחד היה לשלושת הערים. כמו לא במעט ערים בתוניסיה וגם בגפצה מונה הקאיד מתוך המשפחות העשירות והמכובדות ביותר אשר בדרך כלל היו גם מקורבים יותר לאנשי השלטון בגלל עיסוקם. כך מונה הקאיד בגפצה אחד מבני משפחת שמעוני שהייתה אחד המשפחות המיוסדות בעיר משפחה ענפה ומקושרת עם בעלי השלטון המוסלמי.
באמצע המאה ה19 גדלה קהילת היהודים בגפצה ונוספו אלה משפחות נוספות כמו עמאנו חג'אג' הלאל דמרי וטהאר שבאו ממקומות שונים, קבוצת מהגרים גדולה הייתה מהעיר גאבס כמו בו-מסעוד בוכניק ברבי סברה סאסי דוייב גז מימון סרוסי וזאן ועוד אשר עסקו ברובם בחייטות וסנדלרות. משפחות נוספות מג'רבה שגם הם הצטרפו לקהילת גפצה היו כהן עידאן בוכריס חדיר וחורי, אשר חלקם עסק בקודש וחלקם בצורפות. במהלך השנים נוספו משפחות יהודיות מאלג'יר ולוב.
את עיקר פרנסתם מצאו יהודי גפצה במסחר ברמות שונות וברוכלות, ובשאר המלאכות האחרות כגון צורפות חייטות נפחות סנדלרות וכ"ו.
לאתרוגי גפצה יצא להם מוניטין בכל רחבי תוניסיה, בשנת 1926 מכריז הרב הראשי רבי משה שתרוג זצ"ל שהאתרוגים מגפצה כשרים וחלקם אף מהודרים, ובכך הוא מגדיל את ההכנסות לקופת הקהילה, מכסף זה תוחזק בית הכנסת בית העלמין ותלמוד תורה, אשר בימיו הטובים מנה כ250 תלמידים ברמות שונות.
אחד הרבנים המפורסמים בגפצה היה רבי שלום שמעוני זצ"ל מחבר הספר "גנזי שלום" שהיה גם מקובל וכותב קמעות. נפטר בשנת תרכ"ד-1864 ונקבר בעיר גפצה וקברו הפך למוקד עליה לרגל.רבי שלום שמעוני נולד בשנת תקמ"ג-1783 לאביו רבי אליהו שמעוני ששימש כרבה של העיר גפצה ואימו הרבנית מסעודה, בילדותו שקד על לימוד התורה ,לאחר שלמד שו"ב לימד והכשיר שוחטים נוספים, רבי שלום שמעוני שימש  כדיין בעיר וכתב גם קמעות לחולים.
בשנת תרכ"ד-1864 בעת שישב בדיין השיב את נשמתו לבורא באיותו בין 81 שנה. מסופר שבצוואתו ציווה כי יקברו איתו חבית מלא בגווילים של ספרי תורה המיועדים לגניזה וכך היה.
קבר מפורסם נוסף בעיר גפצה הוא קברו של רבי כליפה אבו-דראהם זצ"ל שלפי המסורת היה אחד מתלמידיו של האר"י הקדוש זצ"ל אשר גם קברו הפך למוקד עליה לרגל.
אחרי פטירתו של רבי שלום שמעוני זצ"ל שרתו בקודש רבי שלום בוכריס, ורבי נסים שמעוני זצ"ל מתלמידיו של רבי שלום שמעוני זצ"ל. אחריהם שימש רבי חי כהן זצ"ל מחבר הספר "כה לחי" לרבה של גפצה במשך כ20 שנה, ואחר פטירתו שימש חתנו רבי יעקב כהן זצ"ל כרבה של גפצה במשך כ35 שנה עד עלייתו לארץ ישראל. בגפצה היו שני בתי כנסת האחד "צלאה לכבירה" והשני "צלאת שמעוני"  
 

 העיר גפצה

 

לבוש מסורתי גפצה


תגיות

אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *