בג'ה-beja

417

 

העיר בג'ה נבנתה על ידי הרומאים במאה ה3 בערך על שרידיה של עיר עתיקה יותר, העיר שנבנתה על ידי הרומאים נקראה "ואגה" או "וקיה" שפרושה "העיר הישנה".בערך במאה 7 נכבשה העיר על ידי המוסלמים ומאז שובש שמה ל"בג'ה". מאז ועד ימינו שמשה ומשמשת העיר בג'ה כאסם התבואה של תוניסיה.בימים ההם היו קובעים את מחירי התבואה בעיר קירואן אך המסחר בפועל יתקיים בעיר בג'ה. שם גם נמכרה כל התוצרת החקלאית מכל האזור. בנוסף לכך נתיב המסחר בן תוניסיה לאלג'יר עבר בעיר בג'ה.
 העיר בג'ה נהרסה ונחרבה על ידי הפולשים הבדווים ועמדה בשיממונה שנים רבות עד לשנת 1500 בערך. שיקומה של העיר החל תחילה על ידי השושלת החפצית ונמשך ולאחר מכן על ידי העותומנים, וחזרה להיות שוב אסם התבואה של תוניסיה.                                                                                                     
כדברי הפתגם: הֵשְתנַא יאַדְגַ'גַ'ה חָאתַה יִגִ'איק אֶלקְמח מן בג'ה
עד לשנת 1600 בערך אן ידיעות על הקהילה היהודית בבג'ה יתכן שיתגוררו בה יהודים בודדים לתקופות קצרות, אך אין על זה שום תיעוד.
משנת 1881 עם תחילת השלטון הצרפתי בתוניסיה אנו רואים התיישבות של יהודים מהגרים ממרוקו ומאלג'יר, יהודים שהיו בדרכם לארץ ישראל אך מסיבות של פרנסה החליטו להשתקע בעיר בג'ה. בן המשפחות אשר הגיעו מהעיר קונסטנטין שבאלג'יר היו משפחת כלפון מש' טובינה מש' בליטי ואחרון המתיישבים היה הרב חנינה.
 על פי המסורת אחד המהגרים שהגיעו לבג'ה במאה 17 היה הפייטן רבי פרג'י שוואט זצ"ל יליד העיר פס שבמרוקו שגם הוא היה בדרכו לארץ ישראל אך מפאת גילו לא היה יכול להמשיך והשתקע בעיר בג'ה.
 מסורת עממית מספרת שלפני שהרב רבי פרג'י שוואט זצ"ל השיב את נשמתו לבורא ציווה את הסובבים אותו שיניחו את גופתו על גבי חמור ובמקום שהחמור יעצור בו שם יקברוהו.וכך היה יהודי בג'ה ערכו לרב מסע לוויה מפואר ובמהלכו פגשו את הביי שליט תוניסיה, הביי כעס על כך שהיהודים מקבלים את פניו במסע לוויה, אך היהודים מיד חשו בכעסו של הביי ונסו מפניו. הביי שם לב כי חמור צועד לפניו ללא השגחה או ליווי ועליו ארון קבורה, השתומם הביי על פשר הדבר אך ציווה את מלוויו כי יניחו לחמור מבלי לפגוע בו עד אשר יראו לאין פניו מועדות והיכן יעצור. החמור המשיך לצעוד עד אשר הגיע לבית העלמין היהודי בכפר תסתור ושם נעצר.מיד קובצו יהודי הסביבה וערכו לרבי פרג'י שוואט זצ"ל קבורה על פי כל הכללים המקובלים בעזרתם של הביי ומלוויו. מאז ועד היום מקימים בעיר בג'ה בחול המועד סוכות תהלוכה עד לקברו של רבי פרג'י שוואט זצ"ל בכפר תסתור ושם מקיימים הילולה שבה נוטלים חלק יהודים וערבים כאחד.
 ההגירה לבג'ה מאלג'יר נמשכה וזאת מהסיבה הפשוטה, בבג'ה יכלו היהודים המהגרים מאלג'יר לאמץ אורח חיים אירופאי יותר תוך התחככות בנוצרים הצרפתים אשר ניהלו אורח חיים אירופאי לכל הדעות, אן בשפה ואן בלבוש ואן בהתנהלות היום יומית.
היהודים למעשה ויתרו על חלק גדול מאורחות היהודים ואימצו לעצמם אורח חיים והתנהלות יום יומי אירופאית. וכך מצטרפים משפחות יהודיות נוספות מאלג'יר, כמו משפחת בובליל ופריינטה ומימוני פיטוסי ועוד. בהמשך מצטרפים גם משפחות ליבורנזיות כגון משפחת פרנקו ונחמיס.
 תחילתה של התיישבות היהודית הייתה ברובע הערבי הישן בבג'ה שנקרא "עין השמס",יהודי ממשפחת פיטוסי שהיה אדם משכיל ומהנדס במקצועו תכנן ובנה בית כנסת ברובע הערבי הישן, בית הכנסת נקרא "צלאת פיטוסי", בית הכנסת שמש גם כתלמוד תורה לילדי המקום והתקיימו בו תפילות באופן שוטף.
לאחר בנית הרובע החדש בעיר עברו מרבית היהודים לרובע החדש ושם בנו את בית הכנסת הגדול "צלאה לכבירה" וברובע הישן נוטרה רק משפחת פיטוסי כדי לשמור על בית הכנסת ולקיים בו תפילות כתקנן, אחר מאחר ומרבית יהודי הרובע הישן עברו לרובע החדש  יתמעטו המתפללים ולא נותר מניין כדי לקיים תפילות כסדרן. בשבתות ובחגים הגיעו מספר משפחות מהרובע החדש לרובע הישן כדי לחזק את בית הכנסת ולקיים תפילה כסדרה.
 היהודים בבג'ה עסקו מרביתן במקצועות המסורתיים כגון צורפות סנדלרות חייטות ומסחר זעיר. היו גם משפחות מכובדות ועשירות אשר היו בעלי אדמות אך מפאת כבודם שכרו פועלים ערבים מבני המקום כדי לעבד את האדמות.
 בשנת 1884 עמד בראש הקהילה אחד מבני משפחת פיטוסי אשר השתדל רבות למען הקהילה ובלחצו הגדול על נציגי כי"ח בתוניס הוקם בית ספר זהה גם בעיר בג'ה, אך להבדיל מבית הספר כי"ח בתוניס בבג'ה למדו גם ילדים ערבים. בחלוף הזמן הוקם בבג'ה בית ספר ממלכתי צרפתי ויהודי בג'ה העדיפו אותו על פני בית ספר כי"ח, לאחר מספר שנים מועט בית ספר כי"ח סגר את שעריו.
בשנת 1895 מוקם בית ספר חקלאי בג'דיידה וגורר אליו חלק לא קטן מילדי בג'ה אשר חלקם היו קרובים לעבודת האדמה, ילדי בג'ה ברובם הגדול רכשו השכלה מקצועית וריאלית בחינוך הממלכתי צרפתי שהיה בעיר בג'ה ברמה גבוהה במיוחד, החשיפה העמוקה לתרבות האירופאית הצרפתית השפיעה על הקהילה כולה שרובם היו יהודים מהגרים מאלג'יר אשר לשם כך העדיפו את העיר בג'ה על פני אלג'יר, ילדי בג'ה שלא כמו בשאר הערים בתוניסיה למדו רק בשעות אחר הצהרים או בחופשים בתלמוד תורה שהיה בבית הכנסת הגדול שברובע החדש המלמדים היו רבי חנניה גנון שהיה ממוצא מרוקאי ורבי ישראל חדאד ששימש גם כרבה של בית הכנסת.
בשנת 1901 מתמנה מכלוף טוביאנה מעשירי העיר לראש ועד הקהילה על ידי השלטונות הצרפתים, לאחר משבר מנהיגותי חריף נאלץ מכלוף טוביאנה להגיש את התפטרותו. אך בשנת 1918 שוב מתמנה מכלוף טוביאנה לראש ועד הקהילה וסגנו היה חי בן יוסף בליטי, חברים נוספים היו יוסף כהן ומשה בובליל.
בשנת 1921 ויתרו השלטונות הצרפתים על זכותם למנות ראש ועד קהילה בעיר תוניס ובכך ניתנה זכות הבחירה החופשית לבחור ולהיבחר.
 
קהילת יהודי בג'ה קסם לה הרעיון והגישה עצומה חתומה על ידי רוב יהודי בג'ה לשלטונות הצרפתים על מנת לקבל גם הם את זכות הבחירה החופשית כמו בעיר תוניס, לאחר התחייבויות שונות ובעיקר לשמור על אינטרסים צרפתים, קבלו גם הם את זכות הבחירה החופשית . בבחירות שהתקיימו בשנת 1932 נבחר יוסף צרפתי לראש ועד הקהילה לגזבר נבחר ליאון סיטבון וחברים נוספים בוועד היו ויקטור חלימי יצחק טוביאנה אליהו בליטי ופרג'י בליטי.
כמו בשאר ערי תוניסיה גם בבג'ה התארגנו וקמו אגודות ציוניות שונות בעלות אופי ציוני פחות או יותר, בשנת 1913 נוסדה בעיר בג'ה אגודה ציונית שנקראת "בני ציון" שהייתה תנועת בת של "אגודת ציון" מהעיר תוניס, בראש האגודה עמד הרב שלמה בן חי חג'אג'.
בשנת 1940 כאשר הצטרפה צרפת לכוחות בנות הברית למלחמה נגד הגרמנים גויסו גם חלק מבני העיר בג'ה היהודים בעלי אזרחות צרפתית למלחמה.
יהודי בג'ה העדיפו את הנאמנות לשלטון הצרפתי בתוניס על פני הרעיון הציוני ולכן מרבית יהודי בג'ה עד שנת 1956 עם קבלת העצמאות בתוניסיה הגרו לצרפת ורק מעטים אמצו את הרעיון הציוני ועלו לארץ ישראל. 
ליקט וערך יוסי פרי
 

 

לבוש מסורתי של בנות בג'ה


תגיות

אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


11תגובות ב “בג'ה-beja

  1. דניאלה חיון

    מאד נהניתי מן הכתבה הנוגעת אלי באופן אישי. אני ילידת בז'ה. א=עם זאת איני זוכרת משם דבר מילדותי הרכה. אך ב1995 ביקרתי שם עם בעלי. וממה שנוכחתי בביקורי, אפשר להוסיף כי : בסוף שנות 2000 נותרו משפחות יהודיות מועטות (פחות מ10) בגג'ה. שאר היהודים ככתוב נמצאים בצרפת או בישראל , רוב צאצאי ילידי בז'ה אמנם נמצאים בצרפת ובישראל, אך רבים מהם נפוצו בגליות השונות באירופה , ובאמריקה.

  2. דניאלה חיון

    רק לאחר שסיימתי ושלחתי את התגובה, שמתי לב לתמונה השנייה. אני בתו של תורם התמונה הזאת, שם נעורי מן הסתם טריגאלו שאף היא מהמשפחות היהודיות שחיו בבג'ה עד 1949, ומחלוצי ומקימי המושב גילת אשר בנגב.

    1. levana Post author

      דניאלה ברוכה הבאה לאתרינו "תוניסיה מורשת"
      אנו שמחים שנהנת מהכתבה .
      נישמח לראותך בין גולשינו .
      ונישמח יותר לכל רעיון שיעזור לנו להמשיך ולישמור על המורשת.
      אגב גם אני נולדתי בגילת הורי עזבו כשהיית תינוקת
      ועברו ללוד אחי יוסי שמנהל את האתר היה מיתפלל בבית הכנסת שלכם
      בברכה בשם הנהלת האתר לבנה

  3. יוסי פרי Post author

    דניאלה ערב טוב וברוכה הבאה לאתרנו"תוניסיה מורשת"
    תודה על הפרגון.
    הכן כפי שאחותי לבנה כתבה התפללתי בבית הכנסת "בית ברוך" ע"ש ברוך טריגאלו ז"ל יחד עם הדודים שלך מאיר ואליהו ז"ל ואם שאר בני המשפחה וכן אם אביך משה בתקופת החגים.
    יתרה מזאת אשתי חנה פלטקובסקי הייתה תלמידה של אביך בבית הספר ע"ש "שלום עליכם" וזוכרת אותו לטוב, אדם מכבד את הבריות אדם משכיל וחכם. יתכן שאביך עדין זוכר את חנה פלטקובסקי ואם כאן מסרי לו ד"ש חמה והרבה הערכה.
    בברכה
    יוסי פרי
    מנהל האתר

  4. מירי

    מעניין… שורשים.. אני ילידת הארץ אך אבי ויקטור אלוש זל..מנהיגי הפנתרים השחורים בארץ! היה בתפקיד היועץ..כמוכן, איש קהילתי מובהק שעזר לבריות בבאר שבע…איש עם השכלה.הרבה ידע! ותמיד סיפר סיפורים על בזה! הגיע לארץ בהיותו נער מתבגר, גר בקיבוץ, גר בירושלים..והתגלגל לבאר שבע! כמוכן, לציין ציוני שירת בגולני..אוהב את ישראל! חלם על השלום, אפילו נפגש עם עראפת.. חיזקו ואימצו..חבל שאיננו עמנו זכרונו לברכה! גם סיפר שהקשר עם הערבים בטוניס היה טוב! בשנת 86 עד 97 גרנו בצרפת!! בגלל אידאולוגיה… שלום אין!! ועוד..

    1. levana Post author

      מירי שלום רב לך!!
      ברוכה הבאה לאתרינו "תוניסיה מורשת"
      התרגשנו לקראו את מה שכתבת על אביך ז"ל
      בהחלט איש גדול ויקר
      יש לך אפשרות לשלוח לנו תמונה לכתוב מספר משפטים לזכרו
      ואנו נישמח לעלות זאות לאתר
      נישמח לראותך בן גולשינו
      בברכה לבנה פריאנטי בשם הנהלת האתר

  5. יהודה אלוש

    שלום!
    אני בן 52,יליד הארץ,על העיר בג'ה שמעתי עוד משחר ילדותי.אני בן משפחת אלוש ומחובר למשפחות:יעיש,פיטוסי,טוביאנה,לילוף,סעדון ועוד כולן התגוררו בבז'ה…שמעתי לצערי שבימים אלה העיר מוזנחת,כולת ומזדקנת…היתי רוצה לבקר שם.

  6. מירי אלקלעי

    למר יהודה אלוש שלום רב,
    האם אתה מכיר את שרלי טוביאנה מבז'ה בנו של המוהל שלום טוביאנה ושל אלגרין לבית למברוזו ? הם היו ידידים קרובים לאבי זצ"ל , אבי כיהן תקופה של שנתיים כרבה של העיר בז'ה ( ראה כתבה על העיר סוק -אלכמיס ) הוא שמר על קשר עם משפחות: בליטי, טוביאנה,צרפתי, למברוזו והרב חנינה גנון זצ"ל, נתלוותי רבות לאבי בביקוריו בבז'ה בעודי ילדה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *