יום ההילולה לרבי יוסף אלמערבי זצ"ל

כתבות דומות

יום פטירתו של רבי אבא שאול חדאד זצ"ל

3 ימים לפני

יום פטירתו של רבי ישועה צפג' זצ"ל

6 ימים לפני

יום בו נרצחו רבי יום טוב גז ושלושת בניו הי"ד נאבל

7 במרץ 2024

רבי יוסף אל-מערבי זצ"ל לא השאיר חיבורים או חידושים כתובים בתורה, וכל מה שידוע עליו זה מתוך סיפורים ומעשי נסים המופיעים בספר "יוסף חי" לרבי חואתי דמרי מאלחאמה וסיפורים מפי השמועה. האגדה מספרת שרבי יוסף היה אחד מעשרת התלמידים שלמדו את חכמת הקבלה יחד עם רבי חיים ויטאל זצ"ל אצל רבנו האר"י הקדוש זצ"ל בעיר הקודש צפת. יצוין כי לגבי זהותו המדויקת של רבי יוסף אל – מערבי זצ"ל קיימת אי בהירות וככל הנראה הכוונה היא לרבי יוסף בן טבול המערבי שהיה תלמיד האר"י הקדוש והשני בחשיבותו לרבי חיים ויטל. לדברי רבי בנימין רפאל כהן מחבר הספר "מלכי תרשיש" קיימות כשש סברות שונות לגבי זהותו של הרב.                         

רבי יוסף אל-מערבי זצ"ל הגיע לעיר אלחאמה שבתוניס מארץ המערב, קרי מארץ ישראל, וזאת כפי שמעיד עליו שמו, ומונה לאב בית הדין בעיר, וכונה בפי הגווים "ג'ד ליהוד".האגדה מספרת כי כאשר קרב יומו ללכת בדרך כל הארץ קיבץ את בני ביתו ואת ראשי הקהילה ואמר להם, היום יום שישי ערב שבת קודש ואני הולך בדרך כל הארץ, על כן אבקש מכם עדה קדושה שלא תקברוני במוצאי שבת כי אם היום יום השישי, ואל תקימו על קברי מצבה בנויה, אנא הניחו על קברי גל אבנים מאבני המקום זכר לחורבן בית המקדש. וכך היה, כאשר נפטר הרב הקדוש. יום שישי הוא יום קצר, המלאכה בו מרובה והקהל דוחק, ואז נעשה נס יהושע בן-נון "שמש בגביעון דום וירח בעמק איילון" החמה עמדה האמצע הרקיע עד אשר סיים הקהל לקבור את הרב הקדוש רבי יוסף אל-מערבי זצ"ל. מאחר ואין אנו יודעים את יום פטירתו המדויק של הרב נקבע כי ראש חודש טבת הוא יום פטירתו, וביום ההוא נערכת הילולה ואלפים נוהרים להשתטח על קברו.

רבי יוסף אל-מערבי נפטר בערך בשנת הש"פ – 1625. (מלכי תרשיש דף ל"ח)

ליקט וערך יוסי פרי 

מעשה שהיה כך היה, ימים מספר לאחר קבורתו של הרב הקדוש בשדה החיטה עבר במקום הערבי בעל השדה, והנה באמצע השדה עומד לו גל אבנים אשר לא היה בעבר, כעס מאוד הערבי ומיד חשב בלבו זה בטח תעלול יהודי חדש, מיד לקח מעדר בידו והחל לפזר את גל האבנים, לא הספיק לפזר שתים או שלוש אבנים, לפתע חשכו עיניו מלראות, זרק את המעדר והחל לפשפש בעיניו אך דבר לא עזר הכל חושך ואין הוא רואה דבר, החל הערבי לצעוק ולבכות, הערבים בסביבה שמעו את קול הצעקות והבכי מיד ניגשו אליו ולקחוהו אל ביתו, בני משפחתו שלא ידעו דבר לקחוהו לרופא, אך דבר לא עזר ומרפא לא היה לו.בלילה בלכתו לישון ויחלום חלום והנה עולה לפניו דמות אדם ולו זקן לבן ופניו זוהרות ויאמר לו אני רבי יוסף אל-מערבי הקבור בשדה החיטה השייך לך, למה תרצה להפריע למנוחתי. נבהל הערבי מאוד ויבקש סליחה ומחילה ויבטח לו כי ישוב מחר אל השדה ויחזיר את האבנים למקומם וידור נדר על עצמו לעשות הילולה מדי שנה במקום, אך בקש מהרב הקדוש כי ישיב לו את מאור עיניו.

  ויהי בבקר והוא רואה, מיד קבץ את כל בני משפחתו ויספר להם את אשר חלם, מיד הלכו כולם אל הקבר, החזירו את האבנים למקומם וערכו הילולה במקום. ומאז ועד היום מדי שנה בשנה ביום ראש חודש טבת, כך קבעו יהודי המקום, נערכת הילולה לרב רבי יוסף אל-מערבי זצ"ל במקום ההוא בשדה החיטה, ורבבות נוהרים להשתטח על קברו יהודים וערבים גם יחד, ומספרים על מעשי נסים רבים שהיו לאנשים אשר פקדו את קברו של הצדיק.

האגדה מספרת על נס שהיה בשנת 1939 בזמן שהצבא הגרמני פלש לתוניסיה, אחד הטנקים דהר אל תוך השדה שבו נימצא קברו של רבי יוסף אל-מערבי זצ"ל בהגיעו אל הקבר מיד נעצר ללא שום סיבה וצוות הטנק מת במקום.