"בחוצים"

 

ה"בחוצים" הם  כנראה צאצאים של הברברים המתייהדים בזמנה של הכוהנת "דאהייה אל כאהנה" בת מאתיה בן-תיפאן המלכה הברברית בת לשבט "הג'ראוה" שבראשו עמדה, שבט זה השתייך לאחד משבטי "הזנאטה" שהתייהדו. במאה ה7.

שמם ניתן להם על עצם היותם חיים "בחוץ" מחוץ למסגרת של קהילה יהודית או ישוב מסודר. הם כונו גם בשם "יהוד אל ערב". היהודים יושבי הכרך רואים ב"בחוצים" נחותי דרגה, כי אינם יודעים קראו וכתוב, אך הם מתייחסים אליהם כאל אחים לגזע.

הבחוצים קיבלו על עצמם את הדת היהודית ושמרו בעיקר על סממנים חיצונים(אולי לא כולם אך חלקם )

הם המשיכו את אורח חייהם כשבטים נוודים שנדדו בצפון אפריקה. גרו באוהלים או במבנים העשויים מחיריות תמרים אשר צמחו במרחב המדברי, צבע עורם היה כהה יותר משאר התושבים היהודים, עיקר עיסוקם היה ברעיית צאן וחקלאות.

לאחר הכיבוש הצרפתי של אלג'יר בשנת  1830 . התגלו על ידי חוקרים ואנשי צבא צרפתים שסיירו בדרום אלג'יר "שבטים" של נוודים יהודים שבמקומות מסוימים אף נשאו את הכינוי "בחוצים"(כך כותב מיכאל אביטבול במחקרו על יהודים ויהדות באפריקה השחורה)

הפרופסור נחום סלושץ אשר ביקר באי ג'רבה בשנת תרס"ו-1906 כותב בספרו "האי פֶלִיא" :

בעמוד 71 הוא מספר על פגישתו אם רבי שאול הכהן זצ"ל ממיוחסי ג'רבה שמספר לו שיהודי ג'רבה מוצאם משבט זבולון. ובהמשך הוא כותב "הוא סיפר לי גם כמה דברים על חיי הבחוצים, הבדווים היהודים". בעמוד 162 הוא כותב " ג'ריבה  אחרת נמצאת על יד  העיר אל-כף  בתוניסיה והיא שמשה מרכז לבחוצים או הבדווים היהודים

רבי מיכאל שרביט זצ"ל יליד 1920 בקונסטאנטין שבאלג'יר אשר מונה לרב צבאי בצבא הצרפתי במלחמת העולם השנייה מספר כי בין העיר גמבטה לבין סוק אהראס גילה יהודים החיים במערות (בחוצים ממשפחת מימוני) שבעבורם שחט כבש כשר בערב חג הפסח ודיווח על קיומם לראשי הקהילה היהודית.

ידוע גם על משפחת פיתוסי (אולי לא כולם) שהם חלק מקהילת הבחוצים  כך קראנו להם בעיר לוד "דאר אלבחוצי"  לערכתי יש עוד משפחות  נוספות שהם מבני הקהילה אך לא נודע ברבים שהם בחוצים .

ליקט וערך יוסי פרי

 

אודות יוסי פרי

עוד כתבה שתעניין אתכם

קאיידים בתוניסיה

קאיידים בתוניסיה בימי החפצים הקאייד הערבי היה נציגו של השליט באזורים ובמחוזות השונים. הקאייד מילא …

3 תגובות

  1. מירי אלקלעי

    יוסי ערב טוב,
    בסוק- אלכמיס חיו שתי משפחות בחוצים זכורני שהיו מכנים אותם " בחוסייה " משפחת עלוש, ומשפחת מימוני.

  2. מירי ערב טוב
    תודה על העדכון זה רק מחזק את מה שכתבתי על הבחוצים.
    אני יודע שגם בלוד הייתה משפחת שכונו אותה בחוסאי אך מאחר ושם משפחתם הוא פיטוסי היה קשה לי להחליט האם זה שיבוש של פיטוסי או שהם בחוצים
    בברכה
    יוסי פרי

  3. מאוד מצטערת שלא שמתי לב שהקלדתי באותיות לועזיות.
    פשוט לא רואים את מה שמקלידים, האם זה במכוון?

    למירי ויוסי שלום וברכה
    שמי ניקול אליאס מימוני/מימון
    צאצאית לשבט שכונה "בחוצים" בתוניסיה.
    אבי יוסף ליליס מימוני ז"ל ואימי מרסל מימוני לבית ביג'אווי ז"ל.
    אימי סיפרה לי שבאחד מביקוריה בבית גיסה, מצאה מספר דפים מספר
    שסיפר על נדידית המשפחה הרחבה, נדדו על גמלים וחמורים
    חצו מדבריות וסכנות בדרך.
    הגיעו למצרים, ישראל, סוריה וטורקיה וחזרה לצפון אפריקה בעיקר התיישבו בגיריה וכן
    התפזרו לתוניסיה, משפחת אבי בסמוך ללה כייף.
    אבי התייתם בגיל שנתיים, אחיותיו גידלו אותו,
    ובגיל צעיר מאוד התחיל לעבוד ולפרנס אתת עצמו(הילד הצעיר במשפחה.)
    בסמוך לסרס ששיכת למרחב של לה כייף היה שותף עם יהודי נסוף בחווה
    ועסק בחקלאות ומכונאות, אדם מוכשר מאוד שאת הקריאה וכתיבה כמו כן חשבון
    למד באימי במהירות .
    האמת איני יודעת אם לכבוד לי או לצערי שאני צאצאית לשבט מצאצאי הכוהנת או מלכה
    דהייה אל כהינה, יש מצב שמרגישה טוב עם זה.
    והרי קיים שיכתוב היסטורי מה טוב מזה.
    נו העיקר יהודיה לל דבר ונולדתי לאם יהודיה מבית מסורתי שהיו בו גם רבנים.
    לגבי משפחת אבי אציין שהם ככל יהודי ואף יתרה מכך חוגגים את כל החגים כדת משה וישראל
    על כל מנהגיה וההלכות.

    בברכה ניקול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *