תוניסיה מורשת אתר וורדפרס חדש
כתבות דומות
סיפור בית הכנסת "אל-גטאר" הוא צעיר ביותר והתרחש במאה-20 , ולא כשאר בתי הכנסת העתיקים אשר תמיד חסר קצה חוט אשר יכול להוביל אותנו לתחילת הסיפור האמיתי של בית הכנסת.
הסיפור מובא באדיבותם של בלה ושאול כהן אשר שלחו לי את הספרון "בזכות רחל אימי" שכתבה דר' מלכה שבתאי.
הסיפור החל לפני למעלה משבעים שנה בדרום תוניסיה בעיר סוסא.
רחל סיס ז"ל בת ר' יעקב קטורזה זצ"ל, לה התגלתה "אל-גטאר" לראשונה קיבלה על עצמה את המשימה של הנצחת זיכרה של הקדושה "אל-גטאר", היא בנתה את בית הכנסת הראשון על שמה בגפסה, והחלה לקיים את מסורת ההילולה השנתית שנמשכת עד עצם היום הזה.
בשנת 1928 חולמת רחל סיס חלום, ובחלום מופיעה "אל-גטאר" וכך היא מספרת לה.
"היינו שלוש אחיות יפות מראה, גריבה, מזרט ואל-גטאר, תמיד הינו עסוקות בלימוד תורה כי אבינו היה רב חשוב, הערבים בסביבה רצו לקחת נערות יהודיות כדי לשאת אותן לנשים, התייעצנו ביננו והחלטנו למות על קידוש השם, הלכנו לים ושם הטבענו את עצמנו. שלשה ספרים עלו מן הים, היהודים לקחו את הספרים, אחד למזרט(טאמזרט-כפר קטן ליד גאבס, אחד לג'רבה ואחד לאל-גטאר(כפר קטן ליד גפסה), היהודים במזרט וג'רבה היו עשירים, הם דאגו להנציח את זכרן של שתי אחיותיי על ידי זה שהקימו בתי כנסת סביב הספרים שעלו מן הים, והיחידה שהייתה ענייה ומסכנה, ולא דאגו לה זו אני, שנמצאת באל-גטאר, אני רוצה שאת תדאגי לי כמו שדואגים לאחיותיי
"
זה החלום אשר חלמה רחל ואותו סיפרה לבתה המאומצת פולט אשר הייתה רק בת חמש.
לאחר התייעצות אם אביה ר' יעקב קטורזה זצ"ל קבלה רחל את ברכת הדרך לצאת ולבדוק את פשר הדברים.
רחל ארזה לעצמה צרור קטן ובתוכו כמה דברים ושמה את פעמיה בגפה לכיוון גפסה.
בשעה מוקדמת של הבקר מצאה עצמה בגפסה ומסביבה רק ערבים, נשאה את עיניה השמימה ובקשה מהקדוש ברוך הוא אות או סימן כל שהוא, כאשר השיבה את מבטה לפנים ראתה ממולה חלון, ומבעד לחלון נשקפת דמות של אדם עטוף בטלית, חיש מהר צעדה לכיוון הבית, דפקה בחשש מה, על דלת הבית ולאחר זמן מה נפתחה הדלת וממולה עמד יהודי עטוף בטלית ותפילין עומד ומתפלל.
אחרי שהוזמנה להיכנס, לאחר שהתכבדה בכיבוד אשר הוגש לה סיפרה רחל את מה שהיא מחפשת,
היהודי ששמו מכלוף ענה לה כי בסביבה הזאת אין את מה שהיא מחפשת, אך ישנו מקום מרוחק יותר המאוכלס רובו בערבים ואולי שם תמצא את מבוקשה.
לאחר דין ודברים התעקשה רחל להמשיך בדרכה, מכלוף אשר חשש לחייה החליט להצטרף אליה.
לאחר זמן מה הגיעו למקום, שאלו את הערבים המקומיים היכן יוכלו למצאו את "סלת אל-גטאר" תשובתם של הערבים הייתה כי אין כאן שום דבר מיוחד מלבד דבר קטן וניסתר אשר לא יכלו להסביר מה הוא.
בצעדים זריזים נגשה רחל לאתר את המקום ולגלות מהו, כאשר הגיעה למקום, הסירה את מטפחתה מעל לראשה וניקתה את המקום מאבק, ולפתע ניגלה לעיניה "קנדיל", "אל-גטאר" גילתה עצמה שוב בפניה בכתה ואמרה, הייתי כמו אחיותיי, ועכשיו יש מי שהתפלל בעבורן ורק אני נותרתי בודדה וגלמודה ואין איש אשר יתפלל בעבורי, אבל למה אני? שאלה רחל. "כיוון שאת עשית משהו שאף אחד לא עשה, לקחת ילדה נתת לה הכל ומילאת את כל מחסורה, גידלת אותה כשם שלא עשה אף אדם אחר. חיזרי לעיר מגורייך, אספי תרומות ועשי מה שצריך להיעשות בשבילי".
רחל חזרה לביתו של מכלוף תחילה, הם אירחו אותה ודאגו לה, מרסל בתו של מכלוף הצטרפה גם היא והבטיחה להיות לה לעזר. ואז שבה רחל לסוסא למילוי המשימה שהוטלה עליה. פולט הבת הקטנה אמרה לה: תמיד אהיה איתך ואסייע לך בכל דבר.
מרסל ורחל הלכו מבית לבית וסיפרו את הסיפור, ואנשים רבים נענו והצטרפו למאמץ שייעודו הקמת בית כנסת ופתחו את כיסם. רחל התקינה קנדיל בביתה ובכל לילה הדליקה את הקנדיל ובקשה את עזרתה של "אל- גטאר" על מנת שתוכל לעמוד במשימה. אנשים רבים באו לפקוד את ביתה במשך כל שעות היממה, היא ברכה אותם והם נתנו את תרומתם לבניית בית הכנסת.
כעבור שנה נאסף כסף רב, רחל חזרה לגפסה שם ביקרה את מכלוף ובני ביתו וביקשה את עזרתו. תוך חודש ימים השלימו את ייעודם ובית הכנסת החדש הוקם. אל- גטאר ביקשה עתה, כי רחל תקיים במקום הילולה ותביא אליה יהודים ממקומות אחרים. היא גם הורתה להכין קוסקוס ועוף ומוזיקה מתאימה. היה עליה להביא אנשים עניים ולחלוק עימם ואז, אמרה אל- גטאר "אהיה שמחה". אל -גטאר גם בחרה את המועד. שמונה ימים לפני ראש השנה. רב אחד ידוע התנגד להתרחשויות ואמר "לא יתכן כי אישה תקים ותטפל בבית כנסת. זה לא מקובל אצלנו". במשפט שהתקיים קבע השופט כי רחל זכאית לעשות כהבנתה. הרב הפסיד במשפט ואיבד את מאור עיניו. הוא נענש על ידי אל -גטאר עצמה. מאז ידעו כולם כי מי שיפגע בזכות של אל -גטאר יפגע קשות.
רחל בחרה שתי משפחות עניות בגפסה, לכל אחת חמישה בנים, שכרה עבורם בית ליד בית הכנסת, ודאגה לכל צרכיהם. הם שמרו על קיום מנין קבוע בבית הכנסת ועל בית הכנסת. רחל מצידה דאגה לכל מחסורם במשך כל ימות השנה, ובכסף הנותר המשיכה רחל לבנות ולטפח את בית הכנסת, ובכל שנה התקיימה הילולה ברוב עם.
אישה אחד ענייה מהעיר גפסה חוויטה ברבי שמה, דאגה לסייע בהכנות לקראת ההילולה והייתה לחלק בלתי נפרד מאלה שדאגו ושמרו על בית הכנסת עד שעלתה לארץ ישראל.
רחל הצדיקה המשיכה להקדיש את עצמה לאל- גטאר במשך 40 שנה, היא נשארה בתוניסיה בשעה שרבים כבר עלו לארץ ישראל, הייתה לה כוונה להצטרף אליהם מאוחר יותר. בתה פולט שכבר הייתה נשואה ובני משפחתה עזבו גם הם בשנת 1955 לארץ ישראל. זו הייתה פרידה קשה וכואבת בין האם המאמצת רחל לבתה פולט שהיו קשורות זאת בזאת ומעולם לא נפרדו במשך 40 שנה.
לפני עזיבתם לארץ ישראל קראה רחל לנכדה אברהם בנה של פולט והשביעה אותו "אל תשכח את אל- גטאר ואל תגיד על כך דבר לאמך".
שנה לאחר מכן בעת שהכינה עצמה רחל לעלות לארץ ישראל הלכה לבית עולמה בביתה שבתוניסיה. פולט לא השלימה לעולם עם מותה עד עצם היום הזה, והן ממשיכות להיפגש ולהיות יחד בחלומותיה. פולט ממשיכה את דרכה של רחל ומקדישה את חייה להשלמת ההבטחה לאל- גטאר.
פולט היום עברה את גיל הגבורות וחיה בגפה בהוסטל לקשישים בעיר רמלה. סיפור חייה מלא וגדוש בנוכחות אמה המאמצת רחל סיס ז"ל ובנוכחות הקדושה "אל-גטאר". קשריה הרוחניים איתן יומיומיים ומלאי עוצמה. חייה של פולט שזורים בגלגולה של "צלאת אל-גטאר" והתפתחות האמונה בה מאז חייהם בדרום תוניסיה והמשך חייהם בארץ מאז עליתה לארץ ישראל.
ליקט וערך יוסי פרי
כל הכבוד על העקשנות אני מקווהשעזרתי הרב של צלאת טמאזראת הוא הגאון רבי סימו חררי
שלום וברכה.
אני זוכרת לפני כ40 שנה ואולי יותר….
אשה שהיתה מסתובבת בין תושבי המושב(ברכיה) ו אוספת תרומות לבית כנסת.
שאלתי אותה לאיזו בית כנסת ?
והיא ענתה לי " סלאת לגטאר"
והיכן היא?
ענתה לי :" ברמלה, אני מקימה אותה מחדש.."
כמה הערכתי את אותה אשה אצילה שלא נרתעה והמשיכה באיסוף גרוש…ועוד גרוש… לירה ועוד לירה…"
יכול להיות שזוהי פולט?
דינה
לכול המעונין לסיפור האמיתי שיאמין באמת כול הפרסום בהינטרנט על פולט זה לא האמת לקחו את הסיפור של חוויטה ברבי מרמלה והעתיקו בשמה כי היא נפטרה ורצו לתפוס את מקומה לפירסום שקר הכול שקר חוויטה ברבי אשתו של שמעון ברבי מרמלה היא יותר 40 שנה היתה נוסעת יום יום באוטובוסים וגם ברכבות לאסוף צדקות לבית הכנסת אלגטאר גם במושב ברכיה גם במושב זקן וגם במושב אזריקם וכול אזור הדרום היא צדיקה אמיתי היא אפשר להאמין את לא מתבישת גברת פולט לקחת את שמה הטוב והצדיקה חויטה ברבי ולהישתמש בה כאילו זה היא לא מספיק לקחה בכוח את ספר התורה מבית כנסת של חויטה ברבי קצת לפחד מאלוהים זה לא הסיפור האמיתי את האחיות של אלגטאר היא לא פנתה מעולם לרחל ופולט זה מצוץ מהאצבע הסיפור האמיתי נימצא אצל גקלין ברבי הבת של חויטה ברבי זכרונה לברכה הבית כנסת התגלתה לגקלין ואחר כך לחויטה ושמעון ברבי המקום המקורי של הבית הכנסת רחוב מורדכי היהודי 13 ברמלה שם בית כנסת אלגטאר שם גקלין הבת של חויטה חייה והיא תספר את האמת .
אדון פרי ,אני הנכדה של חוויטה ושימעון ברבי מזמינה אותך להגיע לביהכ אליגטר שברחוב מורדכי היהודי ברמלה , להרגיש את קדושתה ובאותו הזמן אף לתקן את כתבתך על אותו סיפור של הבאתה לארץ ישראל כפי שכתבתה על אותה "ענייה "חוויטה ברבי .מן הראוישאתה בתור כתב ליפני פירסום כתבה תדאג לאמת את הדברים או לפחות לישמוע ולאמת את האמת היחידה על קדושת סלאת ליגטאר והבאתה לארץ ישראל עלידי חוויטה ושימעון ברבי ע"ה.הכיצד אפשר לקחת קרדיט של אישה שאת כל חייה שהיו כ105 שנה שעבדה את קדושתה של ביהכ ונתנה את כל חייה למטרה אחת בילבד לשמר את סלאת לירטאר בקור, בחום בקושי בהליכה ברגל יום יום מיישוב ליישוב על מנת לאסוף לירה ועוד לירה לביהכ ובאהבה גדולה , עצומה .וליקרוא לה ענייה ,ולרחל צדיקה אבקש שתיצור איתי קשר לטלפון 0508531241 בכבוד רב שלי .
סבתא וסבא יקרים שמעון וחויטה ברבי ז"ל.אני מקווה שהאמת של הבית הכנסת שלכם הפרטית תיצא לאור ועם ישראל והעולם כולו ידע מזה צדיקים אמיתיים בדורינו. האיתם בשבילי מלכים ישרים טובים רחמנים צנועים למדתם אותי דרך ארץ ויושר וכבוד שאין בדורינו יותר תמיד שמרתם על הבית כנסת אלגטאר ועל שמה היקר מכול ועל נקיון וסדר ושמירת המקום מגיע לכם את כל הכבוד וברכות שיש בעולם למדנו סודות מיוחדים על האמת הקימת בעולם קיבלנו רוחניות וסודות הטוהר והתורה והזוהר והענווה. אני אוהבת אותכם והזכור אותכם לנצח מדור לדור נזכיר את שימכם הטהור ואת הבית כנסת שלנו מלאת אלגטאר המבורכת שתמיד תישאר שלנו בזכות המצוות של סבא וסבתא שנתנו לנו להמשיך את דרכם לשמור עליה לנצח וכולנו יד אחד ילדים ונכדים ונכדות ונינים ונינות נמשיך את קדושת הבית הכנסת והמקום של סבתא וסבא שתמיד אוהב והזכור לנצח ולעד את אלגטאר הצדיקה שעשתה לי אישית נס אמיתי וברצוני להודות לדודה שלי היקרה ג׳קלין על המשך דרכה של סבתא ועל טיפוח ושמירת בית הכנסת ועל דאגתך למשפחה כולה תודה על הברכות המיוחדות שלך תודה לך שבזכותך זכינו לבית הכנסת המיוחדת ושזכינו לקבל אותה באהבה וברצון לדאוג ולשמור ולטפל בה . תודה גם לשלי הבת של דודתי חנה ממנה ברבי ז"ל על המאמצים הנדירים להוצאת האמת על סבתא והבית הכנסת ועל החינוך הדתי לילדיך הצדיקים אשר נולדו לקדושה ולמצוות וחסד ותורה אשריך שלי שאת מחנכת את ילדיך לדרך טובה ושומרת על הבית הכנסת של ספתא אני מאחלת לך המון בריאות וחיים טובים ושתיזכי למצוות על מה שאת עושה ועשית למען בית הכנסת אלגטאר שלנו. ותודה לכול מי שנותן חלק במצווה של הבית כנסת המיוחדת במינה.אוהבת אותכם מאוד הנכדה של חויטה ושמעון ברבי ענת .
אני הנכדה של מרסלז"ל הבת של מכלוף ז"ל שעזרו בזמנו לרחל לחפשת את המקום האבוד ודודה שלי ארלט הבת של מרסל צריכה את מספר הטלפון של הבן של פולט או כל דרך אחרת ליצור איתו קשר.
איפה המקום בטוינס של שני הבית כנסת ?
ו למה הבית כנסת השלישי נבנה ברמלה ??
טוניס *