וורקת אל-הבשישה/בסיסיה

בס"ד

סימוכין לייחודו של ראש חודש ניסן:

א.מסכת ראש השנה משנה א': " אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם. בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים."

ב. שמות פרק מ' פס' י"ז: " וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן"

לראש חודש ניסן ייחודים רבים במקורותינו כמו יציאת מצרים, נתעטר בעשרה כתרים כמובא במסכת שבת ועוד.
אבל ישנם שני ייחודים משמעותיים נוספים האחד המופיע במסכת ראש השנה משנה א: והשני הוא שמות פרק מ' פס' י"ז .שני הייחודים האחרונים שהבאתי הם המקור למנהג להכניס תכשיט זהב לתוך "הקנדיל" שהנשים מדליקות בערב ראש חודש, כי ביום בו נחנך המשכן למעשה נתקדש כל הזהב אשר נתנו הנשים לצורכי בנית כלי המשכן

קנדיל

 

על הבשישה/בסיסה.

א.שמות פרק מ' פס' י"א: " וּמָשַׁחְתָּ אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ"
אונקלוס מתרגם כך את הפסוק:" וּתְרַבֵּי יָת כִּיוֹרָא וְיָת בְּסִיסֵהּ וּתְקַדֵשׁ יָתֵהּ"

לדעת רוב "המפרשים" זה הסימוכין למנהג "הבשישה/בסיסה " אשר אנו נוהגים בראש חודש ניסן.

מנהג הבשישה/בסיסה מקובל אצל העדה התוניסאית וגם אצל העדה הלובית ,
הבשישה/בסיסה מורכבת בדרך כלל מחלק מחמשת מיני דגן, כל אחד מוסיף או גורע על פי מנהגו.
נוהגים להוסיף תבלינים שונים וכמו כך שקדים קליפות תפוזים ורוזמרין ועוד.

 

המפתח

המפתח שאנו נוהגים לבחוש בו את הבשישה

/בסיסה גם הוא סמל המסמל.
מ-מטר
פ-פרנסה
ת-תחיה המתים
ח-חיה-יולדת

א 

אתה ה' הפותח הכל ללא מפתח, פתח לנו פתח והענק לנו מטובך.

ב

אתה ה' הפותח בלי מפתח, הנותן בלי בשר ודם תן לנו את צורכנו מידך לבדך.

ג                                                  ד

יָה תְחָרק בְל אֶבשִישָה.                               כְאלת אֶל אֶבשִישָה

יָה פָתַחה בְלָא נֶפֵתַח                                   בְלָא נֶפתַח יָה פָתַח

   חוֹן עָלִינָא יָה פְתָאח                                   חוֹן עָלִינָא יָה מוֹלָאנָה

  אֶלִי יָאכוֹלְהָ יִרְבָאח                                      יָה רָזאקָ.                     

                                                    יִזִינָא אֶל מָשִיח.

ה

"יָה נִיסָן יָה נִיסָן חאוֹל אֶלבִיבָאן יָה נִיסָן אֶמְלָאה אֶלכִיסָאן"

         

כמאר עאם אכור  

      

Check Also

כליני נסכר יא יהודי פי פסח פרחת ג'דודי

   מנהגינו לאחר סיום מקרא ההגדה ולאחר אמירת שיר השירים לשיר פיוט זה.  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.