פרשת תצוה

765

 

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה 
 
פרשת השבוע הכתוב ממשיך לומר לנו על שאר עשיית מלאכת המשכן. והקב"ה צוה למשה רבינו על שמן המנורה ועל בגדי הכהנים ועל הקרבנות שצריכים לקרבם כדי שיתקדשו ועל מזבח הקטורת.
פרשת השבוע יש בה ארבעה מצוות עשה וארבעה מצוות לא תעשה. מצוות עשה הם: א} הכהנים מכינים  המנורה של בית המקדש ומדליקים אותה ב} הכהנים ילבשו בגדי כהונה כשיעשו עבודה בבית המקדש ג} הכהנים יאכלו לחם לחטאת ולאשם ד} הכהנים עושים הקטורת בבקר ובערב בבית המקדש. וארבעה מצוות לא תעשה הם: א} לא יפשיטו החושן מעל האפוד ב} לא יקרעו בגדי כהונה להכעיס ג} מי שאינם כהנים לא יאכלו מקדש הקדשים ד} לא יעשו מזבח הזהב רק בקטורת.
 
בתחילת הפרשה הפסוק אומר ואתה תצוה וכו', יש לשאול למה הפסוק כאן צוה משה רבינו לצוות את ישראל, לא מצאנו שנאמר לשון זה רק כאן , שתמיד הכתוב אומר דבר אל בני ישראל, למה כאן הפסוק שנה בלשון תצוה?
 
אולם כדי לתרץ שאלה זאת, נתחיל להבין מאמר במסכת מגילה שתלמידי רבי שמעון בר יוחאי שאלו, למה ישראל התחייבו כלייה בזמן המן? אמר להם תשיבו אתם, אמרו לו שנהנו מסעודת אחשורוש. אמר להם א"כ היה צריך להיות שלא ימותו רק אנשי שושן שהם שנהנו מן הסעודה, אמרו לו תשיב אתה, אמר להם "מפני שהשתחוו לצלם אמרו לו וכי משוא פנים יש בדבר אמר להם הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפנים דכתיב כי לא ענה מלבו" ר"ל, אמר להם שנתחייבו כליה משום שהשתחוו לצלם בזמן נבוכדנצאר, אמרו לו אם השתחוו לצלם איך מחל להם הקב"ה, אמר להם הם לא השתחוו רק מחמת היראה בלבד, אבל לבם היה עם הקב"ה, אף הקב"ה הפחיד אותם בלבד. זה פשט הדברים. אולם יש כאן כמה שאלות מהי שאלת התלמידים ששאלו איך הקב"ה מחל להם והרי הם עשו תשובה? ועוד למה לא שאלו השאלה הזאת על תשובתם? ועוד היה להם לומר לו הילדים הקטנים והילדים הנולדים אח"ך שבין צלם נבוכדנצאר לאחשורוש יש בערך שלושים שנה, למה ימותו? ועוד רש"י ז"ל פירש וכי משוא פנים איך זכו לנס, למה רש"י לא פירש לפי הפשט למה ניצלו? ועוד מה ר"ל משוא פנים, היה להם לומר ולמה מחל להם? ועוד מה ר"ל הם עשו לפנים וכו' היה לו לגמ' לומר הם עשו אלא מחוץ, שפירושה שהם לא עבדו ע"ז רק משפה ולחוץ?
 
אולם ידוע מי שעובד ע"ז חייב כרת, שלא ישאר אף אחד ממשפחתו ב"מ, אפי' שהבנים לא עשו שום דבר, חייבים כרת מחמת הוריהם. ושאילת התלמידים וכי משוא פנים וכו' לא ר"ל איך נצלו, זה דבר ידוע משום שעשו תשובה יכולים להנצל, אלא ששאילת התלמידים שאמר רש"י ז"ל "איך זכו לנס" ר"ל ממה נפשך אם הם עשו תשובה היה להם להנצל בלא נס, כשקורה להם נס נחסר להם מזכויותיהם, ואם לא עשו תשובה מעולה למה ניצלו? על זה השיב להם רבי שמעון שהם עשו אלא לפנים, ר"ל שעשו עבודת ה' בפנים, ודבר זה טועה, שהאדם נראה לו שלא עשה כלום ולא יתעורר בטעיותיו, ולזה אפי' שהם היו יכולים להנצל ללא נס, הקב"ה עשה להם נס שידעו שהם עשו דבר, ואף הנס עצמו בא לפנים ר"ל בפנים שאם האדם יבדוק היטב לא ימצא הנס ניכר להדיא, שהמלך בתחילה שמע לדברי השר שלו שחושב שהיהודים אינם טובים, וכשידע שאשתו יהודייה ויודע אותה שהיא טובה ידע שהשר שלו שקר עליו, ולזה הרג השר והיהודים ניצלו, והנס הזה לא ידע בו אף אחד רק אם יקרא המגילה מתחילה ועד סוף בפעם אחת, ונס פורים היה אחת עשרה שנה, וזהו למה אמר להם רבי שמעון שהנס נעשה בפנים שידעו ישראל שבאמת הם טעו כשחזקו בצלם נבוכדנצאר שאם בטחו בהשי"ת הנה הציל אותם, וכדי שיעשו תשובה על הדבר הזה.
 
וזהו מה שרצה לרמוז לנו הפסוק בפרשת השבוע שידוע שהמנורה היה בה נס גדול, שהיו שמים לה שמן בכל נר כדי הלילה היותר ארוכה בשנה, ואף בנר המערבי היו שמים שמן כמו של המנורה, אבל הנר המערבי לא היה נכבה והיו הלילה שאחריה מדליקים ממנו, וידוע שהמנורה נעשית בבית המקדש לכבוד שלא היו צריכים לאורה, ר"ל הנס שהיה קורה לכבוד של ישראל. האדם חושב שישראל נחסר להם מזכויותיהם שקורה להם נס לצורכם, ולזה אמר הפסוק ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך, אתה צוה לבני ישראל שיקחו לך שילמדו ממך כלקח ר"ל חנוך שיהיו צדיקים כמותך כדי שלא יחסר להם מזכויותיהם כשקורה הנס של הנר המערבי. ובזה תתיישב השאלה שבפרשת בהעלותך הפסוק אמר כאשר צוה ה' את משה כן עשה אהרן, רש"י ז"ל פירש שלא שנה, ידועה השאלה וכי יש לנו ספק באהרן שישנה על מה שאמר לו משה? אולם בפירוש הזה מתיישב שהכתוב ורש"י ז"ל רצו לומר לנו שאהרן אפי' אחרי עוון העגל לא הצטיריך לנס שיודלק הנר המערבי כל אותו היום רק בזכותו היה דולק שהיה צדיק כמשה.

רבותי! אנו יודעים שבכל שנה ושנה הקב"ה עושה עמנו נסים, שידוע שהקב"ה בכל יום יחדש מעשה בראשית כמו שאומרים בכל יום בתפילה המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית, וחז"ל אמרו מהו הדבר שמחדש אותו בכל יום, שהקב"ה ברא בעולם הרבה דברים שיכול כל אחד מהם להחריב העולם, למשל הים הוא למעלה מן הארת, אם יוציא ממקומו יטבע העולם, והים הוא פי שנים מהארץ, אבל הקב"ה בכל יום מצווה האחראים על הים וכיוצא בו שלא יחריבו העולם, ואם הקב"ה לא יאמר להם בשנייה יכולים להחריב העולם, ר"ל שאנו חיים עם החיות המזיקים והים והמזיקים בנס, אבל הנסים הללו שקורים לנו מחסרים לנו מזכויותינו, אבל יכולים ליהנות מנסים הללו ללא שיחסרו לנו מזכויותינו, והוא שנקיים מצוות השי"ת, שאז יהיה בזכותינו שמקיימים המצוות העולם מתקיים, ובפרט אם נקיים דבר שחז"ל נתנו בו ערך גדול מאד שהיא בולם עצמו בשעת מריבה, שאמרו חז"ל אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם עצמו בשעת מריבה, ר"ל האדם השותק בשעת מריבה העולם עומד בזכותו, ולא רק שאינם מחסרים לו מזכויותיו אלא מניח העולם עומד ללא שיחסרו מזכויות האנשים, ויתרבו הזכויות בעולם ויתרבה הטוב. זה רק מחמת בשעת המריבה שתק ולא השיב כ"ש האדם שלא מניח שיקרה מריבה לגמרי, וכ"ש האדם העושה השלום בין האנשים, הנה כמה זכויות תלויים בו, שממצוה הזאת גדולה מאד, עד שאמרו חז"ל מי שעושה השלום אפי' שהמצוות שכרם בעולם הבא הוא נותנים לו אפי' בעולם הזה ללא שיחסרו לו שום דבר משכרו בעולם הבא. ולזה רבותי צריכים אנו בעירנו הקטנה להשתדל בכל כוחינו שיהיה שלום בינינו, שעיר קטנה אין בה הרבה מצוות כעיר גדולה, וכדי שנמלא החסרון הזה נכסה אותו בשלום שיהיה בינינו, ויהי רצון שהקב"ה יתן לנו הטוב והשלום והבריאות וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה. 



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *