פרשת ראה

23

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה
פרשת השבוע יש בה שבע עשרה מצוות עשה ושלשים ושבע מצוות לא תעשה. מצוות עשה הם: א} לאבד העבודה זרה והדברים שמתעסקים בהם לצורכה ב} בחג מביאים קרבן חובה ונדבה ג} להקריב קרבנות בבית המקדש ד} לפדות פסולי הקדשים למשל כבש שנעשה בו מום פודים אותו בכסף וקונים בו כבש אחר ה} לשחוט בהמה חיה ועוף קודם האכילה ו} להביא בהמות לצורך הקרבנות אפי' מחוצה לארץ ז} הבית דין יחקרו העדים היטב ח} לשרוף עיר הנדחת ר"ל העיר שבאים בה שני אנשים ומפצירים בהם לעבוד עבודה זרה ורוב העיר שומעים להם שורפים אותה ט} לראות סימני העוף הטהורים, חז"ל אמרו אפי' שיש סימנים אין אנו אוכלים אלא אם כן יש לנו חזקה שאותו העוף טהור יו"ד}להפריש מעשר שני והוא שאנו מצווים להפריש התרומה שנותנים אותה לכהן, ומעשר ראשון ללוי, ובשנה הראשונה והשנייה והרביעית והחמישית של השמטה נפריש מעשר אחר ונלך בו או נפדה אותו ונלך כספו לירושלים ואוכלים אותו שם יא} להפריש מעשר עני בשנה השלישית והשישית של השמטה במקום מעשר שני יב} מי שחבירו חייב לו כסף ועבר עליהם השמטה ימחלם לו יג} לבקש מהגויים שחייבים לנו כסף יד} לתת צדקה טו} מי שיש לו עבד עברי והגיע זמנו לצאת יתן לו מתנות מהחקלאות שלו טז} לשמוח בחגים יז}בפסח ושבועות וסוכה הולכים לבית המקדש ומביאים קרבן.
ומצוות לא תעשה הם: א} לשמור על קדושת השם ואסור למחוק שם ה' ב} אין להוציא מהקרבנות חוץ לעזרה ג} אין לאכול מעשר שני ללא פדיה חוץ לירושלים ד] אין לשתות יין של מעשר שני ללא פדיה חוץ לירושלים ה} אין לשתות שמן של מעשר שני ללא פדיה חוץ לירושלים ו} הכהנים אין אוכלים בכור תמים חוץ לירושלים ז} הכהנים אין אוכלים בשר חטאת ואשם חוץ לעזרה ח} אין אוכלים מקרבן עולה ט} אין אוכלים מבשר הקרבנות קודם שיזרקו דמם על המזבח יו"ד} הכהנים אין אוכלים הבכורים חוץ לירושלים יא} אין לשכוח הלויים, ובחג נותנים להם המעשר שלהם יב} אין לאכול בשר קודם השחיטה יג} אין להוסיף על מצוות התורה ואומרים אלו מהתורה יד} אין להחסיר ממצוות התורה שאומרים זה אופנה כלתה טו} אין שומעים למי שיתנבא בשם העבודה זרה טז} אין להפציר באנשים שיעבדו עבודה זרה יז} מי שהפצירו בו לעבוד עבודה זרה צריך לו לשנוא אותו אדם שהפציר בו חי} לא ישכח השנאה הזאת יט} אין להציל מי שמפציר באנשים לעבוד עבודה זרה ועוזרים כדי שיתפס בבית דין כ} אין לדבר עליו זכות כא} אין להציל עצמינו מלדבר עליו דברים רעים בבית דין כב} אין לבנות עיר הנדחת כג} אין להנות מעיר הנדחת כד} לא יתן גדידה ושרט על הנפטר כה} לא יקרח שערו על הנפטר כו} אין לאכול פסולי המוקדשין כז} אין לאכול שרץ העוף כח} אין לאכול נבילה כט} אין לבקש כסף ממי שהלוינו אותו אחר שנת השמטה ל} אין להקשות לבנו על העניים לא} אין לאחר ידינו מללוות ליהודי שצריך אפילו בשנת השמטה, ואפשר שיעבור שנת השמטה ואינו מחזיר לנו לב} מי שיש לו עבד עברי והגיע זמנו לשלחו לא ישלחנו ריקם ללא שיתן לו מגרנו ומיקבו לג}אין לעבוד בבהמות הקדשים לה} אין להפשיט הפשתן של בהמת קדשים לה} אין לאכול חמץ בפסח לו} אין להותיר מבשר קרבן שלמים של פסח ליום השלישי לז} אין הולכים לבית המקדש בחג ללא קרבן.
בפרשת השבוע יש כמה שאלות: הפסוק אמר ראה וכו' ברכה וקללה, רש"י ז"ל פירש האמורות בהר גרזים ובהר עיבל, יש לשאול מה רוצה ללמדנו רש"י והרי אחרי שני פסוקים הכתוב אמר שאומר אותם על הר גרזים והר עיבל? ועוד הפסוק אמר אשר תשמעו ואם לא תשמעו, היה לו לומר אשר תעשו ואם לא תעשו שר"ל אם קיימו המצוות או לא קיימו אותם העיקר או בפועל?
אולם כדי לתרץ שאלה זאת, נתחיל לתרץ שאלה אחרת, בגמ' מספר שרבי יוסי בן קסמא היה חולה, הלך אליו רבי חנניה בן תרדיון לבקרו, ואז רומז גזרה על ישראל שלא ילמדו עוד התורה, אמר רבי יוסי לרבי חנניה אינך יודע שמן השמים נתנו כוח לבית המשפט הזה שישלוט בעולם! ואני שמעת עליך שעודך מלמד התורה לאנשים, השיבו מן השמים ירחמו עליו, אמר לו רבי יוסי אני אומר לך דברים שיתיישבו בדעת ואתה אומר לי שמן השמים ירחמו! מתפלא אני שאם לא ישרפו אותו ועמו ספר תורה, וכן היה, שנפטר רבי יוסי ובאו גדולי רומה להלוייתו וראו שרבי חנניה מלמד התורה ושרפו אותו ועמו ספר תורה. יש לשאול רבי יוסי בן קסמא שאמר אם יתנו לי כל כסף וזהב שיש בעולם ואיני גר אלא במקום תורה יאמר ככה לרבי חנניה! ובפרט שיש לנו דין שבזמן הגזרה אם יאמרו לאדם תעבור על מצוה ממצוות התורה איך שהיא יומת ולא יעבור?
אולם אם נבדוק בדברי רבי יוסי, אמר לו אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו, אפשר לפרש שרבי יוסי אינו מתלונן על רבי חנניה רק שמצדיק אותו, שהתורה מעולם לא היתה מתפרשת לפי הטעם שאנו מבינים אותו, רק צריכים לקיים התורה מחמת שהקב"ה צוונו ואין שום טעם, שאם האדם ילך אחרי הטעם שימצא חן בעיניו אפשר שיבראח מרוב המצוות ולא יקיימים רק אותם מצוות שימצאו חן בעיניו. וכאן אמר רבי יוסי לרבי חנניה אני טועה שאומר לך דברים של טעם ואתה ענית אותי תירוץ אמיתי שמן השמים ירחמו, ואמר לו נכון שבאותו זמן נתגזרה גזרה על רבי חנניה שהוא אחד מעשרה הרוגי מלכות, אלא שיתפלא אם לא ישרף אתו ספר תורה שמלמד בו ואינו שם לב כלל לגזרה, וזהו מה שאמר רבי חנניה לאשתו כשהיו שורפים אותו שהוא אינו מצטער הרבה שהוא נשרף עם הספר תורה ומי שלוקח זכות הס"ת יקחו לו זכותו.
וזהו כוונת הכתוב כאן את הברכה אשר תשמעו אם הבננו הטעם אז נכון שתהיה לנו ברכה על המצוות שעשינו אותם, אבל והקללה אם לא תשמעו ר"ל אם לא נבין הטעם ואין אנו מקיימים אז לא אליכם תהיה קללה, א"כ מה צריך לנו לעשות, צריכים לקיים ללא שנשתדל להבין. ורש"י ז"ך הוסיף וביאר הברכה והקללה שאומרים אותם על הר גרזים והר עיבל, שאלו ללא צוואת התורה היינו עושים אותם, שהם מצוות אפי' דעתינו עושה אותם אף אלו צריכים לעשותם מחמת שצוונו השי"ת ולא נשתדל להבין הטעם.
רבותי! הרבה דברים אדם קורא אותם יאמר דבר זה לא יתכן, למשל דבור בשבת, האדם אומר לך קץ לי, אולם הדבור בהרבה דברים אסור לעשות בשבת, או דליקה בשבת אסור לאדם שיכבה הוא, יש דרך של היתר אבל הוא עצמו אסור. האדם אומר איך האדם יראה רכושו נשרף והוא ישב ולא יעשה כלום זה דבר בלתי אפשרי! שנאת חנם האדם אומר הוא עשה לי כך וכך ואני אשתוק לו! והרבה מצוות ממין זה, משל עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים, שהדין הוא יהרג ואל יעבור האדם אומר איך יניחם שיהרגו אותו, אבל המצוות שנתנם לנו השי"ת אין בהם טעם, מה שצוונו השי"ת צריך לעשות. נכון שיש דברים קשים ואי אפשר לו לעשותם, אולם לא יאמר זה לא יתכן, רק יאמר השי"ת לא יגיענו למקרים כאלה שהם קשים ואפשר שלא ישלוט בעצמו ויעבור עליהם, אפי' שאפשר במעמד הזה ישתלט על עצמו ויעשה הנחת רוח של הקב"ה.
ונביא מעשה שכתבו חיים וולדר בסדורו אנשים מספרים על עצמם ג' שנראה ממנו שהאדם נראה לא שלא יתכן ואח"ך ימצא שהכל אפשרי, שעליו המעשה הזה מספר שהוא היה עובד תקליטאן, הוא אינו עושה שמחות של חתונות רק בשמחות קטנים, תפילין, ברית מילה, יום הולדת, ובכל פעם מרויח בין מאתים ושלוש מאות דולר, עשר שמחות בחודש והוא חי בשלוה, והיה שמח בשמחות הקטנים הללו, שאין בהם הוצאות שהמכשירים קצת ויכול להביאם בידו, ולא יצטרך לעזרה לא בהולכה ולא בהבאה, והמכשירים הם שלו ולא יצטרך לשכור מכשירים ממקום אחר, ולזה לא גדל עבודתו, והבעיה היחידית שהיתה מפריעה לו שבכל פעם יבוא אחד ממשפחת הבעל השמחה ורוצה לשיר, ותמצא אותו שמעולם לא שר ואינו מבין כלום, ולזה היה קץ מזה, פעם טלפין אותו אדם שבקש ממנו שיבוא לעבוד לו בבת מצוה של הנכדה שלו, והוא מששמע קולו הכירו, שהוא היה מדריך ומאות התלמידים עברו על ידו, ואפי' שעברו חמשה ושלושים שנה משהיה לומד אצלו מעולם אינו שוכח, שפעם טעה טעות בא והכה אותו והוא רץ והמדריך רץ אחריו, בושה גדולה ומכה גדולה שמעולם אינו שוכח אותה, ומרוב שנאתו במדריך לא היה חפץ שיעשה לו השמחה, ולזה כדי שיברח ממנו אמר לו שהוא עובד הלילה בחמש מאות דולר כדי שיאמר לו הרבה ולא יעבוד אתו, אמר לו אחשוב, והוא שמח שבלבו לא יתכן שיסלח לו לעולם, אלא שממחר טלפין אותו ואמר לו אני מסכים, והוא התפלא איך הסכים, ולא הניחו לחשוב ומיד אמר לו על התאריך ומקום השמחה וסגר הפליפון, הלך לעבוד ופגש המדריך ונתן לו דרישת שלום וכדי שסיים השמחה נתן לו גספו וחזר. והוא היתה לו משפחה גדולה שבשנתיים הביאו עשרה פעמים ובכל פעם נחסרת לו השנאה, עד שיום מהימים חשב בינו ובין עצמו וכי עודנו שונא אותו מדריך! הוא חושב והנה טלפין אותו המדריך ובפתע אמר לו על יום הולדת של הנכד שלו, אמר כרגיל? ששמעתי שאותם שעובדים כמותך הוסיפו במחירים, אמר לו אני איני לוקח ממך רק מאתים וחמשים דולר בלבד, כשסיים השמחה המדריך אמר לו ברימל הוא פנה שהשם הזה יודע שכח אותו מזמן הלימודים, אמר לו סליחה, אז ידע שהמדריך היה יודע אותו, אמר לו המדריך שכל השנים הללו והוא מצטער, וכשמצא אותו חסר לו במחיר שסלח אותו, אמר לו שבאמת השנאה שלו הולכת ונחסרת משמחה לשמחה, אחרי זמן נפטר המדריך והלך להלוייתו ואחרי שסגרו הקבר וכל האנשים חזרו לביתם נשאר הוא לבדו פנה לקבר ואמר לו הנה סלחתי לך מכל לבי, ולא רק זה בלבד אלא שגדלת בעיני הרבה מאד שידעת איך תבקש מחילה, והדבר שהייתי חושב בלתי אפשרי שאסלח לך נתוודע שהיא היותר דבר קל שאפשרי, ולהפך היא הדרך הנכונה וכמו שאתה נחת גם אני נחתי. יהי רצון שהקב"ה יעזרנו לקיים מצוותיו ויתן לנו הטוב והבריאות והשלום וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה.



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *