פרשת עקב

71

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה
פרשת השבוע יש בה ששה מצוות עשה ושתים מצוות לא תעשה. מצוות עשה הם: א} לברך ברכת המזון ב} לאהוב הגר ג} לירא את ה' ד} להתפלל לה' בכל יום ה} להתחבר עם החכמים ותלמידיהם ו} שלא לשבוע רק בה' כשמחוייבים שבועה בבית דין, והראב"ד והגאונים בטלוה שעונשה גדול מאוד. ומצוות לא תעשה הם: א} אין להנות מדברים שמקשטים בהם העבודה זרה ב} אין להנות מעבודה זרה וממה שמקריבים לה ומדברים שיצטרכו בהם לצורך העבודה זרה.
פרשת השבוע מספרת שמשה רבינו אמר לנו אם שומעים דברי הקב"ה ונקיים המצוות ואין עושים עבירות הקב"ה נותן לנו כל הטוב וישמור אותנו ואויבינו אינם מנצחים אותנו כמו שראינו במצרים שאז היתה העיר היותר חזקה בעולם ואנו היינו עבדים שאין לנו שום כוח כדי להלחם והקב"ה עשה לנו נסים גדולים שהוצאנו ממצרים ושהקב"ה עושה לכל האומות שלוחמים אותנו נסים גדולים להצילנו. וצריכים שלא לירא מהם שיש לנו הקב"ה שהוא אלהינו גבור מאד ושהקב"ה מכלה אותם מעט מעט כדי שלא יכנסו החיות בארץ ישראל ולא רק במלחמות עוזר אותנו אף במאכל ושתייה ומלבושים וכל צרכינו כמו שראינו כשיצאו אבותינו ממצרים הקב"ה הוריד להם המן שהקב"ה שנה טבע העולם שתמיד המאכל צומח מן הארץ והמים ממטר מן השמים שהפך והוריד לנו המן מן השמים והמים מהסלע שהיא הארץ שנדע שלא רק הלחם הוא שזן האדם אלא כל דבר שאומר לו הקב"ה שיפרנס אותנו נתפרנס ממנו.
ויש פירוש אחר מה ר"ל כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם ר"ל לא רק המאכל והשתייה בלבד הם שמחיים האדם אלא צריך עמהם התורה והמצוות שאמרם לנו הקב"ה כדי שהאדם יחיה אף בעולם הבא. ובמלבוש כשהיו אבותינו במדבר בגדיהם היו חדשים ארבעים שנה ומנעליהם ג"כ היו חדשים ארבעים שנה ואמר לנו שהקב"ה מוליכנו לארץ ישראל שהיא ארץ טובה לחקלאות אבל צריכה תמיד למטר ולזה צריכים תמיד לירא את ה' שיוריד לנו המטר. והדבר החשוב שצריך לדעת אותו כשנהיה עשירים אין אומרים שאנו בכוחנו ובלמודינו עשינו כל החיל הזה, צריכים לדעת שהקב"ה הוא שעזרנו לכל הטוב הזה הכל בידו. כמה עשירים שבלילה אחת נעשו עניים וכמה עניים שלנו בלא מאכל וקמו בבקר עשירים. וצריכים לדעת שהקב"ה נתן לנו ארץ ישראל לא מצדקותינו ורשעות הגויים רק מרשעת הגויים וזכות אבותינו הקדושים. ואח"ך אמר לנו משה רבינו שעשינו העגל והקב"ה כעס עלינו והתפלל עלינו הוא ארבעים יום וארבעים לילה שיסלח אותנו והתפלל גם בעד אהרן לבדו וה' סלח לו רק החצי שנפטרו לו שני בנים ונשארו לו שני בנים. וכמה פעמים כעסנו ה' במדבר ומשה רבינו התפלל עלינו. ואח"ך עלה לשמים וישב בהר ארבעים יום וארבעים לילה אחרים כדי להביא לנו לוחות השניים, ומשה רבינו אמר לנו שהקב"ה אינו מבקש ממנו כלום רק דבר קטן שהוא יראת ה'. חז"ל שאלו וכי יראת שמים דבר קל הוא? ותירצו אצל משה דבר קל. ומשה רבינו אמר לנו שארץ ישראל תמיד עיני ה' בה ולכן צריכים להזהר עצמינו מעבירות שמי שעובר דברי המלך לפניו עונשו גדול יותר ואפי' שמלא כל הארץ כבודו אלא שבארץ ישראל השכינה יתירה והקדושה יתירה והעבירה עונשה גדול יותר ואם שומעים דברי הקב"ה ומקיימים המצוות הקב"ה יברך אותנו בכל טוב וכל מקום אשר תדרך כף רגלינו יתנו לנו. ומשה רבינו מרוב אהבתו אותנו בכל פעם יאמר לנו שאם נירא את ה', ה' יברך אותנו.

בתחילת הפרשה הכתוב אמר והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם, רש"י ז"ל פירש והיה עקב תשמעון אם המצוות קלות שאדם דש בעקיביו תשמעון, יש לשאול למה רש"י ז"ל פירש הפירוש הזה ולא פירש והיה עקב "אחרי" כפשוטו, ועוד אנו יש לנו מצוות עשה ומצוות לא תעשה ומלת ושמרתם היא מצות לא תעשה, ומלת ועשיתם היא מצות עשה, א"כ בשביל מה והיה עקב תשמעון, אם על מצוות עשה כתבם במלת ועשיתם ואם על לא תעשה כתבם במלת ושמרתם? ועוד ידוע שמצוות עשה הם קודמים למצוות לא תעשה כמו שאמרו חז"ל אתי עשה ודחי לא תעשה, {והכלל הזה יש בו הרבה כללים ולא כל אדם יפרש מה שחפץ, רק הפוסקים הם שמבארים איך הכלל הזה ואפשר להם לפסוק ממנו} א"כ היה לו לכתוב להתחיל בהם ועשיתם ושמרתם ואח"ך והיה עקב כמו שפירש רש"י ז"ל העבירות הקלים.
אולם נתרץ שאלותינו על דרך משל, אדם עשיר יש לו הרבה מפעל ויש לו עבודה רבה ויש לו בן יחד, והיה מחכה לו עד שגדל והוליכו למשרד שלו שיש בו הכל, משרד יפה מאד, לפניו אולם מזגן חימום כסאות היותר נאים שיש, לא חסר שום דבר, כל אדם מקוה שיהיה לו משרד כזה ולא יצא ממנו לגמרי, אמר לו בני ראה זה המשרד שלך אבל המשרד הזה לעבודה ולא מקום מנוחה, ובלילה נלך לארמון הגדול שקניתי אותו לך דבר טוב מאד, שם אפשר לך שתנוח ותתענג בחיים שלך, אבל הבן כשמצא כל התענוגות האלה פתח המקרר הוציא המשקאות החריפים וישב במשרד אינו עוסק רק בתענוגים, ואינו עסוק בעבודה, אביו אמר עדין הוא שמח במשרד שלו אחרי ימים תתיישב דעתו ויעסוק בעבודה, אולם אין שום דבר, ואינו עסוק רק בתענוגים. פעם אביו רצה לחנכו גרש אותו והוליכו לעבוד בבנין, בקיץ הנה הוא תחת השמש ובחורף תחת המטר והשלג, אצל אדם שהוא קשה מאד ובכל פעם מכה אותו כף על פניו, הבן היה עובד ובכל יום מצטער יותר, בא לו חבר אביו ואמר לו תלך ותבקש סליחה מאביך ותחזור למנוחה שהיית בה, הבן עקש, אלא הוא התרגל במאכל היותר טוב והבית הנקיה וימצא הכל מוכן ועכשיו המאכל שאוכל אותו רעות לגמרי, והוא שרוחץ בגדיו והבית שגר בה כולה תולעים וביום יצטער הרבה בעבודה ואינו יכול לישון בלילה מאותו הריח והתולעים, ובכל יום גופו מצטער יותר שאינו רגיל, גופו נחלש ומראהו נהיה מפחד, בא לו חבר אביו פעם אחרת ואמר לו אתה יודע עצמך שלא אפשר לך לחיות ככה, ואתה מקוה שתחזור לבית אביך, ויבוא יום ואתה הולך לו ומבקש ממנו סליחה ותלך אחרי הדרך שחפץ בה אביך א"כ למה אתה מצטער עצמך ככה, לך וביקש ממנו מחילה ותשמע אליו יותר טוב, ותנוח מכל הצער הזה ותחיה חיים של שלוה.
וזהו כוונת הכתוב והיה עקב תשמעון, ר"ל שבסוף אנו שומעים לדברי הקב"ה, ושמרתם נקיים מצוות לא תעשה ולא רק מצוות לא תעשה אלא אף עשה שהם קשים, ואז ושמר וכו', שהשי"ת יתן לנו כל הטוביות, א"כ כשסוף סוף אנו צריכים לשוב למה נצער עצמינו עכשיו לא טוב שנחזור מתחילה! אלא שרש"י אמר אם אדם ידע הקב"ה לא יתכן שיעשה עבירות שירא מהעונש, וכי האדם שוטה שיבוא לפני המשטרה ועובר החוק, והשי"ת שכיח בכל בעולם, א"כ במה האדם צריך לו לשוב בתשובה אם על הטעיות שעשה אותם שנתגבר עליו היצהר, האדם משידע בטעות חוזר מיד, על זה תירץ על העבירות הקלות, וכי יש עביררה קלה ועבירה קשה, סיים שאדם דש בעקיביו שאינו יודע בהם שנתרגל בהם הרבה עד שנעשו לו כמותרים, אלו שצריך לשוב עליהם בתשובה מיד כשבסוף נצטרך לשוב עליהם בתשובה.
רבותי! אנו בנים להשי"ת, והוא אוהב אותנו הרבה מאד, ומחכה לנו לשוב בתשובה שישב אותנו כמו שהיינו בזמן דוד המלך ושלמה המלך, אלא שאנו עדין טועים, והשי"ת אמר לנו שיבוא יום ונשוב בתשובה, א"כ למה הצער שאנו מצטערים בו, האם יותר טוב שנשוב בתשובה מעכשיו ונחיה בטוביות שמחכה לנו או לא! האדם לפעמים אינו מתעורר במה שהוא בו, יראה לו שהדבר הזה טוב מאד, ויראה לו שהוא עכשיו חופשי, הנה כשיגדל ישוב בתשובה, אולם מי יאמר לו שכשיגדל אפשר לו לשוב בתשובה אפשר שיתרגל באותה חיים ולא ישוב.
ונביא מעשה שכתבו חיים וולדר בסדורו אנשים מספרים על עצמם א' כשנחשוב בו הננו מקבלים מוסר גדול מאד, האשה הזאת מספרת שיש לה ארבעים בנים, הבת הבכורה היו אוהבים אותה הרבה וחנכו אותה חנוך יפה מאד ולמדו אותה הלמוד היותר טוב עד שסיימה למודיה ונהית מהנדסת מדענית, הבת הזאת משעודה קטנה תמיד אומרת שרוצה להיות חופשית, ואמה היתה נותנת לה כל החופשיה, אבל היא גדלה ותמיד בפיה המלה הזאת אני רוצה להיות חופשייה, וכשגדלה נעשית אינה סובלת עוד, כל היום והיא צועקת ותמיד בפיה המילה הזאת, ותמיד אומרת לה שהיא מחכה אימתי תתחתן ותנוח מהחיים הללו, הביאו לה שידוכין אלא שהיא בחרה באדם שהוריה אינו מוציא חן בעיניהם, ועמדה בכל תוקף, הסכימו והחליטו על הכל, אלא כשקרב זמן החתונה החתן אמר להם שצריכים להוסיף לשלם לו לסיים בנין הבית אלא שאבי הכלה אמר אנו שלמנו מה שהסכמנו עליו, הבת עשתה מריבה בבית ואמרה להם צריכים לשלם מה שאמר להם החתן שהיא רוצה להתחתן בכל החופשייה, למה תמיד רוצים שתהיה בבית הסוהר שלהם, אביה עמד בכל תוקף ולבסוף משפחת האיש הם ששלמו ועשו החתונה, והיא אמרה שמשפחת בעלה הם הוריה עכשיו, נסעו לגור בעיר אחרת, ומאותו זמן הבת שלה התחילה להתרחק ממנה מעולם אינה מטלפנת אותה בפליפון רק אם האם שלה היא שמטלפנת אותה, פעם באחת מהביקורים שאלה אותה למה אינה עובדת אמרה לה שבעלה רוצה שתשב בבית, שתקה, והתחילה להתרחק מכל חברותיה, פעם בת הדוד שלה אמרה שאישה גירש אותה מהבית, ובאחת מהביקורים המועטים שאלה בעל בתה וכי באמת גירש בת דודתה, אמר לה איני חפץ במי שיבקר אותי וימלא ראש אשתי, פעם ארחו אותו אצלם בשבת, ואז בתה היו לה שני בנים, הבן בכה החזיקה אותו בתה אישה אמר לה תחזרי אותו למקומו לא תרגלי אותי בפונקות, החזירה אותו, חזר ובכה החזיקה אותו קם ממקומו והכה אותה כף על אפיה והפלא שאשתו לא עשתה שום דבר כאלו התרגלה בזה, חזרה האשה וכולה כועסת. ואח"ף התילה לשמוע שבתה מבקשת צדקה, בתחילה לא האמינה אבל אחרי שאמרו לה איפה היא מבקשת בקברי הצדיקים ידעה שדבריהם אמתיים, הלכו לרופא נפשי להבין להם איך הגיעה למצב כזה, אמר להם שהיא לא שמחה בחיים שהיתה בהם, ואישה מתוחבל הרבה, בתחילה לא הניחה לעבוד במקום של עבודה מכובד כדי שלא תתגאה עליו ולא תשמע אליו, ואח"ך אחק אותה מחברותיה כדי שלא תמצא למי תתלונן, ולבסוף הפציר בה בדוחק כדי שתלך ותבקש צדקה, והיא מחמת שרוצה להיות חופשה לא הלכה להוריה, ואם ילכו לה אינה מסכימה שתחזור ותשוב אתם, זהו המצב שלה בדיוק. יש מי שאומר שמי שמבקש נקרא חופשי! בודאי אף אחד, אולם היא מרגישה עצמה חופשה, אף אנו יושבים בגלות יש מי שאומא שהגלות חופשה1 ודאי אף אחד, אבל אין אנו עושים מה שצריך לעשות כדי שנשוב למקום שהיינו בו ונראה לנו שאנו חיים ברוך ה', כאותה הבת שמבקשה ונראה לה שהיא חופשייה. יהי רצון שהקב"ה יעזרנו לשוב בתשובה שלמה ונעשה רצונו יתברך, ויתן לנו הטוב והשלום והבריאות וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה.



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *