פרשת משפטים

51

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה
פרשת השבוע מספרת, אחרי שספרה לנו התורה איך נברא העולם, ואיך נברא אדם הראשון, והמעשה של נח, ואברהם ויצחק ויעקב, והשבטים, ואיך ירדו למצרים, ואיך הקב"ה הוציאנו ממצרים ובקע לנו הים, ואיך נתן לנו התורה על הר סיני, והיד החזקה של הקב"ה משנברא העולם, ואיך ענש מי שלא הלך בדרכי ה' ונתן שכר למי שהלך בדרכו, עתה התחיל לומר לנו מצוות השי"ת, והתחיל לנו בדברים שבין אדם לחבירו, איך נתנהג ביחד, ואיך הדיינים ישפוטו בין האנשים.
פרשת השבוע יש בה עשרים ושלש מצוות עשה ושלשים מצוות לא תעשה. מצוות עשה הם: א} לעשות דין עבד העברי ב} מי שיש לו אמה עבריה יקחה הוא או יקחה לבנו ג} אם לא לקחה לא הוא ולא נתנה לבנו, יעזרה לפדות עצמה ד} הבית הדין ישפוטו בחנק למי שמגיע לו חנק ה} הבית דין ישפוטו על מי שהזיק חבירו בדין הראוי לו ו} בית דין יהרגו בחרב למי שנתחייב הריגה בחרב. ז} ידונו הדינים של שור שהזיק ח} ידונו הדינים של מי שחפר בור ולא כסהו והזיק ט} ידונו דיני הגנב יו"ד} ידונו הדינים של הבהמה שהזיקה ברגלה או בשיניה יא} ידונו הדין של מי שהדליק אש והזיק בה רשות של אדם אחר יב} ידונו דין שומר חנם יג} ידונו דין טוען ונטען, ר"ל מי שטוען שחייב מחבירו כסף או דבר אחר יד} ידונו דין שומר שכר טו} ידונו דין שואל טז} ידונו דין מפתה בתולה יז} נלוה לעניי ישראל חי} הבית דין ידונו ברוב יט} לעזור אדם לחבירו להוריד מבהמתו המשא כ} נפקיר הבר והתבואה שעולים בשנת השמטה כא} לא לעשות מלאכה בשבת כב} לחוג ג' רגלים כג} להביא הביכורים לבית המקדש.
ומצוות לא תעשה הם: א} מי שקנה אמה עבריה לא ימכרנה ב} לא ימנע אדם שאר וכסות ועונה מאשתו ג} לא נכה הורינו ד} לא נאכל ולא נהנה מן השור שנתחייב סקילה ה} הבית דין לא ישאירו מכשף או מכשפה בחיים ו} לא תונה גר צדק בדברים ז} לא תונה גר צדק בממון ח} לא נענה אלמנה או יתום ט} לא נבקש ההלואה שהלוינו אם נדע שאין לו יו"ד} לא להכניס עצמינו למי שלוה או ילוה ברבית יא} לא לקלל הדיין יב} לא נברך ה' יג} לא נקלל מלך או נשיא יד} לא נקדים המתנות, ר"ל הבכורים בתחילה ואח"ך התרומה ואח"ך מעשר ראשון ואח"ך מעשר שני או מעשר עני טו} לא נאכל בהמה טרפה טז} לא יקשיב הדיין הטענה של אחד מבעלי הדינים קודם שיבואו שניהם לפניו יז} לא נקבל אדם בעל עבירות שיעיד חי} בדיני נפשות אדם אחד לא יספיק שיהיה רוב אלא צריך שנים יט} מי שאמר זכות בדיני נפשות לא יאמר חובה כ} הבית הדין לא ירחמו על העני במשפט אלא כל אחד יקבל זכותו כא} לא לחייב הרשע מחמת שהוא רשע אלא כל אחד יקבל זכותו כב} לא ידון באומדנה ר"ל אם לא ראה לא ידונו על עדותו כג} הדיין לא יקח שוחד כד} לא נשבע בשם עבודה זרה כה} לא נפציר בישראל שיעבוד ע"ז כו} לא נשחוט כבש של פסח ועדין יש לנו החמץ כז} לא נשאיר אימורי פסח בבקר כח} לא נבשל בשר בחלב כט} לא נכרות ברית למי שעובד ע"ז ל} לא נגור הגויים בארץ ישראל ולא נמכור להם בתים כדי שיגורו.
ובסוף הפרשה הפסוק מספר לנו, כשהקב"ה רצה לתת לנו התורה בששה בסיון, משה רבינו הקריב הוא וכל בכורי ישראל קרבנות בחמשה בסיון. ובתחילה עלו להר משה ואהרן ונדב ואביהוא ושבעים זקנים, ושם ראו השכינה של הקב"ה, ואח"ך משה ויהושע קרבו יותר, והאחרים שבו, ומשה עלה להר סיני וישב שם ארבעים יום לא אכל ולא שתה.
רש"י ז"ל פירש על הפסוק שאמר אשר תשים לפניהם, הקב"ה אמר למשה אל תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה ואיני מטריח על עצמי להבינם טעמי הדבר ופרושו, אלא צריך לך לבאר להם היטב עד שתהיה כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם. יש לשאול איך יעלה על דעת משה רבינו שלא יפרש טעמים היטב, והרי התורה כתובה סתומה ואינה מבוארת כלל, ויש הרבה דברים שאינם כתובים בתורה, ולמדו אותם החכמים מטעמי המצוות, ויש הרבה דברים שלא היו בזמן משה רבינו ולמדנו אותם מטעמי המצוות האחרים?
אולם כדי לתרץ שאלה זאת, נתחיל לתרץ למה הקב"ה כתב לנו הדין הראשון בפרשה הוא דין עבד העברי? אולם נתחיל להבין הדין הזה היטב, שהאדם צריך לו לעשות כבוד גדול לעבד העברי, שיתן לו לאכול ממה שאוכל הוא, וישן אותו על מטה כמו שלו, לא יאכל הוא הבשר והעבד העברי יאכל שארית הפליטה, או הוא ישן על מטה טובה והעבד העברי על מטה אינה טובה מאד, ואם יש לו רק מטה אחת יתן אותה לעבד העברי והוא ישכב על הארץ, וצריך לו לפרנס אשתו ובניו, עד שאמרו חז"ל מי שקונה עבד עברי כאילו קנה אדון לעצמו. וחז"ל אמרו שככה סגרנו כל הפתחים על העניים שלא יוכלו למכור עצמם כשלא מצאו מזון לפרנס בו, מי השוטה שקונה עבד עברי? ותירצו שבפרשת ראה ברך ברכות גדולות מאד למי שעוזר בקניית עבד עברי, וזה השכר בעולם הזה, וכ"ש וק"ו כמה שכרו גדול בעולם הבא. אבל לא כל המצוות יש בהם שכר בעולם הזה, ולזה הפסוק כתב לנו דין עבד עברי בתחילה, לומר לנו תראו שמי שעושה דיני עבד עברי כראוי מה אתן לו. וכל המצוות יש בהם שכר גדול מאד למי שעוזר כדי שהאדם יעשה מאמץ גדול לקיימם כמו המאמץ שעושה אותו כשקונה עבד עברי ויותר. וזהו למה הקב"ה אמר למשה רבינו להבינם הטעמים היטב, לא ר"ל יבין אותם למה זה הקב"ה אמר לנו מותר וזה אסור, שיש הרבה מצוות חוקים ואין להם טעם, רק יבין להם למה אנו צריכים לעשות המצוות ומהו הריוח שלנו.
רבותי! הקב"ה כשנתן לנו התורה והמצוות לא כדי שיכעסנו שיאסור אותנו מתענוגי עולם הזה, רבי חנניה בן עקשיה אומר הקב"ה רצה לזכות אותנו לפיכך הרבה לנו תורה ומצוות ר"ל אדם בטל הקב"ה הביא לו עבודה כדי שירויח ממנה עשרה דינרים בכל יום, ישמח מאד, אבל הוא תמיד חושב איך יוכל להרויח כהאחר שמרויח עשרים דינר, ואם אדם יביא לו עבודה שמרויח ממנה מליון בכל יום אלא שצריך לו לעבוד יותר, משל ארבע עשרה שעות ביום, ודאי שלא יתאחר ולהפך יודה מאד לאדם הזה, שחמל עליו והביא לו עבודה כזאת. ואם ימצא שהאדם הזה אינו חפץ בעבודה הזאת אבל נתנם לו בשביל לעזור לו, הנה תהיה גמילות חסד גדולה מאד, ויתחיל ויודה ויהלל מאד באותו האיש, ויאמר שאין אדם כמותו בעולם, אף הקב"ה עשה לנו ככה, שהקב"ה אוהב אותנו מאד ונתן לנו הרבה מצוות כדי שיתן לנו שכר הרבה. הדבר הזה הוא גמילות חסד גדול עשה אותו לנו הקב"ה, וצריכים להודות לו תמיד על מה שעשה לנו כל הטוב הזה, לא נתלונן ונאמר שלא נוכל לעשות דבר זה או דבר זה מה יש בו ולמה אסור, ודי! שהרי אני עושה הרבה מצוות. אם האדם יחשוב מעט ימצא שמרשיע עצמו, שהרי אמרו חז"ל שתלמידי חכמים בעולם הזה יתקנאו זה מזה מאד, שהשכר בעולם הבא אינו כשכר של העולם הזה, שהחוק של העבודה בעולם הזה, עבד משהו יקבל דינר, שתים יקבל שנים, שלשה יקבל שלשה. אבל בעולם הבא אם למד פעם אחת יקבל שכר, פעמים יקבל פעמים, שלשה יקבל ארבעה, ארבעה יקבל שמונה ותמיד שכרו כפול, ולזה התלמידי חכמים תמיד ילמדו ביחד, לא למד יום אחד חבירו יקבל כפול ממנו, ולזה תהיה הקנאה גדולה מאד על מה שאבד יום אחד יקבל כפול, יצטער הרבה על אותו יום. ולזה צריכים אנו להבין היטב הדבר הזה, אין שום אדם שאינו רוצה להיות עשיר בעולם הזה, צריכים לחשוב להיות עשירים בעולם הבא. האדם אומר תלמידי ישיבה יש להם מהיכן יפרנסו עצמם, ואנו שעובדים אם נבטל העבודה מנין מפרנסים עצמינו? אולם אפי' לדבר הזה הקב"ה כבר חשב לנו על זה, ואמר לנו מי שקובע עת ללמוד ביום אפי' שעה אחת משום שצריך לו לעבוד ולעשות צרכיו, נחשב לו כאילו למד עשרים וארבעה שעות, ותלמוד תורה כנגד כולם. הנה האדם בשעה אחת מה יהיה לו שכר בעולם הבא, והעשרות שיהיה בו בעולם הבא. והתורה היא ששומרת אותנו בעולם הבא ובעולם הזה. ויהי רצון שהקב"ה יתן לנו הטוב והשלום והבריאות וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה.



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *