פרשת כי תשא

161

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה
פרשת השבוע יש בה ארבעה מצוות עשה וחמשה מצוות לא תעשה. מצוות עשה הם: א} כל אחד יתן מחצית השקל ב} הכהנים ירחצו ידיהם כשיעשו עבודה בבית המקדש ג} לעשות שמן המשחה ד} בשנת השמטה אין לעבוד האדמה. ומצוות לא תעשה הם: א} אף אחד אינו יסוך בשמן המשחה ב} שלא לעשות שמן המשחה אלא לבית המקדש ג} לא לעשות הקטורת רק לצורך בית המקדש ד} לא לאכול מדבר שנקרב לעבודה זרה ה} לא לאכול מבשר שנתבשל בחלב.
פרשת השבוע מספרת על מעשה העגל שמשה רבינו עלה לשמים ביום ששה בסיון להביא התורה, והקב"ה נתן לו הלוחות שכתובים באצבע אלהים ואמר להם שארד אחרי ארבעים יום, והם עשו החשבון שביום ששה עשר בתמוז יגמרו הארבעים יום, והם טעו שיום ששה בסיון אינו עם החשבון משום שבלא לילה ונחשב שעלה ביום שבעה בסיון וירד ביום שבעה עשר בתמוז. והם כשראו שמשה לא ירד ביום ששה עשר בתמוז אמרו קרה לו משהו. והשטן ג"כ הראה להם מלאכים מוליכים בארון של מת אמרו ודאי משה רבינו נפטר, והלכו לאהרן ואמרו לו קום עשה לנו אלהים במקום משה, וכשהיה חור בן כלב ומרים מוכיח אותם הרגוהו. ואהרן פחד אם יהרגוהו גם הוא ואם יהרגו יהיה הרגו נביא ואינו נמחל עוונם, ולזה אמר להם הביאו הזהב אשר באזני נשיכם משום שיודע שהנשים אינם נותנים להם זהבם. מה עשו? לקחו הנזמים שיש להם ונתנו אותם לו.
ויש אדם אחד ששמו מיכה כשישראל היו במצרים פרעה היה עושה להם שמי שאינו משלם תוכן הלבנים שלו שמים בנו במקום הלבנים. ומשה רבינו אמר להקב"ה רוצה להציל הילדים הללו, הקב"ה אמר לו אני יודע שהם אינם טובים וארשה לו להציל אחד מהם, והציל מיכה זה. וכשישראל יוצאו ממצרים ומשה רצה לעלות ארונו של יוסף הצדיק מן הים לקח פסת זהב וכתב עליו שם מפורש וכתב עליו עלי שור והשליכו בים ועלה ארונו של יוסף, וכשבקע הים מיכה מצא הפסת הזהב הזה והניחו עם הזהב שאספו אותו לעשות בו העגל והניחו אהרן באש ויעשהו עגל מסכה ואמר אלה אלהיך ישראל אשר הוצאתיך ממצרים ובנה אהרן מזבח בידיו שיודע שאם יאמר להם לבנות כל אחד יעשה דבר, בחמשה דקות יגמרו אותו, ואמר להם עכשיו מאוחר חג לה' מחר והוא חשב שמחר יבוא משה רבינו והכל יתבטל. אבל הם השכימו בבקר והתחילו לעבוד העגל. והקב"ה אמר למשה לך רד שישראל חטאו חטאה גדולה והקב"ה אמר למשה שהורג את כל בני ישראל, ואז ירדו חמשה מלאכה חבלה לקיים מאמר השי"ת, ומשה רבינו התפלל לה' וכשאמר לו זכור לאברהם יצחק ויעקב, הרג מהם שלשה, ואחד הרגו השי"ת ואחד הרגו משה כשהרג שלושת אלפים מבני ישראל. והקב"ה אמר למשה שעושה ממשה רבינו עם ישראל אחרי שיהרוג ישראל, וכשהתפלל לו משה רבינו השי"ת לא הרגם, אלא הברכה שיצאה מאת הקב"ה אינה הולכת לבטלה, ועתה בני משה רבינו כמספר כל ישראל ובכללם עשרת השבטים. וירד משה ועמו הלוחות וכשראה העגל שבר הלוחות ויטחון העגל ויאמר מי שלא עבד העגל יבוא אלי, ויבואו לו כל שבט לוי ואמר להם הרגו אותם שעבדו העגל והרגו שלשת אלפים איש. ואח"ך עלה משה לשמים והיה מתפלל על ישראל ארבעים יום והקב"ה סלח להם. ואותו יום היה ראש חדש אלול אלא שאמר לו שעתה מענישם מעט מעט וכל הגלות שיצאנו בה וכל גזרות שבאו עלינו יש בהם חלק מעוון העגל ואח"ך חזר ועלה לשמים והוריד הלוחות השניים שכתבם הוא וירד ביום כפור, ואותו יום הקב"ה אמר לו סלחתי כדברך, ונתן לנו הקב"ה יום כפור שבכל שנה יסלח לנו בו כשנשוב בתשובה, ר"ל משה רבינו עלה שלושה פעמים לשמים ובכל פעם ישב ארבעים יום לא אכל ולא שתה. וכשירד פניו היו מבריקים ולא יכלו בני ישראל להביט בו. ומשה רבינו כסה פניו כדי שיוכלו בבני ישראל להתקרב אליו, וכשיעלה לשמים או ילמד את ישראל התורה יסיר אותו, ואח"ך יחזור ויכסה אותו.
האדם כשקורא הפרשה של השבוע הזה נשאלת לו שאלה, למה הפסוק כתב פרשת העגל בפרשת כי תשא, היה יכול לסיים כי תשא בפרשת תצוה, ופרשת העגל יכתוב אותה לבדה, מה רצה לרמוז לנו הפסוק?
אולם כדי לתרץ שאלה זאת, נתחיל להבין הדבר שאמרו אותו חז"ל על הכתוב בעתה אחישנה, שהגאולה יש לה זמן, אם ישראל ישובו בתשובה הקב"ה מביא לנו הגאולה מיד, ואם לאו תבוא בזמנה. חז"ל שאלו אם הגיע הזמן ולא שבו ישראל בתשובה איך תבוא הגאולה? ותירצו מעמיד להם מלך כהמן ומחזירם למוטב. יש לשאול למה דמו חז"ל רק כהמן והרי היו הרבה מלכים שעשו הרבה דברים רעים עם ישראל, מהו הדבר שנוסף בהמן שצריך אדם כמותו להשיב אותנו בתשובה?
אלא רואים דבר אחר שאמרו אותו חז"ל על המן, כשאמר המן ששוקל עשרת אלפים ככר כסף לאחשורוש בהיהודים הקב"ה אמר לו הקדמתי שקליהם לשקליו, שישראל היו משלמים השקלים של הקרבנות. יש לשאול מה השייכות שיש בשקלים של המן לשקלינו, שאנו משלמים שקלים לקרבנות של השי"ת, והמן חשב לשלם שקלים לאחשורוש, מה הקשר שיש זה בזה? אולם ידוע שהמן שקל שקלים כפי מה ששלמו ישראל בימי המשכן ובית המקדש, וכאן הקב"ה אמר לו שהוא טועה ששקל של שקל הקודש כפול על השקל האמיתי, ולמה כפול, למה לא יהיה שקל רגיל? אלא שהקב"ה רצה לומר לנו כשאדם משלם שקל יהיה כפול, למה? משום שהשקלים הללו היו משלמים אותם לקורבנות, שהיו מוחלים העוון של ישראל, והעוון אינו נמחל רק בקרבן לבד, צריך עמו תשובה, האדם כשעושה תשובה עוונותיו ישובו לזכויות, ר"ל חוץ המצוה שעשה שהקריב קרבן יש לו מצוה שהעון שעשה אותו ועתה שב בתשובה נהיה מצוה. ולזה השקל נהיה ערכו כפול. וזהו מה שאמר הקב"ה להמן שהשקלים של ישראל יש להם עדיפות על שקליך אפי' שהיית משלם אותם להשי"ת.
וזהו מה שאמרו חז"ל שהקב"ה מביא לנו מלך קשה כהמן, לא ר"ל שעושה מעשה המן, אלא שעושה דבר שמשיב אותנו בתשובה ויתקיים בנו הקדמתי שקליהם לשקליו שהעבירות שלנו ישובו למצוות, והמצוות הללו יהיו כפולים על המצוות שיש לו לאדם, שהעבירות היצר הרע עוזר אותו בהם ויהיה האדם עושה אותם בתענוג, ואז המצוה הממלאת מקום העבירה תהיה כמצוה בשמחה.
רבי חי טייב זצוק"ל וזיע"א פירש מהו הסוד שהיה לישראל במצרים שהאמינו משה חוץ ממה שאמר להם אהיה שלחני אליכם? כשאמר להם פקד פקדתי כמו שראינו בפרשת שמות כשנגלה הקב"ה על משה רבינו בסנה אמר לו לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אליהם וכו' פקד פקדתי אתכם, וזהו מה שרמז להם יוסף הצדיק קודם פטירתו פקד יפקד אלהים אתכם, ר"ל שמלת פקד כוונתו על הגאולה וכמו שמצינו בנביא כשהקב"ה צוה שמואל שיאמר לשאול שילחם עמלק אמר פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל, אבל כאן בפרשת כי תשא נמצא שהקב"ה אמר למשה וביום פקדי ופקדתי את חטאתם, פשט הדברים הם שיבוא יום ואענש אותם על עוונותיהם, נמצא שמלת פקד אין פירושה על הגאולה?
אולם אם נעיין בתחילת הפרשה נמצא הפסוק אומר ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקד אותם, האדם יחשוב מהו הדבר שיכול לשלם אותו האדם לפני עצמו, הפסוק אמר דבר מועט מחצית השקל, וכי זו ערך האדם! כאן הפסוק אמר לנו דבר שיש בו ערך גדול, צריך מחצית השקל בשקל הקדש ר"ל שהאדם צריך לו לשלם מחצית השקל שנחשב כפול. איך? שישוב בתשובה ויהיה לו שני מצוות ולא רק אחת, מה ששלם לצורך הקורבנות והעבירה שעשאה, שהקרבן מכפר אותה ונהית למצוה. זהו כפר נפשו. ולצורך מה זה? בפקוד אותם, כשהקב"ה מכפר אותנו שאז צריך תשובה שלמה כדי שנוכל להפדות. וזהו מה שאומר הקב"ה למשה רבינו וביום פקדי ופקדתי את חטאתם, ר"ל יום שאביא בו המשיח ואפדה ישראל מהגלות, ופקדתי אפדה אותם את חטאתם, בעוונותיהם, שעושים תשובה, ובאותו עוון שעשו יהיו מצוות ותבוא בהם הגאולה. וזהו למה הפסוק כתב פרשת העגל בפרשת כי תשא, שנבין מה ר"ל וביום פקדי וכו', כשקורים בתחילת הפרשה בפקוד אותם.
רבותי! לא דבר חדש לכם אם נאמר לכם צריכים לשוב בתשובה, הדבר הזה ידוע ולא צריך האדם לחזור ולכתוב עליו, ולא דבר חדש לכם אם נאמר לכם שהכל התחיל להראות אותות המשיח, ולא דבר חדש לכם אם נאמר לכם הנה חבלי משיח ומלחמת גוג ומגוג דברים קשים מאד, שיש חכמים בזמן הגמ' אמרו אין אנו חפצים להיות מוכנים בזמן הזה, אבל איך אנו שאין נחשבים כלום לפניהם יכולים להנצל מהם, אם הם אינם חפצים להיות מוכנים מה נאמר אנו! אולם חז"ל אמרו לנו שנוכל להנצל מחבלי משיח וממלחמת גוג ומגוג, והם סעודה שלישית וסעודה רביעית של השבת, האדם לא יאמר לא אוכל, שבע, אם סעודת הצהרים במקום שנעשה אותה בשעה שלוש נעשה אותה בחצות היום יהיה הכל קל, ואין בזה כלום אם נוכל בכל סעודה חמשים גראם, ולא יאמר האדם הנה סעודה רביעית אעשה אותה ברחובות בריךּ ושפודים ותענוגים, חז"ל אמרו לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת אעפ"י שאינו צריך אלא כזית, ר"ל צריך לו לעשותה על השולחן, ושני סעודות הללו הם שמצילים אותנו מחבלי משיח וממלחמת גוג ומגוג, שרבנים הגדולים היו מתיראים מהם ולא רצו שיהיו מוכנים בהם כלל, אנו יכולים להיות מוכנים בהם ונצול מהם במאה גרם פת בשני סעודות, ורבי, רבי מקיקץ מאצ'אר הי"ו, כשהייתי פעם אחרונה לפניו צוה אותי לומר לכל תושבי ג'רבא ואצוה אותם בלשונו הוא על שני סעודות הללו, ואמר שנאמר לתלמידיו אם עדין יש להם קצת אהבה בלבם לו שלא ישכחו שני סעודות הללו. יהי רצון שהקב"ה ישמרנו ויתן לנו הבריאות והטוב והשלום וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה.



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *