פרשת חיי שרה

29

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה
פרשת השבוע מספרת כששרה שמעה שיצחק אבינו לא נקרב לקרבן ובמקומו נקרב כבש נפטרה מגודל שמחתה. ובא אברהם אבינו לעשות הספד ויבך עליה. חז"ל אמרו למה ולבכתה "הכ"ף שלה קטנה? ותירצו ששרה אמנו חוץ מיצחק ילדה בת ונפטרה עמה. וכשנגרעו "הכ"ף של ולבכתה תהיה ולבתה. שאברהם אבינו בא לעשות הספד לשרה ולבתה. וכשאברהם אבינו האריח המלאכים השור שהוא שוחט אותו ברח לו ונכנס למערת המכפלה וראה שקבורים שם אדם וחוה. ושם פתח גן עדן התחתון. ולזה עתה כשקובר את שרה אמנו רצה לקנות מערת המכפלה ולזה הלך לבני חת ואמר להם שרוצה לקנות מהם שדה ועושה אותה בית החיים. אמרו לו תקח איזה מקום שתרצה. אמר להם רוצה שתקראו לי לעפרון שימכור לי השדה שבה מערת המכפלה. ועפרון היה עמהם שם ואותו יום שמו אותו לנשיא עליהם, שהקב"ה הניח אותו ככה כדי שאברהם אבינו לא יצטרך לדבר עם איש שהוא ככל האנשים אלא יצטרך לדבר רק עם הנשיאים. בתחילה עשה עצמו איש טוב לב מאד ואמר לו אתן אותה לך מתנה אמר לו אני רוצה לקנותה. וביקש ממנו מחיר יקר מאד ושלם אברהם אבינו וקבר שרה במערת המכפלה.

ואח"ך הפרשה מספרת שאברהם אבינו זקן ורוצה ליקח אשה לבנו ליצחק וקרא לעבדו אליעזר והשביעו שלא יקח אשה ליצחק מבנות כנען שקלל אותו נח ואמר לו לך לארם נהרים וקח לו אשה ממשפחתי, ואמר לו אליעזר ואם לא תאבה האשה הוליכו לשם! אמר לו לא, ויקח אליעזר עשרה גמלים מלאים כל טוב ונקצר לו הדרך ובאותו יום הגיע לארם נהרים. והלך לפני עין המים ואמר עתה יוצאות הנערות לשאוב מים, והיה הנערה אשר אמר אליה אטה נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אדע שאותה האשה לבן אדוני ושחיא ממשפחת אברהם שידוע בגמילות חסדים, עודנו מדבר והנה רבקה יוצאת אמר לה תני לי לשתות ואמרה לו שתה וגם גמליך אשקה. ותשק אותו ותרד ותמלא כדה ותשק גם הגמלים, אח"ך נתן לה נזם זהב ושני צמדים על ידיה. ויאמר לה בת מי את, ואם יכולים לארח אותי בביתכם ותאמר לו בת בתואל אנכי ויכולים לארח אותך בביתנו. והלכה לאמה והראית לה מה שנתן האיש, ואליעזר שמח מאד שהאשה היא ממשפחת אברהם. ולבן כשראה מה שהביאה אחותו ומה אמרה, הלך במהירות להביא האיש לבית והכין לו מאכל, ואמר לו לא אוכל רק אחרי שאספר, אמר לו תספר, ולבן הניח לאליעזר סם המות במאכל כדי שימות ויקח הרכוש שהביא אותו. וכשאליעזר היה מספר הקב"ה שלח מלאך והחליף הצלחת של אליעזר בצלחת בתואל, שבתואל היה לא אוהב שאליעזר יקח עמו רבקה, וספר להם אליעזר מה קרה ושבא לקחת רבקה. ואמר להם שהוא בתחילה היה חפץ לקחת לו בתו, ומחמת שאברהם לא רצה לבנו רק ממשפחתו הצטרכתי לשמוע דבריו, ועתה אם אתם נותנים לי הבת מוטב ואם לאו אחזור והתחתן לו בבתי, אמרו לו מוטב. וישבו לאכול ומת בתואל בסם המות. ובבקר אמר להם תנו לי רבקה כדי שאחזור לארצי אמרו לו תשב הנערה אתנו ימים ואח"ך תבוא לקחתה, אמר להם לא! יצחק גדל והוא בן ארבעים שנה וצריך לו להתחתן, אמרו לו נשאל את הנערה, ושאלו אותה ואמרה להם אלך עתה, ואם אינכם חפצים אני אינני שומעת לכם ואלך, והלכו. ובאותו יום הגיעו לישראל, ויצחק הלך להביא קטורה שהיא הגר כדי שיקחה אברהם, ועצר בשדה להתפלל, וראתה אותו רבקה ואמרה לאליעזר מי זה? אמר לה יצחק, ומהבושה נפלה מעל הגמל ותקח הצעיף ותתכס, ויקחה יצחק ויביאה לאהל של שרה אמו. וכששרה היתה בחיים היה נר דלוק מיום שישי ליום שישי והיתה ברכה בעסת הפת והיה ענן על האהל, וכשנפטרה הכל כלה, וכשנכנסה רבקה לאהל שרה הכל שב. ואברהם אבינו הביא ששה ילדים אחרים מקטורה ונתן להם מתנות בחייו וישלחם מעל יצחק בנו, ונפטר בגיל מאה ושבעים וחמש שנים ויקברו אותו יצחק וישמעאל.

פרשת השבוע יש בה הפרשה שקוראים אותה החתנים בשבת ואברהם זקן, שנקוה לחתן שיגיע ויהיה זקן, ובה לקיחת יצחק אבינו שנקוה שהכלה תהיה כרבקה אמנו. בפרשת השבוע יש שאלה ידועה שהפסוק אמר ואברהם זקן בא בימים מה ר"ל בא בימים אם כוונתו שנהיה זקן, והרי הפסוק אמר ואברהם זקן, וכאן אין יכולים לפרש פירוש חז"ל הידוע שר"ל שכלו כל ימיו ולא נפטר שלא נזמנו, שאברהם אבינו אחר שחתן את יצחק בנו, חי עוד חמשה ושלושים שנה?

אולם בזוהר הקדוש תירץ שאברהם אבינו כשהגיע לגיל מאה וארבעים שנה הגיע למדרגה גדולה מאד שאז סיים כל מה שצריך לו לעשות בעולם הזה, והגיע למקום שיושב בו בעל תשובה כמו שאמרו חז"ל שהמקום שיושב בו בעל התשובה אינו מגיע לו אפי' הצדיק גמור כמו שאמר הרמב"ם ז"ל השכר היותר גדול בעולם הבא הוא הצדיקים היושבים קרובים להקב"ה ונהנים מזיו השכינה, ובעל תשובה יהיה קרוב מאד לשכינה, ואברהם אבינו הגיע למדרגה זאת. וזהו מה ר"ל בא בימים שעשה כל מה שצריך לעשות בחייו.
אולם עדין יש לשאול מה ר"ל וה' ברך את אברהם בכל, אם כוונתו על יראת שמים אינו צריך לומר שהקב"ה ברך אותו בכל, שאז האדם אומר למה אברהם אבינו היה ירא שמים משום שהקב"ה נתן לו כל הטוב, ואפי' בלא פירוש הזוהר האדם נשאלת לו השאלה הזאת למה הקב"ה אמר לנו כאן שה' ברך את אברהם בכל שאינו מקומו כאן שאין לה שום שייכות בחתונת יצחק?

אולם כדי לתרץ השאלה הזאת נתחיל לפרש דברי הגמ' שאמר האדם אם מצא יסורים באים עליו יפשפש במעשיו, חפש ולא מצא יתלה בבטול תורה, יש לשאול וכי בטול תורה אינו עון? אולם התירוץ ידוע שאם אדם באים עליו יסורים ומצא עצמו שאין לו עוונות ר"ל לא למד התורה כראוי, ויש עוונות שנראים לו מותרים, ולזה ילך וילמוד תורה כדי שידע עוונותיו, כמו שידוע המעשה של רב הונה שחלה ובאו החכמים לבקר אותו אמרו לו תראה אם יש לך איזה עון, אמר להם וכי אני חשוד בעיניכם! אמרו לו וכי הקב"ה מעניש ללא עון! אמר להם שמעתם עלי משהו! אמרו לו שמענו עליך שאינך נותן לארס של כרמך מהעצים שצריך לו ליקח, אמר להם הוא גונב יותר ממה שאני צריך לתת לו, אמרו לו תן לו מה שצריך ליקח וגרש אותו, וקבל עליו ונתרפא.

וזהו מה שאומר לנו הכתוב כאן שאברהם אבינו כשהגיע לגיל מאה וארבעים שנה מרוב הצדקות שלו אילו נזקק שיבואו עליו יסורין, והקב"ה ברך אותו בכל.
רבותי! בגמ' יש שני מאמרים הפוכים, מאמר אומר אוי למי שבאים עליו יסורים, ומאמר אחר אומר אין מי שאין באים עליו יסורין? אולם ידוע מה שאמרו חז"ל שיש שני מינים של יסורין, יש אדם שבאים עליו מחמת מזלו, ויש שבאים עליו כדי שימחלו לו עוונותיו. וזהו כוונת הגמ' אם באים עליו מחמת מזלו הרע אוי עליו, ואם באים עליו כדי שימחלו לו עוונותיו אין אדם שאינו טועה, וזה דבר טוב. אלא שיש לשאול והרי אנו ישראל אין שייכים למזל? אולם גם זה ישבו אותה חז"ל האדם יכול לשים עצמו שייך למזל או לא, אם נראה לו הוא שעושה הכל ולא איכפת לו בדין כלל אם מותר או אסור אז הקב"ה יניחו הוא ומזלו, אבל האם האדם יודע עצמו שהוא אינו עושה כלום אלא מחמת הטבע שברא הקב"ה בעולם שהאדם צריך לו לעבוד וישתדל, אז יהיה אינו שייך למזל.

ונביא כאן שני מעשיות שמראים לנו הדבר הזה, אדם מוהנדס בחשמל באמריקה היה חוזר מהעבודה בערב והיה מטר, רואה נגדו מכונת עומדת ובעלה עוצר האנשים כדי שיעזרו אותו, הוא חשב שאינו עוצר לו מטר וקור ומאוחר עליו ילך לבית להתכסות יותר טוב, אולם בשניות עמד במוחו שאלה, למה הקב"ה הביא לפניו האיש הזה שהרי הוא היה במקום שאיו בקלות יכולים לראות אותו! חשב ואמר שהקב"ה רוצה אותו לעזור לו. עצר, אמר לו המכונת אינה פועלת, הכניס המפתח והבין שכלה לה הדלק, הלך לטחנת דלק ומלא לו בקבוק דלק והפעיל לו המכונית. הודה לו מאד ואמר לו פלא! איך לא התעוררתי, נתן לו כרטיס ביקור שלו ואמר לו צריך לך לבוא אלי למשרדי, ושאל אותו מה הוא עובד, אמר לו מוהנדס חשמלי, ואז הוא עדין בתחלתו. חזר לבית ושכח כל המעשה הזה. יום מימים יוצא לעבודה באה לפהניו הכרטיס ביקור, לא שם לב ויצא, אח"ך חזר ואמר למה באה לפני הכרטיס ביקור, מאה אחוז הקב"ה רוצה אותי לבקר אותו במשרדו. לקחה והלך, נכנס ונתן למזכרת הכרטיס ביקור שתתן אותה לאדוניה, אמרה לו הוא באסיפה, אמר לה תכנסי אותה לו וכל אשר יאמר לך תעשה, הכניסה אותה לו ומצאה אותם בנקודות העיקריים של האסיפה, כשראה הכרטיס ביקור אמר לה תאמרי לו הנה הוא בא. יצא לו ושמח בו, ואמר לו וכי אמרת לי שאתה מוהנדס חשמלי! אמר לו כן, אמר לו עכשו אנו באסיפה שיש לנו דירה גדולה מאד ורואים מי הוא שעושה לנו החשמל, ועתה הנה אומר לך מזל טוב, אתה הוא שעושה לה החשמל. ומאותו זמן התחיל לעלות מעלה מעלה, עד שנהיה מעשירים הגדולים.

והמעשה השני, אחד שהיה עובד צבע, פעם מצא פרסום בעתון שיש חברה חיצונית ששכרה דירה גדולה לצורך עבודתה, ורוצה צבע שיצבע אותה, והוא היה, יום עובד ויום אינו עובד. חשב ואמר שלא ימצא הזדמנות כזה. שלח בקשתו, ושלחו לו שיבוא להם יומים לפני תשעה באב. הלך לרב ושאל אותו אם מותר לגלח זקנו או לא? דבר של פרנסה! אמר לו הרב שאין שום שייכות בזקנו לעבודתו. יצא מהרב והוא אינו מסכים. הגיע היום שיבוא להם, הלך וגלח זקנו, אמר, שזה נקרא דבר של פקוח נפש, כשנכנס למנהל אמר לו כשראיתי הקובץ שלך מצא חן בעיני, וחשבתי שאתה הוא הראוי לעבודה הזאת. אולם רוצה לשאול אותך, אני כל ימי גדלתי בין היהודים ויודע אותם שהשבוע הזה אינם מגלחים זקנם, למה אתה גלחת? אמר לו זה דבר של פרנסה, ואם לא התגלח המראה שלי יהיה לא טוב, אמר לו וכי אני אהיה חתנך! חושב אני שאתה מחליף דינך בכסף, ולזה במעשך זה אני ירא לתת לך העבודה הזאת, ותסלח לי שטרחתי אוןתך.
משני המעשיות הללו נראה, האדם שכל מחשבותיו שהקב"ה הוא שמביא לקראתו הכל, הצליח. והאדם שחשב שהוא שצריך להשתדל לבדו, לא הצליח. שנדע אנו שנעשה מה שאנו יכולים והשאר נבקש מהקב"ה שיעשה אותו לנו. ויהי רצון שהקב"ה יתן לנו הטוב והשלום והבריאות וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה.



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *