פרשת ויחי

312

 

מאת חי כמוס מאזוז ג'רבה 
 
פרשת השבוע מספרת אחרי היסורים שנענש בהם יעקב אבינו מבניו עד שהגיע לגיל מאה ושלושים שנה, הגיע הזמן לישב בשלוה בשבע עשרה שנה שנשארו לו, אלא שבכל זאת השלוה לא היתה שלמה שהיה גר במצרים ולא בישראל, הנה לך ששלח ליוסף ואמר לו אל נא תקברני במצרים. חז"ל שאלו למה לא צוה לבניו כשיצאו ממצרים ישאוהו עמהם כמו שעשה יוסף? ותירצו הרבה תירוצים, ומהם שמצרים עתידה להיות כולה כנים, ועוד שמזמן שבא יעקב למצרים כלה הרעב קודם זמנו, וירא אולי יעשוהו עבודה זרה, ולזה אמר ליוסף תשבע לי כדי שאם המצרים לא יתרצו לו להוליכו לישראל, יוסף יכול לומר להם שאני נשבעתי. ועוד למה השביע אותו? שיוסף היה יודע שפה יתירה על פרעה שהיא העברית ובמצרים החוק שלהם מי שהוא יודע יותר שפות הוא שיהיה מלך, ולזה המלכים היו מלמדים בניהם כל השפות, אבל לא היו יודעים העברית, וכשיוסף פירש החלום של פרעה והניחו שר, וצריך לו להיותלדעת  שבעים לשונות הוסיף עמו גם בשפה עברית שלא היה יודע אותה פרעה, ופרעה השביעו שלא יגלה הסוד הזה, ולזה יעקב אבינו השביע יוסף שאם פרעה יאמר לו לא תוליכו, יאמר לו נשבעתי, ואם יאמר לו תעשה התרה ג"כ הוא יאמר לו אעשה התרה גם על השבועה של השפה.
 
ואח"ך הפרשה מספרת שיעקב אבינו נחלה, שמקודם האנשים לא היה להם מחלות, שמי שמגיע לו זמנו יפול מת אפי' בדרך, ויעקב אבינו התפלל כדי שיבואו מחלות לאנשים, כדי שיהיה להם הזדמנות לשוב בתשובה, ואמרו ליוסף שאביו חולה ובא במהירות הוא ובניו לבקר את אביו, ויעקב אבינו ברך מנשה ואפרים שיהיו שני שבטים, וכדי שהאנשים יתברכו בהם, והניח יד ימינו על אפרים אפי' שהוא הצעיר, וכשיוסף רצה לעורר אותו בטעותו, שירא אולי מנשה יתקנא מאפרים כמו שקרה לו, ענה אותו יעקב יודע שאפרים הצעיר אולם מחמת שיוצא ממנו יהושע בן נון שמתי עליו יד הימנית.
 
ואח"ך יעקב אבינו קרה לכל בניו, והיה חפץ לגלות להם הקץ, והקב"ה השכיחו לו כדי שלא יגלה. וברך אותם, בתחילה התחיל להתלונן על ראובן שמעון ולוי וכשהגיע ליהודע התחיל להשתמט מהתלוננות, אמר לו אביו גור אריה יהודה מטרף בני עלית, אתה אינך כמותם, אתה נהיית אריה והתגברת על היצר הרע שהודית במעשה תמר ואמרת צדקה ממני, ובשבילך גם ראובן הודה ושב בתשובה, ונצלת במעשה יוסף, שבתחילה חשבתי שאתה הוא שהרגת את יוסף כשאמר "חיה רעה אכלתהו" חשב על יהודה שהרגו הוא, אולם התנצלת כשאמרת מה בצע כי נהרוג את אחינו, שהיה חושב שהרגו יהודה שאמר שהוא מולך עליהם, ונקרא מורד במלכות יהודה וחייב מיתה. וסיים וברך בניו ונפטר.
 
ויוסף אמר לפרעה שרוצה לקבור  את אביו בארץ ישראל, אמר לו תקבור אותו כאן, אמר לו השביעני, אמר לו תעשה התרה, אמר לו אעשה התרה גם על השבועה הראשונה, אז אמר לו פרעה "עלה וקבור את אביך כאשר השביעך" לא טוב תעשה התרה, והוליכו לארץ ישראל והקבירו במערת המכפלה, בא להם עשו ואמר להם יצחק יש לו שני בנים, ומערת המכפלה נשאר בה שני מקומות, אחת לי ואחת ליעקב, ויעקב חלקו קבר בו לאה, והמקום שנשאר שלי הוא, אמרו לו והרי מכרת אותו ליעקב, אמר להם אני לא מכרתי לו רק הבכורה, אמרו לו יש לנו שטר כתיבה, אמר להם איפה הוא, אמרו לו במצרים, אמר להם תלכו והביאו אותו, שלחו נפתלי להביא אותו, וחושים בן דן היה גבר שאינו רוצה העוול, ואינו שומע היטב מזמן הרעב שנחסר לו השמועה, ומצא אותם עומדים, ושאל להם לפשר הדבר, והראו לו עשו, לקח חרבו וזרק לו ראשו, ונתגרגבה ראשו ונפלה במערת המכפלה, שעתידים לצאת ממנו הרבה גרים, וקברו יעקב אבינו ושבו למצרים. והשבטים יראו מיוסף אולי ינקם מהם, ושלחו לו ואמרו לו שיעקב צוה שתשא חטאתם, ואמר להם יוסף שמעולם לא חשב לעשות להם דבר רע, וכשנקרב זמן יוסף להפטר צוה והשביע בני ישראל כשיצאו ממצרים ישאוהו עמהם, ויקברו אותו בארץ ישראל, ואף כל השבטים צוו ביניהם ג"כ ככה, ויוסף נפטר במצרים בגיל מאה ועשר שנים.
 
בפרשת השבוע יש כמה שאלות: הפסוק אמר שיעקב אבינו חי במצרים שבע עשרה שנה ואח"ך אמר לנו שחיי יעקב אבינו מאה וארבעים ושבע שנים. האדם רואה שמה שאמר לנו הפסוק יעקב חי מאה וארבעים ושבע שנים יתיר, דהא בקצת חשבון נדע, שיעקב ירד למצרים בגיל מאה ושלושים שנה כמו שאמר הפסוק, נוסיף להם שבע עשרה שנה יהיו מאה וארבעים ושבע שנים? ועוד רש"י ז"ל אמר למה פרשה סתומה, כשנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם שהתחילו לשעבדם, יש לשאול שתי שאלות: והא לא התחילו לשעבדם רק אחרי שנפטר האחרון שבשבטים שהוא לוי, שנפטר אחרי יעקב אבינו בשבעים ושבע שנים? ועוד מה ר"ל ולבם מהו הדבר שסתם להם לבם, בשלמא עיניהם מרוב השעבוד האדם אינו רואה עוד, אבל לבו אינו נסתם? רש"י ז"ל הביא טעם אחר שרצה לגלות להם הקץ של הגלות ונשכח ממנו, למה רש"י ז"ל לא הביא רק שני טעמים אלו?
 
אולם כדי לתרץ נכתוב מה שנאמר בזוהר הקדוש מה ר"ל ויחי יעקב בארץ מצרים ששבע עשרה שנה הם שנחשבים חי בהם יעקב אבינו, שראה בנו יוסף מלך, וכל בניו צדיקים, ולזה נקרא חי. אבל שאר חייו היו בצער. מכאן נבין כשהיה יעקב חי כל משפחתו היו צדיקים, ולזה יעקב אבינו היה בשלוה. וזהו מה שרצה לומר לנו הפסוק ויהיו ימי יעקב שני חייו מאה וארבעים ושבע שנים, שידוע שהצדיק נתפס בעוון הדור, ר"ל אם דור הצדיק יהיו רשעים, הקב"ה יקח מהם הצדיקים קודם זמנם, משני דברים, שבשבילו יתעוררו וישובו בתשובה, שהצדיקים חפצים בתענוגי עולם הבא יותר מעולם הזה, או כדי שלא יראה הצדיק בצער של דורו. ולזה הפסוק אמר לנו כאן שיעקב אבינו נפטר בזמנו, ולא חסרו לו כלום, שדורו היו כולם צדיקים, אבל אחרי יעקב אבינו, נפטר יוסף הצדיק וחסרו לו מחייו עשר שנים, ומי יודע מה חסרו לצדיקים מחייהם, ר"ל שאחרי יעקב אבינו התחילו לחסר להם מחייהם, ומחמת מה יחסרו לו האדם חייו? מהעוון. ולזה רש"י ז"ל אמר משנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם שלא רואים עוד ולא שמים לב לתורה ולמצוות שהתחילו בגלות, שהגלות והיסורים מניחים האדם לטעות ללא שיתעורר. ואם תשאל ותאמר והא עדין לא התחילו מאותו זמן, על זה רש"י הביא פירוש שני שיעקב אבינו רצה לגלות להם הקץ ונשכח ממנו, כשהאדם אינו יודע אימתי יוצא מגלות, יתחיל להרגיש בו כאילו עובד עתה, שהרי הם יודעים ועבדום וענו אותם. וזהו מה שרצה לרמוז לנו רש"י ז"ל.

רבותי! אנו בעצמינו נרגשנו ומרגישים שבעוונינו הלכו ממנו כמה צדיקים, ונתיסרו כמה צדיקים. אולם היסורים שבאו עליהם מחמת עוונינו, וכמו שראינו מה קרה לנו השבוע הזה, שכל האנשים נבהלו ממה שקרה, וכל האנשים הורידו דמעות, אפי' שלא על עיניהם בלבם, שאחד מן הצדיקים של העיר ביסורים, ומתייסר עתה. הצדיק הזה כולנו מודים בצדקתו ויראת שמים שלו, שקשה למצוא כמותו אדם ירא שמים וחסיד שירא מהמותר ובפרט מהאיסור, ובפרט שהוא צעיר בימים, ואפי' כשנסע ללמוד בלונדרא כל האנשים יודעים שלא הלך אחרי הגויים והיה ירא שמים, והאנשים שהיו עמו כולם יודעים וספרו, א"כ למה באו לו יסורים הללו? כל זה מעוונינו, שהקב"ה רצה לזכור אותנו ויעורר אותנו שיש לנו איזה טעויות שצריכים לתקן בהם עצמינו, וכל אנשי העיר מקווים שהצדיק הזה יתרפה בזמן מועט, וכל אחד מקווה לעזור לו בדבר כדי שיתרפה. וידוע שמורינו ורבינו ועט"ר רבי צבי חיים מאצ'אר ז"ל שאפי' שהיה הוא עצמו חולה היה אומר לאנשים לעזור לצדיק הזה. ולזה אנו אם באמת רוצים לעזור אותו ואוהבים אותו שיתרפה, לא בפה, אלא צריכים לעשות בפועל, שצריכים לשוב בתשובה ונבדוק עצמינו מה הם הדברים שטועים בהם ונתקן אותם, ולמה לא, אם נקרא תהלים לרפואתו, כדי שהקב"ה יחון עליו שיתרפה, ונחזור ונראה אותו יושב בינינו, ובצדקותיו יביא הטוב לעיר. והקב"ה יתן לנו הטוב והשלום והבריאות וישלח לנו משיח צדקינו במהרה בימינו אמן סלה.



אתר "תוניסיה מורשת" הוקם על ידי יוסי פרי מחבר הספר "בלאד אלפאל וליסמין" ובני משפחת פריאנטי. ייעודו של אתר "תוניסיה מורשת" הוא לשמר מורשת רבת שנים של יהדות תוניסיה על כל גווניה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *